אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

מה זו האליפסה הזו ומדוע היא קריטית לחיים בריאים?

יום בהיר אחד קיבלתי את המייל להלן:
****************************
שלום דעאל. ניתקלתי בספר שלך ופשוט התרגשתי...
אני המייסדת והמדענית של חברת ביוטק צעירה המנסה לפתח מוצר מועשר במיטוכונדריה לטיפול במחלות רבות שבהן המיטוכונדריה פגומות (מחלות מטאבוליות, ניווני שרירים, מחלות לב, כלי דם, נוירודגנרטיביות ועוד..). המיטוכונדריון הוא אברון מדהים המצוי בכל התאים האנושיים (ואחרים כמובן, כולל צמחים) ומייצר את מרבית האנרגיה התאית (ATP). בנוסף לכך למיטוכונדריה תפקידים רבים כגון יצירת הורמונים סטרואידים באיברי הרבייה, אחריות על מנגנון ההתאבדות התאי ופירוק שומנים.
ובקשר לספר שלך – הקשר הישיר בין אורח חיים בריא, פעילות גופנית מאומצת לזמן קצר, תזונה נכונה ועוד ועוד – הוא המיטוכונדריה!
כל טוב, נטלי
Natalie Yivgi-Ohana, Ph.D
****************************
אחרי המייל המסקרן הזה, כמובן שנטלי ואני שוחחנו ארוכות, ונטלי הסכימה לכתוב פוסט אורח (להלן חלק ראשון) ששופך מעט יותר אור על המיטוכונדריה ותפקידה, ולמה אם נאכל נכון ואם ננוע נכון, נשמור על בריאות מולקלורית ולא רק על בריאות כוללת. רוצה לומר - מדוע הסוד הקדמוני עובד עלינו גם ברמה התאית, ולא רק שומר לנו על משקל תקין.
זה חומר מרתק, ונטלי תשמח לענות על השאלות שלכם (בתגובות)!

****************************
מי אני ומה שמי?

שלום דעאל,
שמחתי כל כך לגלות את ספרך "הסוד הקדמוני" על המדף בחנות הספרים, ואפילו יותר ככל שקראתי והעמקתי בספר. הסיבה העיקרית היא שהתיאוריות התזונתיות שלך מתאימות כל כך לתיאוריות המקשרות בין תזונה נכונה לאברון התוך-תאי המרתק המיטוכונדריון ובהיותי חוקרת מיטוכונדריה אשמח לעשות את הקישור הזה עבור הקוראים:
המיטוכונדריון (ברבים: מיטוכונדריה) הוא מעין בית חרושת לייצור אנרגיה של התא. בכל תא יש בין עשרות לאלפי מיטוכנדריה, תלוי בדרישות האנרגטיות של התא (למשל: בשריר ובשריר הלב בפרט המיטוכונדריה תופסים יותר מ 40% מנפח התא, וזה כדי לעמוד בדרישות האנרגטיות הגבוהות של תנועה מתמדת).
בנוסף להיותם האתר שבו חומרי המזון שאנו צורכים הופכים לאנרגיה (האנרגיה התאית נקראת ATP), המיטוכונדריה הם כמו תא בתוך תא: יש להם ממברנות חיצוניות המורכבות מחלבונים ושומנים (המגיעים מהמזון כמובן), הם מתחלקים ומתרבים ויש להם חמור גנטי (DNA) משלהם. מרבית האנרגיה הנוצרת ע"י המיטוכונדריה מקורה מפירוק סוכר (גלוקוז) וחומצות שומן המגיעים מהמזון. המיטוכנדריה משתמשים בכ 90% מהחמצן שאנו נושמים כדי להניע את תהליך יצירת האנרגיה.  המיטוכונדריה אחראיים על יצירת מרבית האנרגיה החיונית לתא (ATP): הן דרך פירוק גלוקוז והן דרך פירוק חומצות שומן. תהליכים אלו מחייבים נוכחות של ויטמינים, בעיקר מקבוצת B הנחשבת לקבוצת האנרגיה (;B1, B2, B3, B5, B6 מצויים בשפע בבשר וחלקי פנים, ביצים, ירקות ואגוזים), ומינראלים כגון ברזל (מצוי בעיקר במזון מן החי כמו בשר, עופות, ביצים וכן בירקות וקטניות) וגופרית (המצויה בשפע בברוקולי למשל). רכיב תזונתי הכרחי נוסף לתהליך יצירת האנרגיה במיטוכונדריה הוא קואנזים Q10 המגיע בשפע ממזון מן החי. יעילות יצירת האנרגיה מגרם חומצת שומן גדול פי כמה  מזו הנוצרת מגרם גלוקוז (תלוי באורך חומצת השומן, למשל מפלמיטאט נוצרים פי3.5 יותר מולקולות ATP מאשר מגלוקוז).
מדוע חשוב כל כך לשמוע על המיטוכונדריה?
כיוון שאם אין אספקה סדירה של אנרגיה לתאים, הרקמות והאיברים לא יתפקדו כראוי. בהתאם לכך, אי-תפקוד מיטוכונדריאלי עומד בבסיס הגורמים לזיקנה חולנית ועייפות כרונית. בנוסף, אי-תפקוד מיטוכונדריאלי הוא גורם מכריע בהתפתחות מחלות כרוניות רבות, כגון אי-ספיקת לב, סכרת ופרקינסון. בנוסף למחסור באנרגיה, מיטוכונדריה פגומים מייצרים חומרים רעילים לתאים (רדיקאלים חופשיים) הגורמים נזק למטען הגנטי, לחלבונים ולשומנים. בשל ייצור מוגבר של רדיקאלים חופשיים מומלץ לצרוך ויטמינים מסוג E ו  C המונעים את הנזקים הללו. כיום מקובל לחשוב על תהליך הזיקנה בכללותו כתהליך המונע מנזקים מצטברים למיטוכונדריה. מחקרים מראים שפגיעה בתפקוד המיטוכונדריה גורמת להזדקנות מואצת, הלבנת שיער, נשירת שיער, עייפות וחולשת שרירים.
המיטוכונדריה חיוניים וחשובים לפינוי הגלוקוז מזרם הדם, להאצת פירוק שומנים מרקמות שומן ולהפיכתם לצורת האנרגיה החיונית לכל פעולה שהתאים שלנו מבצעים ולתפקוד איברי הגוף (תנועת שרירים, פעילות מוחית, יצירת הורמונים, תנועתיות תאי זרע ועוד ועוד).
הקפדה על הזנת המיטוכונדריה חשובה: לאכול מזון עשיר בחלבונים, שומנים מן החי, ויטמינים ומינראלים, שכן פירוק חומצות שומן ע"י המיטוכונדריה מניבה הרבה יותר אנרגיה לתא מאשר פירוק סוכרים.
שומן הוא האנרגיה המועדפת על ידי המיטוכונדריה.

****************************
באותו עניין, יש סרטון נהדר של ד"ר טרי וואלש, פרופ' לרפואה פנימית שחלתה בטרשת נפוצה ועברה שינוי מדהים לאחר שינוי תזונתי שמטרתו, כך לדבריה, "להבריא את המיטוכונדריה שלי". (די מדהים ש TED החליטו אחרי שלוש שנים מאז שהסרטון עלה, להכנע ללחץ של מונסנטו, הספונסר הראשי, ולהוסיף "אזהרת צפייה" לסרטון הזה. כדאי לראות, ולו בכדי לעצבן אותם).



אז עד כאן היה בקצרה החלק ראשון מאת נטלי (ובשני נגלה איזה סוג ספורט מעדיפה המיטוכונדריה שלנו: הרמת משקולות, ריצות ספרינט או ריצות מרתון?)

כיתבו בתגובות מחשבות ושאלות, ושתפו, בכיף.
תהיו לי בריאים, דעאל

By מר קדמוני with 22 comments

כיצד תכינו בקלות קדירה חורפית בניחוח צרפתי (וגם - איך להשיג קדירה שווה)

כבר יומיים רצוף נדמה שהאביב כבר כאן. אולי. אולי.
אבל אני, אני אוהב חורף. ובחורף, כמו בחורף, תבשילי קדירה ארוכים ומהבילים עושים משהו טוב לנפש. יחד עם כוס יין אדום כבד, בשר שבושל ארוכות בקדירת חרס יעניק טעמים ששום סיר ברזל לא יתן. אין לי מושג ירוק למה, אבל זה עובד.
אז בשישי האחרון, שוב הוצאתי את הקדירה מהארון ומילאתי אותה כל טוב רק כדי לספר לכם איך ומה.
פשוט. הנה המצרכים:

ולמתקשים:
נתח שפונדרה של קילו וחצי-שניים (האמת שעדיף לבקש מהקצב לחתוך אותו. הפעם החלטתי על הקדירה רק בבית)
שניים או שלושה שומרים יפים.
שלושה גזרים
בטטה
בצל
חמש שיני שום לפחות
תבלינים: שתי כפות חרדל איכותי, כף דבש, הרבה טימין יבש, כף פלפל שחור גרוס ומלח איכותי והרבה שמן זית.
הערה לגבי מגוון הירקות: דוד שלי, יוסי גיליס, אומר שבקדירה טוב להוסיף כל דבר "שגדל עם הראש באדמה". צודק. תרגישו חופשי לאלתר.

חותכים את הירקות גס, לרבעים, ומכניסים לקדירה. מוסיפים את הבשר.
בקערית קטנה מערבבים את כל התבלינים למעין משחה יחד עם חצי כוס שמן זית.
מורחים היטב את הבשר ואת הירקות שבקדירה.
סוגרים.
מחייכים.
מחממים תנור ל 230 מעלות. מכניסים את הקדירה לעשרים דקות בחום גבוה, ואז מנמיכים את החום ל 110 מעלות ונותנים לה לשכב בפנים שלוש שעות לפחות.

קל, כבר אמרתי?

הקדירות שאני אוהב מיוצרות בעבודת יד בשיטות של פעם. אולי זו רק הרומנטיקה אבל עלי זה עובד.
אז איך תשיגו קדירה כזו אתם שואלים? ציפור קטנה לחשה לי שיהיו גם קדירות בשוק הפליאוליטי שיתקיים בסוף השבוע הזה (כמידי חודש בחודשו, ביום השישי האחרון של החודש), בפארק התעשייה בעמק חפר, האנגר 9, ב 09:00 ועד 14:00. הנה לינק לפרטי האירוע, וכמובן כדאי לשתף ולהזמין אחרים...
וגם אני אהיה שם. כרגיל.
ושלא תעזו שלא לעצור, לומר שלום, ולספר לי על ההצלחה שלכם!

להתראות.
דעאל

By מר קדמוני with 5 comments

איך לאבד 17 קילו מיותרים ולהראות פצצה בתוך חצי שנה?

איזה כיף לקבל מכם כאלה סיפורי הצלחה!


הי דעאל,
שמי אופיר, אני בן 33 מרחובות נשוי כחמש שנים + ילד.
במשך השנים (ת'כלס – עד החתונה) שמרתי על משקל תקין באמצעות אימונים סדירים בחדר כושר של שעה וחצי ומשטר תזונה שכלל מעט אוכל ללא שומן, כל 4 שעות (כמה צפוי). אמנם ראיתי תוצאות אך במשטר תזונה זה הייתי רעב לעיתים קרובות ולא הצלחתי להחזיק מעמד יותר משבועיים עם התוצאות. לכן המשקל שלי עלה וירד כי אצלי "בראש" ברגע שהגעתי סוף סוף אחרי עבודה מאומצת למשקל הרצוי יכולתי "לנוח" קצת. אחרי הנישואים הפסקתי להתאמן בחדר כושר והמשכתי רק באומנות לחימה ג'י ג'יטסו ברזליאי פעמיים בשבוע. מבחינת התזונה פשוט הפסקתי לשמור והתוצאות לא איחרו לבוא: במשך הזמן עליתי ועליתי עד שהגעתי ל 89 קילו.
בחיפושי אחרי פתרון יצא לי לשמוע על הפליאו מאחי אך הוויתור על הפחמימות והאוכל הזמין הרתיעו אותי תמיד. עזבתי את רעיון והזמן עבר. אך ההזנחה התזונתית היא פצצה מתקתקת עם פתיל השהיה ארוך ויום אחד כאבי בטן הגיעו. בדיקה קצרה בקופ"ח הראתה שמדובר בהליקובקטר פילורי – חיידק התוקף את הקיבה וגורם להרבה בעיות. אני כמו ילד טוב לקחתי אנטיביוטיקה חזקה מאוד שהרופאה נתנה (בדיעבד מסתבר כי האנטיביוטיקה הזו מחסלת את כל אוכלוסיית המעיים כולל החיידקים הטובים והרעים). לאחר הסבל המתמשך הנקרא טיפול תרופתי חזרתי לדרכי הקלוקלת מבחינה תזונתית (היי, הרופאה לא אמרה כלום על תזונה!). וכך אחרי שלושה חודשים חזר ההליקובקטר, אך הפעם בעוצמה כפולה. נאלצתי לקרוא ולחקור והבנתי בעצם שרוב האוכלוסייה סובלת ממנו ורובם פשוט לא מודעים לכך. הוא תוקף בעיקר אנשים עם תזונה מרובת סוכרים ופחמימות ריקות מעובדות (לחם לבן וכו'). נדלקה לי נורה אדומה והבנתי שמהרפואה לבדה אולי לא תבוא הישועה. הגיע הזמן לקחת את חוק הבריאות לידיים.
לאחר הסבר קצר על הפליאו מאחי קניתי את הספר הסוד הקדמוני והתחלתי לקרוא בשקיקה את העמודים ופתאום הכול היה נראה לי הגיוני והיה הסבר לבעיות שלי: לעייפות, לבעיות העיכול, למשקל. כל מה שידעתי על תזונה התהפך לי: פתאום שומן זה טוב, אבל לא כל שומן, ועד כמה אוכל טבעי ובשר יכולים לעשות מהפכה בריאותית. בדיוק יצאנו לחופשה שנתית באילת והחלטתי שהמלון זה הזמן הכי טוב להתחיל, כי הכול זמין. ביצים (והרבה) וירקות בארוחות הבוקר. בשר בערב. בדרך כלל מצפים לשינויים כאלו להתרחש לאט אבל אצלי כבר אחרי יומיים התחילה השפעה חיובית. העייפות פחתה ואיתם כאבי הבטן והרגשה כללית טובה התחילה. הדגש שלי בתזונת הפליאו לא היה בכלל על משקל אלא רק על בריאות ומה טוב לגוף. בנוסף בעבר כשניסיתי טבעונות סבלתי המון בהתחלה וכל מה שאמרו לי "זה תקופת ניקוי... הגוף מאפס את עצמו". היום אני מבין כמה הייתה זו טעות.
לאחר חודש של גישוש בעולם הפליאו (לוקח זמן עד שלומדים להכיר ולהרגיש בנוח עם התפריט), הוספתי את תכנית האימונים שפורסמה בספר שלך - שלוש פעמים בשבוע, רק 20 דקות כל אימון. בשילוב אדוק עם תזונת הפליאו התוצאות היו לא פחות ממדהימות. השלתי ללא מאמץ וללא רעב 17 קילו ממשקלי, הגוף התחזק ונהיה חטוב. התקפי העייפות נעלמו ומאידך הגיעה תחושה מדהימה של ערנות ומרץ כל הזמן, אני פשוט יכול להתאמן בכל שעה.
לאחר בדיקות מקיפות בקופת חולים, נראה כי ההליקובקטר נעלם כליל! הכולסטרול הטוב ו"הרע" עלו (כשאני מבין היום שהLDL  שבודקים בקופת חולים בבדיקה הרגילה הוא לאו דווקא מדד אמיתי לבעיה – פירוט נרחב בנושא יש בספר הסוד הקדמוני) הגלוקוז ירד וניכר שיפור משמעותי בשאר המדדים. וגם העור נעשה חלק יותר, הנשירה הפסיקה!! ועכשיו אני נאלץ להסתפר לעיתים קרובות יותר...
מכיוון שאני גם אוכל בריא וגם נשאר שבע (ותודות לשומן האוכל גם טעים) אין לי שום בעיה לשמור על התזונה הזו, ולכן אני מבין שהגעתי למקום הנכון עבורי. אני יכול להבטיח לכם שגם אם תגידו שאתם מרגישים טוב, אז עד שלא תרגישו טוב באמת, לא תדעו מה זה הטוב הזה. הפליאו נתן לי להרגיש שוב את מה שהיינו אמורים להרגיש מאז ומתמיד. התוצאות דיברו בעד עצמן והתגובות מהסביבה היו נלהבות ו"איך עשית את זה". אבל כשמתחילים להסביר לאנשים ששומן זה טוב והבעיה היא בעצם בפחמימות, פה אנשים מרימים גבה. מצאתי כי לאנשים קשה להאמין שמשרד הבריאות, הרופאים, הדיאטנים כולם בעצם קצת טועים ומטעים. אז פשוט קניתי כמה עשרות עותקים של הסוד הקדמוני וחילקתי לכל האנשים הקרובים אליי. הבנתי שעדיף שהם פשוט יעברו את התהליך שאני עברתי ואז אולי דברים יחלחלו.
היום אני לא יכול עדיין לספר שכל אלה שקיבלו את הספר כבר השתנו, אבל מי שכן עבר לפליאו חווה את השינוי המדהים הזה ולא מפסיק לדבר על כך.
והשאר... השאר הם רק פצצה מתקתקת...

תודה דעאל!
אופיר

By Dael with 5 comments

טיפ של אלופים: מרק העגבניות הכי טוב לילדים, וגם לחורף

סוד ידוע הוא שהאיטלקים יודעים דבר או שניים על ענייני בישול. ואכן, כולנו שמענו על "מרק מיניסטרונה" אותה גרסה איטלקית למרק עגבניות ושפע תבלינים. אז הנה הגרסה המקומית של אשתי למרק הזה, העשוי באופן שהילדים (וגם המבוגרים) משתגעים עליו לגמרי.

מצרכים:
שמן זית
בצל אחד גדול
4 שיני שום
שני שומרים
שני גזרים
קישוא אחד גדול
חצי ראש סלרי
3-4 גבעולים של סלרי עלים (ומעט עלים)
2 עגבניות בשלות קלופות
2 קופסאות עגבניות מרוסקות (הכי טובות הן האיטלקיות של MUTTI). כאלה: 
שתי כפות אורז בסמטי (אופציונלי)
פלפל שחור גרוס
בזיליקום יבש - שתי כפות גדושות לפחות (כפות, לא כפיות)
קצת זעתר יבש
מלח
שמנת מתוקה 38% להגשה. אופציונלי.

וכך נעשה:
חותכים את כל החומרים לקוביות קטנות. נא לא להתעצל.
בסיר גדול מאדים את בבצל והשום כחמש דקות בשמן זית, מוסיפים את השומר והגזר לכמה דקות נוספות, ואז מוסיפים את כל הירקות היבשים הנותרים ומאדים מיחד עוד כחמש דקות.


מוסיפים את העגבניות הטריות ואת המרוסקות, ומוסיפים כליטר וחצי מים.
מתבלים עם שפע בזיליקום והרבה פלפל שחור ומלח.
מרתיחים, מנמיכים את האש, ומבשלים מכוסה כשעה וחצי לפחות.
מוסיפים שתי כפות אורז ונותנים למרק להמשיך להתבשל עוד כשעה (העמילן שבאורז מסמיך מעט את המרק אבל לא חייבים כמובן).

מגישים חם חם חם ומזליפים פנימה מעט שמנת עבה (ישר לצלחת).
מתקבל צבע כתום משגע והניחוח ממלא את האף.

אהבתם?
ספרו לנו על הגרסאות שלכם למרק עגבניות! ושתפו אם מתאים לכם. 

By Dael with 2 comments

שלושה טיפים ושני מתכוני בשר שחייבים לנסות


כשעמדתי אצל הקצב לפני כמה ימים, הוא חייך אלי באופן משונה למדי.
מן חיוך עקום וממתיק סוד.
"שמע", הוא אמר בלחש, שאחרים לא ישמעו, "יש לי פה כמה חלקים מעולים בשבילך".
ואכן, נתח יפה של וייסבראטן ונתח קטן ומבריק של שפיץ צ'אך (פיקניה) שכבו על הדלפק "וגם במחיר טוב" הוא הוסיף "רק 59 לקילו".
לקחתי, נו מה.
שני הנתחים האלו, מהחלקים האחוריים בפרה, מאופיינים במעט מאוד שומן בתוך השריר (כלומר הבשר עצמו "יבש" ולא שומני כמו באנטריקוט, למשל), ובמשקל נמוך. אלו חלקים של קילו-קילו וחצי גג, ולהם שכבת שומן מעל. בשפיץ צ'אך (שהבן הצעיר שלי מתאמן בלהגיד את זה בלי להתבלבל, בינתיים ללא הצלחה) יש שכבה עבה המכסה את כל הנתח, ובוייסבראטן יש שכבה דקה וצרה. השפיץ הוא נתח משולש והוויסבראטן הוא גלילי. שניהם דורשים מעט טיפול אחרת יהפכו לגוש סלע יבשושי. מאידך, בהכנה נכונה הם יהיו מעדן אמיתי, שטעים מאוד גם קר.
טיפ ראשון:
איך שלא תכינו, חשוב להשגיח.
טיפ שני:
כדאי מאוד שיהיה לכם מדחום לבשר. בשפונדרה למשל לא כל כך משנה אם הנתח יהיה בתנור שעתיים או ארבע, הנתח ישאר עסיסי. כאן, בחלקים האחוריים הללו, חמש דקות יותר מדי והופ, קשה ויבש מדי. מדחופ לבשר עולה משהו כמו 40 ש"ח ומחזיר את עצמו בפעם אחת שהבשר נשאר טוב ועסיסי. 65 מעלות בפנים הנתח יהיו סימן טוב שנגמר הסיפור.
טיפ שלישי:
בגלל שמדובר בנתחים קטנים ורזים,  משך הזמן בתנור יהיה קצר. במקרה זה, כדי להוציא את המירב מהרוטב, כדאי להכין אותו מראש עוד לפני הצלייה בתנור. או אז הירקות של הרוטב מתרככים כראוי, משלבים ידיים וטעמים, ומעניקים תחושה של בישול ארוך, גם אם הצלי עצמו לוקח 40 דקות בלבד.

לעסק.

את הוייסבראטן החלטתי להכין בניחוח מקומי. בגלל צורת הנתח המאורכת והגלילית, קלאסי למלא אותו בכל טוב. זה גם משמר שומניות בפנים הנתח ועוזר למנוע התייבשות.
במחבת אידיתי בשמן זית בצל גדול קצוץ, כמה שיני שום, צרור גדול של עלי תרד תורכי קצוצים גס, וחצי חבילת כוסברה. מלח ופלפל גרוס.
כשהתערובת מוכנה היטב, חורצים בנתח חריץ עמוק (בצד שאין עליו שומן) וממלאים בתערובת. משקיענים יקשרו חזרה את הנתח בחוט קשירה. מורחים את הנתח היטב מכל צדדיו בשמן זית ובתערובת שנותרה, ומניחים בכלי קטן כדי שהנוזלים ישארו מסביב.
מכניסים לתנור חם (220 מעלות) לרבע שעה, מנמיכים את החום ל 180 מעלות ומשאירים כחצי שעה נוספת. בודקים במדחום. טעים לאללה גם קר.

את הפיקניה גלשתי למתכון יותר צרפתי וחורפי. במחבת אידיתי בצל קצוץ גס עם צרור גדול של פטריות וכמה שיני שום. בקערית ערבבתי את כוס יין לבן יבש, שתי כפות חרדל והמון פלפל שחור גרוס גס ומרחתי את הנתח טוב טוב טוב יחד עם תערובת הבצל הפטריות והשום.
צולים בתנור בדיוק אותו דבר כמו את הוייסבראטן.

שורה תחתונה: החבר'ה פה ליקקו את האצבעות. 

By Dael with 7 comments

האם גם אתם שייכים לקבוצה הסודית?


הם נראים כמו כל אחד אחר ברחוב, רק אנרגטיים יותר,
הן נראות כמו כל גברת ממוצעת אחרת, רק מחייכות יותר,
מרחוק הם נראים כמו בני אדם רגילים, אבל מבט חטוף מלמד שהם קורנים מבפנים.
לפעמים המכנסיים קצת נוזלות מהם, לעתים החולצה קצת צמודה מדי,
ולא פעם יש להם יבלות בכפות הידיים ושריטות על חזית שוק הרגל.
כשהם פוגשים אנשים אחרים מסוגם, הם מחליפים חיוכים וקריצות,
יש להם גם שפה סודית, שרוב האנשים לא יבינו כלל:
הם ידברו על ג'רק ועל ג'רקי וידעו מה זה טפיוקה ומה זה טבאטה.
הם קונים את המזון שלהם במקומות מוזרים והקצב שלהם הוא חבר קרוב.
בסל הקניות שלהם תמצאו חלקים פנימיים וכשאנשים שואלים "אתם באמת אוכלים את זה" הם יחייכו מכל הלב.
הם מתלהבים מדברים שאנשים אחרים עוברים לידם בלי למצמץ, אבל אדישים לחלוטין מ99% מהמוצרים שכל אדם אחר ברחוב מזיל מהם ריר.
ליום ההולדת של אהובם הם לא יביאו עוגה עם קישוט אלא כדור ברזל עם ידית.
במלון הם לא בודקים כמה מאפים יש בבופה אלא אם יש משקולות חופשיים בחדר הכושר.
בטיול הם לא מחפשים את הג'יפ אלא את שביל העיזים,
בסופרמרקט העגלה שלהם צבעונית מירקות אבל אין בה אפילו מוצר ארוז אחד.
כשהם עוברים ליד מוט מתח הם מוכרחים להתלות עליו,
והם לא מבינים למה קוראים לחטיפי בריאות חטיפי בריאות.
יש להם במטבח פטיש, כדי לפצח אגוזי קוקוס. ובחצר אולי תמצאו אצלם חבית ברזל כדי לעשן בה בשר.
הם רצים קצת ומהר, לפעמים יחפים (שלא קר מדי), ומסתכלים במבט משונה על השכנים שרצים 50 קילומטר בשבוע.
כשהם יושבים בפאב, הם מזמינים כוס יין אדום במקום בירה,
וכשהם קוראים עיתון הם צוחקים בקול רם מחלק מהכותרות בחלק המדעי.
כשהם מדפדפים באלבום המשפחתי הם נדהמים כל פעם מחדש מהתמונות של עצמם עד לא מזמן. מה, באמת נראיתי ככה?
הם אוהבים לבשל ויש להם סינר, וסכין, וקרש חיתוך, ומדחום לבשר, ופח ענקי של שמן זית שנגמר מהר מדי.
לפעמים הם מתקשרים לדודה רק כדי לשאול איך בדיוק מכינים את המאכל ההוא, שסבתא עשתה עוד לפני שעלתה ארצה,
כשהם מארגנים יום הולדת בגן הם לא מזמינים ליצן אלא מאמן.

הם אנשים אמיצים, וסקרנים, ופקחים, ועצמאיים שהחליטו לנסות בעצמם את מה שאחרים פחדו אפילו לחשוב.
הם מאושרים. הם מחייכים. הם נמרצים.
הם חשים אחריות לבריאות של עצמם ולבריאות של משפחתם ולבריאות של הסובבים אותם.
הם מרגישים חלק ממשהו גדול יותר, אמיתי יותר, מהיר יותר.
הם נראים כמוני וכמוך, אבל מי שעומד ממש ממש קרוב אליהם, יכול להרגיש את העוצמה.


ספרו לנו בתגובות על עוד מנהגים סודיים של הקבוצה הזו.

ואם תשתפו, אולי נצרף אליה עוד כמה?

By מר קדמוני with 7 comments

עשרת פוסטים החשובים ביותר של מר קדמוני בשנה האחרונה - להפיץ לחברים

שנת 2014 היתה שנה מרגשת במיוחד עבורי.
לשמחתי, בהתבוננות לאחור (דבר שאני בדרך כלל לא אוהב לעשות), השגתי בשנה החולפת את רוב המטרות שהצבתי לעצמי בערב ראש השנה הקודם, בספט' 2013.
המשכתי לחיות בעוצמה, ולהרגיש בריא וטוב בגוף שלי (למעט קרע מכאיב במיניסקוס שמאז עבר כבר התאוששות מלאה). רציתי להתפתח בתחום הכתיבה ואכן בבפברואר הספר שלי יצא לאור. אני זוכר את הרגע בו לחצתי על "פרסם" לפוסט בו הודעתי על הספר. זה היה סוג של חווית לידה, רק בלי העניין המציק הזה של הצירים, תודה לאל.
לפני שנה וקצת גם שמתי לי כיעד להגדיל את מעגל הקוראים כאן, ואכן כמות הלייקים בפייסבוק הכפילה את עצמה פי חמישה (אתם עדיין מוזמנים לעשות לי לייק), וכמויות האהבה שאני מקבל מכם בתגובות, במיילים ובפייסבוק מפעימות אותי ומרגשות אותי כל יום מחדש.
רשמתי אז שאני רוצה "לצאת לטיול משפחתי בתיאלנד מתישהו השנה. לפחות שלושה שבועות". אבל במקום זה יצאנו לטיול משפחתי מדהים בן חודש ימים בהרי ההימלאיה של נפאל. זו אולי הזדמנות טובה לחשוף את סרט הטיול המשפחתי שלנו. זה אמנם סרט אישי אבל כבר מזמן הטשטשו אצלי הגבולות בין הפרטי לציבורי... 
עוד בערב ראש השנה ההוא פינטזתי על מעשנת בשר בגינה, וזו אכן הגיעה והיא מעלה עשן מדי שבוע.
ובעיקר, איחלתי לעצמי להמשיך ולהיות מאושר.
בינתיים עובד.
עד כאן ברמה האישית לגמרי.

אז רגע קט לפני שהשנה הקודמת שוקעת סופית באבק האתמול, בחרתי עבורכם שישה עשר פוסטים שאני אישית שמחתי לשוב ולהזכר בהם (ת'כלס רציתי רק עשרה אבל קשה לי לוותר), ואשמח אם תשתפו אותם עם אחרים כי למה שכל הטוב יהיה רק אצלנו?

משקל ופעילות גופנית

מדריכי תזונה 
מחשבות 
כלכלה ויזמות
סיפורי הצלחה
היו המון, באמת, ואני מאוד אשמח להמשיך ולקבל את הסיפורים שלכם. מי שפספס, הנה נזכר בשני סיפורים מרגשים מתוך רבים שפורסמו השנה.
אשמח אם תספרו לי בתגובות מה הכי אהבתם,
מה עוד רציתם לראות או לשמוע, ומה הייתם מאחלים לשנה הבאה

אה, וגם תכתבו ותשתפו את הפוסט עם  אחרים.
קדימה 2015, הנה אנו באים.

By מר קדמוני with 3 comments