אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

ללכת בתלם או לא ללכת בתלם?

אפשר לומר עלי הרבה דברים, אבל "הולך בתלם" הוא לא אחד מהם. מאז שאני זוכר את עצמי, אני עושה את הדברים קצת אחרת או שונה מרוב האחרים ועד היום לא פעם אנשים מרימים גבה על חלק מהבחירות שלי. ובכל זאת, היום הלכתי בתלם. אולי יותר מדויק לומר שרצתי בתלם.
כאדם שגר בגליל, שטבע ושדות הם הנוף הטבעי וחלק בלתי נפרד מהסביבה שלי, עדיין אני לא נכנס אל תוך השדות אלא תמיד עובר בדרכי העפר של השדות. אני רץ ריצה של כ 35 דקות לפחות פעם בשבוע ותמיד אני אוהב להסתובב באיזור ולחצות את שדות העמק וההר. אבל היום היה קצת אחרת. יצאתי לריצה ב"שעת השקיעה הגדולה", היתה רוח קרירה ונעימה והאויר היה פתוח ומלא ריחות של קציר. חג שבועות עוד שבועיים ולא במקרה הקומביינים כבר עובדים ימים ארוכים בשדות וקוצרים את התבואה ואחריהם הטרקטורים עורמים את החציר בערימות בלות גבוהות וארוזות היטב (עירוניים שימו לב: בלות הן חבילות החציר. יש להבדיל גם בלות כותנה, גבוהות וגדולות יותר, בעונה). שדות החיטה היה קצורים דק ונותרו רק רצועות שיבולים על הקרקע היכן שעדיין לא נארזו לבלות. החיטה נקצצת בגובה 10 ס"מ מהאדמה, והרווח בין שורה לשורה הוא כ 15 ס"מ. רחב מספיק כדי להניח את הרגל וצר מספיק כדי לאתגר.
אז מראה השדה הפתוח לא הותיר לי ברירה והחלטתי לרוץ בתוך השדה. השדה הקצור הקל עלי אבל האדמה החלה כבר להגיב לקיץ וסדקים נפערו בה לאורכה ולרוחבה, ומדי פעם חור של נברן שדה שהצליח להערים על הריסוס ולשרוד, אז בהחלט היה צורך להתבונן היטב לאן רצים. מצד שני, בגלל שרצתי עם ה Vibram גם ככה אני רגיל לשים לב טוב היכן אני מניח את הרגל. אחרי קילומטר ריצה בשדה נגמר שדה החיטה הקצור ועברתי לשדה שרק נבט של דלועים כלשהם. שם האדמה היתה שדודה ורכה, והריצה בתלם האינסופי בינות לערוגות היתה דומה לריצה בחול רך. במהלך הריצה עצרתי פעמיים כדי לצלם (יש לי מכנסי טייץ חדשים עם כיס נהדר מאחורה, בדיוק נכנס הטלפון), אבל לא למספיק זמן כדי לשאוף אויר.
כשהגעתי לערימות החציר לא התאפקתי וטיפסתי עליהן כמו ילד. מה יש. אני ילד.

השורה התחתונה היא שריצה חצי-יחפה של 6-7 ק"מ בשדות היא פשוט נפלאה. אתה מרגיש את האדמה תחת הרגליים, אתה מריח הרבה יותר את העשב ואת החציר, אתה לומד לשלוט בתנועות כף הרגל ולנוע במרחב בצורה טבעית ואותנטית יותר. אני מניח שהאדם הקדמון לא רץ בתלמים ישרים שנוצרו ממחרשה הרתומה לטרקטור ג'ון דיר ירוק, אבל כשהוא רץ הוא ודאי התמודד עם אדמה חשופה וחיה ולא רק עם שבילים כבושים ודוממים, או אספלט.

החסרון היחיד שמצאתי לריצה הזו, ואולי דווקא היתרון, הוא מזכרת אביבית מהשדה שנותרה נעוצה בין הבוהן לאצבע השניה בכף רגל שמאל עד שהגעתי הביתה. חזרתי מחייך.

ואתם - רצתם פעם בשדות?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 6 comments

6 הערות קוראים:

מה קורה חברים, לאן נעלמתם?

סתם עייפים להגיב אבל אל תדאג אנחנו עדיין קוראים בהנאה.
ראיתי עכשיו שיש סדנה בקרוספיט הרצליה עם עידו פורטל אתה מגיע?

יש לי תחושה לאחרונה שכל מי שיכולתי לחשוף אותו לכל עניין הכושר והתזונה הקדמונית כבר שמע כל מה שיש לי להגיד. ואני עצמי די משוכנע.
אז אני נהנה לקרוא חיזוקים למה שאני כבר מרגיש ויודע, וזהו, אין לי כל כך מה להוסיף בעניין.
סופ"ש נעים וטעים.

בלי לחץ חברים, סתם יותר נחמד לכולם אם הקהילה פעילה!
(והערה דני, המטרה אינה דווקא לשכנע אלא להחליף גם דעות ורעיונות, טיפים והצלחות או קשיים).
ולעניין הסדנה של עידו אצל עומרי מחר - ברור שאני הולך, וצפו דווח לאחר מכן.

לקחתי לטaומת ליבי :-)

גם ככה אני יושבת וקוראת הרבה מדי על המחשב אז אשתדל לבקר יותר גם כאן.

איפה קנית את ה- vibram? אני מאוד מעוניינת לנסות.

ניסיתי גם לרוץ ככה עד שמצאתי נחש גדול מת באמצע שביל בפרדס וברחתי הביתה . זה הורס את כל הכייף בלרוץ המחשבה שאני ידרוך על נחש . בטח ובטח לרוץ יחף ....

הוסף רשומת תגובה