אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

(כמעט) הכל על אגוזים ושקדים


שקדים ואגוזים אנחנו אוהבים מאוד. אלו מקורות טבעיים ועשירים בשומנים, שגם האדם הקדמוני היה מלקט בדרכו. אגוזים מספקים קלוריות רבות, הם זמינים תמיד בכל כיס וכחטיף בדרכים, הם לא מתקלקלים כמעט לעולם והם גם מוסיפים קראנצ'יות וביס בפה. מצד שני, שנים הזהירו אותנו מאחוזי השומן הנוראיים של האגוזים, אבל מאז גילינו שהקשר בין שומן להתקפי לב הוא רק מיתוס מופרך, ושדווקא שומנים טובים לנו. אגוזים הם למעשה סוג של פרי (יבש), עשירים בחלבון, ויטמין B ו E ומעט פחמימות. אז בואו נביט מעט יותר מקרוב על כמה מהחבר'ה האלה:


אגוזי לוז: קטנים, עגולים, עם קליפה בלתי ניתנת לפיצוח (למי שפעם ניסה לראות את המוצר המקורי, כפי שהוא יורד מהעץ). אגוזי הלוז מצויינים כמו שהם, כחטיף או כאלטרנטיבה לגולות. דוד שלי, יוסי גיליס, מגרד אותם על פומפיה כציפוי קראנצ'י לדג סלמון בתנור. פצצות.

אגוזי מלך: כשמם כך הם, למלכים. יש בלי סוף מחקרים שמראים כמה מהסגולות שלהם, למשל זה. אגוזי מלך עשירים באומגה 3, ואומגה-9 הטובים לנו (אבל גם אומגה 6). אגוזי מלך טובים עם כל דבר. הם נפלאים בסלט ירוק (כזה עם הרבה חסה ובשר, או בגרסה הצמחונית של גבינה מלוחה), ובשני המקרים, יתחברו מצוין עם פירות ועם רוטב שמן זית-חרדל-דבש.

אגוזי ברזיל: מלך האגוזים מבחינת אחוזי שומן וערכים תזונתיים. כל אגוז כזה הוא ארוחה קטנה. מצד שני, הם "מתיישנים" מהר ולכן צריך לקנות כל פעם קצת, טרי, אחרת יש טעם לוואי. בוויקיפדיה גיליתי שמבחינה בוטנית הם בכלל לא אגוזים, אבל למי אכפת.

קאשיו: "בננות" קטנות, טעימות ומזינות, שילדים הודים מסכנים קולפים אותם עבורכם בצידו השני של העולם (באמת). עשיתי מהם פעם "חמאת בוטנים" (טחנתי בפוד-פרוססור, הוספתי קצת שמן קוקוס) ויצא מעניין. אני חושב שצריך להמשיך בניסויים (להוסיף קצת דבש).

פקאנים: מחזיקים נצח בקערה על השיש, וטובים מאוד אחרי שדופקים להם בראש עם פטיש ואז משקיעים אותם במי מלח, ואז אופים בתנור. יוצא טעים שבא לבכות. נא להזהר מקרוביהם, הפקאנים המסוכרים (שיש הקוראים להם, משום מה, "פקאנים סינים"), שרק נראים כמו פקאנים אבל למעשה הם ממתק סוכר בתחפושת.

שקדים: ידידו הטוב של האדם הוא השקד, לא ו דווקא הכלב. שקדים הם מעולים לכל דבר, נגד צרבת ונגד דלקתיות גם יחד. שקדים באים במגוון צורות ומצבי צבירה. גולמיים, קלויים, מולבנים (ללא הקליפה), פרוסים או טחונים, וגם כ"חמאת שקדים" (יש להשיג מתוצרת "השקדיה"). מ"קמח השקדים" אני עושה "לחם", "פנקייקים" ועוד מגוון רחב של תחליפי-קמח-יותר-בריאים. מהשקדים השלמים אני מארגן לי כל יום אחלה בארוחת בוקר יחד עם יוגורט וכפית דבש ועוד כף טחינה גולמית. וגם כצידה לדרך בטיסותי בעולם. חמאת השקדים היא בריאה טובה אך יקרה להחריד ואפשר להוסיף לה מים ולימון ולעשות "טחינה".

בוטנים: הבוטנים עשירים מאוד באומגה-6, שיש לנו גם כך יותר מדי מחומצות שומן אלו בתזונה המערבית ולכן נשתדל להמנע מהם. הבוטנים גם גדלים באדמה (לא על עץ, למי שפספס), כמו תפוחי אדמה...

ולא נפרד בלי להזכיר את האגוז הגדול מכולם, אגוז הקוקוס. אבל עליו, על סגולותיו ועל השמן המעולה שיוצא ממנו, בפעם אחרת.

ושאלה לכבוד שבת: מהו האגוז האהוב עליכם? האם יש לכם מתכון אגוזים שאתם אוהבים במיוחד?
התמונה של Batikart

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 13 comments

13 הערות קוראים:

חשוב לציין, שלמרות שהם בהחלט מקור מזון איכותי וחשוב בהחלט, צריכה גבוהה של רוב האגוזים מעלה את הצורך בתיסוף אומגה שלוש, לשם תיקון היחס בין ח"ש אומגה 6 ו-3 והתקרבות ליחס הפליאוליטי. (עקב תכולת אומגה 6 גבוהה ביחס לאומגה 3 ברוב האגוזים)
יוצא דופן הוא הקוקוס במקרה הזה, ולכן הוא מומלץ עוד יותר מהאחרים בעיני. וזה עוד בלי לדבר על היתרונות של MCT's.

קשיו הוא לא אגוז, (בוטאנית) בעל תכולה פחמימתית יחסית גבוהה לשאר האגוזים ולפעמים מעורר בעיות אצל אנשים מסוימים, יש לבדוק איך את/ה מגיב אליו באופן אישי.
מבוטנים כדאי לשכוח...

מחזק את דברי עידו. אגוזים זה מצוין אבל צריך להיזהר מלהגזים. כתוספת לסלט וליוגורט זה נפלא. חופנים על גבי חופנים זה לא אופטימלי.
בוטנים הם קטניות. לצערי אני מאוד אוהב את הטעם שלהם אז אני לא נמנע לחלוטין.

יש לי הרגשה שאגוזים גורמים לי לאקנה (בעיקר בכתפיים ובגב ) מאז שהפסקתי העניין קצת נרגע .דעאל או מורן האם יש לכם מושג האם אגוזים יכולים לגרום לתפועה הנ"ל ?

לפי קורדיין אקנה היא מחלת ציוולזציה מובהקת. מכיוון שיש שם מרכיב לא מבוטל של דלקת, מאוד יכול להיות שיותר מדי אגוזים מעלה את כמות האומגה6 שאתה צורך ומעודד את העסק.
אני גם הבחנתי שההרגשה הכללית שלי לא מוצלחת במיוחד כשאני טוחן אגוזים בכמויות. אני חושב שצריך לדעת למנן אותם.

בהחלט אקנה היא מחלת ציווליזציה (לאסקימואים לא היו פצעים עד שנחשפו לאוכל מערבי). מצד שני, הסיבה, כך לפי קורדיין (עמ' 81-82), היא ככל הנראה סוכר מאכלים בעלי ערך גליקמי גבוה. לשאלתך, שגיא, סביר יותר שהפצעים מופיעים בהקשר של צריכת מאכלים מעודדי דלקתיות (חיטה, סוכר וחבריהם). את צריכת האומגה 6 העודפת באגוזים (בעיקר בשקדים) אפשר לאזן עם תוסף אומגה 3. אני לא הייתי ממהר לרדת מאגוזים, כי זה בהחלט דלק רקטי משובח.

תודה רבה מורן ודעאל .אני לוקח תוסף אומגה 3 באופן יומיומי כבר מספר שנים .אני אנסה לבדוק עם סוגי מזון שונים ונראה מה יהיו התוצאות

תיקון קל - הבוטנים הם לא אגוז אלא קטניה. לא רק עשירים באומגה 6 אלא גם באנטי-נוטריינטס אחרים.

איך שכחתי מקדמיה ברשומה ההיא (אולי בגלל שהיא נכתבה לפני שנתיים וחצי, ובכלל אני חושש שאני צריך לעדכן אותה, ומהר). מכל מקם, אגוזי מקדמיה הם האגוזים הטובים ביותר לאדם וניתן לצרוך מהם ללא חשש. הם ללא אומגה 6 ועשירים בחומצות שומן חד-בלתי רוויות (בדומה לשמן אבוקדו). הם הטובים יותר, ובהרבה, מכ אלטרנטיבה אחרת ברשימה מעל!

איך אין פוסט על מסטיקים

האם אגוזי מלך ושקדים מתקלקלים?
מצאתי שקית בארון (ישבה שם כמה חודשים טובים) אבל נראים בסדר. אני חושב שאני מדמיין טעם לוואי אבל נראה לי שזה בראש שלי. קורה להם משהו?

אני לא חושב שהם מתקלקלים אלא הם מתעפשים. בהחלט אגוזים מקבלים טעם לוואי חזק לאחר זמן. יש אגוזים הרגישים לכך יותר (למשל אגוזי ברזיל מתעפשים במהירות אם הם לא בקירור), ויש שפחות. קנה מעט כל פעם ממקום שמחזיק סחורה טרייה.

הוסף רשומת תגובה

  • פוסטים פופולרים
  • לפי נושאים
  • ארכיון