אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

כיצד תקימו גינת ירק מדהימה בעצמכם כבר מחר! מדריך מעשי לעצלנים

*עירוניים - אני מצטער מראש*


לא תמיד אנחנו זוכרים אבל הירקות שאנו קונים משופעים בחומרי ריסוס לעייפה. הבעיה חמורה במיוחד בעלים ושאר ירוקים: חסה, פטרוזיליה, כוסברה, כרוב, ברוקולי - כל הנחמדים הללו שהם תאווה לעיניים הם גם מעדן לחיך של זחלים שמנמנים. כדי שנקבל את החסה שלנו מבריקה וללא חורים, היא ודומיה עוברים שלל ריסוסים מהגיהנום בוקר צהריים וערב. היא אמנם גדלה יפה, אבל בגלל שלעלים אין קליפה (כמו שיש למשל לתפוז או אפילו לירקות קשים), חלק גדול מחומרי הרעל נספג בתוך העלה עצמו. כן, אני יודע, חלק החומרים הללו אמורים להתפרק לאחר 48 שעות אולם ברור כי תוצרת חקלאית אורגנית בריאה פי מאה לפחות, בייחוד, שוב, ככל המדובר בירקות עליים ובפירות רכים.
קנייה של תוצרת אורגנית היא אפשרית כמובן אולם היא לא תמיד פרקטית מבחינה כלכלית או מבחינת הזמינות הגיאוגרפית. אבל לגדל את הדברים בגינה - אפשר גם אפשר. זה הרבה יותר יפה מדשא, אוכל פחות מים וחוסך, לפחות קצת.
אה, זה גם תענוג גדול.
הבהרה: לא חייבים גינה גדולה או משק עזר א' כמו לחברי המושבניק. גם גינונת עירונית תעשה עבודה וידידתי רונית מגדלת בשתי ערוגות זעירות כמות עצומה של ברוקולי, מנגולד ואחרים עד שהיא מביאה אלינו, שנעזור לה להיפטר מהכמויות המייצרות לה אינסוף פשטידות. הסוד הוא לשתול ירקות כך שיניבו הרבה יותר תוצרת בפחות שטח ועדיין בהצלחה. זה לא מתאים לשטחים גדולים אבל זה מתאים פיקס לערוגות גינה קטנות. זה גם מצריך תכנון ועבודה, בעיקר בהקמה.
ההוראות להלן הן תמצות קצרצר וחלקי ולא מקצועי בעליל, ואני גנן קטן מאוד אם בכלל, אבל מטרתו להראות שאפשר ושזה לא כזה מסובך. אפשר מאוד. יש שפע חומרים אונליין ועצות ופורומים ואני הקטן רק יכול להצביע על הכיוון.
למשקיענים, את כל התורה תמצאו כאן:
למרבה השמחה מצאתי עכשיו גם גרסה חינמית, אם כי עתיקה יותר, של אותו הספר אונליין אז תוכלו לקבל הכל כאן, אבל בעיצוב פחות יעיל. ועכשיו קדימה. לעבודה.

1. בחרו שטח אדמה מתאים בגינה (ככל שיש לכם אפשרות לבחור)
ירקות אוהבים שמש וחום ולכן איזור מוצל כמו לאורך קיר צפוני, לא יהיה רעיון טוב במיוחד ויקשה על החברים לשגשג. חפשו מקום מנוקז היטב (למשל ליד ראש המסלעה, אם ישנה), המואר היטב עם שמש ישירה. גודל טוב להתחיל יהיה ברוחב מטר ובאורך מטר וחצי אבל בהחלט אפשר גם 80*80 או כל גודל אחר קטן. חשוב להבטיח שתוכלו להגיע בקלות (בהינף יד) עד אמצע הערוגה, כי מרגע שהיא תהיה מוכנה - לעולם לא נדרוך בתוך הערוגה וכל הטיפול יהיה "מבחוץ". מומלץ שיהיו לכם קרשים כדי לתחם את הערוגה באופן שיצרו מסגרת והגבהה לערוגה לעומת שאר הקרקע. כך תוכלו להוסיף לה אדמה לגובה ולהבטיח שהמצע יהיה עמוק דיו.

2. הכינו ציוד
אדמה גננית (לפי הצורך והתקציב)
קומפוסט (לפי הוראות הכיסוי. אל תחסכו)
את חפירה
קלשון
כפפות עבודה

3. הכינו את הקרקע
ירקות צריכים אדמה מעולה, אוורירית ועמוקה. מעולה כלומר עשירה במינרלים שתאפשר לזרעים ולשתילים לנבוט ולשגשג בהצלחה, אוורירית כדי שתוכל לאגור מים ולנקז מים עודפים ולאפשר לשורשים להתפתח יפה, ועמוקה כדי שהצמח יוכל להכות שורש ולהשיג די מזון. מכיוון שסביר להניח שאין לכם אדמה כזו בחצר, צריך קצת להזיע כדי ליצור אחת כזו. השיטה הטובה ביותר להכנת הקרקע נקראת "חפירה כפולה" או Double digging באנגלית.
התחילו את העבודה ביום בו הקרקע לחה דיה אך לא בוצית מאוד אחרת יהיה לכם כבד וקשה לעבוד. ומאידך קרקע יבשה וקיצית תשבור לכם את הגב ואת הידיים.
ראשית, פזרו שכבת קומפוסט על פני כל השטח המיועד.
שנית, היפכו את הקרקע. זה נשמע פשוט אבל זה לב העניין להצלחה. השיטה היא להיכנס עמוק, ממש עמוק. הדרך היא לעבוד ב"ערוגות" או "פסים" ברוחב של כ 30-40 ס"מ. ראשית עושים לאורך כל "הפס" חפירה ראשונה של כ 20-30 ס"מ - זהו העומק שבו קל יחסית להפוך את האדמה. השתמשו בקלשון או באת החפירה, הוציאו את הקרקע והניחו אותה מחוץ ל"ערוגה". פזרו קומפוסט בתחתית ה"פס" שנוצר. כעת בעזרת הקלשון הפכו את הקרקע שבקרקעית "הפס" (עליה הרגע פזרתם קומפוסט) לעוד 20-30 ס"מ עומק. כאן כבר צריך לעבוד קשה. תוקעים את הקלשון, נעמדים עליו ואז מורידים את הידית כלפי מטה כך שהשיניים יעלו והאדמה תתפרק. סיימתם. יופי. זה אומר שיצרתם "פס" לאורך כל הערוגה ברוחב כ 40 ס"מ ובעומק 30 ס"מ יחסית לפני הקרקע, שבתחתיתו האדמה מתוחחת לעוד כ30 ס"מ. הבנתם? (בור מלבני שתחתיתו מתוחחת - רגע של עברית).
עכשיו עוברים ל"פס" הבא. את ה 30 ס"מ הראשונים של האדמה מעבירים אל הפס הקודם שהשארתם מאחור ואז מתחחים את הקרקעית עם קלשון כאמור לעיל ועוברים לפס הבא. וכך הלאה עד לסוף הערוגה.
המטרה היא ליצור בסוף התהליך ערוגה שלמה בה הקרקע עבדה וזזה והיא כעת מתוחחת עד לעומק חצי מטר לפחות וגם עשירה בקומפוסט שפיזרתם תוך כדי. אפשר כמובן גם להוסיף אדמה גננית ואז לחסוך חלק מהעבודה (אבל אני לא מניח שתשפכו 60 ס"מ של אדמה גננית לכל הערוגה כי אז תצטרכו המון המון המון אדמה גננית עשירה. אבל היי, זה אפשרי).

 4. החליטו על מערך ההשקייה
יש שתי שיטות, האחת היא ממטרות רכות או שפריצרים, שת'כלס זה מאוד טוב לירקות עליים, והאחרת היא טפטפות צפופות. שתיהן אפשריות למרות שהראשונה מומלצת יותר. אני בחרתי בטפטפות מסיבות פרוזאיות (פוביית ממטרות). במקרה הזה חשוב להניח את הטפטפות צפופות מאוד ומאורגנות יפה יפה. לא צריך בשביל זה גנן, רק מזמרה ומחברים מתאימים. זה קל וזה פשוט. אם יש לכם שעון מים או קוצב זמן, לא תצטרכו להשקות כל יום. אלטרנטיבה זולה יותר ומהירה יותר היא צינור השקיה ארוך וגמיש, עם ראש שיודע לייצר "גשם" ולא רק סילון שיכול להרוג את השתילים הרכים.

5.  החליטו מה תרצו לשתול
אז מה שותלים היום? אני ממליץ על חלוקה לתגמולים מהירים ותגמולים איטיים. גם וגם. ירקות עליים ובעיקר חסה ועלי מנגולד (עלי תרד), פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק ועירית - צומחים מהר וטוב ואפשר לקחת מהם והם נותרים וממשיכים לעבוד. כרוב לבן וסגול, ברוקולי וכרובית - צומחים יפה אולם חייהם נקטעים בקטיף. ירקות השורש: שומר, סלק, צנוניות קולורבי ואחרים יצריכו יותר סבלנות כדי להגיע לגודל מתאים לאכילה.
הכוכבים עליהם אני ממליץ הם מנגולד (כי גם אחרי שחותכים את העלים הוא ממשיך לצמוח במהירות מרשימה, להבדיל מחסה שתהפוך מרה אם לא נוציא את כולה), ברוקולי (כי זה כיף ממש), חסה (כי אוכלים הרבה), כוסברה/פטרוזילה (כנ"ל), והשאר לפי מה שיש במשתלה. לי אישית היתה הצלחה פחותה עם ירקות של ממש כמו עגבניות, פלפלים וחצילים. זה עובד וצומח אולם אנו צורכים הרבה יותר עגבניות מאשר תספק הגינה, והשיחים יקחו יותר מקום בערוגה וקצב הגידול יהיה איטי יותר. בקיצור: ירוקים ושורשים זה הבחירה שלי לגינה. (ומן הסתם יש פה גם עניין של גיאוגרפיה וסתם ניסיון).
עכשיו נותר רק לקנות את הזרעים או השתילים. זרעים אפשר להשיג כמעט בכל משתלה - זה גם הכי זול וכלכלי - אולם להנביט זרעים זה קשה יותר, מצריך מנבטה או סבלנות וניסיון.  מאידך אפשר לקנות שתילים קטנים במשתלות שעוסקות בזה. תישאלו או תתקשרו. בדרך כלל שתיל עולה כשקל.

6. אנו הולכים השותלים
לפני שאתם שותלים כדאי להכין ערוגות. הכוונה היא דווקא למצעים מוגבהים ולא לשוחות (זה לא ט"ו בשבט). אפשר עם אדמה גננית טובה להגביה ערוגות כדי שיהיה נוח לשתול והאדמה תהיה מקסימום מאווררת וקלה, כך שאפשר לשתול עם האצבע.
שיתלו צפוף. כמה צפוף? השיטה היא לארגן שתילה בשורה במרווחים של 25-30 ס"מ. השורה הבאה תהיה בסטייה של 15 ס"מ במיקום השתילים והשורה אחריה שוב זהה לראשונה.
אוקיי, הסתבכתי עם ההסבר. כאן בדיוק עדיפה תמונה אחת על אלף מילים
קאפיש?
כדאי לחלק את הערוגה לאזורים שונים או שתכינו לכם שלטים קטנים כדי שתדעו מה גדל איפה (מתערב שלא תדעו להבדיל בין שתיל כרובית לשתיל ברוקולי). מומחים יגידו שאפשר לערבב זנים ושיש למין אחד השפעה חיובית על מניעת חרקים ומחלקות ממין אחר וכדומה אבל זה כאמור, למתקדמים.

7. טיפול וטיפוח
כמו כל דבר בחיים, גינה שלא תקבל חום ואהבה, תמות טרם זמנה. לי זה קרה עם כרובים שהפכו למגדלים קטנים ובלתי אכילים או ערוגה שפשוט התייבשה בחורף האומלל שלנו. לך תסמוך כאן על הגשם.
את הערוגה כדאי וראוי לבקר כל יום, ולתת לה צומי. זה אומר לסלק ולעשב עשבים שוטים, לעקור צמחים חולים, לזבל, לקמפסט, להפוך אדמה או לקטוף כשצריך (איזה כיף). חשוב חשוב חשוב שלא לדרוך כלל בתוך הערוגה כי הצמחים שלנו לא אוהבים קרקע מהודקת, ואתם זוכרים כמה קשה עבדתם כדי לתחח את הקרקע. לא חבל?
עוד דבר שנפגש עמו זה אוכלי עלים. אחרי שתגדלו חסה בעצמכם, אתם עלולים להתבאס מאוד כשיהיו בה חורים עגולים ואליפסות משונות שהותירו אחריהם כל מיני אוכלי עלים, אם לא תמצאו את החרקים/זחלים עצמם. כן, זה החיים. אז ראשית נזכור שפשוט התרגלנו לאכול חסה אסתטית אבל אין שום רע בחסה מאווררת עם קצת חורים. מאידך, תגלו שהשד לא נורא כל כך והחרקים יכולים לא מחסלים את העסק. אפשר לקבל יופי של ירקות, באמת. אורגני מישהו?
כדי לצמצם את מכת החרקים לא נרסס אלא נכסה. אפשר לקנות רשת דקיקה (בכל טמבוריה, רשת המשמשת לכיסוי עצי מאכל למשל). אם אנחנו עצלנים, אז בתוך הערוגה ננעץ מוטות ארוכים ופשוט נניח עליהם את הרשת ונקשור לצד אחד כדי שלא תתעופף. זה מונע את חלק הארי מנזקי החרקים וגם קל להסיר את הרשת כדי לקטוף או לטפל. מאידך, אם אתם משקים בהמטרה, זה פחות נוח.

8. קוצרים את הפירות
לעולם סלט שיצא מהגינה הפרטית שלכם יהיה טעים יותר, ובעיקר כיפי יותר. וגם סיבה לגאווה.

9. מיומנות ואחריות
בלי קשר לאורגניות, בלי קשר לפליאו או לכדאיות, יש משהו נכון בללמוד עוד מיומנויות ולהרגיש, ולו לרגע קט, עצמאי יותר, מסוגל יותר לגדל לעצמך את התוצרת שלך. יש בזה המון דברים הנכונים לפחות עבורי. אולי גם עבורכם.


אז מה, גידלתם צנון פעם? 
ואם אין לכם גינה, אולי מישהו כאן ניסה פעם לגדל חסה באדנית?
שתפו, הגיבו או העירו. אשמח ללמוד ולשמוע.

By מר קדמוני with 5 comments

שאלות שלכם (סקס, כולסטרול, קיימות, אינסולין בבשר, ועוד)

אני יודע, אני יודע, כבר מזמן לא שיתפתי עם המכתבים הרבים מאוד שאני מקבל מכם. אני משתדל לענות לכולם אבל שוכח לשתף. אז הנה צרור מהשבועות האחרונים, ואני מצטער מראש על הקיצור הנמרץ בתשובות. תרגישו חופשי להתייחס ולהוסיף מחשבות או הערות או לשתף. בשמחה!

************
הקדמה: ידידי פרש מכוחות הביטחון לאחר תפקיד שטח קרבי המצריך כושר מעולה גם בגיל מבוגר. מאז פחות או יותר הוא  נכנס חזק לפליאו. בתמורה, הוא ירד במשקל (גם קודם היה בכושר מעולה), התמלא אנרגיה והוא גם מקבל מחמאות מטורפות, אבל זה לא הפריע לו לשלוח לי היום המייל הבא: 

אני יכול לשתף אותך בתוצאות בדיקת דם שעשיתי ?
כי הכולסטרול עלה לי מ 180 ל 202, זה בסדר ?
וה LDL עלה גם קצת ל 120
:-(
 



הי ידידי, כ"כ הרבה שנים דפקו לנו בראש ש"כולסטרול זה רע" עד שאנו מדמיינים שכל תוספת נקודה באיזו בדיקה אומרת שאנחנו במצב בריאותי פחות טוב...  לא. עוד נקודה בכולסטרול לא אומרת שאתה במצב יותר רע. זה לא עובד כך. למעשה, אתה על הסוס בנאדם. מצבך פנטסטי, לא פחות. (תזכורת: אני לא רופא! אבל לעניות דעתי אתה פשוט השתפרת נהדר. לגזור ולשמור את התוצאות האלה ).
מה שחשוב זה היחסים בין הערכים ( שלא לדבר על כך שלגברים היקף מותניים מנבא בעיות לבביות הרבה יותר טוב מכל מדדי הדם...) : בכל מקרה, יש יחס של LDL/HDL - בספרות יחס מעל 0.3 נחשב "מגן". היחס שלך הוא יותר מ 0.55 שזה פסיכי. היחס השני שמודדים הוא TG/HDL. יחס נמוך מ2 מעיד על בריאות לבבית. שלך הוא 66/68 שזה פחות מ1  !עכשיו נעשה חשבון: אתה במשקל טוב יותר, אתה בכושר טוב יותר, באנרגיה טובה יותר, בHDL טוב יותר, בשומנים בדם טובים יותר וביחסים אופטימליים בין כל המרכיבים. אז בבקשה תגיד לי שוב שאתה פחות בריא.
ורק בשביל הקוריוז - בדוק את היחסים הללו לפני שלוש שנים, עת היית בחוד החנית המבצעי, וצעיר בשלוש שנים.

************
במהלך הספר אתה כותב לעשות בדיקות דם ולבדוק שהערכים תקינים, מה שלא ברור לי זה מה הטעם בהשוואת בדיקות דם מבוססות תזונה קדמונית שבפועל מושוות אל מול ערכים שרובם המוחלט מבוסס על אנשים שאוכלים את האוכל המערבי "הרגיל", לפיכך הערכים שלהם אינם משקפים מצב אידיאלי אמיתי (המבוסס על תזונה קדמונית) אלא מצב "אידאלי" המבוסס על התזונה המערבית.


בדיקת דם היא ודאי לא אירוע קדמוני או קדום. אבל עדיין, הרפואה יודעת לזהות לא רע בכלל (ואפילו מצוין) גורמי סיכון אמיתיים, כמו שומנים בדם (טריג'), כמו רמות סוכר גבוהות, כמו HDL נמוך, כמו חוסרים או עודפים בויטמינים ומינרלים, ועוד ועוד. הבדיקות ברובן, הן מצוינות ודווקא המחלוקת סביב ה LDL היא היוצאת מן הכלל המעידה על הכלל...
נכון שהמספרים אינם חזות הכל ויש הרבה משמעות למשקל, לתחושה, לאנרגיה, להיקף המותניים, להעלמות של סימפטומים של תחלואה, אבל עדיין לא נכון להתעלם מהמדע. הוא ידידנו ועשוי אפילו להציל אותנו יום אחד.

************
קראתי את הספר שלך ודי השתכנעתי אז החלטתי לנסות. אבל חשבתי על התזונה הזו אל מול "קיימות" לאורך זמן, ואני תוהה אם בני האדם, שכמין (Species) יש לנו אינטרס להתרבות לאורך זמן ואני לא כל כך רואה כיצד אוכלוסיית העולם כולה יכולה לעבור לתזונה קדמונית מבוססת בשר - מכאן שמעבר קולקטיבי לתזונה שכזו יגרור הפחתת אוכלוסיה, אם כן כיצד זה משרת (או מאפשר) את הצורך האבולוציוני לפרות ולהתרבות? - ההיפך של זה מראה שלכאורה, כמין, עדיף לנו לצרוך תזונה מערבית שמצליחה לספק מזון למיליארדים ברחבי העולם.

אני שמח לשמוע שהחלטת לצאת לדרך חדשה וקדמונית ואני מאחל לך שפע בריאות בה.
שים לב שתזונה קדמונית אינה "מבוססת בשר" בהכרח. היא מנוטרלת מרעלים, סוכרים ושמנים גרועים. עדיין היא יכולה להיות למשל דלת חלבון מהחי אך עם הרבה שומן ואורז, בדומה לחלק לא מבוטל מהמזרח הבריא. בנוסף, בהחלט יתכן שהאנושות תאלץ למצוא פתרונות כמו חלבון מהחי שיגיע מחרקים - ת'כלס, כבר יש קמח מזה, אבקות חלבון ואפילו חטיפי אנרגיה... זה בהחלט כיוון משמעותי בקרב הוגי דעות סביב הקיימות. ובינתיים, עלינו לדאוג לבריאותנו ובריאות משפחתנו כאן ועכשיו.

************
רציתי לשאול האם קמח גילעם בסדר?

לא, לא מומלץ כלל.

************
שמי נועם, אני עוקבת אחרייך כבר קרוב לשנתיים...  הופתעתי למצוא היגיון רב בעקרונות,  במיוחד לאור הידע שצברתי במשך לימודי באוניברסיטה (במסגרת התואר השני חקרתי השפעת הזנה באומגה 3 על פוריות של פרים). פתאום דברים התחברו והסתדרו. ממש התרגשתי מהתגלית! מאז משתדלת ליישם, לא תמיד מצליחה,  אבל מרגישה שזאת הדרך הנכונה בשבילי ומלאת אופטימיות לקראת העתיד,  בטוחה שאצליח למצוא את המינון המתאים לי...
יש לי עניין אחד שמטריד אותי ולא הצלחתי למצוא לו פתרון.  קשה לי עם תעשיית הבשר. אני אוכלת ואוהבת ומאמינה בנכונות של מזון זה עבורינו,  אבל המציאות היום קיצונית ולא פעם אכזרית וזה מרגיש לי לא מוסרי. האם יש לך פתרון מעשי?  ומצפוני? אני חושבת שהתשובה היא לחפש ולמצוא בשר מבקר שרעה במרעה,  אבל אולי יש אפשרות יומיומית יותר? 

הי נועם, תודה על המייל ועל השיתוף! אני שמח לשמוע על התחושות הטובות ועל האמונה בהצלחה. אני משוכנע כי כך יהיה. לשאלותייך:
כתבתי על הנושא בעבר כמה פעמים - גם בפוסטים (ראי תחת "מיתוסים טבעוניים" ) וגם בנספח בנושא טבעונות אצלי בספר. ככלל, אסכים כי זוהי סוגיה שאין בה תשובות פשוטות. מחד, האינטלקט שלנו מעדיף עולם ללא הרג, מאידך, המורשת הביולוגית והאבולוציונית שלנו מבקשות את ההיפך, וגם המציאות (אין חיים ללא מוות).
תעשיית הבשר בארץ אינה חפה מבעיות אולם היא לא דומה לבתי הענק האמריקאים שגם מאביסים את הבקר בהורמונים. בארץ אין מרעה פשוט כי אין די גשם (זו לא אירנלד כאן). בשר המרעה היחיד הזמין באמת הוא של עיזים (בשר גם בריא), אולם חוץ מאצל הבדואים, אין לזה ביקוש אצל היהודים. מבחינה מוסרית גם חקלאות הדגנים מציבה בעיות קשות כמו השמדת שטחים מהמערכת האקולוגית, חיסול כל החי והצומח, ריסוס ואף הרג של אלפי יונקים בעלי חישה ותחושות לא פחות מפרות (ארנבים ועכברים אינם פחות "אנושיים" הם רק יותר קטנים). אין פתרונות פשוטים אבל יש מודעות ואחריות ומהן אנו מנסים לאמץ ככל הניתן.

************
הי דעאל. רכשתי, קראתי ואף סיכמתי לעצמי את ספרך הסוד הקדמוני. התחברתי להמון רעיונות של הגישה הזו. אני גם יודע על עצמי ששומן מאוד משביע אותי וטבעונות לעומת זאת היא סכנת חיים בשבילי.  ההיחשפות לפליאו עוררה בי רצון לקרוא עוד ביקורות בעד ונגד לפני שאני מגבש דעה סופית. בשיטוטים נתקלתי בסרטון הקצר הזה 
אטקינס, פליאו, טבעונות, אינסולין וכולסטרול: https://www.youtube.com/watch?v=6-lsidKwFD4
הטוען שבמחקר הראו שאכילת בשר אדום מעלה את האינסולין בדיוק כמו אכילת סוכר לבן. מה אתה אומר? 

הסרטון הזה, כמו אחרים במשפחה, הם דמגוגיה המערבת חצאי אמיתות כדי ליצור "אמת" בשם אידאולוגיה.
למשל, למרות תיאור הסרטון "ממה באמת מת אטקינס" ד"ר אטקינס המנוח לא מת בגלל בעיות לב אלא בגלל דימום מוחי אחרי שהחליק על הקרח בפתח ביתו בניו יורק, נפל ומת אחרי יומיים. חוץ מזה הוא היה עם מום מולד בלב, וזו בדיוק הסיבה שהפך לקרדיולוג. מעבר לכך, המציאות מוכיחה טוב מכל דבר אחר מה קורה כשאוכלים בלי סוף פחמימות (ראה כל העולם המערבי) ומה קורה שאוכלים אוכל אמיתי (המראה לא משקרת).
ודאי שגם בשר מעלה את האינסולין (זו גם הסיבה שבדיאטה קטוגנית אוכלים מעט, יחסית, חלבון), אז מה? השאלה היא מהי הרגישות של הגוף לאינסולין וכיצד גורמים לרגישות כזו. כשאוכלים תזונה קדמונית ולא אינספור פחמימות גם מקבלים שפע חומרים מזינים, ויטמינים ומינרליים וגם מתפתחת רגישות לאינסולין ואז אנו יעילים יותר מטבולית וההורמון הופך אפקטיבי יותר. (ולהיפך, אם תמשיך לאכול המון לחם, ורק תוסיף וגם כמויות בשר, לא תקבל אפקט בריאותי אלא להיפך - תקבל את אומת המק'דונלד. במציאות שאני מכיר, אחרי אלפים רבים של קוראים, הדיווח מהשטח הוא על שיפור מדהים ברמות הטריג', בעליה בHDL, ובירידה ברמות הסוכר, עד ליציאה ממצב סוכרתי לחולים ועוד. זה עובד, וזה עד כדי כך פשוט.

************
מאז ומתמיד סבלתי מעודף משקל ואהבת אין סופית לאוכל. ניסיתי אין ספור שיטות של דיאטות וקבוצות תמיכה ושום דבר לא החזיק מעמד. לאחר שקראתי את הספר שלך ואת המאמרים באינטרנט מאוד התחברתי לשיטה לא רק בגלל ההרזיה אלא בגלל ההגיון וההסברים המאוד נכונים מאחורי אורח החיים הזה. התחלתי לפני קצת יותר מחודש ובלי להתכוון ירדתי ארבעה קילו והרגשתי מעולה!
לפני שבוע נסעתי לאילת לחופשה ומאותו הרגע המצב ממש הדרדר. אני כבר שבוע וחצי אוכלת כל מה שאסור ויותר ולא מצליחה להפסיק, אוכלת דברים שלא רק שהם לא פליאו הם אפילו ההפך הגמור מהם!
אני פונה אלייך כי עליתי שלושה קילו בשבוע ואני לא רוצה לחזור לשם! אני רוצה את התזונה הקדמונית כדרך חיים כי אני מאוד מאמינה בה ואפילו שגרירה שלה! אשמח לעזרתך בנושא, אולי הכוונה קטנה או טיפים לאיך מתמודדים ומה עושים. תודה רבה על ההקשבה והמשך ערב נעים, 

תודה על השיתוף ל'!
האם קראת את הפוסט האחרון שלי על אכילה רגשית? נדמה לי שזוהי בדיוק הנקודה עמה את מתמודדת כעת. אני משוכנע כי תוכלי להשיג כל שתרצי!

************
שלום דעאל,
אני חולה סכרת (טייפ 1), טבעוני כשנתיים (לא מטעמי מצפון אלא מטעמי בריאות וניסיון "להירפא" מהסכרת), בינתיים צריכת האינסולין שלי ירדה פלאים אבל ניתן לייחס את זה למיליון סיבות אחרות. יש רק בעיה אחת, משהו לא מסתדר לי בהגיון הזה שהיינו אמורים לאכול רק צמחים ופירות... אם זה מה שאבותינו היו אוכלים, כנראה שהמוח שלהם לא היה גודל כפי שגדל. וחוץ מזה, אני  ר ע ב!!
קניתי את הגירסה האלקט' של הספר (נהנה ממנו מאד) ולמרות שקראתי בינתיים רק חצי ממנו, יש לי שאלה חשובה:
כטבעוני תמיד הסבירו לי וקראתי בכל מקום שמעבר ל-30 גרם חלבון היא מסוכנת בעיקר לכליות.. בחשבון פשוט, אם ל-100 גרם בשר יש כ- 30% חלבון, אני מוגבל בארוחה למקסימום 100 גרם בשר. האם אתה מסכים עם זה?

הי וברוך הבא.
אני מקווה מאוד שבקרוב תמצא את עצמך שבע ומחייך.
חומצות אמינו (תוצרי פירוק החלבונים) נספגות במעי בקצב נמוך של 3-10 ג' לשעה. לכן, בהתחשב בקצב העיכול, נשמע שכביכול יש מגבלה של " 30 ג' חלבון". בפועל, זה ממש לא המצב. איננו אוכלי נטו חלבון אלא אוכלים ארוחה ושם מקבלים גם שומנים, גם פחמימות ירקות וסיבים, ואז תהליך העיכול של החלבון ארוך, הדרגתי ומנצל את כולו היטב. מחקרים שבדקו תפריטים של ארוחה אחת ביום (בלבד, ולכן ענקית בחלבון), הראו יעילות גבוהה יותר בשימור מסת שריר ומבנה גוף (הנה למשל בגברים מבוגרים). איכשהו, זה עובד יותר מהתיאוריה. יש גם המון אנשי פליאו שצמים לסירוגין ואוכלים ארוחה אחת ביום ובכל זאת משמרים ומגדלים מסת שריר כלומר ניצול מטבי של החלבונים הנצרכים, וזה נמצא גם במחקרים.
ספציפית למצבך כסוכרתי - יש לי הרבה קוראים סוכרתיים שחוו הטבה משמעותית בתזונת פליאו קדמונית, ויש גם קבוצות ספציפיות לסוכרתיים סוג 1, בעיקר לפי הגישה של ד"ר ברנשטיין. ממליץ על הבלוג של ידידתי הגר פלדמן ובעלה הסוכרתי אסף פלדמן,"בלוג דל פחמימות".  
בהצלחה ובבריאות, דעאל

************
שלום לך. אני אשה בת 66 עם עודף משקל .למדתי מילדי על תזונת האדם הקדמון  וראיתי את הצלחתם=ירידה במשקל. לכן כדי לרדת במשקל,לפני כשבועיים התחלתי עם שיטת פליאו.אני מבקשת לשתף אותך במה שעובר עלי.בשבוע הראשון סבלתי מאד מכאבי ראש במיוחד בבקרים בשבוע השני פחת.תחושה נוספת היא רעב. כל הזמן רעבה די מהר לאחר ארוחה ואז אני אוכלת אגוזים והרבה עד שאני מרגישה שבעה [הורדתי מוצרי חלב].לא מרגישה רעננה וכו' ולכן אין לי חשק לפעילות גופנית נוסח המוצע בספרך.
אני פונה אליך, כי למרות שלא נשקלתי עד כה יש לי הרגשה לפי הבגדים שעליתי במשקל וזה מבהיל אותי בלשון המעטה. אני ממש חרדה. יודעת שבקשת בספר להתעלם מעניין המשקל אבל אני חרדה מכך שאגלה בסיום החודש שעליתי במקום לרדת במשקל. אני די מיואשת ולכן אני משתפת אותך ופונה לעזרתך.

שלום רבקה.
קודם כל, כל הכבוד על שהחלטת למצוא את האומץ לצאת לדרך חדשה (עתיקה).
בואי ניקח את הדברים בפרופורציות. בסך הכל עברו שבועיים מאז שהתחלת והנה את כבר "ממש חרדה". לא חבל? גם לו עלית במשקל, לא קרה כלום. אז ראשית אמליץ לך לנשום עמוק ולשחרר קצת.
אני שומע שני דברים העולים מבין השורות. 1. את רעבה 2. את אוכלת הרבה אגוזים
אני חושב שאם את רעבה - פשוט אכלי יותר בזמן הארוחה. תכיני ארוחות טובות: סלט עצום עם חזה עוף או טונה, שקשוקה מכמה ביצים, מנת דג עם ירקות מאודים - כל אלו יכולים להיות ארוחות ענקיות, בריאות ואין שום סיכוי שתצאי מהם רעבה. אם את יוצאת רעבה את לא עושה משהו נכון.
מצד שני לאכול אגוזים אחרי כל ארוחה, בוודאי בעת שרוצים לאבד משקל, הוא לא רעיון טוב במיוחד. אגוזים עשירים אבל גורמים לאכילה בלתי מודעת ולעתים מיותרת, ובמיוחד שאת צריכה להתרגל לאכול רק בארוחות (ככל הניתן) ולמעט בנשנושים - זה טוב לשמירה על רמת סוכר קבועה ונמוכה יותר בדם וזו הדרך הנכונה לשינוי
זכרי שהגוף שלך רגיל לאכול מערבי העמוס בסוכר ואת מעבירה אותו תהליך של שינוי מטבולי. זה לא קורה בן לילה, אבל זה בהחלט יקרה ותגלי עולם חדש, טעים ובריא. אני מאוד ממליץ להצמד לרעיונות ולשיטת אכילה פשוטה וטעימה. זה צריך להיות כיף, לא סבל. אני גם ממליץ לך לא לוותר לספורט: לצאת לצעידות, ולתרגל ולהניע את הגוף. זה חשוב, זה בריא וזה מעודד ירידה במשקל. ואחרון חביב - זיכרי שלא תמיד צריך לאכול. אם את לא רעבה, אל תאכלי.
בבריאות ובהצלחה רבה, וספרי לי איך הולך בהמשך

************
הי דעאל, מה הולך? אשמח אם תוכל לענות על כמה שאלות שצצו לי
1. שמעתי שיש כל מיני מאכלים שמעכבים או מצמצמים את היכולת של הגוף לספוג אומגה 3- האם ידוע לך על זה?
2. איזה גבינות שמנות איכותיות אתה מכיר? כל מה שאני רואה בסופרים זה עם מייצבים/חומרים משמרים וכו'...
3. יוצא לי לקנות כבד פעם ב..- ואז יש לי אפשרות לקנות כמות גדולה- עדיף להקפיא לפני הצלייה/אחרי הצלייה/דרך אחרת לשמור עליו (אני חושב שפעם קראתי שאמרת שעדיף להקפיא לפני אבל אני לא בטוח), או שאם זה לא טרי אז כבר עדיף לחפש בשר אחר?
ואיך אפשר בלי תודה רבה על העבודה המדהימה ועל כל מה שהחכמת אותי (ובעקבות זה גם חברים שלי), וסחתיין על הפוסט אורח האחרון - בזכותו התחלתי היום בריצה יחפה

הי דני ותודה על המייל. בקצרצרה רבה (סורי):
1. יש הבדלים ביכולת הגוף להמיר חומצות שומן צמחיות לאומגה 3 אותה אנו יכולים לצרוך ביעילות (אומגה 3 ALA צמחית איננו יכולים לעבד ולכן גופנו מעבד אותה  לאומגה 3 מסוג EPA ו DHA, אולם תהליך זה מתבצע ביעילות נמוכה של כ 10% ). גם הבדלים בין המינים משחקים תפקיד (גברים פחות טובים). אחד הדברים החשובים להבין הוא שעודף אומגה 6 מעכבת את יכולת ההמרה של אומגה 3 (שזה עיקר רוב השמינם התעשייתיים העשויים זרעים כמו שמן סויה, קנולה, תירס, חמניות וכל האוכל התעשייתי ללא יוצא מהכלל). כלומר, לא מספיק שאנחנו אוכלים הרבה אומגה 6 בתזונה המערבית, זה גם מפחית ב 40-50% את יכולתנו לייצר אומגה 3 תקינה ממקורות צמחיים. בקיצור - לאכול פליאו כדי להיות בריאים ומסנטזים מעולים...
2. יש הרבה גבינות ללא כל חומרים או מייצבים. ויש גם גבינות בוטיק. בכל מקרה תמיד כדאי להסתכל על התווית (וכשמוכרים על המשקלף עדיין אפשר לבקש את התווית!!!)
3. כבד בקר משנה את המרקם אם הוא מוקפא טרי ואז מופשר. לא מומלץ. עדיף לקנות, להכין ואז להקפיא ובכל מקרה כבד אחרי הפשרה (טרי או מוכן) יהיה פחות מוצלח מבחינת המרקם והטעם לעומת טרי ממש

************

עכשיו אתם אולי  שואלים "אבל מה עם השאלה על הסקס שהובטחה בכותרת"? 
אז אל דאגה, היא תגיע בקרוב, יחד עם פוסט שלם על הנושא! (ספויילר: חדשות טובות בגזרה זו צפויות לאוכלי הפליאו)

By מר קדמוני with 9 comments

שנהיה לראש ולא לזנב - עכשיו גם המתכון !

לפני יומיים אירחתי בביתי שמונה זוגות שתמכו בפרויקט של paleo.co.il למפגש וארוחת ערב היפר-מושקעת שבישלתי לכבודם. היה נעים וטוב ומרגש ומצחיק - רק מה - מרוב בישולים שכחתי לצלם! אבוי לבושה.
אז הנה במיוחד לכבודכם, שיחזרתי הערב שוב את אחת המנות, שזכתה להמון מחמאות, ושהמצאתי לגמרי בעצמי...
תבשיל ראש בזיתים חריפים.


זה הולך ככה:
ראשית, קנו לכם בשר ראש. נא לא להבהל. לא מדובר בגולגולת מדממת עם עיניים ונחיריים, אלא בבשר לחי, הנמכר ברוב הקצביות והמרכולים. בגדול, יש שתי אפשרויות לקנות אותו: קפוא או טרי. למתחילים אני אחרוג ממנהגי ואמליץ מאוד לקנות דווקא את הקפוא. הסיבה היא שבשר ראש בדרך כלל אינו מעובד כלל, והנתח הקפוא הוא "נטו" בשר לחי, וכבר נקי מכל השומנים והחלקים הקטנים הנוספים שנמצאים בנתח הטרי. למתקדמים ואמיצים אפשר לקנות בשר ראש טרי. זה זול יותר וטעים יותר אבל דורש התעסקות משמעותית וקיבה חזקה. אז אם עד היום מעולם לא ניקיתם אף פעם בשר - אל תתחילו עם בשר ראש. אם אתם בעניין - בכיף. בכל מקרה, בשר ראש יש לבשל זמן רב מאוד. שעתיים לפחות. כדאי להרתיח אותו במים, לשפוך את המים, למלא מים חדשים, להרתיח שוב ולתת לעסק לרתוח על אש נמוכה שעתיים-שלוש. אחר כך יש להוציא, לתת לבשר להתקרר, לקלף, ולהסיר שומנים מיותרים, עצמות קטנות, קליפה וסחוסים. כאמור, לא בעלי קיבה רגישה. טיפ: בבשר הראש יש "בשר לחי" ויש "בלוטות" שהן סוג של שקדים. מדובר בעיגולים בהירים ובעלי טעם מיוחד והנחשבים למעדן בשיפודיות. את הכל אפשר לאכול והכל טעים והאמת, בפעם הראשונה גם די מפתיע!

מצרכים:
800 ג' נטו בשר ראש (קחו בחשבון שיש כ 50% פחת בנתח טרי).
קופסת זיתים מגולענים
שני בצלים קצוצים
ארבע שיני שום קצוצות
רבע פלפל ירוק חריף, קצוץ
שלושה גבעולי סלרי, קצוצים
באמצע הדרך
וכך נכין:
את הבשר כאמור מבשלים במים, מנקים, וחותכים לקוביות קטנות ממש.
במחבת רחבה מאדים את הבצל בשמן זית (או בשומן בקר) עד שנעשה שקוף. מוסיפים את השום, את הפלפל הירוק ואת הסלרי ונותנים להם להשהות יחד עד שהסלרי מתרכך לגמרי. מוסיפים הרבה כמון והרבה פפריקה וקצת פלפל שחור גרוס גס. מוסיפים את חתיכות הבשר, מערבבים ומבשלים עוד כעשרים דקות יחד. לקראת הסוף מוסיפים צרור של עלי סלרי קצוצים. אין צורך להוסיף מלח כי בשר ראש מוכשר נוטה להיות מלוח.

בתיאבון יקירים!!
ותגידו - אכלתם פעם ראש?

התמונה הכמעט יחידה מהאירוע אצלי בבית, באדיבות טובי כהן

By Dael with 1 comment

האם משרד הבריאות מנסה להרוג אותנו?

בדקתי עכשיו שאני לא שיכור.
אני לא. בכל אופן, לא כרגע.
ובכל זאת, דומה לי לפעמים שאני מרגיש סחרחר, בעיקר כשאני מגלה עד כמה המדינה שלי מנסה להציל אותי ביד אחת, אולם בידה השניה, אעפס, היא כמעט הורגת אותי. למשל כך הרגשתי מקריאת התוכן באתר משרד הבריאות שלנו המפרסם "המלצות לצריכה נאותה של שומנים על סוגיהם". כדי להקל עליכם את המלאכה, הנה ציטוטים נבחרים:
  • עדיפה צריכה של המזונות הבאים: שומנים רב וחד בלתי רווים הנמצאים בשמני קנולה, זית, סויה, תירס, חמניות ופשתן וכן אבוקדו, גרעינים (חמניות, שומשום ודלעת), שקדים, טחינה ואגוזים...
  • כדאי לצמצם ככל הניתן בצריכה של המזונות הבאים: שומנים רווים ושומן טראנס יחדיו, הנמצאים במזונות: חמאה, מרגרינה, חמאת קקאו, שומן קוקוס ... כדאי להחליף שומנים אלה ברשימה שמצויינת למעלה... 
  • כאשר משווים את הסימון התזונתי בין שני מוצרים כדאי להעדיף את המוצר אשר מכיל את הכמות הנמוכה ביותר של שומן כללי, שומן רווי וכולסטרול (ההדגשה במקור - ד.ש)
יותר מזה, משרד הבריאות ושאר המומחים ממליצים לנו בעיקר בבישול ובאפייה להחליף את השמנים הרווים בשמנים הלא רוויים כי הם פחות מתחמצנים ("מסוכן לבשל בשמן זית" - מכירים???).
ת'כלס ההמלצות הללו לא באמת מפתיעות אף אחד, הרי "במערב אין כל חדש". משרד הבריאות שלנו ממשיך לדקלם כתוכי אווילי את ההמלצות שנכתבו לפני 40 שנים באמריקה ומאז נכשלו כשלון חרוץ הן בפן המחקרי-אקדמי והן במציאות הפשוטה: השמנים הטובים שלנו הוצאו מהרשימה ואילו השמנים הרעים והמזיקים קיבלו את כל הבמה.
והתוצאות, כידוע, לא אחרו לבוא.

לא לגעת עם מקל
אבל כעת קורה משהו מעניין בעולם ועוד ועוד מדענים "חוצים את הקווים" ומתייצבים להגנת התזונה המסורתית ומוכיחים את הנזק בתזונה המתועשת והמודרנית שכופה עלינו משרד הבריאות והחולי. (משרד הבריאות שכח כמובן לעדכן את המלצותיו למרות שאפילו ועדת התזונה הפדרלית האמריקאית הודיעה שאין סיבה לצמצם את צריכת הכולסטרול בתזונה, למרות שהם עדיין נגד שומן רווי, אולם בלי כל סיבה מחקרית.)
למשל, לפני מספר חודשים הופיע באתר של אוניברסיטת Leicster ראיון עם פרופ' מרטין גרוטוולד, ביוכימאי המוביל את המחקר בתחום שמני המאכל. פרופ' גרוטוולד חוקר את מה שבאמת קורה בזמן שאנו משתמשים בשמנים צמחיים לעומת שימוש בשמנים מסורתיים כמו קוקוס, שמן זית, חמאה או שומן בקר. (למען הסר ספק - שמנים צמחיים הם שמנים המופקים מזרעים בתהליכים כימיים אלימים כמו שמן סויה, קנולה, תירס, חמניות וחבריהם למשפחת הזרעים המבאסים. וכימית הם עשירים מאוד באומגה 6).
אופי המחקר היה מעניין מאוד. במקום לנסות לטגן עכברים במעבדה ולהסיק מזה משהו על החיים האמיתיים, עורכי המחקר נתנו סוגי שמנים שונים למשתתפים וביקשו מהם להכין את האוכל כרגיל. אח"כ המשתתפים אספו את שאריות השמן מהמחבת או מהסיר והביאו אותם למעבדה, כך החוקרים בדקו את החומרים הפעילים הנותרים בשמן המשומש בפועל אחרי "החיים האמיתיים" ולא משהו תיאורטי.
בכל מקרה, מסתבר ששמנים מפיקים בזמן חימום חומרים כימיים רעילים הנקראים aldehydes. אלא ששמנים צמחיים הפיקו פי 20 יותר חומרים כאלה מאשר המותר ע"י ארגון הבריאות העולמי.
בין היתר אומר בראיון  הפרופ': "עדיף לבשל ולטגן בשמן זית! גם בגלל שנוצרים בהם פחות חומרים רעילים, וגם בגלל שהחומרים שכן נוצרים בחימום שמן זית הרבה פחות מזיקים מהחומרים המשתחררים בחימום שמנים תעשייתיים!".
הממ.
אבל פרופ' מרטין לא הפסיק לחקור ואתמול פרסם ה Daily telgraph  כתבה מעניינת ומעודכנת עם ממצאיו האחרונים. שכן התמונה נעשית עוד יותר מעניינת כשמכניסים למשוואה את השומנים מהחי (כמו חמאה או שומן עופות) ושמן קוקוס (השומן הרווי ביותר בטבע).
מה קרה? ראו את הגרף הנחמד להלן.

בפשטות, ככל שזמן הבישול ארוך יותר, הטמפרטורה של השמן גבוהה יותר, כך עולה באופן דרמטי כמות החומרים הרעילים בשמן. אולם דווקא השמנים הרווים מפגינים עמידות מרשימה לאורך ציר הזמן. הם בטוחים יותר וכבונוס, הם גם טעימים יותר!
אך כאילו כדי להוסיף "שמן למדורה" (יצא במקרה מתאים), הדיילי טלגרף ראיין גם את פרופ' ג'ון סטיין, מאוניברסיטת אוקספורד, שחוקר גם הוא (ובנפרד) את השפעות האפקט הכימי של השמנים התעשייתיים המחוממים , אומר שההשפעה שלהם על המוח שלנו דרמטית ומסוכנת לנו מאוד:
"אם אוכלים יותר מדי שמן תירס או חמניות, המוח סופג יותר מדי אומגה 6 , וזה מאלץ את המוח שהחזיק פחות אומגה 3!" וגם: "אני מאמין שחוסר באומגה 3 הנו גורם רב עוצמה לבעיות בריאות נפשיות ובעיות אחרות כגון דיסלקציה ועוד. "
בארבעים השנים האחרונות כולנו הולעטנו באינספור שמנים צמחיים הנמצאים בכל המזון המעובד, בכל מנה בכל מסעדה, בכל מטבח ביתי (חוץ מהמטבח שלי ושלכם).
שני הפרופסורים הנכבדים הללו מעידים על עצמם כי זרקו מהבית את השמנים הצמחיים ועברו לחמאה, שמן זית, שמן קוקוס ושמנים מהחי. כדאי גם לקרוא את הבקורת שלהם על המלצות הבריאות העלובות הקוראות לאכילה מרובה של שמנים תעשייתיים.

אנחנו לא צריכים להיות פרופסורים כדי לומר גם: עד כאן. די. נמאס.

אם עוד איכשהו יש לכם בבית שמן סויה, או קנולה, או תירס, או חמניות - תזרקו אותם לפח או תשמנו איתם דלתו.
אם אתם רוצים לטגן או לבשל - השתמשו בחמאה, בשמן קוקוס, בשומן מהחי או בשמן זית או אבוקדו, רק לא באותם נוזלים צהובים תעשייתים שיש מי שעדיין מנסה לשכנע אותנו שלהם בריאים לנו...
תעברו לאכול אמיתי ותהיו לי בריאים ומחייכים.

אהבתם? תגיבו, תעירו או תשתפו. מה שבא בטוב.

By Dael with 20 comments