חלק ממה שנחמד בקרוספיט, זה שאתה יכול להחליט כל יום אם אתה בעניין של ארוך או דווקא קצר.
זה יכול (וצריך) להשתנות מדי פעם, אבל זה בסדר גמור לעשות אימון קצר (דוגמת פראן) אם אתה מרגיש "יאללה, בו ניתן בראש 'חת שתיים ונגמור עם זה", או ללכת דווקא אימון שדורש התמדה וכח רצון דוגמת מרפי או למשל הגיבור החדש שהופיע היום ( RJ - חמישה סיבובים שכל אחד כולל 800 מטר ריצה, 5 טיפוס חבל ו 50 שכיבות שמיכה. זה לוקח ה-ר-ב-ה זמן).
אני שומר לעצמי את זכות ההחלטה, ולגמרי מרגיש בנוח לזרום כל יום אחרת. היום עוד לא החלטתי.
בעניין זה, אימון ארוך (ודי בלתי אפשרי לבני אנוש), הוא מסע המייל (1.6 ק"מ), שבוצע בקפיצות בורפיז בלבד!!! (ראו תמונה). ביצע את זה קווין הוג'ס, מפרסנו אנדורנס, תוך שהוא גומע 634 בורפיזים בתוך שעה וחצי ושש שניות, כמסע גיוס תרומות. זה בורפי אחד כל 8.5 שניות בממוצע! וואו. מאמץ סיבולת לא יאמן, ובעיני, סוג של מרתון-על לכלל הגוף. זה ארוך, בטוח.
מה מקסימום הבורפיזים שנראה לכם שאתם מסוגלים לעשות בפעם אחת?
6 הערות קוראים:
ואוו! אני מתייחס עדיין למאה ברפיז כעל סופר אתגר. באמת מרשים.
שלשום (ראשון) רכבתי על האופניים, החלקתי ונפצעתי. בינתיים חופש מהאימונים עד להודעה חדשה.
דעאל זה בסדר לגוון את האימונים ולא תמיד לעשות מה שמפורסם, הבעיה אצלי לפחות וראיתי שגם אצל האחרים שכל אחד נוטה לעשות דוקא את הדברים שהוא טוב בהם, כלומר אם אתה קטן וקל אז המטקונים הולכים טוב ואימוני הכח פחות ולהיפך כשאתה גדול וכבד אז אימוני הכח סבבה והמטקונים הארוכים הם סיוט, אני חושב שדוקא לבחור תמיד את מה שאתה הכי גרוע גורם לשיפור הכי מהיר אבל זה גם מתסכל לנסות לבצע דברים שאתה לא טוב בהם אז מדי פעם זה טוב לבצע מה שבה זה עוזר לשמור על המוטיבציה.
אור תרגיש טוב איפה נפצעתה?
אני נוטה להסכים עם קובי, ברגע שאתה מתחיל להתאמן עם מה שזורם אתה מתחיל לפספס את נקודות החולשה שלך ונוטה לעבוד הרבה יותר עם דגש על הנקודות החזקות.
לא חושב שהשיקול של ארוך או קצר נכנס פה כגורם, אתה צריך להתמודד עם מה שבא.
לגבי הברפיז, לא זוכר את המקסימום ברצף אבל אתמול לקח לי 14:08 לסיים Gi Jane בקרוספיט הרצליה, שזה 100 ברפיז ומתח כאשר גובה המתח הוא 2.4.
לזרום זה דבר אחד, ולהתמקד דווקא בנקודות החולשה שלך, זה דבר אחר, ובעיני אין סתירה בין השניים. בתבתי כאן לא מעט על הצורך להתמודד עם קושי, לצאת מאיזור הנוחות ולעשות גם דברים שלא חזקים בהם (חלק מהעניין בפרוטוקול קרוספיט, שמכסה קשת נרחבת). עם זאת, אני מוצא שאין טעם להכריח את עצמך כשזה לא מתאים. לאורך ציר הזמן, בפרספקטיבה של חודש או יותר, כדאי מאוד לוודא שאתה גם רץ, גם מרים, גם קצר, גם ארוך, עבה או דק וכו' - אבל בכל יום נתון, הבחירה היא 100% שלך.
דווקא אני מנסה לשמר את כל המרכיבים ולהתאמן על המרכיבים שלא נוח לי בהם, אבל הכי מעצבן אותי שיש יותר מידי מרכיבים באימון נתון ואין לי מספיק ציוד כדי לבצע את האימון כנדרש...החלום שלי הוא שיהיה לי מספיק ציוד כמו בהרצליה ואז אני מאמין שאני אוכל לתת 100%.
אז כרגע מסתפקים במה שיש ובעזרת השם יהיה טוב ונאלתר ציוד...
דעאל אני כעקרון אין לי בעיה עם לבצע מדי פעם מה שבה לך ולא להצמד לתוכנית בקיצוניות, אבל אני מעולם לא בדקתי כשבצעתי את האימון היומי כמה פעמים עשיתי כל דבר לאורך חודש ואם התוכנית הייתה מאוזנת מבחינת כל המדדים של קרוספיט, אני חושב שזה כמעט בלתי אפשרי לעקוב אלה אם אתה זה שמתכנן את האימונים שלך ודואג לתת דגש על כל מרכיב.
האם מישהו שמבצע את האימון היומי בודק לאורך ציר הזמן של נגיד חודש אם באמת הוא עבד בצורה מוזנת?
הוסף רשומת תגובה