אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

ערב שבת

הי חברים.
אמש עשיתי אימונון ריצה-שחיה-ריצה (לא להתלהב. כולה 1600 מטר ריצה, עשר בריכות ועוד 1600 מטר ריצה). כיף באויר הלילה הבהיר. היום, למרות החום, החלטתי לאתגר את עצמי עם איזבל. התקן אומר ביצוע של 30 חזרות עם 60 ק"ג, והנפה מלאה. אני הפחתתי ל 48 ק"ג, שזה גם לא מעט עבורי ל snatch. בקיצור, לקח 11:14. אני שמח שכל החזרות היו snatch אם כי חלקם היו power snatch (כלומר, קצת פחות בסקוואט).
מישהו כאן עשה גם הוא את איזבל ורוצה לספר לנו?
מה קורה שנעלמתם מהתגובות?

והנה סנאץ', למי ששכח:

















By מר קדמוני with No comments

מחקר והוגנות מדעית

כל מי שקורא בלוגים (רציניים) של תזונה ובריאות, מוכרח היה להתקל בשבועות האחרונים בפוסטים בנושא "The china Study".
מכיוון שאני קורא (די אובססיבי), נכנסתי לעניינים מזה זמן, אבל חשבתי שהדיון הוא טכני מדי לרוב הקוראים של בלוג צנוע זה, אבל התפתחויות מענינות מהימים האחרונים גרמו לי לשקול שוב את עמדתי.
"המחקר הסיני" הוא שמו של ספר. ספר מצליח מאוד המטיף לצמחונות. את הספר כתב ד"ר קמפבל, והוא מבוסס על מחקר עצום שנערך על הרגלי האכילה במדינות המזרח, ובשורה התחתונה, הספר טוען (הבהרה: לא קראתי אותו), שאכילת מזון מהחי נמצאת במתאם עם סרטן המעי, וכי מזון צמחוני הוא הערובה לבריאות ומניעת סרטן. הספר הפך במרוצת השנים למסמך יסוד בקרב קהילת הצמחונים ורבות מהטענות על הסכנה שבשומן וחלבון מהחי מתבססות על ספר זה, שכן הוא נשען על מחקר עצום בגודלו.
העניינים נעשו מעניינים לפני כחודש, או אז בלוגרית מוכשרת, חריפה ויסודית, בשם דניס מינגר פרסמה פוסט (בערך 9000 מילים, אז זה חתיכת פוסט, האמת שזו סדרת פוסטים) שמנתח את הממצאים המקוריים של המחקר ומציע פרשנות חלופית. למעשה, דניס הוכיחה כי קמפבל עשה שימוש מגמתי וחלקי בנתונים ופשוט העלים או התעלם מחלק מהנתונים - הכל כדי לתמוך בעמדתו המוקדמת.
הבחורה לא השאירה אבן על אבן, ולקח לי כמה ימים לקרוא.
מיד לאחר מכן קמפבל הגיב בפוסט נגדי, ודניס הגיבה להגבה, ופרסמה את הנתונים המקוריים של המחקר בפורמט נוח לעבודה (אקסל), ופתאום המון המון חוקרים, חובבים ובלוגרים הרימו את הכפפה והתחילו לעשות ניתוחים משלהם ולהציע פרשנויות.
השורה התחתונה היא שכמו בכל דבר בעולם הפוסט מודרני, אנו חייבים לקרוא בעצמנו ולא לסמוך על אף אחד.
אני משוכנע בצדקת טענותיה של דניס ובהרחבות המעניינות של המודל שעשה נד (מעניין למי שיש סבלנות וכח לקרוא) ושתומכות במסקנותיה. המסקנות (החתרניות יש לומר) על בסיס אותם הנתונים בדיוק מצביעים על מסקנות הפוכות מהספר המקורי. ובין שאר המסקנות, שימו לב: אין קשר בין צריכת מזון מהחי לבין סרטן. ויש בלי סוף מסקנות קטנות וגדולות.
מה שמעניין באמת זה לא המסקנות אלא:
1. חוקרים עלולים לעשות כל דבר כדי לעשות מניפולציות לנתונים, להתעלם או לעוות ובלבד שיוכיחו את טענתם. זה מאוד מזכיר לנו את Ancel Keys ומחקר שבע המדינות המפורסם שלו, שהנציח את תיאורית השומן-התקפי לב פשוט על ידי העלמה מהמחקר המקורי את רוב הנתונים, שכן המחקר המקורי התייחס ל 21 מדינות, רק מה, הם לא הסתדרו לו עם התיאוריה...
2. האינטרנט משחרר את הסודות האפלים
3. כוחו של ההמון. ההגמוניה על הנתונים מופקעת מכמה דוקטורים עלומים והופכת לנחלת הכלל - וכל איש עושה מבחני קורלציה וסטטיסטיקה משל עצמו וזה בעיני, פשוט נפלא.

חומר למחשבה, חומר למחשבה.

By מר קדמוני with 12 comments

חצי גיבור (אבל עם אינטואיציות)

הבוקר קמתי במצב רוח חיובי.
יצאתי מיד לריצה של 6.5 ק"מ. מסלול קבוע. כשחזרתי, בדקתי את האתר וראיתי שאכן היום ה WOD הרשמי הוא ריצת 5 ק"מ. יצא נחמד.
אמש, עשיתי חצי גיבור. רוי שלם היה עלול להיות גדול עלי, ולא הרגיש לי נכון להרוג את עצמי באימון, אז עשיתי את חצי כמות החזרות בכל סיבוב: סה"כ חמישה סיבובים של 8 דדליפט (עם 85 ק"ג), 10 קפיצות עם קופסה 60 ס"מ ו 12 מתח. חמשת הסיבובים נמשכו 12 דקות בול והיה מספק לגמרי.
התאמת הביצוע ליכולת ותחושתכם באותו היום היא מפתח כדי "לשרוד" בקרוספיט לאורך זמן. אתם המדד היחיד לעצמכם ורק אתם יכולים לומר מה ירגיש לכם נכון וטוב ומה יעניש אתכם בחומרה מאוחר יותר.
מתי בפעם האחרונה אימון העניש אתכם בחומרה?
ספרו לנו

By מר קדמוני with 1 comment

גיבור, מרגיש בודד?

אז נסה את רוי, הגיבור החדש.
חמישה סיבובים שבכל אחד נעשה:
15 חזרות של דדליפט 100 ק"ג
20 קפיצות על קופסה 60 ס"מ
25 עליות מתח

זה הולך להיות טוב. פרסמו תוצאות או התאמות.

By מר קדמוני with No comments

מתי בפעם אחרונה אכלתם דלורית?

כן, כו, דלורית.
אותו יצור לבנבן שנחבא אל הכלים במדפי הסופר האחרונים. הדלורית מלאה בויטמינים, טעימה, מתוקה ובריאה. היא אמנם, רובה ככולה, פחמימות, אבל זה נכון לכל הירקות, ואם כבר פחמימות אז כאלו (לא מעובדות).
אנחנו אוכלים הרבה מאוד דלורית. המתכון הכי פשוט הוא פשוט לחצות אותן לשתיים, לרוקן את הזרעים, לשפוך שמן זית, מלח גס ופלפל שחור גרוס, והופ לתנור ל40 דקות. יוצא מעולה כמו שזה.
מתכונים יותר מתקדמים (שגם הם פשוטים עד מאוד) לפירה דלורית ולחטיפי דלורית, תמצאו כאן וכאן.
ובקיצור נמרץ: אוכל בריא הוא הרבה פעמים פשוט מאוד וטעים ביותר.
(ואת התמונה אני עשיתי ברגע של טירוף קל, ובסיוע הילדים)
אוכלים?

By מר קדמוני with 5 comments

עדכון קצר

אמש עשיתי אחד מאימוני המשחקים:
1200 מטר ריצה
63 SWING עם 16.5 ק"ג (במקור יש לעשות עם 24 ק"ג)
36 עליות מתח
800 מטר ריצה
42 SWING
24 מתח
400 מטר ריצה
21 SWING
12 מתח

חתיכת אימון.
היה קריעה (לחות כבדה), אבל נהניתי לסיים מותש ומחייך. לקח 30 דקות וטיפה. (לא ברור לי איך הולנבמרג עשה את זה ב16 דקות וחצי, אבל עובדה). היום שחיתי קצת בים, להשתחרר ולהנות.
יש כאן עוד מישהו שהתנסה באימון הזה ויכול לאתגר אותי עם התוצאה שלו?
שבת שלום.

By מר קדמוני with 4 comments

כדאי להיות שרירי

הנה מחקר חדש-דנדש שמראה כי לאנשים שריריים בעלי אחוז שומן נמוך יחסית, יש סיכויי שרידות טובים יותר במקרה של התקף לב בהשוואה לבעלי שומן רב יותר ופחות מסת שריר. זה הגיוני, אבל עכשיו זה גם מדעי. זה לא אומר שצריך להראות כמוהו, אבל זה בהחלט אומר שכריס ספילר נראה בריא.

By מר קדמוני with No comments

קצת מחשבות על צום

תשעה באב היום, וזו הזדמנות לדון קצרות בצומות.
לא בעניין הרוחני או המסורתי דווקא (זה כל אחד יעשה לפי מצוות ליבו ואורחות חייו), אלא לדון קצרות בהיבט הבריאותי והתפקודי של הצום.
צום הוא מצב טבעי אצל כמעט כל בעל חיים בטבע. מזון הוא משאב ומשאבים על פי רוב מצויים במחסור (שכן היכן שיש יותר משאבים, תהיה יותר תחרות עליהם), בוודאי שבתקופות ובזמנים שונים משאבים נמצאים בחוסר רב, ולכן רוב האורגניזמים סיגלו לעצמם מנגנונים של עמידות המערכות הביולוגיות גם במצב של חוסר מזון זמני. אצל בני אדם, למשל, דרוש חודש שלם של חוסר מוחלט במזון, לאדם ממוצע ששוקל 70 ק"ג עם 10% שומן (שזה נמוך חבר'ה, נמוך מאוד), כדי למות. חודש. על פי רוב במצב זה של הרעבה האדם מת מקריסה של הלב שכן לאחר רעב מתמשך רקמת השרירים (כולל שריר הלב) מתפרקת במטרה לספק אנרגיה לגוף. לא סימפטי.
אז קודם כל אנחנו מבינים שמרעב קצר לא מתים. השאלה היא האם צום בריא במשהו?
האמירה המקובלת בקרב תזונאים ודיאטנים למיניהם היא "תאכלו הרבה ארוחות קטנות במשך היום" וזאת במטרה לשמר רמת סוכר קבועה, ככל שניתן, בדם, ולכן, לכאורה, פחות לחוש רעב, פחות תנודתיות בכמות הסוכר ולכן גם פחות שומן שיצטבר. לכן גם ארוחת הבוקר היא "חשובה ביותר" ואוי לנו אם נחמיץ אותה. כך גדלתי אני.
אבל מה יקרה אם לא נאכל במשך היום, או שנעשה הפסקה של 12, 18 או 24 שעות בין הארוחות שלנו?
רמות הסוכר ירדו, נכון, ונרגיש רעב, נכון. אבל מתרחשים גם מספר מנגנונים סמויים במקביל. המוח, אותו איבר מפונק שמאותת לנו פסיכולוגית ופיסית שאנו רעבים, לומד שאנחנו מסתדרים ושנקבל את האוכל בסוף, אז אחרי כמה מעגלי צום שכאלה, הוא מפחית את עוצמת השדר ואנחנו מגלים שאנחנו יכולים לתפקד לא רע בכלל עד הצהרים גם אם לא אכלנו כלום בבוקר.
מעבר לכך, הרגישות לאינסולין, שהיא המפתח באורח חיים בריא, הופכת להיות יעילה הרבה יותר. אלו מנגנונים אבולוציוניים פשוטים והגיוניים כי נשמע סביר ביותר שרעב היתה תחושה מוכרת מאוד לאבותינו הציידים הלקטים ולכן הגוף למד לתפקד היטב תחת רעב. בצום לסירוגין יש תועלות אחרות ומפתיעות, כמו רקמות שמתחדשות רק תחת צום ואפילו למגר סרטן. השדה המחקרי עמוס ממצאים על תועלות הצום, הנה לקט.
צום לסירוגין מזרז מאוד ירידה במשקל (למי שבעניין), וכנראה מביא תועלת רבה לכלל המערכות הגופניות שלנו.
ולקינוח מצאתי ברשת ספר משנת 1900 שכתב בחור מוזר ושרירן על תועלת הצום והאימון לבריאות כללית. הבחור צם משך שבעה ימים מלאים ואת מסקנותיו תוכלו לקרוא כאן. ובתמונה הוא מרים משקולת של 100 lb לאחר שבוע מלא של צום.

האם אתם צמים לפעמים או מוותרים על ארוחות?
צום קל.

By מר קדמוני with 20 comments

פרופורציות של כושר

הרגע ראיתי בשידור ישיר את משחקי קרוספיט ובדיוק שדרו LIVE את המקצה האחרון של Women masters כלומר, המקצה לנשים מעל גיל חמישים. לאחר שבמשך היומיים האחרונים הן עשו עוד כמה אימונים, היום הן התמודדו עם פראן. פשוט וקלאסי, אך במשקל מלא (95 llbs, שהם 43 ק"ג). נחסוך מכם את הפרטים, אבל הראשונה סיימה ב 4:45, שזה טוב בהרבה מהשיא האישי שלי. ולהזכירכם, זוהי "קשישה" בת חמישים, אחרי יומיים מפרכים עד הקצה.
אז, משחקי הקרוספיט האלו גורמים לי לקבל פרופורציות טובות יותר על איפה אני נמצא בסקלה של כושר. קצת מתחת לקו התחלת המדידה כנראה...

By מר קדמוני with 4 comments

והתחרויות ממשיכות

רק נגמר המונדיאל, והנה אנחנו בלב ליבן של שתי תחרויות אחרות, הטוענות כל אחת מצידה, לתואר "הקשות ביותר בעולם". הטור-דה-פראנס האגדי ומשחקי קרוספיט הצעירים והחצופים.
ללא ספק הטור הוא אחד ממקצי התחרויות התובעניים ביותר. מאות קילוטרים ביום, משך כשלושה שבועות, במהירות אדירה (ממוצע של 40 קמ"ש. בהנתן העובדה שרוכב חובב בקושי יכול להגיע ל 40 קמ"ש במישור, וגם אז, למשך זמן קצר, אז ממוצע כזה על פני אלפי קילומטרים, שחלקם הגדול בעליות העצומות של האלפים, זוהי סבולת ויכולת תפוקת אנרגיה אדירה לכל הדעות). מתחרי הטור משלבים גם ספרינטים, עבודת צוות, אסטרטגיה ובעיקר נחישות אין קץ להתמודדות עם כאב.
לעומתם, מתחרי קרוספיט מתמודדים עם כאב זמן קצר מאוד. אולי 20 דקות בכל פעם, לפעמים רק 6 דקות. התחרות בקרוספיט היא על תפוקה (הספק) מירבי של כלל הגוף בפרקי זמן קצרים מאוד. המתחרים הם הרבה יותר מסיבים, חזקים וגדולים ולא פחות טובים בכח מתפרץ, אבל המשחקים עדיין מאוד מוגבלים באורך המקצים.
כרגיל, ההפתעות מגיעות ממתמודדים שאיש לא ציפה אותם קודם לכן, ואלו משאירים באבק את מיקו ואת ספילר האגדות. הנה התוצאות המעודכנות לשעה זו, ובראש עומדים שני אלמונים (האחד מטנסי והאחר מאוהיו)...
מעבר לכך, הטור הוא ספורט מקצועני לחלוטין, בעוד שקרוספיט ומשחקיה הם ספורט חובבני, בהגדרה. מצד שני, הי זה אנחנו, ועם זה יותר קל לנו (לי) להזדהות. אני לעולם לא אוכל לדווש ארבע שעות בעליות האלפים השוויציים, אבל להעביר ערימת שקי חול מצד אחד של האיצטדיון לצד האחד, אני כנראה יכול, למרות שיותר לאט ממיקו.
האם אתם עוקבים אחד הטור? האם אתם עוקבים אחר משחקי קרוספיט?
ימשיך להיות מעניין היום, זה בטוח.

By מר קדמוני with No comments

זהירות מ...

וכשאתם יוצאים לצוד, תשארו ערניים...

By מר קדמוני with No comments

בואו נצוד לנו איזה אצן חובב

מארק פרסם אמש פוסט חמוד ואני מרשה לעצמי לתת את הגרסה העברית שלי לעניין.
אנחנו, המאמינים בכושר פונקציונאלי והמותאם להתפתחות הגוף האנושי, לא מתאמנים בפעילות אירובית כרונית. כלומר, לא רצים את עצמנו ללא סוף, שכן הדבר אינו מותאם לגוף האנושי ופשוט אינו בריא. מצד שני, עצם הריצה היא פעילות טבעית וגם מהנה, אך נכון יותר לשלב ריצה במינון הנכון ובסגנון הנכון – חזק, מהיר, קצר, ואם אפשר – גם יחף.
מה שאבותינו בהחלט עשו הוא לצוד. ציד הוא פעילות ארוכה מאוד, שעשויה לקחת שעות רבות, תחת אור השמש (מה שנותן על הדרך ויטמין D למכביר), המתבצעת בעצימות נמוכה מאוד ובפרצי אנרגיה גבוהים וחזקים. הצייד משוטט, עוקב, אורב ואז רץ ותופס או צד (או בורח, ממש מהר, אם האריה הסתובב לפני שתפסת אותו). מארק הציע לשחזר את חוויית הציד באימון הריצה הקרוב שלכם.
למה שלא תגדירו את הפארק הקרוב (או את חוף הים, או כל מקום אחר בו אתם רצים ובו רצים גם אנשים אחרים), כשטח הציד שלכם. משימתכם היא לצוד כמה שיותר רצים חובבים במשך שעה, למשל. אתם מתחילים בריצה קלה ומזהים מטרות אפשריות במרחק. או אז אתם מתחילים בהתקדמות חרישית וקלה לכוונם (ואם אתם ממש בעניין, אז גם בנתיב בו לא יוכלו לראות אתכם, ולא להריח אתכם, בעיקר אם אתם לקראת סוף האימון וכבר יש ריח...). במרחק של 100 מטר (או יותר, או פחות, תלוי בקרקע, בהערכתם את הטרף ויכולותיכם באותו הזמן), אתם פותחים בריצה מהירה, ספרינט של 100% מהיכולת שלכם, כדי להצליח ולצוד את הטרף. אם לא תתנו 100%, הוא עלול לברוח, והמשפחה שלכם תרעב. נסו לזכור את זה.
(הערה חשובה: אל תבהילו אנשים שלא לצורך, ואל תתפסו ממש אף אחד, אבל תשתמשו בהם כמטרות. וודאי שאם מדובר ברצים בפארק, המטרה היא באיכות גבוהה יותר).
תפסתם? מיד תזהו את המטרה הבאה ותתקדמו לכוונה. אם אתם רוצים לנוח, תסתתרו. יהיה כיף.
ועוד נקודה למחשבה. חיות הבר, וגם האדם הקדמון, יצאו לצוד בהנתן תנאי רעב. כלומר, כל חית טרף תתאמץ הרבה יותר בציד ככל שהיא רעבה יותר. אולי כדאי לנסות ולעשות את האימון הזה דווקא שאתם רעבים מאוד. תנו לעצמכם אימון ספרינטים שכזה דווקא אחרי 8 שעות ללא שום מזון (ותשימו בצד את כל הדעות של המומחים שיגידו לכם שחייבים לאכול פחמימות שעתיים לפני כל אימון).
למה לא לעשות אותו עם הילדים או חברים (בסגנון תופסת, אבל כל פעם מישהו אחר הוא הצייד, ויש כללים שאפשר לקבוע כדי לעשות את זה מעניין).
שורה תחתונה: רוצו יחפים, רעבים, בתנועה איטית ושקטה, עם התפרצויות זעם מהירות, חזקות ותכופות.
עד כמה זה אימון הזוי מבחינתכם?
יאללה, הולכים על זה?
(ומחר אימון של עומרי בחוף הים בהרצליה. הזדמנות לצוד משהו? אני מקוווה להגיע).

By מר קדמוני with 6 comments

משחקי כדורגל ומשחקי קרוספיט


היום אכלתי צהרים עם צבי וקשקשנו קצת על עבודה ובעיקר על משחקי קרוספיט הנפתחים בשבת הקרובה, ומי לדעתנו עשוי לקחת. כך או אחרת, היינו תמימי דעים שספורטאי העל בקרוספיט מפתיעים כל פעם מחדש ביכולת הבלתי נתפסת שלהם (מיקו סאלו, לדוגמא, עושה 527 נקודות ב Fight Gone Bad. מישהו כאן יכול לדמיין בכלל מה זה אומר?)
במקביל, ובלי קשר, אתמול נזף בי גלעד ידידי על שעבר חודש שלם של משחקי מונדיאל ולא התיחסתי לזה כלל כאן בבלוג, לפחות מהיבט הכושר הגופני. ואכן, המונדיאל הוא לא רק הזדמנות לראות משחק קבוצתי ויכולת אישית נדירה, אלא גם לקבל מושג על כושר גופני. הגמר אמש היה מבחן יכולת לעמידות הפיסית של השחקנים, ושחקני הולנד פשוט קרסו.
התבוננות באתר המעולה של פיפ"א על נתוני השחקנים בהיבט המרחק שעברו (יש נתונים אינסופים על כל שחקן ושחקן, כולל מפת חום מגניבה המראה בכל משחק היכן בילה השחקן את הזמן על פני המגרש), הן ברמה האישית והן כקבוצה. קל לראות שספרד פשוט רצו הרבה הרבה יותר קילומטרים מכל קבוצה אחרת. 767 ק"מ במהלך שבעה משחקים, לעומת 751 ק"מ להולנד. 2% יותר זה לא נשמע הרבה, אבל כשחושבים שבשתי הקבוצות אלו שחקנים מהמעלה הראשונה, 2% זה הרבה מאוד (ובערך האחוז בו מיקו סאלו טוב ממני).
שני השחקנים שבאופן אישי כיסו הכי הרבה קילומטרים במהלך המונדיאל הזה הם XAVI הספרדי הנמוך והשחור וSCHWEINSTEIGER הגרמני הגבוה והצהוב. שניהם שיחקו שבעה משחקים מלאים, ושניהם לא הבקיעו אף גול, ועם זאת, הם השאירו אותנו נפעמים בנמרצות בלתי נלאית, ביכולת עילאית ובכושר שאין שני לו.
ומחשבה לקינוח היא על ההבדל בין משחקי קרוספיט למשחקי המונדיאל. באחרונים כיף לראות את השחקנים רצים אל הקהל, מחייכים מאוזן לאוזן ומפגינים אושר עילאי עם כל הבקעת גול. במשחקי קרוספיט, כשמישהו מנצח, הוא בדרך כלל נראה אומלל למדי, הוא לא יכול לרוץ או להרים את הידיים, כי הוא כנראה כבר כילה את כל האנרגיות שלו בדרך. הקהל, לעומתו, שמח בהחלט.
אז ב(מוצאי) שבת ובראשון הקרובים, אנחנו בעניין של משחקי קרוספיט 2010. הרייטינג (יהיה כנראה) מעט נמוך יותר מהמונדיאל, ואין רוץ טלויזיה שמשדר אותם (עדיין) אלא streaming באינטרנט בלבד, אבל הי, לפחות לא יסתירו לנו... עד אז, אפשר להתנחם בטור דה פראנס ולשלוח ללאנס ארמסטרונג מילות עידוד, אם כי הוא כבר הרבה הרבה מאחור, כמעט רבע שעה פיגור.

אהבתם את המונדיאל? אתם מתכננים לצפות במשחקי קרוספיט? ספרו לנו

(ובעניין פרוטוקול אימונים - הערב עשיתי אימון אנטרוולים 200 מטר בעליה, רצח, ושלשום אימון 5*10 מתח, דיפ טבעות, בטן וסקוואט).

By מר קדמוני with 1 comment

כאילו שלא ידענו


ביום שישי האחרון, עת השתכשכתי במימי הכנרת (ודרך אגב, הויבראם נפלאות גם לאבנים הקטנות של הכנרת), יצא לי לנהל שיחה עם חבר - על כושר, תזונה ובריאות כמובן.
החבר, בן גילי בדיוק, אובחן לפני כחודשיים עם כולסטרול LDL של 330. גבוה. מאוד. אבל, להבדיל מאחרים שמתעלמים מנורות אזהרה, הוא, בחור רציני שכמותו, מיד לקח את עצמו בידיים, ובלי לשאול אף אחד ואף תזונאי "אינטאיטיבית" לדבריו, חתך את כל הבורקסים, את כל העוגות, עבר לאכול המון ירקות, וגם החליט לוותר לגמרי על בשר (אדום) ועל גבינות שמנות. חוץ מזה הוא התחיל לרוץ ביום ובלילה (ובגלל זה פעם אחת כמעט ודרסתי אותו כשהחליט לרוץ לבוש שחור בלבד ובחצות הלילה), ולשחות. מאז עברו חודשיים והיום הוא כבר פחות עשרה קילו, ופחות 180 "נקודות" בכולסטרול. ומחייך כמו חתול.
שאפו.
מצד שני, כשניהלנו לנו את השיחה, דרך ענני העשן של המנגל (רק חזה עוף הוא הביא), הסתבר לי (שוב) כמה מעט אנשים יודעים על מה משפיע על הבריאות שלהם, ולמרבה הזוועה, גם רופאים ודיאטנים לא מעטים מלעיטים אותם במידע לא נכון, מיושן ולא יעיל. הרופא המשפחה שלו, למשל, מיד לתת לו סטטינים, וידידה תזונאית אמרה שהוא חייב להפסיק לאכול שומנים. אבל הבחור - כאמור גבר עם אינטאיציות בריאות וחוט שדרה - אמר לרופא "לא תודה" והלך למקרר כדי לשנות את התכולה שלו.
כבר כתבתי כאן לא מעט על מחקרים שהראו שאין שום קשר בין צריכת שומנים לבין כולסטרול גבוה והתקפי לב, והנה שוב, לחיזוק העניין, מאמר שפורסם בגליון המדעי היוקרתי והנחשב The American Journal of Clinical Nutrition, מפריך שוב את המיתוס הזה. המחקר הזה בדר 21 מחקרים "רציניים" שנעשו בתחום, בהשתתפות 350 אלף איש סה"כ, וניסח את ממצאיו באנגלית מסורבלת ואקדמית, כראוי למעמד. ובכל זאת, אי אפשר לפרש את השורה האחרונה של התקציר אלא כפשוטה:
...dietary efforts to improve the increasing burden of CVD risk associated with atherogenic dyslipidemia should primarily emphasize the limitation of refined carbohydrate intakes and a reduction in excess adiposity.
"מאמצים תזונתיים להפחתת הסיכון ל CVD (מחלות לב) הקשורות לשומנים בדם, צריכים בעיקר להדגיש הגבלה של צריכת פחמימות מעובדות והפחתת משקל עודף".
קראתם נכון.
אין שום קשר לצריכת שומנים. שום קשר. תאכלו כל היום חמאה, בשר אדום, שמן זית ושמנת (לא ביחד), ובלי פחמימות מעובדות, ותהיו בריאים. תאכלו רק מוצרים דלים בשומן אבל עם לחם (כדוגמא), ואתם עלולים לפגוש קרדיולוג בנסיבות לא נעימות דווקא.
מה אתם חושבים?
האם הטעות ההיסטורית הזו תעלם אי פעם או שלנצח יאכלו אנשים מוצרי 0% שומן בתקווה להיות בריאים יותר??

By מר קדמוני with 14 comments

כמה עניינים

אתמול בערב פגשתי את Luce.
כאמור, גיבור חדש שחשבתי שיקח לי 39 דקות לסיים. בפועל, לקח לי 34 דקות ו 39 שניות לעצור את השעון. היה כיף. ריצת קילומטר אחרי 100 סקוואטים זה לא קל, אך ה muscle ups היו מהירים יותר מהציפיות (אבל, וזה אבל חשוב, לא התחלתי אותם מתליה מלאה, כלומר קצת תנופה עם הרגליים בכל זאת היתה). הריצה שלי עדיין חלשה.

ערב לפני כן עשיתי אימון שחיה נוסף עם אנדרי, המאמן שלנו שהוא גם מאמן נבחרת ישראל במים פתוחים, אז משהו בשחיה הוא יודע. אני מקווה שגם אני אצליח לבסוף להרגיש יותר דג במים (ולא כמו סוס במים).

מי שרוצה להחשף קצת יותר לקרוספיט, הנה הזדמנות לאימון אחר: עומרי מקרוספיט הרצליה, מארגן אימון פתוח ביום שישי הבא, ה 16 לחודש, ב13:00 , בחוף הים בהרצליה. פרטים מלאים והרשמה תמצאו כאן.

ומי שסוף סוף בעניין של לאכול פלאו (Paleo), הנה עוד פוסט קצר וברור בנושא, מאת Crossfit Milford.

By מר קדמוני with No comments

גיבור מהסרטים

ביום ראשון בערב התחלתי חוג שחיה (שוב).
זה לא שאני לא יודע לשחות, אלא שאני לא יודע לשחות באפקטיביות. אני מתעייף יותר ממה שאני מתקדם. פעמיים בשבוע ב 21:00 עד 22:00 בערב. רוח קרירה בבריכה ומים חמימים מיום של שמש (ומפיפי של קייטנים). רע זה לא. מבטיח לדווח על התקדמות אם ארגיש כזו.
בעניין אחר, אתמול פורסם אימון של גיבור חדש שמאוד מתחשק לי לעשות, אך עדיין לא הספקתי. Luce שמו. שלושה סיבובים של קילומטר ריצה, 10 muscle ups ו 100 סקוואטים.
ניסיתי לעשות הערכה מקדימה, כמה זמן זה אמור לקחת לי (בהכירי את מגבלותי ויכולותי). נגיד כל ק"מ יקח 6 דקות, בממוצע. סביר, כולל פקטור התעייפות באחרונים. 10 עליות הכח על הטבעות יקחו לי 4 דקות כל פעם, בממוצע. 100 סקוואטים אמורים לקחת גג 3 דקות. זה אומר שכל סיבוב, אם אני לא מתרכך לי פתאום, אמור להסתיים בלא יותר מ 13 דקות וכולם יחד בתוך 39 דקות. זה הולך להיות ארוך וקשה, והחשש הגדול שלי הוא מהתפרקות שלי muscle ups האחרונים.
מה דעתכם? נשמע סביר? מהו היעד התיאורטי שלכם?
והנה, כדי לקבל מוטיבציה, אשה חזקה במיוחד (ומתעמלת אולימפית), אמילי אווזדו:

By מר קדמוני with 5 comments

חזרה לתזונה

אחרי שבוע בניכר, שבוע שלצערי היה משופע דגנים (בכל זאת, צריך לאכול משהו גם באמריקה), חזרתי בסוף השבוע הביתה, לאוכל האמיתי והמצוין שיש לנו בארץ (ירקות ופירות שאין בשום מקום אחר).
שווה לקרוא את הכתבה בניו-יורק טיימס על המאמר העדכני הזה, הבוחן את הקשר בין סוכר לכולסטרול. בעוד המיתוס הרווח טוען כי אכילת שומנים מעלה את הכולסטרול הרע (LDL), הנה נמצא (שוב) קשר בין צריכת סוכרים מרובה לבין רמות נמוכות מדי של כולסטרול "טוב" (HDL) ורמות גבוהות של טריגלצרדים (אותם שומנים בדם, שאחראים להרבה נזקים, ובעיקר למחלות לב).
ניסוי פשוט: לקחו 6000 איש, ושאלו אותם מה הם אכלו ביממה האחרונה. ישנו הבדל מובהק (לרעת אלו) שצורכים סוכר ברמות גבוהות (למעלה מ 25% מהקלוריות) לעומת צרכנים קטנים של סוכר. מדדי הדם של האחרונים טובים בהרבה.
והיום בקרוספיט אימון שעוד לא ראינו: רכיבת 30 ק"מ על אופניים. מתחילים לחשוב על טריאתלון שם?

By מר קדמוני with No comments