אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

הייתם משלמים כסף כדי לראות את האיש הזה??


לפני מאה שנה, האיש בתמונה, ששמו צ'אנקי מורלן, היה איש קרקס.

בקרקסים ובירידים של פעם, היתה קטגוריה מצליחה של "אנשים מוזרים" שלכל אחד מהם היה אוהל קטן והצופים היו משלמים כמה פרוטות כדי להכנס ולחזות במו עיניהם לכמה דקות בפלא האנושי הזה. היו שם בדרך כלל "תופעות" כמו אישה עם שפם, גמד, איש חזק במיוחד, מישהו עם גיבנת או עוות כזה או אחר, וגם... איש שמן.
רק לפני מאה שנה אנשים שמנים היו תופעה נדירה מספיק כדי שיוצגו בקרקס.
תתבוננו על מר מורלן היטב היטב. אנחנו רואים אנשים כמוהו בכל יום. איש מהם לא חושב לעשות קריירה בקרקס. הם המציאות החדשה, ואולי עוד מאה שנה, יציגו בקרקס דווקא איש רזה בפינת המוזרים.

מה זה אומר לנו?
זה אומר שההשמנה היא תופעה חדשה ואין לה כלום עם גנטיקה או עם עצלנות אנושית או עם "חזירות" ותיאבון מוגבר של העולם. הגוף האנושי לא השתנה במאה שנה, אבל התזונה שלנו וההמלצות הבריאותיות האומללות של הממשלות שלנו, השתנו גם השתנו, ואיתם השתנתה המציאות של מהו חריג ומהו ממוצע.
אם נחזור לתזונה של פעם, ההשמנה תהיה שוב נדירה.

שווה לייק, לא?
:-)

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 13 comments

13 הערות קוראים:

אני רואה את זה באופן שונה:
גנטיקה? - בטח שיש קשר! יש גנים ויש ביטוי של הגנים ויש את השפעות הסביבה שגם להן חלק משפיע.

עצלנות? - בטח שיש קשר! והתמונה הזו דווקא ממחישה את הקשר. פעם החיים היו פחות נוחים. לעבודה לבית הספר או לכל מקום אחר היית צריך להגיע ברגל, כביסה ביד ולא במכונה, את המצרכים מהשוק סחבו כל הדרך בידיים, חטבו עצים להסקה פרופיל העבודות היה יותר פיזי. בהחלט יש קשר לעצלנות האנושית שמחפשת כל הזמן דרכים קלות למשימות שונות.

חזירות? - בטח שיש קשר! רעב תפוחי האדמה הגדול שהתרחש באירלנד לפני יותר מ-100 שנים, גרם למותם של כמעט מליון בני אדם. והסיבה לכך היתה לא מפני שחסר להם בשר, אלא מפני שלא היו להם מספיק תפוחי אדמה! תפוחי אדמה היוו את עיקר מזונם (מי מהם העז לחשוב על בשר בכלל). תרבות השפע שלנו עם התפתחות החקלאות ותעשיית הבשר היא זו שמאפשר לנו (המערביים) לאכול בשר במחיר נמוך יחסית. אני לא אתפלא אם מרבית העולם לא מסוגל לאפשר לעצמו לאכול יותר מפעם אחת בשבוע בשר אם בכלל

גנטיקה: וודאי שהסביבה משפיעה על הביטוי הגנטי. הסביבה = התזונה במקרה זה. התכוונתי לומר שהגנטיקה שלנו לא השתנתה במאה שנה, ונטיית אנשים מסוימיים לתלות את "האשם" בהשמנה שלהם ב"גנים גרועים" זוהי פשוט שטות.
עצלנות: אני לא מסכים לחלוטין. דבריך הם ראיה רומנטית אך המחקר מוכיח שאין שום קשר בין רמת פעילות עבודה פיזית לבין רמת ההשמנה באוכלוסיה. למשל, אינדיאניות בדרום אמריקה הם שמנות מאוד למרות שהן כל היום עובדות בשדה, לעומת צרפתיות רזות שרק מעשנות ועושות צפורניים. אלו דוגמאות אבל כל המחקרים שניסו למצוא קשר בין רמת פעילות באוכולוסיה לבין השמנה, נכשלו לגמרי. והערה נוספת: בארה"ב רמת פעילות הספורט היא הגבוה ביותר אי פעם, ובכל זאת רמת ההשמנה ממשיכה לעלות. שורה תחתונה: ודאי שספורט הוא מעולה ומקדם משקל תקין, אבל הסיבה להשמנה, כמגפה חברתית ועולמית, אינה קשורה שום קשר לרמת הפעילות הפיסית בעולם.
חזירות: כנ"ל. בני אדם לא משמינים כי הם חזירים אלא כי הגוף שלהם מתבלבל ו"חושב" (בגלל סטייה מטבולית המתרחשת עקב תזונה עשירת סוכרים ודגנים מעובדים) שההשמנה היא המשקל התקין. להגיד לאנשים "תאכלו פחות" זה לא עובד ולא אפשרי לאורך זמן. לכן כל דיאטות ההגבלה הקלורית נדונות מראש לכשלון. אנשים צריכים ויכולים לאכול לשובע בלי שום השמנה, גם אם יאכלו מעט בשר, יחסית (ע"ע מדינות המזרח וסין).

הבעיה במחקרים הללו שאתה מתאר, היא שהם מנסים למצוא את "הסיבה" להשמנה. ולמה שתהיה סיבה אחת? השמנה היא מכלול של סיבות כגון: גנטיקה, חוסר פעילות, תזונה, סטרס ועוד.
כשיש לך שלל של גורמים אפשריים להשמנה, אז מה שווה בדיוק מחקר שמשווה צרפתיה שדואגת לפיגורה שלה לעומת אינדיאנית שדואגת למה יהיה מחר? האם באמת ההבדל בין הצרפתיה לאינדינית הוא רק רמת הפעילות? אני לא חושב כך.
מה גם שבמחקרים שעוסקים בתרבויות כה שונות, הרי שאין שום דרך לבודד את המשתנים שרוצים לבדוק בצורה מדוייקת (כי יש פשוט כל כך הרבה מהם).
מאותה סיבה (של משתנים רבים שמעורבים בעניין) גם אי אפשר לומר שמגיפת ההשמנה מתגברת למרות העליה בפעילות הספורטיבית ולכן המסקנה היא שאין קשר בין פעילות גופנית לשמירה על משקל תקין. (זה כבר מזכיר לי את הבדיחה על הזבוב שתלשו לו את הכנפיים ואומרים לו לעוף וכשהוא לא עף המסקנה היא שהוא לא שומע).
שורה תחתונה: השמנה תלויה במספר גורמים ולכן הדרך למנוע אותה היא באמצעות טיפול באותם הגורמים בהתאם למצבו האישי של כל אדם.

אתה מפספס את הנקודה יורם. ברור שהשמנה תלויה בגורמים רבים אבל, אי אפשר להסביר את ההשמנה כתופעה מודרנית (של חמישים השנים האחרונות) כתופעה שנעוצה בחזירות או עצלנות או בגנטיקה - פשוט מאוד, אף אחד מהנ"ל לא השתנה באופן מהותי בחמישים השנים האחרונות באופן שיכול להסביר את ההשמנה. הגורם היחיד שהשתנה, משמעותית, הוא הרכב התזונתי שלנו - מזון מעובד, סוכר, קמח זמין ומסובסד ופוביה משומנים טבעיים מהחי - אלו יצרו עולם שמן וחולה.
ולגבי תקפות המחקרים, ההיפך הוא הנכון - אתה הוא זה שרוצה להוכיח סיבתיות רק בגלל מתאם (כביכול יש יותר השמנה כי פעילים פחות פיסית) ולכן נטל ההוכחה עליך, לא עלי. בפועל, מחקרי שדה לא מצאו שום מתאם (ולכן וודאי שלא יתכן לדבר על סיבתיות) בין רמת פעילות גופנית בחברה להשמנה.
מ.ש.ל.
אתה מוזמן לקרוא יותר בספרו של גארי טיובס Good Calories, Bad Calories.

דעאל, אתה זה שמציג תמונה של אדם שמן בקירקס מתוך כוונה להציג עמדה של השמנה היתה בעבר אירוע חריג.

אתה זה שמבטל את כל המשתנים שהיו קיימים בעבר לעומת היום (גם במקרה של קיצור תקופת הזמן כפי שעשית מ-50 ל-100 שנים) ומתייחס רק למשתנים שלהם אתה מטיף (מזון מעובד, סוכר, קמח).

אני אומר שגם משתנים אלו נמצאים במשוואה, אבל לא רק. קיימים משתנים נוספים שכן השתנו באופן מהותי בעשרות השנים האחרונות. רמת הפעילות בהחלט השתנתה ואני לא מדבר על פעילות גופנית אני מדבר על פעילות יום יומית. זה שאדם מגיע לחדר הכושר במעלית בכדי לרוץ חצי שעה על הליכון, זה לא עושה אותו יותר פעיל מאדם שהולך למקום עבודתו שעה ביום (חצי שעה הלוך וחצי שעה חזור).

לא רק רמת הפעילות השתנתה, אלא גם שינויים מהותיים נוספים, בפרק הזמן שאתה מדבר עליו (100 שנים), אפילו מודל היופי השתנה (אפרופו אינדינית וצרפתיה).

אתה מדבר על קמח, ופחמימות פשוטות (שלדעתך הצריכה שלהם בעבר היתה נמוכה יותר) ולשם כך נתתי לך את הדוגמא של רעב תפוחי האדמה באירלנד, בכדי להראות לך שנהפוך הוא, פעם פחמימות פשוטות וזולות כמו פסטה, לחם ותפוחי אדמה הרכיבו את עיקר מזונם של מרבית האנשים.

אני לא מנסה להוכיח שום קשר בין שינוי כזה או אחר, אני פשוט אומר שקיימים כל כך הרבה שינויים שלמעשה זה בלתי אפשרי לייחס את השינוי במצב ההשמנה לגורם כזה או אחר, כפי שאתה עושה.
יורם

אוקיי יורם, לא חייבים להסכים.
בעבר השמנה היתה אירוע חריג מאוד, וכן זה בדיוק מה שאני אומר. אתה יכול ל"הדביק" את הגורמים להשמנה לכל שינוי במציאות שהתרחש (אולי זה הופעת האינטרנט וסטרבאקס?), אבל אז תצטרך להוכיח את זה. מאידך אתה יכול לטעון שאין שום יכולת לדעת מה הסיבות להשמנה העולמית, ולכן אין טעם לחקור ואין טעם להמליץ לאנשים לאכול אחרת. גם זו גישה.
אני חולק עליך, וכך גם כלל החזית הרפואית והאקדמית המקדישה לעניין מליארדים בשנה.
יש הסכמה מקיר לקיר לכל חוקרי התזונה (תומכי "היפותזת השומן" ומתנגדיה, כאחד) שתופעת ההשמנה האנושית היא מודרנית ותלויה בתזונה המערבית. נקודה. לאורך השנים מחקרי שדה רבים הוכיחו קשר בין שינוי בתזונה לבין שינוי בתחלואה והשמנה כמו מחקר ההגירה של בני הטוקלאו, או מהגרים יפנים בארה"ב ועוד, וזאת בלי קשר אם אתה מסכים שהגורם הוא דגנים וסוכרים או סיבה אחרת, עדיין המזון הוא המפתח.
לגבי לוחות הזמנים, לא ברור לי מה בדיוק מפריע לך במה שכתבתי, עובדה שבשנים האחרונות יש עליה משמעותית באחוזי ההשמנה, ומגמה זו ממשיכה ומתעצמת משנה לשנה (עיקר הגידול הוא מסוף שנות ה 70).

אני אומר שהשמנה נובעת מכלול של גורמים ולכן קשה להוכיח את השפעתו של גורם ספציפי כזה או אחר, ולכן גם ההמלצות צריכות לכלול גורמים נוספים מלבד תזונה.

אני אומר שבהחלט הרכב תפריט התזונה (וגם כמות הקלוריות) זה גורם מפתח במכלול הזה של הגורמים שגורמים להשמנה. אבל, אני כלל לא בטוח שאכן צריכה של פחמימות פשוטות היא זו שאחראית למרבית השינוי.


אני אומר שבטח שיש טעם לחקור ולהמליץ לאנשים כיצד לאכול.

אם תראה את רוב אוכליסיית סין ודומיה הם ניזונים בעיקר מאורז לבן הפשוט ביותר,ואני לא רואה שם שום תחלואה של השמנה ומחלות לב,שדרך אגב צויין בספר מחקר סין,ובאמת לרוב הסינים אין אפשרות לקנות בשר אך הם אנשים פעילים ועובדים והאורז משמש להם כמקור אנרגייה עיקרי,ודרך אגה אורז הוא מזון מעולה לאנשים שיש להם לחץ דם גבוה בגלל היותו דל בנתרן

מחקר סין ספציפית הוא ערמה של נתוחים מעוותים ומוטים סטטיסטית כדי "להוכיח" ששומן מהחי הוא רע.
ובלי קשר: אני מסכים, אורז אינו אויב.
השאלה העקרית בתזונה היא "מה לאכול" ומה "חשוב להמנע" ובאמצע יש טווח אינסופי של מאכלים שאפשר לאכול. הגוף שלנו הוא חתיכת מכונה משוכללת שיכולה להתמודד עם כמעט כל סוג תזונה בהצלחה.
אז בקצרצרה חשוב מאוד לאכול חיות, וחשוב מאוד שלא לאכול חיטה ופחמימות מעובדות, ובעיקר פרוקטוז (להבדיל מאורז שאין בו פרוקטוז). נראה שאורז אינו בעיה אלא הנטיה להחליף את צריכת המזון מהחי באורז שעלולה ליצור בעיה בריאותית. כשהוא בא בנוסף, הוא די סבבה.
הסטטיסטיקאי נד חפר על זה לא מזמן כאן:
http://healthcorrelator.blogspot.com/2011/01/china-study-ii-look-at-mortality-in-35.html
אורז הוא לא תרופה ולא כלום, הוא מזון חקלאי זמין ואבותינו מעולם לא אכלו אותו. בכל התרבויות הילידות של ציידים לקטים אחוז הפחמימות בתזונה לא עולה על 10-20% לכל היותר, ורובן משורשים עמילניים.

לא לאכול פרוקטוז????
כל הפירות מכילים פרוקטוז..אז מה שאתה אומר הוא להימנע מפירות??

שאלה טובה אנונימי, והדורשת התייחסות מלאה בפוסט מלא.
בפשטות ודאי שאין שום בעיה לאכול 2-3 פירות ביום!
כאמור, הפירות הם הממתקים של הטבע, ובהתאם כמות הצריכה שלהם.
העניין עם פרוקטוז הוא הרעילות שלו ברגע שצורכים הרבה ממנו וחוסר כולת הגוף לסלק אותו באמצעים יעילים וכן מה שהוא גורם למטבוליזם, לכבד, לעליה במשקל ועוד. בעולם המודרני כמעט כל תעשיית המזון המעובד והתעשייתי והשתיה מבוססים על פרוקטוז (או בשמו התעשייתי המקובל: סירופ תירס מתוק).
שורה תחתונה: תאכל את התפוחים שלך בכיף ולבריאות אבל אל תאכל קילו ענבים ביום (ובטח שלא קולה, ממרח שוקולד, פיצה קפואה, רטבים קנויים, ועוד ועוד - כמעט כל מה שבא באריזה כלשהי).

דעאל,
איך הגבלת צריכת הפירות משתלבת עם תזונת אדם הקדמון שאתה מטיף לה?
קשה לי להאמין שאדם הקדמון הגביל את עצמו ל-2-3 פירות ביום.
ולמעשה בהתאם לתנאי הסביבה שבה הוא חי (כדוגמת איזורי אקלים טרופי), הרי שחלק גדול מהתזונה שלו הורכב מפירות.

שוב אני יורם

מסתדר מסתדר בדיוק. אולי קשה לך להאמין אבל העובדות מראות כי ציידים לקטים, בכל העולם, בשלל תרבויות, לא אוכלים יותר מ 10% פחמימות. הם צורכים מעט מאוד פירות גם אם הם זמינים. מיקי כתב על זה פוסט מצוין עם מבואות מחקרים עדכניים, כאן:
http://www.paleostyle.com/?p=690
החבר'ה מ perfect health diet ציטטו את מיקי ואף הרחיבו, כאן:
http://perfecthealthdiet.com/?p=2168

הוסף רשומת תגובה