אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

אז מה אכלו פעם (כאילו, מזמן מזמן)

רוב האנשים ביניהם אני חי לא יכולים לדמיין את העולם ללא חיטה, וללא אכילת חיטה, במיוחד. התגובה הראשונה והאינטואיטיבית של אנשים רבים כשהם שומעים לראשונה על עקרונות התזונה הקדמונית, היא "מה אתה מדבר, אנשים תמיד אכלו קמח". תמיד, במקרה זה, משמש כמקבילה המילולית של המילה "היסטוריה". ההיסטוריה היא התקופה עבורה יש לנו איזשהו תיעוד, איזשהו כתב, ולכן היא גם מייצגת השכלה ומודרניות, למעשה חברות חקלאיות ולא חברות של ציידים לקטים, להן אין היסטוריה, אין כתב, אין מסמכים, אין תעוד. מה שהיה קודם לכן הוא "פרה-היסטוריה", קדמוני יותר, עתיק יותר, אבל לא פחות רלוונטי. בחיי כדור הארץ, ובחיי האדם, התקופה בה יש כתב (ויש היסטוריה, ויש חיטה) היא קצרצרה להפליא. להלן תזכורת:
העולם - תקציר העניינים
-400 מיליון שנה: יצורים קדומים
-250 מיליון שנה: דינוזאורים
- 150 מיליון שנה: יונקים מוקדמים
- 3 מיליון שנים: התקופה הפליאוליתית הקדומה, הומו-ארקטוס (ועוד כמה)
- 200 אלף שנים: התקופה הפליאוליתית התיכונה, האדם הנאדרטלי (ועוד כמה)
- 40 אלף שנים: התקופה הפליאוליתית המאוחרת, הומו ספנייס, האדם המודרני
- 10,000 שנים: תקופה ניאוליתית, המצאת החקלאות
- 150 שנים: המהפכה התעשייתית. התירס והחיטה כובשים את העולם
- 40 שנה: החיטה המודרנית
בקיצור, בני אדם (הומינידים בגרסאותיהם השונות) אוכלים מזון, בשר ושורשים כבר 3 מיליון שנים. מתוך זה, רק ב 10000 שנה האחרונות אוכלים דגנים, וגם זה, לא מיד, לא כולם, ובטח ובטח לא חיטה מודרנית תופחת בשמרים. זה פטנט של כמה עשורים בלבד. נקודה בזמן. פסיק. עפעוף. ובכל זאת, לחיטה, לתירס ולסוכר התעשייתיים, יחד עם השמנים התעשייתיים, היתה השפעה כה דרמטית על חיינו עד שכל ישר הפך לעקום וכל מה שהיה נעזב ונשכח מיד.
אז מה אכלו האנשים הקדמונים ממש, בתקופה הפליאוליתית, לפני היות החקלאות, אנו יודעים, פחות או יותר, על סמך ממצאים בשטח (כמו שרידי מדורות, עצמות שנחתכו בכלים ועוד), ובעיקר מתצפיות על תרבויות ילידיות ולא-חקלאיות של ימינו. ועל זה כתבנו כאן בבלוג לא מעט. אבל חוץ מהציידים הלקטים, היו כמה אלפי שנים של חקלאות. מה אכלו אז? בואו נחזור קצת בזמן, לא לתקופות ה"באמת" קדומות, אלא לאדם המערבי, המודרני, הלבן, שחי כאן או בסביבה לפני, נאמר, 500 שנה. בימי הביניים. איך נראתה התזונה של ימי הביניים?
למזלנו, יש לא מעט בלוגרים שעסוקים בשחזור המטבח האירופאי של ימי הביניים.
לצורך הפרספקטיבה, הנה ציר הזמן ועליו מתי הופיעו מאכלים מסוימים, וממתי יש מתכונים לאותם מאכלים. באופן מאכזב, כל בעלי החיים שנאכלו כבר לפני 40000 שנה (למשל, יונקים גדולים, יונקים קטנים, חרקים ועוד) לא מופיעים בטבלה כמקורות מזון אלא רק מאכלים מתורבתים (כמו כבשים,ברווזים וכדומה), וכאן הכוונה ההגיונית היא לצמצם לרשימה סבירה של "מאכלים" שהופיעו במשק החי של האדם למטרת בשר. מכל מקום, זהו ציר זמן מגניב מאוד.
להבדיל ממנו, יש את האתר הזה שממפה בצורה מילונית מתכונים שנמצאו בספרות ימי הביניים, והוא מביא אותם ככתבם וכלשונם, ו"בתרגום" לאנגלית מדוברת. מרתק לקרוא את האנגלית המשעשעת והשונה של ימי הביניים, וחלק גדול מהמתכונים נראים מאתגרים ונחמדים וחייבים לנסות. אחד הדברים שלמדתי הוא השימוש הנפוץ ב"חלב שקדים". חלב פרות היה נעדר כמעט לחלוטין במטבח ימי הביניים. חלב יש לשמור בקירור, שלא היה וחלב טרי הוא מסובך מדי ובדרך כלל אינו נגיש. לא היה גם פסטור אז הם למדו ש"לא כדאי" להתעסק עם חלב. (אלא אם חמאה, וגבינות. זה בהחלט כן כמובן). במקום חלב השתמשו בחלב שקדים. המתכון לחלב שקדים פשוט ביותר (משרים כוס שקדים טחונים עם שתי כוסות מים רותחים ומתקבל "חלב"). אני מוכרח לנסות בפעם הבאה שאני מכין קציצות.
ומי שבעניין: הנה אתגר לאנגלית העתיקה שלכם, ממתכון מוס תפוחים:
Take Appelys an sethe hem, an Serge hem þorwe a Sefe in-to a potte; þanne take Almaunde Mylke & Hony, an caste þer-to, an gratid Brede, Safroun, Saunderys, & Salt a lytil, & caste all in þe potte & lete hem sethe; & loke þat þou stere it wyl, & serue it forth.

בלוג נוסף וחדש, יחסית, הוא "הפונדק בצומת". מי שאיכשהו עדיין לא מכיר את סדרת הספרים המופתית של ג'ורג' מרטין "שיר של אש ושל קרח" שיתבייש. סתם. הפונדק שבצומת מנסה לשחזר את רוב המאכלים המוזכרים בספר, כמו "פשטידת יונים", "ארוחת בוקר בחומה" ועוד (אבל הם נמנעים מ"נקנקיות כלבים", "סוס בדבש" ועוד) החברים מנסים כמיטב יכולתם, אם כי לטעמי הם עושים לעצמם קצת הנחות (משתמשים הרבה בסוכר לבן בקינוחים, למרות שאני בספק עד כמה זה היה מצוי בשפע במטבח האירופאי. מצד שני, אנחנו מדברים על מלכים ולורדים, אז אולי. מצד שלישי, יש שם גם דרקונים, אז הכל אפשרי).
ההברקה המוצלחת ביותר בבלוג הזה הוא לאו דווקא ה"צרצרים בדבש" אלא "פורל אפוי בחימר" (התמונה למעלה).

בקיצור, נראה לי שימי הביניים יכולים לספק לנו לא מעט אתגר קולינרי.
לא ככה?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 9 comments

9 הערות קוראים:

אלהן מר קדמוני, אתמול בשיעור תנך קראנו על בריאת העולם.
לא יכלתי שלא לשים לב שאחרי המילה "פרי" המאכל הבא אחריו שהוזכר בספר הוא "לחם".
הנה הציטוט:" בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ".

זה די הוכחה שאנשים כן אכלו חיטה (אמנם לחם שונה מאוד אבל כן אכלו חיטה ופחמימות)

התנ"ך נכתב אמנם "מזמן", אבל הרבה אחרי המהפיכה החקלאית והמצאת הכתב.

לאנונימי,
כל סיפורי התנ"ך (אלו שמוכרים לרב הציבור לפחות) מתעסקים בתקופה של כמה אלפי השנים האחרונות. (מלבד אולי אזכורים על התקופה שטרם העולם והאדם). -כל- מהלך התקופה הזו מתרחש עמוק עמוק בתוך התקופה החקלאית, הרבה זמן אחרי שהפכה כבר לדרך החיים השלטת.

איש מאנשי התנ"ך לא היה צייד לקט, בשלב זה אוכלוסיות כאלה "התפתחו" או נרמסו על ידי חברות חקלאיות.

בנוסף, לי לפחות קשה לראות במשהו ש-" נכתב בתנ"ך " הוכחה מובהקת שאין לערער עליה... בלי לפגוע באף אדם מאמין כזה או אחר ב-3 הדתות...

הי דעאל,
שאלה אחת מטרידה אותי זמן רב (ואולי כבר שאלתי אותך אותה בעבר): כידוע, תוחלת החיים של האנשים הקדמוניים היתה לא מי יודע כמה. בתקופה ההיא, מי שהצליח להגיע לגילך המופלג נחשב זקן בלוי ומקומט. אז למה אנחנו רוצים להיות כמותם? על סמך מה אתה חושב שהאוכל שהם אכלו יותר בריא מהאוכל שלנו? המסקנה שלי מהעובדות הללו היא הפוכה לגמרי מזו שלך.

אפי

יקירי, אני חושש שהנתונים שאתה מסתמך עליהם הם לא יותר משמועות. המציאות, עאפס, היא די הפוכה.
ציידים לקטים חיו בבריאות טובה מאוד, יחסית. הם הגיעו גם לגילאים של 60 ו 70, ולא כאירוע נדיר כלל. תוחלת החיים שלהם היא נמוכה בממוצע כי הסיכויים להשלים את גיל הילדות בחיים היו נמוכים מאוד (משלל סיבות), אבל למי שהשהגיע לבגרות, סיכוייו לחיות לאורך זמן היו מצוינים. שלדים של ציידים לקטים מראים צפיפות עצם גבוה, שיניים בריאות ובכלל, אנשים בריאים.
לעומת זאת, שלדים מהתקופה הניאוליתית, לאחר המהפכה החקלאית, מראים הזדקנות מואצת, בריחת סידן, רקבון שיניים, ובעיקר מוות צעיר בגלל אלימות (חיים בערים, להבדיל מחיי נוודים, הפכו את העולם להרבה יותר מסוכן ואלים), והרבה יותר מוות בגלל מחלות נגיפיות שלא קיימות כלל בתרבויות של ציידים לקטים.
הנושא של "האם באמת האדם הקדמון מת צעיר" שווה פוסט נפרד, ובינתיים:
מיקי כבר כתב על הנושא:
http://www.paleostyle.com/?p=74

וראה גם הרצאה מספר 4, של ד"ר יובל הררי על הנושא הזה בדיוק: http://university.qwerty.org.il/?p=486

וגם מארק כתב:
http://www.marksdailyapple.com/bone-dating-life-span

בדיוק תהיתי איך אתה מתמודד עם ה"קלאש" של עולמך הדתי ועולמך הקדמוני.
בשיחה האחרונה שהייתה לי עם מישהי על הנושא היא קבעה בפסקנות שנוח היה צמחוני ובתקופתו כולם היו צמחוניים.
לא יודעת על מה היא ביססה את זה, אולם יש אנשים שקשה להם כ"כ לחצות את מחסום גן העדן ואחורנית...

החברה שלך כנראה לא קראה תנ"ך, כי הדבר הראשון שנח עשה אחרי שהוא יצא מהתיבה הוא להקריב קרבן (וקרבן, כידוע, אוכלים):
יִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ.

כן חיטה ודגנים הם הגורם העיקרי להשמנה ובעיות בריאות בעולם
אבל זה לא אומר שהם 'השטן' - לפי דעתי 10% מהתזונה עדין צריכה לבוא מחיטה או דגנים אחרים יותר בריאים (barley, qunioa)

הם חוסמים קורטיסול שזה הורמון של סטרס... הרבה חברה בקהילת הPALEO מתלוננים על שינה לא טובה וסטרס גבוהה, זוהי הסיבה..

לכן עדין 10% צריך להשאיר קצת לאותם דגנים 'משמינים'

אנונימי- מוזר לי הקטע בעניין השינה הלא טובה, אבל לא אתווכח עם זה.

בהחלט משהו שלא ידעתי, תמיד טוב ללמוד משהו חדש.
ובכל זאת, החומרים הללו שחוסמים קורטיסול, האם הם קיימים בדברים אחרים מלבד חיטה ודגנים? כי בכל זאת, אלו דברים שפשוט לא היו קיימים לפני מעל ל10,000 שנה (הם היו, אבל קשה לי להאמין שטרחו לעבד אותם). וזה אומר שהאדם הקדמון סבל מחוסר שינה מזוויע ומסטרס, מה שנשמע לי קצת תמוה.

שוב, אני לא מזלזל חלילה, רק מתעניין.

הוסף רשומת תגובה