אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

ממתק לחג: סיפור ההצלחה של יניב

אם יש משהו שאני אוהב, זה את הסיפורים שלכם. את החיבור המיידי, האמיתי לאיך התזונה הקדמונית משנה את החיים של אנשים. לפעמים זה סיפור ענק, לפעמים סיפור קטן. תמיד זה סיפור אנושי, אמיתי, נפלא.
לא מזמן קיבלתי את המייל להלן מיניב, וכמו תמיד הוא מילא אותי התרגשות, אבל גם האיר משהו שהרבה פעמים אנו מפספסים. מספרים לנו ש"אם תרוץ ותעשה הרבה ספורט, לא משנה מה תאכל". יניב מדגים לנו את ההיפך הגמור. "אם תאכל נכון, לא משנה כמה ספורט תעשה". ספורט זה נפלא. אני אישית מכור. אבל אם ניתן לגוף שלנו את התבנית התזונתית מעשירה ומתגמלת, הוא יחזיר לנו אהבה. עובד. 
בואו נקרא יחד.
***
הנה יניב (עד לא מזמן):



והנה הסיפור שלו, בלשונו (לא נגעתי):

אז מה הסיפור שלי ומה הוא שונה מאחרים?
אני כבר כמעט עשור רץ למרחקים ארוכים, חמישיות, עשיריות, מרוצי לילה, חצאי מרתוני, שליחים ולאחרונה אף מרתון מלא ראשון. הרבה לפני הפליאו אני רץ, רוכב וזז.
לפני שלוש שנים בערך עבדתי בסטרטאפ , חוטף כריך פה ושם , מצמצם בשינה, מבלה על ההגה שעות ארוכות בפקקים ובעיקר משמין כהרגלי. לא משנה כמה ניסיתי לצמצם את התזונה או להתאמן יותר ברצינות לא סייע לי לרדת ולו גרם אחד במשקל.
באחת ההזדמנויות יצא לי להתקל בספר "הסוד הקדמוני" בגרסת האודיו והחלפתי למשך 10 שעות את הפלילסט של הריצה שלי מהמוזיקה לספר.
בהתחלה הייתי סקפטי, לא חתכתי מיידית את הלחם אבל התחלתי להרגיש שמשהו פה פשוט עובד נכון.
התוצאות הגיעו מהר מכפי שציפיתי, כל שבוע נתן את אותותיו והקילוגרמים צנחו,
עם הזמן למדתי עוד תובנה חשובה : עכשיו שאני רגיש יותר לתחושת הרעב והשובע סוף סוף אני יכול להרגיש אם מאכל מסויים טוב או רע עבורי, גם מאכלים או פירות ש"כשרים" לפליאו יוצאים אצלי מהתפריט אם אחרי כמה שעות אני מרגיש שיצאתי מהאיזון. ומנגד גם דברים שהם "לא פליאו" אני מרשה לעצמי מידי פעם במידה והגוף שלי לא מגיב להם בסערת אינסולין.
ואז פתאום פייסבוק דואג להזכיר לי את מי שהייתי לפני שנתיים , רץ וגורר 30 קילוגרמים העודפים .

***
והנה יניב עכשיו:


חג שבועות שמח, ותודה רבה ליניב!!!

By Dael with No comments

המדע והאומנות של הביס המושלם. ממש ככה.


גדלתי בלי חוש קולינרי. אין לי אף ליינות ואף פעם לא נקשתי באבטיחים.
המשפט הנפלא הזה נכתב ממש עלי, והוא מתמצת היטב את נקודת הפתיחה במסע הפרטי שלי למסתרי עולם פליאו. אבל לא אני כתבתי את המשפט הזה. אלו המילים הפותחות של "לא ספר בישול" הנהדר שכתב אסף אביר. 
ושאתם חייבים לקרוא.
כשהתחלתי לכתוב ולחיות לפי עקרונות פליאו והתזונה הקדמונית, לפני יותר מעשור, היה גם הזמן בו התחלתי לשרוף סירים ומחבתות. לא רק שלא ידעתי אז לנקוש באבטיחים, לא היה לי כל מושג על נבכי המטבח. לכל יותר הכנתי פה ושם ביצה קשה, וגם היא היתה בדרך כלל מתפוצצת עוד בסיר, מעשה שטן. אלא שהשינוי התזונתי חייב אותי לקחת אחריות ולחגור סינר רק כדי לדחוף לתנור נתח אסאדו וכמה ירקות ואחר כך להתפעל שזה יצא איכשהו טעים. לאט לאט למדתי. בעיקר מניסוי וטעיה, הרבה מנות תפלות והרבה טעויות שממשיכות וקורות לי עד היום (לצערי הן מצטלמות פחות טוב).
מאז שפרסמתי את "הסוד הקדמוני" ועד היום לא עובר שבוע בו איני מקבל מייל מקורא נאמן שאומר "תשמע, השבת החלטתי, בפעם הראשונה, להכין אסאדו. בחיים לא הכנתי כלום. אני מת מפחד שזה לא יצליח. מה לעשות". #כיאיןישבתבליאסאדו. לעומתם, מיילים שאני מקבל מנשים בענייני עצות תזונה מציינים בדרך כלל דאגה מכמות השומן, לא מאיכות הבישול של הכותבת.
כאלו אנחנו. גברים, בהכללה גסה, יודעים פחות מדי לבשל. ואם הם כבר למדו לבשל משהו במקרה, כמוני, אז הם נדבקים לאותו מתכון או שניים ומתפעלים מעצמם שוב ושוב בכל פעם שהם משחזרים את ההצלחה. הסביבה כבר אומרת נמאס לנו, אבל הם ממשיכים להתרגש מהצלחתם, כילדים מול סביבון.
אל תוך העולם הזה הפציע הספר של אביר.
כשמו, אין זה ספר בישול. לפחות לא ספר צילומי מתכונים או תפריטים שכולנו מכירים. אין בו ולו צילום אחד. זהו ספר על הסוד שמאחורי הכיריים והתנור במטבח. נא לא להבהל. אמרתי לאביר שלדעתי זהו פשוט ספר בישול לגברים. (סורי ליידיז, אני מבטיח שגם אתן תהנו ממנו, כמו שאתן גם נהנות מסרט אקשן טוב או מגבר שעושה שטויות. וגם יש מצב שהגבר שלכם יתחיל ללבוש סינר באופן קבוע אחרי הקריאה, אז בכלל).
הקסם של אביר הוא לפצח את המטבח, לפרק אותו ואז להפוך אותו למשהו נגיש, ברור, עם עקרונות הפעלה, שיטות הצלחה, ואחלה כיף שבעולם. אולי עד היום ציר עצמות נשמע לכם כמו משהו שמבשלים רק במרתפי משחקי הכס. אחרי הקריאה אפשר להבין איך להכין ציר שכזה בקלות, למה הוא טעים, מה יעשה אותו יותר טעים, ומתי נדע שהוא מוכן. כך גם נדע את השיטות, הטיפים והשטיקים לתבשיל, צלי, לביצה ולסטייק. 
כמו מורה טוב, אביר מלמד כללים ולא מטביע בפרטים. הוא נותן הוראות לא בגרמים אלא לפי העין ומלמד אותנו לסמוך על עצמנו, כי על מי אפשר לסמוך אחרת? למשל במתכון להכנות ירקות צלויים הוא מציע לגבי המלח: "מפזרים בנדיבות רבה, ואז עוד קצת".
באופן נוח למדי הספר מחולק לשבעה פרקים ובאופן נוח עוד יותר, כולם בני מילה אחת בלבד: טעם, מלח, מים, צבע, ביצה, רוטב ובשר. הממ. בכל פרק אביר כותב הסברים ברורים, כמה מתכונים מייצגים מרחבי העולם המדגימים את הטכניקה, בדרך כלל לדברים שטוב לדעת להכין ושאם נדע אותם, נלמד גם לסמוך על עצמנו. למשל ציר עוף, מתכון בשם "הבסיס לכל תבשילי הקדירה בעולם", מתכון לפשטידת תרד, איך מכינים מלח בטעמים ועוד ועוד (לא ספרתי אבל יש משהו כמו 50 מתכונים). בין לבין יש איורים נהדרים הממחישים את המילים, ונותנים כלים של ממש ביד הקורא/ת. 

הוא גם מצחיק האיש הזה. "אני זוכר את הקרמל הראשון שלי. הייתי בן שלוש או ארבע, קטן מספיק לסגוד לאחותי וגדול מספיק לחטוף ממנה מכות".
זהו לא ספר שמנסה להתאים את עצמו לז'אנר כלשהו. הוא לא פליאו (יש הרבה מתכונים עם קמח וסוכר). הוא לא צמחוני (יש הרבה עם חיות). הוא לא כשר (יש מתכון למרק לובסטרים). הוא לא תמיד פרקטי (יש מתכון לקרפצ'יו נייר טואלט של ארז קומורובסקי). אבל הוא בהחלט ספר שכל אחד ואחת ימצאו בהם את עצמם, כי החשיבות שלו אינה במתכונים אלא באופן בו הם מוסברים ומונגשים. המתכון הטיפוסי בו ממש מתעקש להסביר איך אפשר לשנות, להגמיש ולשפר אותו לפי העדפותיכם הקולינריות או הדתיות. אם תקראו אותו ותרגישו "אוי אבל אין לי בדיוק 20 ג' סודה לשתייה"  סימן שפיספסתם את העיקר והוא להבין מה בדיוק סודה לשתייה עושה, ואיך ומה ההבדל אם שמים ממנה או לא כשמבשלים חומוס. 
בפינת ההפתעות: אם תבשלו קטניות במי עדן (!) יקח לכם חצי זמן בישול. רוצים לדעת למה? אין ברירה, תקראו. גם חובבי הפליאו יגלו המון מידע נרחב בפרק על הבשר (מהיכן הוא בא, איך הוא מגודל, מתי הוא נשחט ואיך בדיוק הוא מגיע לצלחת). אמנם סוף הפרק על הבשר ("דילמת הפשע, או למה אני לא טבעוני") אינו טוב כמו כל שאר הספר אלא הוא מעין כתב התנצלות, אבל היי, הרי צריך היה לשמור משהו לביקורת. 
את הבקורת הזו אני כותב לא בגלל אלא למרות שאני מכיר את אסף אביר לא רע. הוא היה העורך שלי בכתיבת "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" ולכן היו לנו כמה חודשים בהם עבדנו צמוד צמוד. או אז גיליתי שהוא איש חכם באופן מעצבן ויסודי באופן מעורר השתאות. "לא ספר בישול" הוא התוצאה של כמה שנות מחקר של אביר, וכדרכו הוא לא הותיר אבן שלא הרים ובדק וחפר (הוא עבד בהתנדבות כשוליה אצל מאיר אדוני במטבח רק כדי להיות בטוח בטכניקות). את הידע הזה הוא זיקק וצמצם (ככה אומרים?) אל תוך 270 עמודים + אינדקס שימושי עב כרס.
שורה תחתונה:
"לא ספר בישול" יהיה תוספת נפלאה למטבח שלכם. וחוץ מזה יש לו גם עטיפה יפהפיה. 


By Dael with No comments

שמונה סיבות למה פסח צריך להיות גם חג הפליאו שלכם

אוטוטו ליל הסדר. אני מאמין שהלילה הזה, מכל הלילות, עשוי להיות גם תחילת המסע שלכם אל התזונה הקדמונית, הפליאו (אם משום מה אתם עדיין לא שם). הנה הסיבות:

  1. כי גם ככה אסור לאכול חמץ. חיטה, דגנים למיניהם, כולם אסורים בבל יראה ובל ימצא בכל הפסח. אין לחם. אין חלות. אין פיתות, פסטות, פוקצ'ות, בורקסים ומאפים. מקסימום יש מצות יבשות וקשות (סבא שלי עליו השלום היה אומר שנוהגים לטבול את המצה במרק כי אחרת מפליצים אבק). אז גם ככה אין מצאי של פיתויים לנפש וזו הזדמנות להתרענן. עלו על הגל.
  2. כי עוד מעט קיץ. בגדול אנשים עושים דיאטה או שינוי תזונתי מאחת משתי סיבות: כדי להיות יותר בריאים וכדי להיראות יותר טוב כשהם ערומים. או גם וגם (עדיף תכלס). ואמנם החורף השנה ארוך במיוחד ומי פילל ומי מילל שנראה גשם באמצע אפריל אבל בכל זאת כבר מריחים זרעים של קיץ, ובחנויות תיכף יציגו בגדי ים וכפכפים. אם אתם רוצים להתכונן לביקיני חדש לעונה, עכשיו זה הזמן להתחיל!
  3. כי פסח הוא חג החירות. אנו חוגגים כבר אלפיים שנה את יציאתנו מעבדות לחירות. לחגוג את חג הפסח כחג הפליאו יכול להפוך את הפסח לחג החירות הפרטי שלכם. שחרור סופי מהעול של מחשבת הדיאטה (כי בפליאו אין דיאטה, ולא סופרים קלוריות ואוכלים כמה ומתי שרוצים). חג חירות וקלות פנימי שווה הרבה יותר.
  4. כי פסח מתאים בול לפליאו. כל השנה אנשים מרימים גבה. מה, בלי לחם בכלל? איך אפשר. אבל בפסח אבל אחד לא ישאל אתכם כלום אם לא תאכלו מצות. אף אחד גם לא ישים לב. פשוט תאכלו אוכל אמיתי, בשר ודגים וירקות. כמה שרוצים. תכלס זה התפריט שלי כל השנה, ופסח לא עושה שום הבדל.
  5. כי פסח הוא היציאה מהסדר הכפוי והרע אל הכאוס הרענן. במצרים בנינו פירמידות, ויוסף היה אחראי על צבירת בר. אבל בני ישראל ברחו ממצרים, הציוויליזציה ההיפר-מאורגנת ומסודרת אל המדבר הפרוע. אל החיים האמיתיים. גם אנחנו יכולים להמשיך לאכול לפי פירמידות המזון. אותה שטות שהסדר (משרד הבריאות, החינוך) מתעקשים להנחיל לנו ולחנך אותנו לציות עיוור לאכילה מרובה של פחמימות ולפחד משומנים. לא. אנו נצא אל הכאוס, אל האוכל הטבעי שאפשר לצוד וללקט. כזה שבני האדם אכלו מאז ומעולם, הרבה לפני הממשלות והחוקים והפירמידות. נאכל ונהיה בריאים.
  6. כי יש הרבה אפשרויות: פסח נולד בדיוק בחילופי העונות. האביב כאן שזה אומר שיש עדיין שפע ירוקים טריים כמו בחורף וכמה מתחילים להגיע סחורות הקיץ. גם הבשר משובח, ויש הרבה דגה, ופירות, וירקות. פסח הוא הזמן הטוב בשנה לקבל את השפע של הטבע, ישר טרי ומדגדג באף.
  7. כי פשטות תמיד עדיפה על טרפת. במיוחד אצל דתיים וחרדים, חג הפסח הוא חג הנוירוזות וההיסטריות. האם ניקינו שם? האם בדקנו שם? האם התנור פירוליטי (כמו של אבותינו???), מה בדיוק כתוב באותיות הקטנות של המרכיבים, ואיזה הכשר יש ואיזו חותמת על העטיפה. לעומת זאת הפליאו יכול להדר במצוות החג וכל זאת בלי לבדוק אף חותמת. כי האוכל בפליאו לא בא באריזה בכלל. הוא מגיע מהירקן, מהקצב, מהדייג. הוא אוכל אמיתי ופשוט וטעים. וזה מנצח בנוק אאוט כל רשימת מרכיבים, ויהיו לה הכשרים ארוכים כאורך הגלות (לא במקרה).
  8. כי זו הזדמנות להשפיע. בפסח, כל המשפחה ביחד. וכולם רוצים לדעת מה הולך איתכם. מתי החתונה. מתי הילד. מתי הגיוס שלו. מתי פורשים לפנסיה (בחרו את הנכון לפי מצבכם בחיים). בקיצר נשב מסביב לשולחן ונאכל מרק ונגיד לדודה שהחרוסת השנה טעימה מאוד ואמא תשאל: למה אתה לא אוכל מהמצעברייד וילד תורן יעמוד על הכיסא וישיר מה נשתנה וכולם יהיו שיכורים כבר אחרי שתי כוסות, שלא לדבר אחרי ארבע. ובכל זאת.
  9. כי הבחירות כבר היו, אז על מה כבר נשאר להתווכח? (סיבה בונוס)

תהיו לי בריאים
וחג שמח
דעאל

טונה עם ביצי שליו, זכר ליציאת מצרים (צילמתי ואכלתי בטוקיו, להתאמן)
לשולחן הסדר שלכם?

By מר קדמוני with 8 comments

היכונו למתקפת המשובטים - המלצות תזונה חדשות נולדו


עתידות: בעוד כמה שעות או ימים העיתונים שאתם מדפדפים בהם, החדשות בהן אתם צופים ותוכניות הבוקר המרצדות מולכם – כולם יעשו אייטמים צבעוניים ומודאגים: מדיניות התזונה החדשה שפרסם איגוד אירופאי, שפסק שחייבים להפסיק לאכול בשר אדום כדי להציל את כדור הארץ  וכדי להציל 11 מיליון אנשים ממוות בטוח. וכולם יביאו לאולפנים תזונאיות מוטרדות שיאמרו "כבר שנים אמרנו לכם שאסור לאכול שומן רווי וצריך לאכול יותר דגנים מלאים!" ויביאו רופא עם פנים ארוכות, חלוק וסטטוסקופ ואולי גם יבואן בשר מודאג. 
הכל בגלל חדשות היום בעיתון Lancet  - זה הקים ועדה לתזונת הציבור ואמש פרסם את ההמלצות. היוזמה נקראת Lancet EAT והיא מושקעת במיוחד (מבחינה גרפית).
אני מניח שלא תיפלו מהכיסא כשתשמעו את ההמלצות החדשות, שלא שמענו כמותן מעולם בעבד:
  • יש לאכול בעיקר דגנים (מלאים כמובן!) ומומלץ לאכול מהם 232 ג' ביום! אה, ועוד 200 ג' פירות ועוד 300 ג' ירקות ועוד 50 ג' תפוחי אדמה (בחישוב מהיר מדובר על כמות של יותר מ 300 ג' פחמימה נטו ביום. תכלס מתכון בטוח לסכרת).
  • יש להשתמש רק בשמנים בלתי רווים (סויה, קנולה) ולא לצרוך כלל שומנים רווים
  • מותר לאכול לכל היותר ביצה וחצי בשבוע.
  • חייבים להפסיק לאכול בשר אדום (למי שחלש מותר עד 14 ג' ביום בשר, שזה בערך בין כף לכפית).
  • מי שרעב עם התפריט הזה, שיאכל 75 ג' אגוזים ביום. 
אבל זה עוד כלום. הועדה גם המציאה אינפוגרפיקה חדשה לגמרי. במקום פירמידת מזון, יש צלחת המחולקת להמון איזורים. ממש כמו מפלגות לכנסת. נראה שהורידו את אחוז החסימה לצלחת ויש המון פרוסות זעירות של מזונות חיוניים כמו "תוספת סוכר" (בערך באותה כמות כמו שמותר "חלבון מהחי") .
בחיי: https://eatforum.org/content/uploads/2019/01/EAT-Lancet_Commission_Summary_Report.pdf
אבל הפרופסורים החתומים על ההבל הזה לא הסתפקו בכך, הם גם עשו חישוב כמה חיים בדיוק יחסכו (כלומר לא ימותו) אם רק יאמצו בכל העולם את ההמלצות שלהם. חייהם של בין 10.8 ל 11.6 מיליון אנשים ינצלו בזכות ההמלצות הנפלאות הללו. יוצא מן הכלל, מעיין הנעורים בהישג יד ולא ידענו. אפשר להינצל ממוות ולחיות לנצח אם רק נוותר על הבשר ונחזור לפיתה (המלאה). וואו.
וגם, העולם כולו יינצל. הקרקע, הקופים (יש אשכרה תמונות של אורנג גוטנגים שיינצלו אם נפסיק לאכול פרות), המסכנים באפריקה. את כולם אפשר להציל אם נאכל יותר דגנים ויותר שמן סויה ולא נאכל בכלל שומן רווי או מזונות מהחי. 
וזה בכלל לא מבוסס על מחקרי תזונה אלא על מדיניות כללית לאומית חקלאית פוליטית.
וולטר ווילט, העומד בראש הועדה, פרסם כבר לפני שנים את ספרו בו הוא ממליץ (הפתעה!) על המון דגנים מלאים, שומן בלתי רווי ומעט בשר דל שומן. 
איך לא חשבנו על זה קודם.
האמת היא כמובן שמחקרים קליניים של ממש מצביעים על ההיפך הגמור:  צריכה של כולסטרול בתזונה (ע"ע ביצים) אין לה ולא כלום עם סיכון לבבי. צריכה של שמנים בלתי רווים אינה מועילה (אלא מזיקה). צריכה של פחמימות רבות מעודדת סכרת ותחלואה. הכל הפוך. הכל בשם האג'נדה. הכל בשם היוקרה האישית של הכותב. של המומחה. האנשים הללו מבוצרים כל כך בעמדות שלהם, בפוזיציה שלהם מזה שנים, שאי אפשר בכלל כבר לדבר על דע (היינו: חקר האמת באמצעות ניסויים ותצפיות) אלא על רעיונות ומחשבות. וכשהמדע מתנגש עם העובדות, אין בעיה, מזניחים את המדע לטובת הצהרות כלליות, שבינן לבין המציאות אין כלום. 
זה נכון במיוחד לדעות בנושא תזונה. כבר כתבתי כבר על מיקי חיימוביץ' שבתחקיר הענק שפרסמה על "אפשר לאכול שומן ולהיות בכל זאת רזה", שיקרה במודע לצופים ואמרה הכל חוץ ממילת קסם אחת קטנה, בשר. וזה מהאישה שעושה הכל כדי לכפות אג'נדה טבעונית-צמחונית על בתי ספר ומוסדות ועכשיו רוצה לרוץ לכנסת כדי לסרס עוד את כולנו. זה מהצד השמאלי. וגם מהצד הימני אנו מקבלים אחת, טל גלבוע, שרוצה לעשות בדיוק את זה, רק במפלגה אחרת. כן, תנו לנו עוד מהאנשים שיודעים יותר טוב מאיתנו מה בריא לנו, מה טעים לנו, מה נכון לנו, מה אכלנו מאז שחר ההיסטוריה ושגשגנו לא רע.

האמון שלי ברמה האישית במחקרי תזונה הולך ונעלם, הולך ומתמוגג. כדי להיות בריאים, הנה הכללים:
  • תמיד בחיים, עשו את ההיפך מהמלצות Lancent
  • איכלו בשר איכותי ושפע של ירקות
  • איכלו שומן רווי
  • אל תאכלו סוכר, ואל תגזימו עם פירות
  • אל תאכלו שמנים צמחיים מזרעים בכלל
  • איכלו כמה שיותר אוכל אמיתי, כזה שלא בא משקית, קופסה או קרטון
כך נהיה בריאים. גם אנחנו וגם כדור הארץ.
שווה לשתף כדי להתכונן למתקפת הזומבים הבאה.

שבת שלום ותהיו לי בריאים, 
דעאל





By Dael with 3 comments

ראיון/פודקסט על "הסוד הקדמוני", טיפים להתחלה וההבדל מתזונה קטוגנית

הי חברות וחברים,
ליאנה פרוביז יש פודקאסט די חדש, וזה התחבר לה טוב עם העובדה שרק לפני כחודשיים היא עברה בעצמה לתזונה קדמונית/ קטוגנית, רואה כי טוב ומרגישה נפלא. 
בקיצר, יאנה הזמינה אותי לראיון מקיף למדי על תזונת פליאו, הסוד הקדמוני, הבדלים מתזונה קטוגנית, עצות והמלצות.
מוזמנים להאזין, בכיף.
https://anchor.fm/funyana/episodes/ep-e2u3pe/a-a8p7ji


By Dael with No comments