בשמונה בערב אתמול חשבתי שאני מת. מת.
באמת.
הרגשתי רע בצורה בלתי רגילה.
לא, זה לא באמת לא קורה לי, חשבתי.
כבר 6 שנים שלא הייתי חולה יום אחד, אפילו לא שפעת קטנה, אז פתאום הרגשה כ"כ רעה out of the blue (שתבינו, הרגשתי כ"כ גרוע אמש, שנכנסתי למיטה בשמונה בערב עם טרננינג (!), והתכסתי עם שלוש שמיכות (!!!), אחת מתוכן היא פוך עבה, ועדיין רעדתי כמו מנוע חשמלי).
ככה פתאום בערב.
מה נסגר איתי?
ואיך זה שהבוקר אני כמו חדש (אחרי לילה די מסויט).
יום אתמול התחיל כמו כל עוד יום רגיל. יצאתי מהבית אחרי הקפה ישר לסדרת פגישות עם שותפים ולקוחות. למותר לציין שאני לא אוכל ארוחות בוקר. ב 13:30 יצאתי מפגישה ואצתי רצתי לי לפגישה הבאה ובגלל שהייתי רעב, נשנשתי שקית שלמה של בשר מיובש שהכנתי.
בשר מיובש?
כן.
לפני כמה שבועות התחלתי להכין בשר מיובש במייבש מזון (לא להתבלבל עם מייבש כביסה), וזה נחמד לאללה ואחר לגמרי ממזונות אחרים. בדיוק היתה לי תכנית לשתף פה עם תמונות ומתכונים, אחרי שאקבל קצת יותר ניסיון ומומחיות בטעם, במרקם ובתהליך. מכל מקום, הנאגלה הנוכחית של הבשר המיובש יצאה לי ממש מלוחה מדי, אבל קראנצ'ית וטעימה למרות זאת. כך או אחרת, בין שתי הפגישות ירדתי כאמור על הרבה מאוד בשר מיובש. לא יודע להגיד לכם כמה, אבל הרבה. הייתי רעב, וזה היה טעים, וזה הספיק לי במקום ארוחת צהרים לגמרי לא רע.
אחרי שעה בערך הרגשתי צמא נוראי ושתיתי שלוש כוסות מים גדולות.
אחרי עוד שעה, שתיתי שוב כמה כוסות מים, וכשנכנסתי לרכב אחרי עוד חצי שעה התחלתי לחפור לחפש איפשהו ברכב עוד בקבוק מים ששרד איכשהו מתחת לכסאות.
ועדיין לא קישרתי ולא חשדתי בכלום.
חשבתי: קורה, צמאים. למרות שהצמאון היה בלתי סביר בהיקפו ועוצמתו. ועדיין הרגשתי בסדר גמור.
ב 19:30 נכנסתי הביתה והרגשתי שאני מתחיל להתפרק.
בחילה נוראית, לחץ בקיבה, וחום.
לא ידעתי את זה קודם, אבל עכשיו אני יכול לספר לכם: ככה מרגישים שמקבלים הרעלת מזון. תאמינו לי, אתם לא רוצים אחת כזו.
לא, הבשר לא היה מקולקל (הוא לא יכול להתקלקל, כי הוא מיובש והוא היה די טרי מכל מקום), אבל נראה לי שהכמות האדירה של המלח (כאמור יצא לי ממש מלוח מדי), יחד עם בשר שקשה לעיכול, כי הוא מיובש, יחד עם העובדה שלא שילבתי עם זה נוזלים או עוד אוכל, יצר פשוט עומס גבוה מדי על הקיבה ומיד אח"כ, על הגוף כולו.
לפחות הבוקר אני כמו חדש (יותר מדויק: משומש במצב טוב).
אז שורה תחתונה: ניסויים קולינריים זה סבבה, אבל צריך לקחת אותם בהדרגה ובאיזי.
אחרי שנצבור עוד קצת ניסיון במתכוני ייבוש בשר שונים, נפרסם פוסט על איך מייבשים בשר.
יאללה, תהיו לי בריאים.
באמת.
הרגשתי רע בצורה בלתי רגילה.
לא, זה לא באמת לא קורה לי, חשבתי.
כבר 6 שנים שלא הייתי חולה יום אחד, אפילו לא שפעת קטנה, אז פתאום הרגשה כ"כ רעה out of the blue (שתבינו, הרגשתי כ"כ גרוע אמש, שנכנסתי למיטה בשמונה בערב עם טרננינג (!), והתכסתי עם שלוש שמיכות (!!!), אחת מתוכן היא פוך עבה, ועדיין רעדתי כמו מנוע חשמלי).
ככה פתאום בערב.
מה נסגר איתי?
ואיך זה שהבוקר אני כמו חדש (אחרי לילה די מסויט).
יום אתמול התחיל כמו כל עוד יום רגיל. יצאתי מהבית אחרי הקפה ישר לסדרת פגישות עם שותפים ולקוחות. למותר לציין שאני לא אוכל ארוחות בוקר. ב 13:30 יצאתי מפגישה ואצתי רצתי לי לפגישה הבאה ובגלל שהייתי רעב, נשנשתי שקית שלמה של בשר מיובש שהכנתי.
בשר מיובש?
כן.
לפני כמה שבועות התחלתי להכין בשר מיובש במייבש מזון (לא להתבלבל עם מייבש כביסה), וזה נחמד לאללה ואחר לגמרי ממזונות אחרים. בדיוק היתה לי תכנית לשתף פה עם תמונות ומתכונים, אחרי שאקבל קצת יותר ניסיון ומומחיות בטעם, במרקם ובתהליך. מכל מקום, הנאגלה הנוכחית של הבשר המיובש יצאה לי ממש מלוחה מדי, אבל קראנצ'ית וטעימה למרות זאת. כך או אחרת, בין שתי הפגישות ירדתי כאמור על הרבה מאוד בשר מיובש. לא יודע להגיד לכם כמה, אבל הרבה. הייתי רעב, וזה היה טעים, וזה הספיק לי במקום ארוחת צהרים לגמרי לא רע.
אחרי שעה בערך הרגשתי צמא נוראי ושתיתי שלוש כוסות מים גדולות.
אחרי עוד שעה, שתיתי שוב כמה כוסות מים, וכשנכנסתי לרכב אחרי עוד חצי שעה התחלתי לחפור לחפש איפשהו ברכב עוד בקבוק מים ששרד איכשהו מתחת לכסאות.
ועדיין לא קישרתי ולא חשדתי בכלום.
חשבתי: קורה, צמאים. למרות שהצמאון היה בלתי סביר בהיקפו ועוצמתו. ועדיין הרגשתי בסדר גמור.
ב 19:30 נכנסתי הביתה והרגשתי שאני מתחיל להתפרק.
בחילה נוראית, לחץ בקיבה, וחום.
לא ידעתי את זה קודם, אבל עכשיו אני יכול לספר לכם: ככה מרגישים שמקבלים הרעלת מזון. תאמינו לי, אתם לא רוצים אחת כזו.
לא, הבשר לא היה מקולקל (הוא לא יכול להתקלקל, כי הוא מיובש והוא היה די טרי מכל מקום), אבל נראה לי שהכמות האדירה של המלח (כאמור יצא לי ממש מלוח מדי), יחד עם בשר שקשה לעיכול, כי הוא מיובש, יחד עם העובדה שלא שילבתי עם זה נוזלים או עוד אוכל, יצר פשוט עומס גבוה מדי על הקיבה ומיד אח"כ, על הגוף כולו.
לפחות הבוקר אני כמו חדש (יותר מדויק: משומש במצב טוב).
אז שורה תחתונה: ניסויים קולינריים זה סבבה, אבל צריך לקחת אותם בהדרגה ובאיזי.
אחרי שנצבור עוד קצת ניסיון במתכוני ייבוש בשר שונים, נפרסם פוסט על איך מייבשים בשר.
יאללה, תהיו לי בריאים.
8 הערות קוראים:
הבשר לא יכול להתקלקל, אבל החום של המייבש לא הורג את כל היצורים שלפעמים חיים בו...
מה שנקרא The cost of doing business
אם כבר מדברים על מלח, מבחינה בריאותית זה משהו שהיית ממליץ עליו\ ממליץ להימנע ממנו, יש לו סגולות רפואיות כולשהן?
אני אישית לא ממליח שום דבר ממה שנכנס לי לפה (לא מטעמי בריאות פשוט אני לא אוהב מלוח מדי), גם בשר אני אוכל נקי בלי שום המלחה, אבל אולי יש משהו במלח שאני לא יודע עלו?
תודה הגר ואנונימי. מלח נחשב לאויב הבריאות אבל לא הרבה עוול בכפו. אינשאללה נכתוב גם על זה (אני כבר מפחד להבטיח). בינתיים, אפשר לקרוא את סדרת הפוסטים הנהדרת על הנושא של כריס קרסר: http://chriskresser.com/shaking-up-the-salt-myth-the-dangers-of-salt-restriction
תגיד דעאל, הבשר המיובש שאתה מדבר עליו זה מה שהדרום אפריקאים קוראים "בילטונג" ?
אכן. וזה גם מה שהאמריקאים מכנים "ג'רקי" (אבל התיבולים שונים).
ניסוי 2 להכנת בשר מיובש/בילטונג/ג'רקי כמעט והסתיים-
יצא מעולה אפילו קצת יבש מדי
לפי המתכון צריך עוד יומיים במקרר
הבעיה היא שאני לא בטוח שהוא לגמרי קדמוני בגלל המשרה לפי דעתי זאת כמות קטנה ביחס לכמות אבל תחליטו אתם
המשרה הוא ל3 קילו בשר
שליש כוס רוטב ורצ'סטר שהוא בעיקר מחומץ שעורה ויש בו קצת סוכר
ושני שליש חומץ תפוחים
אז מה לגבי חומץ שעורה
חומץ בכלל והאם הכמות משפיעה למי שרוצה הינה המתכון
http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/123/200.html
דרך אגב אני השתמשתי בוייטסבאך ואני לא כיסיתי לגמרי את הנתח כי לא היה מספיק רוטב ולא הוספתי יותר לבסוך סיננתי במסננת וסמתי בתנור עם מגבת על הקצה שהלחות תצא
ניסוי 2 להכנת בשר מיובש/בילטונג/ג'רקי כמעט והסתיים-
יצא מעולה אפילו קצת יבש מדי
לפי המתכון צריך עוד יומיים במקרר
הבעיה היא שאני לא בטוח שהוא לגמרי קדמוני בגלל המשרה לפי דעתי זאת כמות קטנה ביחס לכמות אבל תחליטו אתם
המשרה הוא ל3 קילו בשר
שליש כוס רוטב ורצ'סטר שהוא בעיקר מחומץ שעורה ויש בו קצת סוכר
ושני שליש חומץ תפוחים
אז מה לגבי חומץ שעורה
חומץ בכלל והאם הכמות משפיעה למי שרוצה הינה המתכון
http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/123/200.html
דרך אגב אני השתמשתי בוייטסבאך ואני לא כיסיתי לגמרי את הנתח כי לא היה מספיק רוטב ולא הוספתי יותר לבסוך סיננתי במסננת וסמתי בתנור עם מגבת על הקצה שהלחות תצא
תודה תומר. תיכף ננסה גם ונראה איך יוצא!
הוסף רשומת תגובה