אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

כולסטרול והאדם הקדמון - מה המחקר הרפואי אומר לנו?

נתקלתי הבוקר בכתבה מעניינת במוסף הבריאות של "הארץ". הכותרת - "ללכת בדרכי האדם הקדמון" - שבתה מיד את עיני. מעניין למה. הכותבת, פרופסור לרפואה פנימית בביה"ח הדסה, סוקרת מחקר שבחן ממצאי 41 מחקרים קודמים שעסקו במתן פיטוסטרולים צמחיים כדרך להורדת הכולסטרול בדם. אומר כי גם לאחר שקראתי את המאמר, ועוד יותר, את הסקירה המקיפה הזאת, לא נחה דעתי אם שווה בכלל להתעסק עם זה, וודאי שלא למהר ולצרוך תוספי מזון שלא לצורך, ובכל זאת, הנה קצת בקורת בונה למאמר ב"הארץ":
הבעיה הבסיסית שלי נובעת מהעובדה שהכותבת לא מציינת את מקור המחקר, וממילא מניח הקורא כי מדובר במחקר חדש או עדכני. האמת שחיפשתי, יגעתי ומצאתי: זהו מחקר משנת 2003, כך שכבר צמח לו כבר זקן ארוך של מחקרי המשך שסייעו או דווקא התעמתו עם התוצאות או שהדגישו את שלא נמצא עדיין (קשר לתחלואה או לתמותה). מוזר. למה לחזור ל 2003 כשיש מחקרים עדכניים האומרים את ההיפך?
בעיה שניה מופיעה כבר בפסקה הראשונה (ההדגשות הן שלי):
"בני האדם הראשונים שהתהלכו על כדור הארץ אכלו בעיקר מזונות צמחיים, המכילים סיבים תזונתיים רבים, חלבון צמחי וסטרולים צמחיים (פיטוסטרולים) - תרכובות הדומות במבנה הכימי שלהן לכולסטרול. מזונות אלה גם היו דלים בחומצות שומן רוויות, בחומצות שומן טרנס ובמרכיבים אחרים הדרושים לביוסינתיזה של כולסטרול. "
זה לא מדויק במקרה הטוב ורחוק מהמציאות במקרה הרע. מחקרים עדכניים בנושא תזונת האדם הקדמון מייחסים משקלים שונים להרכב המזון הצמחי בכלל התזונה, אבל נראה כי לכל היותר 40% מהתזונה הגיעה מפחמימות/מקורות צמחיים. מעבר לכך, שאר התזונה היתה דווקא עשירה בשומן רווי דווקא. ממצאים אלו מקבילים למחקרים שנעשו על אוכלוסיות ילידיות במקומות שונים, שעדיין נוהגים תרבות של צייידים-לקטים.
מאידך, הכותבת מצטטת מהמחקר ממצא די ברור (ושוב, ההדגשות הן שלי, לא של הכותבת):
"השפעת הפיטוסטרולים אינה תלויה בדיאטה הכללית, כלומר, הוספת פיטוסטרולים לתפריט תביא לירידה ברמות ה-LDL בדם הן בדיאטות עתירות שומן רווי וכולסטרול והן בדיאטות דלות כולסטרול ושומן רווי. "
וואללה.
אנחנו אכן יודעים ממחקרים עדכניים שאין קשר בין צריכת שומן רווי לבין התקפי לב, אז למה הכותבת ממשיכה מהמשפט הקודם אל המסקנה הבאה (אולי על בסיס משאלת לב?):
"ההמלצה האופטימלית היא לצרוך פיטוסטרולים במסגרת משטר תזונתי עשיר בסיבים ובמוצרים מהצומח (פירות וירקות) ועני בשומן רווי ובכולסטרול, בעיקר בשומן ממקור צמחי....צריכת פיטוסטרולים אינה צריכה לבטל הקפדה על תזונה דלת שומן או נטילת סטטינים ותרופות אחרות להורדת כולסטרול".
מעניין.
האם מסקנות התזונה האלו נסמכות על מיתוסים או על עובדות? על ממצאים על מומצאים? עניין אחד הוא ההורדה של רמות ה LDL כתוצאה מתזונה עשירה בפיטוסטרולים, עניין אחר לגמרי הוא לחבר זאת למסקנה של אכילה מועטת של שומנים.

ושני דברים שבכל זאת כדאי לקחת איתנו כמסקנות פרטיות:
1. שתזונת האדם הקדמון היתה כנראה בריאה יותר. בואו נננסה לחקות אותה וכנראה שלא נזדקק לתרופות.
2. שאנחנו צריכים להתייחס להמלצות הרופאים בערבון מוגבל ואפילו בחשדנות מה.

מה נראה לכם?

By מר קדמוני with 3 comments

כושר בלי גיל

חזרתי משבוע קר ורטוב באמסטרדם כדי להתאכזב מ"הממטרים הכבדים" שהבטיחו לנו. בקושי זרזיף מים.
מתי מתי יבוא כבר החורף?

וכדי לפתוח את השבוע באוירה חיובית, הנה הבחור החביב הזה, בן 67, שנראה חזק כסוס. האימון שלו פשוט ועמוק, הרבה ליבה והרבה כח מתפרץ (שכיבות השמיכה שלו עלולות לרסק לי את הפרצוף אם אנסה אותן). מכל מקום, חומר מאתגר ויפה לראות.

By מר קדמוני with 3 comments

אופניים וריצות בהולנד

יש מקוראי הבלוג הזה שמרחמים עלי לפעמים. היום זה יום טוב למעט רחמים. אני באמסטרדם. האויר כאן קר ונקי, התעלות יפות וההולנדיות מחייכות.
אני בכנס (עבודה) ורוב היום קבור במרכז כנסים, חנוט בחליפה. למרבה המזל אחד הבנקים, Rabobank הביא לכנס סימולטור רכיבה (הם ספונסרים של קבוצה בטור), ועשה תחרות מהירות להשלמת ק"מ אחד, בעליה. המנצח לוקח תלבושת קומפלט.
לא יכלתי שלא לקחת את האתגר. הגעתי שני.
:-(
דקה וחצי של ספרינט מטורף. אח"כ רעדו לי הרגליים שעה ארוכה. היה שווה בכל זאת.
בערב יצאתי לריצה. 40 דקות בין התעלות, בתי הסירה, הנרקומנים וחנויות הפרחים. קר קר וכיף כיף. כובע, טיץ, חולצה ארוכה. מתי יבוא החורף גם לארץ, אני שואל.

בינתיים, אמסטרדם נותנת בראש.

By מר קדמוני with No comments

אני ניאדרטל? אני?


כל פעם שאנשים שומעים שאני אוכל "קדמוני סטייל", כלומר פריימל או פליאו, טווח התגובות נע בין: "אתה עוד רגע נופל מת עם עורקים סתומים", "יש לך מזל שאתה עוד צעיר, אבל בגיל 50 אתה מת", "אתה גם גר במערה?", "לא שמעת שהאדם הקדמון מת צעיר?" ועוד שלל השגות ושאלות רטוריות שעיקרן אחד: אין מצב שזה הגיוני.
מצד שני, אם כבר למישהו יש את העניין, האנרגיה והסבלנות לשמוע ו/או לקרוא קצת, אז אומרים לי "וואללה, אולי יש בזה משהו, אבל נראה לי קשה מדי". מבחינתי, זה שלב מצוין, כי המודעות היא ראשית הדרך לשינוי. ללא מודעות לא יתכן שינוי, אך מודעות לבדה אינה מספקת - דרושה גם החלטה, כלומר התנהגות. בימי הביניים אמר חכם יהודי אחד, בשם רבינו בחיי ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", כלומר אם תעשה משהו לאורך זמן, תתחבר אליו גם מבחינה רגשית. אני מאוד נוטה להסכים עם האמרה הזו, ולכן אני אומר לרבים ששואלים אותי תשובה פשוטה: "יכול להיות שאני הוזה, אבל קחו לעצמכם שבועיים שלושה עם תזונת פריימל, ונדבר אחר כך. תראו איך אתם מרגישים, איך האנרגיות שלכם ואיך הרעב. טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים".
רוב המקנטרים ושואלי "הקלוצ קעשאן" (שאלות של קלוץ, כמו שסבתא שלי אומרת), פשוט מסתובבים מסביב לבריכה ומפחדים לקפוץ פנימה. אני אומר, מה יקרה לכם אם תרטבו מעט? תקפצו ותנסו בעצמכם, יהיה שמח.
אז הנה כמה נקודות למחשבה כבסיס לעקרונות:
האדם הקדמון הוא לא מודל לחיקוי בכל דבר שעשה. הוא גידל שיער באופנת אפרו, הוא לא התקלח, ככל הנראה, אלאבים או בנהרות, וגם זה רק בקיץ. הוא לא טיפח במיוחד את זכויות האישה ואני לא בטוח שהוא שילם ארנונה, הצביע בבחירות או עשה אי פעם מילואים. אני גם לא חושב שהוא טייל בחו"ל (מצד שני לא היה חו"ל כי לא היו מדינות), הוא לא חיפש בגוגל ולא לקח משכנתא. למזלנו אנו חיים בעידן שמאפשר יותר ואין סיבה לכן לא לעשות דברים שמאפשרים לנו חיים טובים יותר, נוחים יותר או משמעותיים יותר.
מצד שני, היו לו כמה הרגלים מאוד מאוד מאוד בריאים: הוא לא היה לחוץ מהעבודה שלו. אף פעם לא פיטרו אותו, והוא לא סגר עסק. הלחץ הנפשי הוא מהותי כגורם סיכון לתחלואה. הוא גם ישן הרבה מאוד. כששוקעת השמש, נהיה חשוך. אין מה לקרוא ואין תאורה משמעותית, אז ישנים. שינה בריאה מאוד. ובעיקר, הוא אכל טוב (כשהיה ציד זמין באיזור). שלדים פרה-היסטוריים מעולם לא הראו חוסר בתזונה, תופעה שהפכה נפוצה מאוד דווקא לאחר העידן החלקאי. שלושת עקרונות אלו: תזונה, שינה והמנעות מסטרס, משמעותיים מאוד גם בימינו.

מכל מקום, בלי לענות כלל איני יכול, אז הנה צרור שאלות נפוצות ותשובות בצידן:
אתה מתקלח?
כן.
אתה שם דיאורדורנט? מצחצח שיניים? מתגלח?
כן.
מסתרק?
לא. אין לי שיער. כמעט.
אתה עובד?
כן, אין ברירה, "יהודי צריך להתפרנס" (עוד אמרה אמיתית של סבתא שלי).
אתה ישן במערה?
לא, אני ישן במיטה נוחה. אני ישן לפחות 7.5 שעות בלילה. לפעמים עם כרית ולפעמים בלי, איך שבא לי.
אתה לא חושב שיש סתירה בין המחשב לעקרונות האדם הקדמון?
לא.
אתה בטוח?
כן.


ספרו לנו: מה שואלים אתכם ומה אתם עונים?

By מר קדמוני with No comments

עוד על האדם הקדמון

לא מזמן כתבתי כאן על תזונת האדם הקדמון. במאמר אחר נמצאו הוכחות מלפני 3.5 מיליון שנים לשימוש בכלים לפירוק בשר על ידי בני אדם. והנה, מאמר שפורסם אתמול ב"הארץ" מייחס לאדם הקדמון גם "קפה ומאפה". ובציטוט ישיר, הנה הפסקה הפותחת:
"ידוע שהאדם הקדמון ניזון מבשר, אך מתברר שהתפריט שלו היה יותר מגוון וכלל גם מאפים דומים ללחם: ארכיאולוגים מצאו עדויות בנות 30 אלף שנה לעמילן על אבני ריחיים ברחבי אירופה - ברוסיה, בצ'כיה ובאיטליה - שמחזקים את הטענה לפיה האדם מהתקופה הפלאוליתית ניזון ממזון צמחי מעובד זמן רב לפני המהפכה החקלאית, וכי הבשר לא היה נדבך בלעדי של תזונתו".

האמנם האדם הקדמון אכל לחם? איך זה קשור לתפיסת תזונת הפליאו/פריימל? האמנם זעו אמות הסיפים בחדשות מדהימות האלה?
אז זהו, שלא. ממש לא.
הכתבה הזו מתבססת על המחקר הבא וכמו כתבות אחרות שפורסמו בחו"ל, היא טעונה בהרבה משאלת הלב של הכותב. הבלוגרית מליסה, שיש לפניה את המאמר כולו (ולא רק את התקציר), הגיבה יפה לציניות של חלק מכותבי הכתבות הפופולריות האלו, ולהלן כמה נקודות למחשבה:
  • ה"קמח" של האדם הקדמון הזה השתמש בו לא היה עשוי כלל מזרעים של דגן, אלא נמצאו שרידי עמילן שמקורם בעיקר משורשים וחלקם מקנים וצמחים אחרים. טבלת פירוט המרכיבים מתוך המחקר תמצאו כאן. ומכל מקום, הקשר בין ה"קמח" הזה לקמח מהסופר מקרי בהחלט.
  • מעבר לכך, מה עשו עם הקמח הזה זה ודאי לא לחם. ככל הנראה מעין בלילה או דייסה שמאפשרת תזונה, אך קשר ללחם ודגנים מעובדים הוא כרחוק מזרח ממערב.
  • מעבר לכך, ברור שהאדם הקדמון אכל כל מה שהוא יכל לעכל ואין בכך חדשות מסעירות. אם על הדרך היו כמה שורשים שאפשר לנצל אותם כאשר אין די מקורות מזון זמינים, מה טוב. כך גם כל אוכלי הפליאו / פריימל שאני מכיר, לכולנו אוכלים גם שורשים עמילניים כמו גזר, בטטות, סלק, ועוד (למעט חריגים אקצנטריים כמו הבלוגר הזה שאשכרה אוכל רק בשר), כלומר, אין בין הממצאים לבין תפיסת התזונה הפלאוליתית, המבוססת בעיקר על חלבונים ושומנים מהחי, כל סתירה. גם אם האדם הקדמון הצליח לגוון את הארוחה בעידן הטרום חקלאי, הרי שזה לא משנה את התמונה לגבי מהות התזונה שלו.
  • ובשורה התחתונה: אנו מדברים כאן על ממצאים מלפני 30 אלף שנה . אך בראיה אבולוציונית וביולוגית, זהו עדיין פסיק זעיר בהיסטוריה של ההתפתחות האנושית (כ 350 מליון שנים).

ואי אפשר בלי להתייחס לקריקטורה הנהדרת הזו על המציאות מול האידיאל, אז והיום.

By מר קדמוני with 8 comments

הבורות ממשיכה (מעצבנים אותי, אם לא שמתם לב)

רק כתבתי אתמול לשר הבריאות, והנה הוא כבר מתייצב במופע חוצות המעודד לקיחת סטטינים ומייחס את כל "הרוע" לכולסטרול האומלל. אני חושב שצריך לגייס את רני רהב שיוביל קמפיין יחסי ציבור מחודשים לכולסטרול, ידידנו, שלא מפסיק לחטוף בראש על לא עוול בכפו. נראה לי שלובי תעשיית התרופות כה חזק עד שהרופאים והמומחים מתנהגים כסומים בארובה, וממליצים על תזונה ותרופות ללא קשר לתועלת שלהם במניעת מחלות לב.
פוסט קלאסי על חוסר התועלת בסטטינים להשגת בריאות ואורך חיים כתב ד"ר האריס כאן.
אז שאלה לרופאים שהיו שם: לא שמעתם שאין שום קשר בין צריכת שומנים למחלות לב? הפסקתם לקרוא ספרות מחקרית לפני עשרים שנה? לא נשבעתם שבועת היפוקרטס להצלת חיים?

האם מישהו במשפחה שלכם לוקח סטטינים? האם חשבתם להציע לו לשנות תזונה כדרך יעילה בהרבה להשגת בריאות?

By מר קדמוני with 1 comment

מכתב גלוי לשרת הבריאות החדשה - יעל גרמן


שרת הבריאות - יעל גרמן

גבירתי היקרה,
ראשית, איחולי על תפקידך החדש. כשרת הבריאות של מדינת ישראל את מהיום בעמדת השפעה נדירה ומשמעותית על כולנו ואני מאחל לך בשם עצמי ובשם כל החברה בישראל, הצלחה רבה בתפקידך. לא קל או פשוט הוא תפקיד שרת הבריאות. תחת כנפיך אחריות כבדה וחובה מוסרית גדולה: להציל נפשות ולקדם את בריאותם של תושבי המדינה.

מה דרוש כדי להצליח בכך, זו כבר שאלה אחרת. סביר שמיד אחרי החגיגות תהיי מוקפת יועצים, רופאים, תזונאים ומומחים ממינים שונים וכולם ישושו על ההזדמנות להציע לך את מרכולתם ועצותיהם. אני מבין שבכתיבת שורות אלה עלול גם אני להחשב בעיניך תחת קטגורית היועצים הזו, אבל בשונה מכל השאר, אני לא שכיר של משרד הבריאות, לא יועץ בשכר, לא הממונה על בריאות הציבור. אדם פשוט אני, אבל אופטימי. אני מקווה שתהיה לך את הסבלנות לשמוע אותי או לפחות לקרוא ברצינות עד סוף העמוד.
יש אלפי אנשים בארץ הזו שמקווים מאוד שתקראי את העמוד הזה ברצינות גמורה.


נתונים עדכניים אומרים כי ב 20% מתקציב הבריאות במדינת ישראל נצרכים על נזקי ההשמנה וזה עומד כיום על למעלה מעשרה מליארד ש"ח. וואוו. זוהי הערכה זהירה, הקושרת הוצאות ישירות הנגרמות מהשמנה (כמו סוכרת ומחלות לב). אלו אחוזים עצומים והנתונים הולכים וגוברים משנה לשנה. בראיה הוליסטית יותר, סביר שההשפעה של התזונה על הבריאות שלנו אף דרמטית בהרבה. למשל, מחלות הסרטן למיניהם קיימות כמעט ואך בעולם המערבי ולא היו קימות בעבר ותרבויות ילידיות או שבטיות הניזנות מתזונה לא-מערבית לא סובלות מהם כלל. למרכיב התזונה השפעה רב מערכתית על כיצד פועל גופינו, מתי הוא בריא וממה הוא חולה. לכן אין ויכוח כי חינוך ראוי לתזונה נכונה מהותי ליצירת חברה בריאה.

כיצד, אם כן, מקדם משרד הבריאות את החינוך לתזונה נכונה בשנים האחרונות?
פשוט. אנשי המשרד העתיקו את "פירמידת המזון" האמריקאית לעברית, הוסיפו לה בסיס של "צריכת הרבה מים" ובכך הפירמידה "הותאמה במיוחד לישראל", והיא מפורסמת באתר המשרד כהמלצה חד משמעית לציבור. אני ממליץ לך להוריד ולקרוא אותה בעיון, ואז לבחון את השאלה היסודית, העומדת בבסיס הדברים: האמנם שמירה על עקרונות הפירמידה תביא אותנו לבריאות טובה יותר?
אם תקדישי כמה דקות לעניין תגלי ש"פירמידת הבריאות" המעודדת אכילת יותר דגנים ופחות שומנים משודרת לציבור כבר למעלה מ 35 שנים, והיא נחלה כשלון עצום. בכל מדינות אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה בהם יישמו את ההמלצות התזונתיות הללו, רק עלתה שכיחות ההשמנה, עלתה שכיחות הסוכרת וכך גם רוב מחלות המערב (כמו סרטן ומחלות אוטואימוניות).
אם זה נשמע לך הזוי, את יכולה לראות חלק מהנתונים במו עינייך. את יכולה לבקש מאנשי משרדך שיביאו לשולחנך תיכף ומיד את נתוני שכיחות ההשמנה והסכרת במדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות. הם ייסתתרו מאחורי הדלת וילחשו תירוצים, אבל המציאות היא שיש כאן כשלון חרוץ.
אבל אולי שמעת אבל שבפינלנד הצליחו למגר את ההשמנה באמצעות הפחתת שומנים ועידוד אכילת פחמימות מלאות. אוקיי, גם זה שקר גס.

משרד הבריאות שמהיום נמצא באחריותך מסתמך על הנחות לא תקפות, עתיקות, מבלי לבדוק את תקופתם המדעית ומבלי לבחון את השפעתם על הציבור הרחב במציאות לאורך השנים. זהו ניסוי בבני אדם, והניסוי נכשל. הגיע הזמן להודות על האמת.
לנוחותך, הנה תמצות המצגת הפשטנית הנמצאת באתר משרד הבריאות :
1. הבסיס של פירמידת המזון (אחרי מים) הוא צריכת דגנים ופחמימות, אח"כ ירקות ופירות
2. אח"כ מוצרים עשירים בחלבון, אבל דוקא מוצרים דלים בשומן (כתוב 1%-3%)
3. אח"כ "מוצרים עשירים בשומנים". המצגת המתייחסת באותו האופן לשמנים טבעיים ולשמנים מלאכותיים וממליצה להמנע מחמאה וממרגרינה ומשומנים רווים אך דווקא כן לצרוך שומנים מהצומח.
4. בראש הפירמידה, כמובן, חטיפים וממתקים שאפשר לוותר עליהם, "אך הם חלק מהתרבות".

אני מניח כי איש במשרד הבריאות לא היה מודע לכך כי שמירה על עקרונות תזונה אלו (כלומר על פרופורציות תזונה בה הבסיס הוא פחמימות, וצריכה דלה של שומנים והמנעות משומנים מרווים מהחי) - תזונה כזו תוביל קרוב לוודאי להשמנה, לבעיות לבביות, לסוכרת, ולשאר מרעין בישין. הם פשוט כתבו מה שהם זוכרים שקראו בעיתון בשנות השבעים ("כולסטרול הוא רע והמנעות משומן מונעת התקפי לב", ראי תמונה בראש פוסט זה), ומה שאמרו להם כמה תזונאים שהתחנכו גם הם על ברכי פוביית השומנים והערצת הפחמימות המלאות. האסון הוא כי את הפירמידה הזו ממשיכים להטיף מעל כל במה, בלי שאף אחד קם ואומר: "חברים, המלך עירום". הטענות וההנחות הללו, העומדות בבסיס הפירמידה, נסתרו כולן, אחת לאחת. המחקר האקדמאי כולו מגובש בחזית אחידה כי אין שום קשר בין צריכת שומנים רווים מהחי לבין מחלות לב, ומאידך ישנו קשר ברור ומובהק בין צריכת פחמימות מעובדות (לחם, קמח) לבין סוכרת, השמנה, צלייק, אירועים מוחיים, דיכאון, סרטן ועוד. הפירמידה המומלצת על ידי משרד הבריאות עומדת בסתירה מוחלטת לתזונה הטבעית של האדם כפי שקל לראות אותה מבחינה היסטורית, מבחינת המנגנונים הביולוגיים בגוף האדם, מבחינה אנתרופולוגית ומבחינה מחקרית -רפואית.

חשוב לומר: הפירמידה הזו לא השתנתה כמעט בכלל מאז סוף שנות השבעים, אז פורסמה לראשונה על ידי ועדה של הסינאט האמריקאי. אז, בהשפעתו הדרמטית של חוקר תאב פרסום ונכלולי בשם Ancel Keys ולאור כתבת שער מעוררת הדים של הTime magazine  העולם החל להאמין כי ה"אשם" בהשמנה היא צריכת השומנים, ובעיקר השומנים הרווייים מהחי, וכי הפתרון הוא יותר פחמימות ופחות שומן. לאור זה נבנתה אז (ועד היום) פירמידת המזון, המעודדת צריכה גבוהה יותר של פחמימות, צריכה נמוכה יותר של שומן, פחות כולסטרול ויותר פעילות גופנית.  הנה מחקר של כתב העת Nutrition, המתייחס בכובד ראש לטענות פירמידת המזון האמריקאית, וסותר את טענותיה אחת לאחת. אבל אל תאמיני רק למאמר ההוא. הנה עוד אחד, מאמר אקדמאי מסוף שנת 2012, שכותרתו: שומן רווי ובעיות לבביות: חוסר התאימות בין ההמלצות התזונתיות לבין ממצאי המחקרים.


Saturated fat and cardiovascular disease: The discrepancy between the scientific literature and dietary advice

בשלושים השנים שחלפו מאז פורסמו לראשונה ההמלצות, אכן הציבור אימץ אותן. יש יותר צריכה של פחמימות, יש פחות צריכה של שומנים, יש פחות צריכה של כולסטרול ויש עליה עצומה בפעילות הספורטיבית, ובכל זאת, מימדי ההשמנה הלכו והעצימו, הלכו והתפשטו. המחקר כותב שורה תחתונה חתרנית של ממש: "יש יסוד לממצאים כי המלצות הועדה לתזונה לשמירה על בריאות הציבור יצרו את ההיפך".

מה קורה כאן, גבירתי השרה?
האם לא הגיע הזמן להתעורר? ועדת תזונת הבריאות האמריקאית מושפעת בעיקר מלובי חזק של יצרניות התבואה - מדוע אנו צריכים לסבול מהלובי של אסם החיטה של העולם המערבי הפוחד כי אנשים יבינו כי השמנתם ובריאותם נעוצים בראש ובראשונה בפחמימות המעובדות שהם צורכים ובשמנים התעשייתיים (סויה, תירס) שהם אוכלים? האם לא הגיע השעה להשתחררות הממסד הרפואי ממיתוסים בני ארבעים שנה?
אני חושש, גבירתי השרה, כי תגלי שבכל הנוגע לשמירה על משקל ובריאות הציבור, משרד הבריאות בא לברך ויצא מקלל.

אני קורא לך למנות ועדה מקצועית של רופאים המנצאים בחזית המחקר בנושא לב, תזונה, סרטן וכו' שאינה כוללת את אלו שישבו בועדה בשנים קודמות. בחני את הדברים לעומק. בקשי לפחות חוות דעת מאיש מקצוע מהשורה הראשונה. תקשיבי.
את חייבת את זה לציבור בישראל.
תודה.

(ואם את לא משוכנעת עד הסוף, תכתבי לי מייל, ואני מבטיח לענות מיד, לשלוח לך את כל הנתונים, ולהתייצב עם הסברים בלשכתך בירושלים מתי שרק תרצי. בשמחה). 

והערה לקוראים: אם אתם מזדהים עם הכתוב כאן, כתבו בהערות, כתבו תגובה, שלחו לינק לחברים שלכם, פרסמו סטטוס בפייסבוק, ומה לא, כי זה משפיע ישירות על הבריאות שלנו ושל ילדינו.

הערה: פוסט זה פורסם לראשונה ב17 לאוקטובר 2010 ועודכן לאור החלפת הממשלה ב 18 למרץ, 2013. אולי הפעם יצליח לנו יותר...

By מר קדמוני with 22 comments

האדם הקדמון היה בריא יותר

הנה מאמר בYnet, המצטט מחקר בכתב העת Nature שנחשב אחד מכתבי העת הרצינים ביותר, שמצא כי סרטן כמעט ולא היה קיים בעבר הרחוק.
האמת, שזה די ידוע שכלל מחלות הלב, סרטן ועוד רבות נקראות "מחלות הציווילזיות" ומיוחסות לעידן המערבי המודרני. גם בלי מחקרי מומיות וממצאים פרה-היסטוריים, חוקרים רואים כי כל התרבויות הילידיות הנוכחיות (אסקימואים, שבטים באפריקה, באמזונס, באוקיינוס השקט וכו') - כולם נעדרו כמעט לחלוטין ממחלות אלו עד חשיפתם לאורח לחיים מערבי. מכאן (וממחקרי הגירה כמו זה) נראה שהסיבה לתחלואה היא בעיקרה סביבתית ולא גנטית. עכשיו אפשר לטעון על השפעת זיהום האויר (זה כמובן משפיע, אבל אי אפשר לייחס לו את נפוצות הסרטן בעולם. זו לא ממש טענה רצינית כשמביאים בחשבון מקומות כמו ניו זילנד, או מדינות הסקנדיביות והנורדיות שם האויר צלול כבדולח ובכל זאת אין נתוני תחלואת סרטן נמוכים יותר מיתר העולם המערבי). נותרו סיבות של סגנון חיים (פחות שעות שינה, יותר לחץ נפשי, למשל) ושל.... תזונה.
מה היה שונה בין תזונת האדם הקדמון לתזונת ימינו אנו?
מה שונה בין תזונת הילידים לתזונת האדם המערבי?
פשוט: החקלאות. ובעיקרה: החיטה, הסוכר, התירס וידידיהם. אלו פשוט לא היו בנמצא ש 350 מיליון השנים האחרונות בהם האדם התפתח.
אז נשתדל להמנע ממוצרים אלה, ונחזור לתזונה טבעית ופשוטה מהחי ומהצומח וכך גם נהנה ממזון מעולה וטעים וגם נמנע סרטן (זו לא פוליסת ביטוח ולא נבטל את הגנטיקה, אבל נשפר את הסיכויים שלנו, זה בטוח).

By מר קדמוני with 4 comments

חמאה!


שאלו אותי במייל: "חוץ מחביתה מה עוד אפשר לעשות עם חמאה?"

שאלה טובה. חמאה היא מזון מעולה. אמנם החמאה הוא מוצר חדש יחסית (רק 10000 שנה או פחות) שכן היא נולדה רק לאחר העידן החקלאי (מהצורך הפשוט לגדל פרות, להאכיל אותן ולחלוב). מכאן אנו יודעים בודאות שהאדם הקדמון לא אכל חמאה, אז למה שנאכל אנחנו? התשובה היא ההרכב התזונתי. חמאה היא שומן מהחי, והרכבה דומה מאוד לכל שומן אחר מהחי (כלומר לשומן הנמצא בתוך הבהמות) ואין בה (כמעט) בכלל חלבון חלב או פחמימות כמו במוצרי חלב אחרים. החמאה היא שומן מעולה, איכותי, זמין ולא יקר. אפשר גם לקרוא עוד על החמאה וסוגיה אצל מארק. עכשיו רק נותר לנצל אותו נכון (ולהשתחרר מהמיתוסים שחמאה רעה לבריאות) - אז הנה כמה רעיונות מהשרוול:
  • חמאה היא בסיס מעולה לטיגון בצל ופטריות כבסיס לחביתות (סורי, אבל ככה זה באמת בסיס) וגם לשאר תבשילי ירקות.
  • אני משתמש בחמאה כבסיס לאינסוף גוונים של פשטידות, למשל פשטידת בזיל: מטגנים בחמאה בצל עד שקיפות, ומוסיפים עלי בזיל (עלי מנגולד) לאידוי. אחרי שזה מוכן, מוסיפים אגוז מוסקט, מלח ופלפל ושופכים לתבנית. בקערה מערבבים 3 ביצים, חצי שמנת מתוקה, קוטג' 9, רוקפור מגורד, פרמזן מגורד, שופכים על תבנית האפיה, והופ לתנור של 180מעלות עד שמזהיב. משהו כמו 40 דקות.
  • אפשר לאלתר את הפשטידות הנ"ל איך שרוצים (כלומר עם פטריות או עם תרד או שילובים שונים ומשונים של גבינות). יוצא מעולה ובלי קמח בכלל.
  • חמאה טובה מאוד כעוגן השומני של מתכוני דגים: החל מדג בתנור (כמה קוביות חמאה טובות על הדג, כמה עשבי טיבול בבטן, מלח גס ופלפל שחור גרוס, עטוף בנייר כסף, 20 דקות בתנור, פצצות), וכלה במתכונים מורכבים יותר /מלכלכים (לטגן את הדג בחמאה).
רעיונות נוספים למישהו?

By מר קדמוני with 19 comments

איך מתחילים עם קרוספיט?

במיטב המסורת, הנה שאלה שקיבלתי במייל לפני כמה ימים:
"שלום דעאל. אני מעוניינת להתחיל להכנס לעניין הקרוספיט. העניין הוא שאני בכושר די מינימאלי ובגלל שכבר הצלחתי להפצע בעבר מספורט (שחיקת סחוס בברך) אני מאוד חוששת להפצע שוב.
1. איך אני מתאימה לעצמי את האימון, כלומר איך אני יודעת שזה לא יותר מדי אבל גם לא פחות מדי וחסר יעילות?
2. איך אני נמנעת מהחמרת הפציעה שלי/ פציעות נוספות?
3. האם מתחיל יכול להשתמש רק ברוטינה שב"50 מייאשים" במשך תקופת הסתגלות ראשונית או שכבר מההתחלה חשוב לגוון?
4. איזה משקלים מתאימים למתחילה?
5. מאחר ואין לי אפשרות לארגן לי חדר כושר ביתי, האם מיכשור של חדר כושר הוא חלופה הולמת לציוד הנדרש לאימוני קרוספיט או שזה מיותר?"

ואללה. חמש שאלות במחיר אחת. ובפרספקטיבה של קרוב לארבע שנים עם הבלוג הזה, אני חושב שכבר עניתי על הרוב, אבל אולי התשובות הולכות לאיבוד ביער הפוסטים, אז הנה קצת סדר:
כתבתי כבר על מה כדאי להבין לפני שמתחילים, על תרגילי בסיס ועוד על פילוסופית קרוספיט. באופן יותר ספציפי לשאלות כתבתי על התאמת עוצמת האימון למתאמן בפוסט "כמה קשה". על השאלה מה עושים כשפצועים כתבתי לא מעט (הנה חלק ראשון וחלק שני). על הגוון באימונים וחשיבותו (כלומר לא להצמד לאימון אחד בלבד בשום אופן), כתבתי כאן וכאן. לגבי משקלים והחשיבות באימונים ללא משקל בכלל עד לרכישת טכניקה איכותית, אפשר לראות למשל את הדיון הזה. על אימון ביתי למי שאין ציוד רב כתבתי באימונים אפשר לעשות בבית ועל למה אנחנו לא מתים על חדרי כושר עניתי בסעיף 4 של הפוסט הזה. לצערי, ברוב חדרי הכושר יזרקו אותך אם תתחיל לעשות הנפות אולימפיות, לזרוק משקולות על הרצפה, לקפוץ על קופסאות או אם תתחיל להזיע ברצינות ולגנוח מרוב מאמץ. בדרך כלל גם לא תמצא בחדר הכושר מוט מתח פשוט (אלא רק מכונות היפר מתוחכמות ומינוס יעילות).

ועיקר שכחתי:
מתאמן או מתאמנת מתחילים כדאי מאוד שיקבלו בסיס נרחב ואיכותי בהדרכה פנים אל פנים מאיש מקצוע. לשמחתי, יש עכשיו לפחות שני מקומות רציניים כאלה. קרוספיט הרצליה, שם עומרי פלד מדריך מתאמנים ותיקים ומתחילים, וממש לא מזמן פתחו איאן וצבי את MBS Athletics שפועל ברחובות. כל אחד מהחברים האלה יעניק בסיס מקצועי שימנע פציעות ויקנה טכניקה מעולה.

By מר קדמוני with 8 comments

צריך לרדת בגדול על "לרדת בגדול"

לא מזמן כתבתי כאן על הרתיעה שלי מ"לרדת בגדול", והנה אתמול חזרה התכנית למרקע. אוי.
(גילוי נאות: אני רואה מעט מאוד טלויזיה, ומשתדל להשקיע את הזמן שלי אני בדברים שאני אוהב, כמו קריאה, למשל אמש סיימתי ספר ישראלי הזוי ואיכותי: "מסופוטמיה, שתיקת הכוכבים" מדע בדיוני כחול לבן ברמה גבוהה, הייתכן?) . מכל מקום, חזרתי הביתה מאוחר יחסית, והילדים שלי, אללי, היו רתוקים למרקע לראות את פתיחת עונת הזוגות של "לרדת בגדול". ראיתי כמה דקות כדי לצאת ידי חובה וכי בכל זאת סקרן אותי לראות את אורלי עובדת השנה עם החבר'ה האלה (מאז העונה הקודמת אורלי עשתה קורס מדריכי קרוספיט באיטליה, ונכנסה חזק לעניין קרוספיט וכושר פונקציונאלי. היא בסדר!).
מה המסקנות?
1. "לרדת בגדול" היא תכנית עלובה ומעליבה, הגוררת אנשים חלשים למקום בו הם נאלצים להשפיל את עצמם בפומבי כדי לזכות בכמה דקות של תהילה. מסדר הבושה של חסרי החולצות על המשקל המגמגם הוא פשוט רוע ומציצנות לשמה שיוצרי התכנית מחייבים את המשתתפים לעבור (כדי שבבית יוכלו לצקצק בלשון: תראו איך הלוויתנים האלה נראים בלי חולצה).

2. הקשר בין האימונים לירידה במשקל מוצג באופן אבסורדי ("יש להם אימון אחרון והזדמנות לרדת עוד כמה גרמים במשקל לפני השקילה"). זה הבל מוחלט והופך את כל האימון ל"פטנט" להרוויח משקל ברגע האחרון. נו, באמת.

3. כאשר מקדשים את מהירות הירידה במשקל על פני כל פרמטר אחר לא עוזרים לאנשים האלה לקבל שליטה על חייהם ובריאותם, אלא מעבירים אותם מקיצוניות אחת של חוסר שליטה לקצוניות אחרת, הפוכה. כדי לשמור על משקל תקין לאורך החיים יש לאמץ דפוסים נכונים, יש ללמוד מהו מזון בריא ומהו מזון בלתי בריא, יש לחתור לירידה איטית במשקל ויש לבנות בהדרגה דפוסי אימון פונקציונאלים המתאימים לגיל ולמשקל. זבנג וגמרנו טוב לסדרה בת עשרה שבועות ורע מאוד למתמודדים, המנצחים והמפסידים כאחד.

4. בכל זאת, לא נסיים בלי לומר מילה טובה על אורלי שלראשונה בטלויזיה הראתה מהו אימון פשוט ופונקציואלי (חתירה, סקוואטים, ריצה מול גומיה, וגולת הכותרת - מכות פטיש חמש על צמיג). הלוואי ואם עמישראל יאמץ משהו מהתכנית הזו, זה יהיה אימון יותר פשוט ויותר יעיל מאשר חדרי הכושר הנוצצים והמשמימים.

מזדהים? מסכימים? חושבים אחרת? ספרו לנו

By מר קדמוני with 3 comments

סיכום שבועי

תודה לאל, הטמפרטורות ירדו במקצת, ועלי זה השפיע מאוד בבחירת האימונים.
בשבוע החולף עשיתי חמישה אימונים, ואיפשרתי לעצמי לרוץ (הרבה) יותר מהרגיל, בעיקר כי כבר לא מזיעים כל כך.
  • ריצת 1600, מיד אחריה, 2000 מ' חתירה ועוד 1600 מטר ריצה (משום מה, היה אימון קשה לאללה. הריצה השניה אחרי החתירה הופכת לסיוט)
  • 21-15-9: 21 הנפות ביד שמאל של משקולת 23 ק"ג, כנ"ל ליד ימין, 21 עליות מתח, ואז כל הסט הנ"ל עם 15 חזרות, ואז עם 9. לקח 16 דקות והידיים חישבו להשבר.
  • ספרינט 400 מטר בעליה, כפול 4 (ועוד 500 מטר ריצה לפני ואחרי). זה לא נשמע הרבה, אבל זה חזק.
  • ריצת שטח 6.5 ק"מ (ביום שישי, אחרי הגשם. תאמינו או לא, היה בוץ, והיה אחלה ריח של גשם. התגעגענו).
  • אימון עמידת ידיים, אמש.
מה עשתים אתם השבוע?
ולסיום, ממליץ לראות את הסרטון הזה, שצולם בתחרות המשולבת הראשונה של הרמת משקולות וקרוספיט שנערכה ממש לפני כשבוע, ובו שני סוסים אמיתיים שמתחרים ראש בראש על איזבל - 30 חזרות של הנפת 43 ק"ג. הסרט מתחיל להיות מעניין מהדקה 2:30. מה שיפה הוא שלכל אחד מהם טכניקה אחרת לחלוטין. ג'וש אוורט מתכופף לחלוטין בכל חזרה ואילו דייב משאיר את הגב הרבה יותר אנכי ועובד יותר (נכון) עם הרגליים. אני חושב שאם אוורט היה משפר את עבודת הרגליים (במקום לבסס את כל הכח על הגב ופלג הגוף העליון שלו), הוא היה (זהירות, ספוילר) מנצח ביותר מאשר בעשירית השניה. כך או אחרת, להוריד את הכובע. נראה לי שננסה בעצמי את איזבל השבוע, ככה סתם, כדי להתבאס...

מה דעתכם?

By מר קדמוני with 2 comments

שו"ת - מוט משקולות

הנה שאלה שקיבלתי במייל ואולי רלוונטית גם לאחרים:
"אני מאד מעוניין להעצים את האימונים שלי שמבוססים כרגע רק על משקל גוף (אפילו ללא טבעות) ושוקל (תרתי משמע) לקנות מוט ארוך (יש לי כרגע רק דאמבל קצר, עם 10 ק"ג בסה"כ), ומתלבט בגלל המחירים. נשמע לי מהכותבים שהמוט האידיאלי הוא מוט אולימפי, למרות שלא ברור לי למה (בדירה צפופה, יש יתרון מבחינתי לצלחות קטנות. וכמובן זולות יותר בהרבה). ואם לבחור בין מוטות אולימפיים, כתבת באחד המקומות שעדיף מוט ארוך ככל האפשר. מדוע? לצורך הפרופורציה, בש-גל מוכרים אולימפי ארוך (2.20) ב- 485 ₪ ולעומתו אולימפי קצר (1.50) ב- 350 ₪. האם תוכל לעשות לי סדר "?

אוקיי. מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. אם תרצו, הוא קודם לנעלי התעמלות (כי לרוץ ולהרים משקולות אפשר גם יחפים אבל להרים משקולות בלי מוט משקולות אי אפשר). כמובן שזה לא אומר שאי אפשר להתאמן בלי מוט בכלל, אבל נוכחותו מאפשרת מגוון רחב בהרבה של אימונים, תרגילים ומיומנויות.

לקנות מוט אולימפי זה קצת כמו לקנות כלב גדול: זה כיף של ממש אבל מחייב גם מקום וגם תקציב (וגם שהאשה תרשה).

המוטות להרמת משקולות נבדלים זה מזה באורך שלהם, במשקל, בקוטר וב"שרוולים" שיש להם (וגם ביצרן, ובהתאמה במחיר).
אורך: בשוק מוצאים מוטות החל מ 120 ס"מ ועד ל 220 ס"מ אורך. המידה התקנית של מוט אולימפי היא 220 ס"מ בדיוק. מוטות קצרים יותר אינם מוטות אולימפיים ונכנה אותם כאן "מוטות ברזל". הם נבדלים בעיקר באורך וב"שרוולים", ראה להלן. אורך המוט משפיע על האפשרות לפתיחת הידיים - משמעותי בעיקר בהנפה, בה ננסה לאחוז כמה שיותר בקצוות המוט כדי ליצור מינימום מרחק בעלית המוט אל מעל לראש - וכן האורך משפיע על היציבה של המתאמן. מוט ארוך יותר יהיה על פי רוב יציב יותר. ההבדל משמעותי ככל שעולים במשקל, כמובן. למתאמן בגובה ממוצע, מוט באורך 180 יאפשר מספיק מקום להתאמן על טכניקה, אבל מוט קצר, יקשה מאוד.
משקל: מוט אולימפי תיקני שוקל בדיוק 20 ק"ג. מוטות אולימפיים לאימונים לנשים ונערים שוקלים 15 ק"ג אבל יש להם מידות אורך זהות. מוטות ברזל משתנים בהתאם ליצרן ואין להם שום תקן. כלל אצבע מראה כי מוטות ברזל של 180 ס"מ אורך שוקלים עשרה ק"ג. זה משקל נוח לרוב המתאמנים שכן הוא מספיק כבד כדי "להרגיש" את הטכניקה ומספיק קל כדי לאפשר חימום.
קוטר: מוטות ל Power Lifting תיקניים (המשמשים רק לדדליפט, קלין ולחיצות חזה) הם בעלי קוטר עבה יותר במספר מ"מ מאשר מוטות ל Weight Lifting (המשמשים להרמות אולימפיות). משתמש קרוספיט ישתמש במוטות בעלי קוטר אולימפי, כי הם מאפשרים יותר שימוש במגוון תרגילים. זהו, על פי רוב, גם הקוטר הסטנדרטי במוטות ברזל.
שרוולים: או, נהיה מעניין. למרות שהוא ממוקם בשוליים, השרוול הוא לב ליבו של המוט האולימפי, ושם גם עיקר ההבדל באיכות בין מוטות סינים (380 ש"ח) למוטות מקצועיים (3800 ש"ח). במוטות אולימפיים השרוול הוא עבה יותר, והוא מסתובב על לאגרים (מיסבים) המאפשרים לצלחת המשקל להסתובב חופשי על השרוול. זה מאפשר למוט לזוז בחופשיות סביב עצמו (בציר הסיבוב שלו, בהתאם לתנועת היד של האתלט) ללא הצורך "לגרור" יחד עם סיבוב המוט את סיבוב צלחות המשקל. אני מקווה שההסבר ברור: הצלחות במוט אוליפי חופשיות להסתובב (או למעשה, להשאר במקומן) בעוד המוט מסתובב, וזה מפחית מהעומס ומאפשר תנועה חלקה וזורמת יותר. מוטות איכותיים יחזיקו מעמד לנצח, ומוטות זולים פשוט ישברו המיסבים אחרי כמה זריקות של המוט עם צלחות כבדות על הרצפה מגובה ראש. למוטות ברזל אין שרוול, או שיש שרוול פשוט ופרימיטיבי (ולפעמים קוראים לזה "מוט אולימפי קצר", למרות ששזה ממש לא), ולכן ביצוע איכותי של הנפות אולימפיות עם מוטות כאלו הוא מוגבל מאוד. מה גם שהצלחות עצמן הן ברזל בלבד (ולא במפרים גומי) מה שמונע מהמתאמן להטיל את המוט על הרצפה - תנועה חשובה מאוד כשההנפה לא מצליחה. אחרת, עלולים חלילה להפצע! בקיצור: מוטות אולימפיים עם במפרים הם אידיאליים לאימון איכותי, אבל עולים הון. מוטות ברזל מאפשרים אימון איכותי עד למשקלים נמוכים (מקסימום 60 ק"ג) ומעל משקל זה, העסק הופך להיות לא אידיאלי.
סוגר: למוטות אולימפיים יש סוגרים שונים ומשונים - מקפיץ פשוט ועד "מנעול" המשמש בתחרויות. במוטות ברזל יש הברגה או קפיץ. מניסיון - רק סוגר קפיץ (אפשר להלביש אותו גם על מוט שבקצהו הברגה). ההברגה זה סיוט להחליף משקל.
שיקולים אחרים: תקציב, מקום ומשטח. גם בהנחה שהארנק פתוח והיד רושמת (צ'קים), תחשבו טוב טוב לפני שאתם מכניסים הביתה היפופוטם של שני מטר ועשרים. למוט אולימפי צריך גינה או חצר, ומקום לעבוד בו. הרצפה היא מרכיב חשוב. אם יש לכם רק את הדירה כמקום אמון ויש לה ריצוף קרמיקה עדין, יכול להיות שטוב תעשו אם לא תתאמנו בהרמת משקולות בבית. שכן משקולות, סופן ליפול. כל כמה שתזהרו, בסופו של יום, כאשר תעלו במשקלים, עלולים להחמיץ הנפה, וחבל על עוגמת הנפש. שווה לכן לדאוג למשטח מתאים (ריפוד גומי קשיח, כמו קולט נתזים שיש בצבא) או פשוט בגינה. או בג'ים (ולצערי, רוב חדרי הכושר לא ירשו לכם למירב האבסורד, לזרוק את המשקולות על הרצפה).
ומה לקנות בסוף: מוט של עשרה ק"ג לפחות. מוט אולימפי יחייב קניית צלחות יקרות יותר, בגלל קוטר השרוול, אך יאפשר קניית במפרים למי שיש כיסים עמוקים. לקנות צמדי צלחות משקל של 2.5 ק"ג, 5 ק"ג, 7.5 ק"ג. יחד עם המוט זה מאפשר את כל הטווח עד 40 ק"ג, שזה משקל שישאיר מתאמן מתחיל עסוק לפחות שנה. עוד כמה צלחות כבדות יאפשרו גם דדליפט וכו', והשמיים הם הגבול.

ולסיום, הנה כמה גמדה חביבה (48 ק"ג) שדוחקת בדיוק כפול ממשקל גופה. נראה אתכם!

By מר קדמוני with 7 comments

הכיף שלנו

מצאתי ברשת פרסומת משעשעת לקרניבורים שבינינו.
מעורר תיאבון (?)

By מר קדמוני with No comments

ומה אומרות הפרות?



בשבוע שעבר אכלתי (שוב) אצל גיליס (הבשר הכי טוב בארץ, באחריות), ועל הדלפק של הקצביה ראיתי את הפרה הזו שהצחיקה אותי.

By מר קדמוני with 2 comments

חקלאות תפוחים -האם יכול להיות שגם זה רע לסביבה?

לפני שבועיים כתבתי כאן על הנזק הסביבתי הכבד של החקלאות ועל הרג בעלי החיים הסיטונאי שהצמחונות גוררת.
החקלאות ממוצבת בעיתונות ובקרב שוחרי הבריאות כפתרון הומני ונפלא, בריא ומאוזן, אבל הספרות הזו אוטמת את העיניים והלב למכלול השלם של מעגל החיים כמו גם לעובדות פשוטות כמו מה בריא לנו ומה לא. והנה, חדשות היום הזכירו את בירכת רם שברמת הגולן. בריכה קטנה ויפה, (שהיא גם שמורת טבע מוכרזת) הניזונה מימי הגשמים ושלג החרמון, והנה היא התייבשה לכדי שלולית, ואלפי דגים מסריחים שם בשמש. הדגים מתים - ואיתם ימותו גם שרשרת בעלי החיים התלויים בהם. מצאתי את התמונה העגומה הזו בפורום הזה.
חשוב להבין כי החקלאות, כשהיא יוצאת מכלל שליטה (כל חקלאות - חיטה, תירס או מטעים), סופה הרס מוחלט של הסביבה. במקרה הזה, הדרוזים שואבים בלי הכרה (ובלי רשיון) את המים מנחל סער וממי התהום על מנת לתדלק את התפוחים, ואנו מקבלים בית גידול הרוס, שספק אם יוכל להשתקם במלואו.
מה היה קורה אם לא היינו שואבים, ולא היינו משקים - היו פחות תפוחים, זה נכון. אבל היו יותר דגים. ויותר חיים (צפרדעים, שועלים, נשרים ומה לא) לאורך הנחלים המזינים את הבריכה, נחלים שעכשיו כבר יבשים לגמרי.
האם אתם משוכנעים שהתפוח אדום הלחיים שלכם הוא בחירה מוסרית יותר מפולקה של תרנגולת חופש?

By מר קדמוני with 3 comments

אחרי החגים זה עכשיו

תאמינו או לא, "אחרי החגים" הגיע.
יש כאלה שמנסים להתחיל את הדיאטה שתמיד רצו וארוחות החג לא איפשרו להם,
יש המנסים להתחיל עבודה חדשה או שגרה חדשה,
הילדים חוזרים לבית ספר, בפעם הראשונה "באמת" אחרי שלושה חודשים (כי השנה היה בקושי שבוע לימודים מסוף אוגוסט ועד שהגיע ערב ראש השנה),
יש המנתקים מגע עם המשפחה ל"תקופת צינון" עד פסח,
יש שמתחילים שיפוץ בבית,
יש המתחילים שגרת אימונים חדשה, דינמית, מאתגרת,
ובעיקר, כולם מנסים להזכר בכל ההבטחות שאמרו לעצמם ולאחרים שיעשו מיד "אחרי החגים".


ספרו לנו, מה הבטחתם לעצמכם לעשות אחרי החגים?

By מר קדמוני with 6 comments