אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

אווירה אווזית חגיגית


אינני יודע מי היה האדם שחיבר את השמות לנתחי הבשר, אבל יש לי תחושה שהוא היה יותר משורר מאשר קצב. אווזית, שייטל, אגוז וכף, שפונדרה וויסבראטן, כולם שמות יצירתיים שכמו נלקחו מעולמות אחרים.
כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב מסודר על חלקי הבשר השונים ומה אפשר (ומה כדאי) לעשות עם כל אחד מהם. עוד לא הגעתי לזה אבל מבטיח להשתדל...
בכל מקרה, לפני כמה ימים הזדמנתי למקום שלא הייתי בו בעבר ויצא מה שיצא וקניתי נתח אווזית חגיגי. אווזית (שאינה עשויה מאווז, אין חשש), הוא נתח אחורי וגדול למדי (כארבעה קילו), ונוטה להופיע בצורת פרפר. זהו נתח אדום מאוד, ויש בו מעט שומן יחסית, אלא חלבון כמעט "נטו". מאומה לא הולך לאיבוד. מאידך, בגלל שאין בתוכו הרבה שומן הוא מעט קשה ונוטה להתייבש, אבל זה גם סוד קיסמו (בני הצעיר, ענבר, הכריז כבר מזמן שאווזית הוא הכי אוהב מכל הנתחים). זהו נתח עשיר בטעם וינפק בשר שטעים גם חם, אבל עוד יותר טעים קר. הוא הופך בקלות ל"נקניק" כלומר לבשר מהודק היטב, שילך מצוין עם שכבת חרדל בסלט חסה. האווזית אינו נתח זול אבל אין בו פחת כלל ולפעמים יש אותו במבצעים - השבוע קניתי בחמישים ש"ח לקילו, טרי.
יש שתי דרכים עקריות לנצל היטב את האווזית. האחת, לחתוך ממנה פרוסות להקפצה מהירה יחד עם ירקות. בעשר דקות קיבלתם ארוחת צהרים (או ערב) מעולה. הדרך האחרת היא לנצל את הנתח כצלי, בבישול בסיר כבד עם ירקות שורש ויין.


מהנתח של השבוע עשיתי  גם וגם. את "הכנפיים" של הנתח חתכתי לטובת הקפצה (כאמור הוא מזכיר פרפר ולכן קל להשאיר את הליבה כנתח שלם ועדיין לנצל את "הכנפיים" לטובת מה שתרצו). המתכון על זה בפעם אחרת (ובקצרה: משמן קוקוס או זית או שמאלץ תאדו בצל חתוך לרצועות, גזר, כרובית, שומר, פלפל אדום - הכל על אש גבוהה. מוסיפים מלח ופלפל ותבלינים. מוציאים לקערה. מכניסים את הבשר החתוך לרצועות דקות. מקפיצים. מחזירים את הירקות ומערבבים יחד).
ועכשיו למתכון הצלי:
2 בצלים - חתוכים לרבעים
חמש שיני שום לפחות
2 שומרים - חתוכים לרבעים
3 גזרים - חתוכים גס
1 סלק גדול - חתוכים גס
כוס יין אדום (אפשר גם יותר)
טימין טרי (אפשר גם יבש)
פלפל שחור גרוס ומלח גס
זרעי חרדל (או חרדל)
קילו וחצי אווזית

את האווזית עשיתי בקדרת ברזל כבדה. מעסים את הבשר בשמן זית, חרדל וטימין, מלח ופלפל. את הירקות מקפיצים קלות (חורכים) על הגז כמה דקות, וכך גם לבשר. עם כל המצרכים מכניסים את הקדירה לתנור חם מאוד ל 20 דקות. מנמיכים את האש ל 170 מעלות ומבשלים יחד עוד כשעה וחצי.
הסלק נותן לתבשיל צבע עמוק וכהה. אם רוצים, אפשר להשתמש בציר הנהדר שנוצר (רואים בתמונה?) ולהוסיף אותו למרק בשר שעשיתם במקביל (כך עשיתי אני) ומרוויחים פעמיים - גם ממרק טעים וכהה יותר, וגם מניצול הרוטב.
כאמור, בשר האווזית טעים לא פחות גם כשהוא קר ממש. ישר מהמקרר. הוא נפרס נהדר וטעים לאללה.


חם או קר, אבל שיהיה בתיאבון!



By מר קדמוני with 2 comments

חמש סיבות לקנות כרטיסים לאירוע הכי גדול השנה (מספר 5 הכי רלוונטי)


אני מודה שאני מתרגש. לא קורה לי הרבה.
לפני הרבה (ממש הרבה) שנים התחלתי לכתוב כאן על קרוספיט. באותם ימים חוץ משני גמלים וגדי עוד לא ידעו אז מיהו קרוספיט. אחרי שנה שנתיים נוספות עברתי לכתוב בעיקר על פליאו ותזונה קדמונית. גם שם הייתי קול קורא במדבר.
אבל למציאות היו תוכניות אחרות ועכשיו, אם רק נביט שמאלה וימינה, נראה שקרוספיט הפכה כאן בשנה האחרונה לרשת מועדוני הספורט הגדולה בארץ (!!!) כארבעים מועדונים רשמיים. זה מטורף! מקביל, ולא בלי קשר, התזונה הקדמונית קנה שביתה ואחיזה בארץ והשוק הפליאוליתי הולך ומתחזק (היי, יש שוק בעוד יומיים!) ואלפים רבים אוכלים טוב ונהנים מכל רגע. סיפורי ההצלחה שלכם מדהימים.
אז למה פתאום אני מתרגש דווקא עכשיו?
כי בעוד חודש וכמה ימים יתקיימו כאן משחקי קרוספיט ישראל 2015, או בשמם המקוצר RFA (כלומר Ready for Action). ולא סתם יתקיימו כאן משחקי קרוספיט, הם יתקיימו כפי הנראה ממש יחד עם שוק פליאוליתי. אני מרגיש שאני צריך לעמוד שם ולגזור איזה סרט, אפילו שלא אני ארגנתי או הפקתי לא את זה ולא את זה. את האחד הפיק בעשר אצבעות עומרי פלד, ואת האחר, בעוד עשר, אוהד רוט. שני יזמים חרוצים, אנשי עשייה, אנשים יקרים, ולשמחתי, גם חברים שלי.
אוקיי. קצת היסטוריה (אוהבים כאן היסטוריה, אם לא שמתם לב).
אני חושש שאני הישראלי היחיד שאשכרה עקב אחר משחקי הקרוספיט הראשונים שהיו אי פעם (בארה"ב ובעולם בכלל), אי שם בשנת 2007. לא רק שעקבתי אחריהם, אפילו ציינתי את זה בפוסט קטנטן. אלו היו משחקי "שכונה" של ממש, באיזה מגרש עפר בקליפורניה. אחרי כמה שנים המשחקים שם צברו תאוצה מטורפת וכבר לפני שלוש שנים (2012) כתבתי על העוצמה האדירה הכלכלית שהם זכו לה באמריקה אבל גם את הבקורת שלי כשהמשחקים גלשו לתחום הביזאר.
המקבילה הישראלית למשחקים התחילה כאן ביוזמתו של עומרי ב 2011, בשקט בשקט אצלו במועדון, ומאז הם כבר הפכו למסורת. בשנה שעברה, במתחם הספורט של אוניברסיטת ת"א כבר היו משחקים בני יומיים, ועם אחלה וייב ועם קהל מעורב וססגוני (במהלכם הבן שלי ציין בפני את העובדה המצערת הבאה: "אבא, פדיחות, אתה היחיד שאין לו קוביות בבטן כאן". והוא התכוון מהאנשים בקהל). אחרי המשחקים הללו של שנה שעברה כתבתי עד כמה הקרוספיט והתזונה הקדמונית דומים זה לזה ולמה כדאי לאחד בין השניים. (תקראו. יש גם כמה תמונות מגניבות מאז).

בכל מקרה, השנה כבר מדובר על אירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. אמריקה בישראל, ויותר טוב.
האירוע יתקיים בחמישי-שישי (ה 30 לאפריל ו 1 למאי) באיצטדיון הדר יוסף בת"א. חמשת אלפים מקומות ישיבה ולפחות חמשת אלפים צופים יושבים עליהם (או יותר נכון: עומדים וצועקים למתחרים "קדימה, אתם יכולים!"). וערוצי טלוויזיה. והופעה שווה בערב. ומתחם ענק של מכירת ציוד ספורט ועוד. ובמקביל, גם שוק פליאוליתי מלא ומורחב. ואחלה אוכל. אחרי הכל, זה אותו קהל. אלו אותם אנשים. זה אנחנו. וזו חוויה ואירוע קהילתי יוצא מגדר הרגיל. אוכלים טוב ומתאמנים טוב ונהנים מכל רגע.
מה, לא ככה?





אז לסיכום הנה חמש סיבות למה גם אתם צריכים, כמוני, לקנות כרטיסים למשחקי קרוספיט הקרובים, וגם למה כדאי לכם להגיע לשוק הפליאוליתי השבוע.
  1. כי ביום שישי הקרוב, מי שיגיע למתחם השוק הפליאוליתי יוכל לקנות שם כרטיסים למשחקים (האנגר 9, איזור התעשייה עמק חפר, יום שישי זה החל משעה 09:00 בבוקר). תהיה שם עמדת מכירה של המשחקים. רק עד יום שישי הכרטיסים נמכרים בהנחה (79 ש"ח במקום 95 ש"ח. ילדים בגילאי 3-12 ב 39 ש"ח. המחיר הוא לכל המשחקים, כלומר כניסה חופשית לכל היומיים ולהופעה). להבנתי, המשחקים עצמם הם ההופעה הכי טובה, הכי מוצלחת והכי מרגשת ומסעירה שהכסף שלכם יכול לקנות. 
  2. כי רכישת כרטיסים למשחקים זו גם תמיכה באורח החיים הזה, בקהילה, במתחרים, ובשינוי שאנו יוצרים בחברה. במקום רק לקדם מרתונים אינסופיים (ויחד איתם דגני בוקר וחטיפי אנרגיה), נעודד ספורט פונקציונאלי ואוכל אמיתי! נעודד יזמים להרים אירועים משמעותיים וגדולים, כי רק המעז, מנצח.
  3. כי יחד עם המשחקים יהיה השוק הפליאוליתי התל אביבי הראשון. עסקת קומבו מנצחת. 
  4. כי הולך להיות מטורף. עד הרגע האחרון ממש המתחרים והקהל לא יודעים מה יהיו האתגרים בפניהם (ולי כמובן אין מושג ירוק). במהלך היום יהיו הרבה מקצים (גברים, נשים, מבוגרים, נוער) וכל אחד ואחד מהם מלא אנדרנלין ודרמות ובחינה של כח הרצון והיכולת וההתמדה. 
  5. כי זה יהיה אסתטי. לפחות המתחרים והמתחרות הם כאלה. משום מה אף אחד שם לא לובש חולצה :-)
אז אני כבר הבטחתי את מקומי במשחקים (כצופה, כצופה) ואשמח מאוד לראות אתכם יחד איתי בקהל. 

אז מה אתם אומר, אתם באים גם?

By Dael with 8 comments

למה כדאי מאוד לאכול שומן רווי או פילים (כולל הוכחה מרתקת שנתגלתה לא מזמן)

אבן יד ומקצץ אבן, בני חצי מיליון שנים, מכוסים בשכבת שומן פילים טעימה.
מי שקרא את הספר שלי יודע שפילים דווקא היו מעדן מועדף על תושבי ארץ ישראל הקדומים כבר לפני קרוב למיליון שנים.
בעת התחקיר לספר ראיינתי את פרופ' נעמה גורן ענבר מהאוניברסיטה העברית, על הממצאים המרתקים מאתר גשר בנות יעקב שעל גדות הירדן (אתר בן 790 אלף שנים, בו נמצאה בין היתר גולגולת פיל קדמון ועצום, מפוצחת, והוכחות לשימוש באש, ששמשה כפי הנראה לבישול צלי פילים משובח). "בכל השכבות של אתר בנות יעקב יש שרידים של פילים", אמרה לי פרופ' גורן־ענבר. "זה חוזר על עצמו בכל האתרים הקדומים בארץ: עוּבֵּדִיָה, מעיין ברוך, חולון, רבדים — כל האתרים האלה מלווים בפילים. אני לא חושבת שזה אקראי. בני האדם צדו את הפילים".
(על גדות אותו הירדן ממש, במסגרת התחקיר לאותו הספר ממש, פגשתי גם את ד"ר גונן שרון ממכללת תל חי, בעת שחפר באתר צעיר יותר, בן 60 אלף שנים בקושי. וכן, גם באתר הזה נמצאו שרידים רבים של בעלי חיים, חודים וכלי אבן ששימשו לפיצוח העצמות, לביתור ולחיתוך).
והנה, היום ממש, פורסמה ידיעה מעניינת מאוד ב"פורטל הישראלי לחקלאות, טבע וסביבה" בענייני אותם הפילים. וזו לשונה של כותרת הכתבה: תגלית נדירה: שרידי שומן של בעלי-חיים על כלי צור בני חצי מיליון שנה. אם תקראו תגדלו שמדובר כאן שוב, כן, על פילים. לא סתם. נמצאה באתר רבדים גם צלע ענקית של פיל, מחורצת בסימני חיתוך, ויותר מכך, לראשונה בעולם (!) נמצאו שרידי שומן פילים על כלי העבודה עצמו.
תקופת האבן, שהחלה לפני כשניים וחצי מיליוני שנים, נקראת כך על שם האבן שהפכה לכלי בידי ההומינידים הקדמונים. כבר שנים רבות שישנה תמימות דעים במחקר הפאלארכיאולוגי על העובדה כי כבר מתקופה קדומה זו הוכנו כלים אך אופן השימוש נותר במחלוקת-מה. וכמה ארכיאולוגים (אולי בעלי אג'נדה טבעונית במיוחד) ניסו לטעון כי ייצור הכלים היה לטובת רושם במסגרת משחקי חיזור ולא ככלי להכנת מזון, אבל אלו דעות חריגות ולא ממש סבירות. אבל לא רק הלוגיקה הפשוטה נופלת על התיאוריה הזו, גם ההוכחות הפשוטות מהשטח. לפני זה, בואו נביט מעט בהיסטוריית הכלים המזורזת.

בעת הכנת הספר המאייר המוכשר יהונתן קינן עזר לי להציג כיצד נראו ארבע מליון שנים של ארוחות ערב. הנה כך:


מה שמעניין לענייננו הוא מקצצי האבן ואבני היד (אבן דו פנית היא אבן המסותת משתי פניה. בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה הופיעו החודים, אלו הם כלים המוכנים מנתזים ולא מאבן שלמה). אלו הכלים הקדומים ביותר וכלים כאלה נמצאו גם באתר רבדים שבדרום הארץ כמו גם באתרים רבים אחרים. 


והנה נחזור לידיעה המרגשת מהיום (מרגשת באמת). החוקרים החרוצים ניתחו את השיירים על גבי כלי האבן עצמם והראו כי הן כוללות שרידי שומן פילים. לראשונה בעולם מוצגת לנו הוכחה בלתי אמצעית כי מקצצי היד לא נועדו כדי לכתוש אגוזים או כדי להפיק באמצעותם מיץ גזר או מיץ חסה אלא כדי לבתר, לחתוך ולקצוץ את שכבת השומן העשירה של הפילים (וחיות אחרות), על האבנים נותרה שכבת שומן. מזל שמישהו קדמוני לא "עשה כלים" וכך נותרה לנו עוד הוכחה מרתקת על תפקיד השומן בהיסטוריה האנושית. השומן שהפך לדלק הסילוני של האבולוציה האנושית. שאיפשר לנו לקבל מזון דחוס אנרגטית ולגדל לאט (אבל בטוח) מוח ענקי וזולל אנרגיה ולהותיר מאחור את בני דודינו הקופיפים.

כי השומן הוא הידיד הותיק שלנו כבר מיליוני שנים. וכאן זו רק עוד הוכחה קטנה ודרישת שלום מהעבר המאוד מאוד רחוק.

כבוד לפרופ' בקראי וצוותו.
אני אוהב היסטוריה.
ואני אוהב שומן.

ואתם?

By מר קדמוני with 5 comments

מי גנב לי את הדגים?

אהלן יקירים.
היום חזרתי מחנות הדגים עם כמה קילו של סלמון טרי וחשבתי להכין כמה חתיכות לארוחת הערב. אבל כשהדגים יצאו מהתנור, אי אפשר היה לעמוד בפניהם, והם התחסלו בכמה דקות באדיבות הנוער כאן בבית שלא השאיר להם הרבה סיכוי. כהנצחה ראויה, הנה המתכון - כיצד תעשו גם אתם דגים שריח של רעננות עולה מהם (וגם פשוט פשוט פשוט, כמו שאני אוהב):

רגע לפני

  • ארבעה נתחים של פרוסות סלמון מדג טרי 
  • רבע צרור כוסברה ורבע צרור נענע טריה
  • שתי פרוסות לימון, חתוכות לרבעים
  • מלח ופלפל
  • שמן זית

מורחים את פרוסות הדגים היטב בשמן זית ותערובת העשבים, מניחים פרוסות לימון מעל ומתבלים במלח ופלפל. מחממים תנור ל 200 מעלות ואופים בתבנית לא מכוסה במשך עשר דקות בלבד ובדיוק. לא דקה יותר.

הכי פשוט בעולם - לא?


המתיקות שאחרי

שבת שלום, ובתיאבון

By מר קדמוני with No comments

כיצד (ואיזה) ספורט ישפר לכם את המיטוכונדריה? פוסט אורח

לפני כמה שבועות פרסמתי כאן פוסט אורח של ד"ר נטלי אבגי אוחנה, חוקרת ויזמית של חברה ביו-טכנולוגית שהתרגשה לגלות כי הנושאים אותם היא חוקרת בתחום המיטוכונדריה (תזכורת - מיטוכונדריה היא צורת הרבים של המיטכונדריון), עולים בקנה אחד עם גישת "הסוד הקדמוני" לאיכות החיים.
אם פספסתם, הנה הזדמנות טובה להיזכר ולקרוא את חלקו הראשון של הפוסט העוסק במיטוכונדריה ותזונה.

עוד לפני ששלחה לי נטלי את החלק השני להלן, היא סיפרה לי על אנקדוטה מחקרית קטנה שקרתה לה בינתיים, עדיין בענייני תזונה ובריאות המיטוכונדריה:
"אני נמצאת כרגע בכינוס מיטוכונדריה בקיבוץ עין גדי (מרתק!) וכבר בהרצאה הראשונה היה נושא שיעניין אותך:
עולה להרצות מישהו (פרופ' תומס לנגר מגרמניה) שחוקר דינמיקה של מיטוכונדריה בתאים (חלוקה ואיחוי, התרבות וכו') ומראה שמוטציה מסויימת של חלבון שהוא חוקר גורמת לתחלואה לבבית בעכברים (cardiomyopathy). תאי שריר הלב של העכברים מראים צריכה מוגברת של גלוקוז וירידה בפירוק חומצות שומן ע"י המיטוכונדריה. הדבר המדהים הוא שבמחקר החליפו את התזונה של העכברים לתזונה עתירת חומצות שומן והם מקבלים תיקון של הפנוטיפ הלבבי. בשיחה איתו אחרי ההרצאה הוא סיפר לי שהם היו בטוחים שדיאטה עתירת שומן תגרום להגברת הנזק והופתעו מאוד מהתוצאות. הוא נזהר מאוד מלתת המלצות רפואיות, אבל אמר שזה מדהים שדוקא הדבר הראשון שהרופא ימליץ לחולים במחלה זו הוא להפסיק צריכת שומן..."

אבל אחרי הרקע, הנה רשימת ההמשך של ד"ר נטלי אבגי-אוחנה. תגובות ומחשבות, כרגיל, בהערות, וכמובן תרגישו חופשי לשתף.
*************************************************************************
מתוך אתר האונ' העברית


ברשימה הקודמת סיפרתי מה מיטוכונדריה אוהבים לאכול וכיצד הם הופכים מזון לאנרגיה. אבל כיצד ניתן להגדיל את כמות המיטוכונדריה בתאים?

התשובה היא ספורט. כמעט כל ספורט. 

חלומו של כל מתעמל הוא להגדיל את מסת השריר על חשבון השומן הצבור ובכך להשיג שתי מטרות: שרירים יפים ותפוחים ורזון. הגדלת מסת שריר בהכרח מלווה בעלייה בצריכת האנרגיה של התאים ולכן מספר המיטוכונדריה בכל תא עולה. מיטוכונדריה אלה ישתמשו בגלוקוז וחומצות שומן כדי לייצר אנרגיה שתניע את השרירים. הגורם הנוסף הקריטי לתהליך הוא החמצן: בנוכחות ריכוז חמצן גבוה המיטוכונדריה יתרבו ויפעלו, בעוד שבהעדר חמצן התהליכים הללו ייעצרו. 
מסקנת ביניים: יותר שרירים = יותר מיטוכונדריה.

כעת ננסה להבין כיצד סוגי מאמץ שונים משפיעים על המיטוכונדריה בשריר:
התעמלות אירובית: מחקרים רבים הראו שהתעמלות אירובית מעלה את כמות ופעילות המיטוכונדריה בשריר. מאמר שפורסם ב 2013 בעיתון American Society for Nutrition מקשר בין תזונה לספורט אירובי. המחברים טוענים שהגבלת פחמימות, יחד עם תזונה עשירה בחלבונים, שומרים של שלמות תאי השריר (מונעים פירוק) ומעודדים פעילות וריבוי המיטוכונדריה בשריר. בנוסף, עם הגיל מצטברות יותר ויותר מיטוכונדריה לא תקינות בתאים. מחקרים מראים שהתעמלות אירובית מעלה את מנגנון "בקרת האיכות" של המיטוכונדריה: מיטוכונדריה פגומות יעלמו ויתווספו מיטוכונדריה תקינות.
פירוק שומנים ועוצמת האימון: באימון אירובי בינוני יש הפעלה של המיטוכונדריה ופירוק שומנים מוגבר. כאשר עולים לאימון אינטנסיבי בעוצמה גבוהה פירוק השומנים נמוך ויש יותר פירוק של פחמימות (ממאגרי סוכר בתאי השריר) לצרכי אנרגיה.
התעמלות סיבולת (Endurance exercise): מתייחסת להתעמלות אירובית לטווח ארוך, כגון שחייה תחרותית, ריצה למרחקים ארוכים, אופניים ותריאטלון (המשלב את שלושתם). בהתעמלות כזו רואים עלייה בכמות המיטוכונדריה בשריר ומניעת הירידה בכמות ופעילות המיטוכונדריה בעקבות ההזדקנות (Sports Medicine 2003). העלייה במספר המיטוכונדריה נשמר כל זמן שממשיכים להתעמל.
התעמלות אנאירובית: בהתעמלות אנאירובית מרכזים מאמץ רב והתנגדות של השריר. במתעמלים חדשים, בנוסף לגידול בנפח תאי השריר, התעמלות כזו מעלה את כמות המיטוכונדריה בשריר אך העלייה נפסקת כאשר ממשיכים להתעמל לאורך זמן: כמות המיטוכונדריה לא עולה בעוד תאי השריר ממשיכים לגדול.
התעמלות לזמן קצר בעוצמה גבוהה (High Intensity Interval Training HIIT and Sprint Interval Training SIT) נחשבה בעבר להתעמלות אנאירובית המשפיעה בעיקר על גודל תאי השריר ולא על כמות המיטוכונדריה, אלא שמחקרים חדשים מראים שההשפעה הרבה ביותר על כמות המיטוכונדריה בשריר מתרחשת באימונים אלה, וכמובן ביעילות גבוהה מאוד (זמן התעמלות קצר..). הרעיון הוא פעילות חזקה לזמן קצר, אך עם מספר חזרות: הפעילות הראשונה הינה אנאירובית אך בחזרות הבאות נראה עלייה בצריכת החמצן של השריר (פעילות אירובית). העלייה בכמות המיטוכונדריה בשריר אחרי 4-6 חזרות של פעילות קצרה בעוצמה גבוהה (כמו 20-30 שניות ספרינט) דומה לזו המתקבלת אחרי פעילות אירובית ארוכה (60-120 דקות)!
תחום הספורט והבנת מנגנונים תאיים נמצא עדיין בחיתוליו כיוון שקשה לגייס אנשים בריאים לניסויים קליניים הדורשים ביופסיית שריר כואבת... ובכל זאת הצטברו תוצאות בחיות מעבדה ובבני אדם שאיפשרו להתאים תכניות ספורט למצבי מחלה שונים וכיום הן ניתנות כחלק מתוכנית טיפולים אישית.

שורה תחתונה:
למעוניינים בשרירים תפוחים העשירים במיטוכונדריה אין ספק שהתעמלות לזמן קצר בעוצמה גבוהה, כמו CrossFit היא היעילה ביותר. אני באופן אישי מעדיפה שרירים חזקים ופחות תפוחים ומתעמלת בשיטת האימון המעגלי בעוצמה בינונית המשלבת אימון אירובי ושרירי לזמנים קצרים (30 שניות בכל תחנה, סה"כ חצי שעה אימון).

By מר קדמוני with 7 comments

למה הממשל האמריקאי צריך להתנצל ומיד מול נתניהו ?!


בחלומי, ואני בחדר העיתונאים בבית הלבן.
התאורה נדלקת. דוברת הבית הלבן מסמנת באצבעה לכתבים האחרונים שיתיישבו. סדרנים אחרונים רצים מאחור.
אובמה נכנס לחדר. פניו רציניות.
רגע לפני שמתחילים הוא מסדר את הדפים מולו, מאוורר את הז'קט, ומרים מעט את המיקרופון.
אובמה מרים את עיניו ומעניק למצלמה את המבט הישיר והנוקב, זה שהוא יודע לעשות טוב מכולם.
הס מושלך בקהל. כולם עוצרים את נשימתם.
אובמה מכווץ מעט את שפתיו, כמו לפני אמירת בשורה קשה, ומתחיל לדבר:

חברי, אנשי האומה האמריקאית הגדולה, אזרחי אמריקה היקרים, כמו גם ידידי הקרובים שמעבר לים, בישראל ובמדינות אירופה, אורחים יקרים. אנו ניצבים היום על ספו של רגע היסטורי. רגע כזה שאנו יכולים לחוש את משק כנפי ההיסטוריה מרפרף על פנינו. אנו עומדים בפתחה של דרך חדשה.

והבמאי מעביר את המצלמה אל פני הקהל וכולם מרותקים ודרוכים. בצילום חי ממשרדו בארץ נתניהו נראה אומלל ומתוח.
התמונה חוזרת לקלוז אפ על פניו של אובמה.

מכובדי, הוא ממשיך, באתי היום להביא לכם בשורה חדשה, וגם להתנצל על טעות גורלית שעשינו אנחנו. אין זה דבר פשוט לממשל לחזור בו מהצהרותיו, ולא בכל יום אתם שומעים את נשיא ארצות הברית מכה על חטא בגלל טעויות העבר. אבל אני מוכן לקחת על כתפי את העול הזה, כי יחד עם ההתנצלות, אני מביא לכם גם בשורה חדשה, ותקווה, ועתיד טוב יותר.

אובמה מפסיק בשטף הדיבור ומתבונן בקהל בתשומת לב. ולוקח אוויר.

אני מתנצל בפניכם, אזרחים יקרים, כי הממשל שלי, כמו כל הממשלים הקודמים בארבעים השנים האחרונות, הטעו אתכם במידע כוזב ושגוי. במדיניות ממשל שאינה אחראית והמסתמכת על נתונים חלקיים ועל פרשנות אופטימית ומרחיקת לכת, גרמנו לכם, אזרחים יקרים, כמו גם לרבות מידידותינו שמעבר לים, לפחד שלא לצורך. גרמנו למתח, לבלבול, להוצאות אדירות ומיותרות, ובעיקר, לבעיות קשות. כל זאת כי לא זיהינו נכונה את הסכנה האמיתית ולכן הכרזנו מלחמה על האויב הלא נכון, וגרמנו גם לכם להלחם ברוחות רפאים במקום באויבים אמיתיים.

והבמאי המוכשר מעביר שידור ישיר מקביל מטהרן ורואים שם את רוחאני מחייך מאוזן לאוזן ומנפוף לקהל.
ושוב חוזרת המצלמה אל אובמה שנראה רציני ומתוח יותר מתמיד.

רבותי, הוא אומר. אני רוצה להתנצל.
אמרנו לכם שכולסטרול זה מסוכן ושאסור לכם לצרוך כולסטרול ואמרנו לכם ששומן משמין ושצריך לצמצם בצריכת השומן ולהחליף אותו בפחמימות. לא סתם אמרנו לכם אלא הבאנו את מיטב המומחים שיאמרו זאת, ופרסמנו את זה כהמלצות חד משמעיות במשרדי הבריאות, והחקלאות והאוצר, והכשרנו כך את הרופאים, והקמנו מקצוע חדש: תזונאיות, וכולם עשו זאת היטב משך ארבעים שנה רצופות. אני בטוח שכולכם מכירים את הסיפור שסיפרנו לכם על בוריו: שומן ישמין אתכם והכולסטרול יהרוג אתכם. כך אמרנו.
כתוצאה מכך הפסקנו כאומה לאכול חמאה, צמצמנו מאוד את אכילת המזון מהחי, הפכנו למכורים לדגנים ולסוכר, והגדלנו את צריכת מוצרי אפס אחוז שומן ו"דיאט" למינהם באלפי אחוזים. ובעיקר, רבותי, אנו כיום אומה חולה ושמנה. שני שלישים מאזרחי אמריקה נמצאים בעודף משקל, לעומת רבע מהאזרחים רק לפני ארבעים שנים. אנו חולים יותר במחלות ניווניות, מערכת הבריאות שלנו קורסת תחת העומס. אבל עכשיו אנו יודעים שנלחמנו בטחנות רוח, באויב הלא נכון. לימדנו אתכם שיעור שגוי בביולוגיה, וכתוצאה מכך למדתם על בשרכם, לצערי, שיעור בבריאות ותחלואה.
אני מצטט לכם מדברי הוועדה:
About half of all American adults—117 million individuals—have one or more preventable, chronic diseases that are related to poor quality dietary patterns and physical inactivity, including cardiovascular disease, hypertension, type 2 diabetes and dietrelated cancers. More than two-thirds of adults and nearly one-third of children and youth are overweight or obese...

הקהל נד בראשו בהסכמה ובייאוש. אובמה ממשיך:

לפני שבועיים פרסמה ועדת המומחים שמיניתי דו"ח תזונה חדש לציבור האמריקאי. לצערי, גם הדו"ח הזה רחוק מלהיות מושלם, אבל לראשונה זה ארבעים שנה החלו חברי הועדה להתמודד יותר בגלוי וביושר ובראש מורם מול המדע. לראשונה זה ארבעים שנים אנו אומרים כי כולסטרול במזון אינו מסוכן כלל וכי אין טעם לצמצם את צריכתו.
“Previously the Dietary Guidelines for Americans recommended that cholesterol intake be limited to no more than 300 mg/day. The 2015 DGAC (Dietary Guidelines Advisory Committee) will not bring forward this recommendation because available evidence shows no appreciable relationship between consumption of dietary cholesterol and serum cholesterol, consistent with the conclusions of the AHA/ACC (American Heart Association/American College of Cardiology report. Cholesterol is not a nutrient of concern for overconsumption.”
רבותי, אי אפשר להפריז בחשיבות האמירה הזו.
מעבר לכך, גם עצם הדרישה ההיסטורית מהציבור להפחית את כמות השומן כדרך למניעת מחלות לב או השמנה, יסודה בטעות נוראית:
reducing total fat (replacing total fat with overall carbohydrates) does not lower CVD risk!!!

לא רק זה, אלא עצם ההחלפה של השומן בפחמימות, שזה היה המסר העקרי של הממשל שלי וממשלים קודמים, גורמת להרעה בפרופיל הדם וכמות השומנים בדם ולכן גם לתחלואה מוגברת:
Replacing Saturated Fat with carbohydrate... reduces total and LDL cholesterol, but significantly increases triglycerides and reduces HDL cholesterol

אינני יודע אם אתם מבינים את גודל הידיעה, ממשיך אובמה, הועדה אמנם לא התנצלה, זה התפקיד שלי, אבל היא אומרת לכם את ההיפך הגמור ממה שאמרנו עד היום. שומן אינו מסוכן. שומן אינו משמין. האשם הוא התוספת בסוכר, ובדגנים (שהם סוג של סוכר). החשש העקרי של חברי הועדה הוא מצריכת הסוכר של האומה האמריקאית, ועל הצורך הדחוף להפחיתו דרמטית כדרך היחידה להלחם באמת במגפת התחלואה וההשמנה.
אמנם, המומחים עדיין חוששים, ואני מתנצל גם בשמם. לכן הם עדיין ממליצים לצמצם בצריכת השומן רווי (אבל לא להחליפו בפחמימות...). למרות שבחינת הממצאים עצמם אינה מראה תועלת כלשהי בצמצום השומן הרווי. אבל אתם כבר מכירים את המדענים הללו, קצת לא נעים להם וקצת הם בלחץ להגיד את ההיפך. אוקיי, זה התפקיד שלי. אני לוקח את האחריות. 
רבותי וחברי האמריקאיים, במקום לקרוא את 600 העמודים של הדו"ח הזה, שמתפתל בין הסברים או תירוצים לבין מחקרים ובמקרים רבים נותר עמום ולא מדייק, אני ממליץ לכם פשוט לחזור ולאכול אוכל אמיתי. תתקשרו לסבתא שלכם ותשאלו אותה מתכונים. תאכלו אוכל שלא מגיע בשקיות או בקופסאות. תתרחקו ממוצרים של אפס אחוז שומן או מופחתי שומן או דיאט - הם רק מכילים יותר סוכר. תבשלו. תהנו מהאוכל. תאכלו מוצרי מזון טריים ואמיתיים. ותזמינו אותי לבוא לאכול אתכם ארוחת ערב. אני מבטיח להשתדל מאוד ולהגיע.
בואו נצא יחד לעתיד בריא וחדש יותר, כי אנחנו יכולים.
Yes we can
תודה לכם, תודה לכם.

הוא מנופף בידיו ומחייך את החיוך לבן השיניים והמבריק שלו.
הקהל קם על רגליו ומוחא כפיים בהתלהבות.
באיראן ובישראל יושבים מנהיגי המדינות ואוחזים את ראשם בידיים וחושבים, אוי ואבוי, גם אנחנו צריכים לומר את זה עכשיו לאזרחים.

בדיוק אז, התעוררתי.

By מר קדמוני with 5 comments