גדלתי בלי חוש קולינרי. אין לי אף ליינות ואף פעם לא נקשתי באבטיחים.
המשפט הנפלא הזה נכתב ממש עלי, והוא מתמצת היטב את נקודת הפתיחה במסע הפרטי שלי למסתרי עולם פליאו. אבל לא אני כתבתי את המשפט הזה. אלו המילים הפותחות של "לא ספר בישול" הנהדר שכתב אסף אביר.
ושאתם חייבים לקרוא.
כשהתחלתי לכתוב ולחיות לפי עקרונות פליאו והתזונה הקדמונית, לפני יותר מעשור, היה גם הזמן בו התחלתי לשרוף סירים ומחבתות. לא רק שלא ידעתי אז לנקוש באבטיחים, לא היה לי כל מושג על נבכי המטבח. לכל יותר הכנתי פה ושם ביצה קשה, וגם היא היתה בדרך כלל מתפוצצת עוד בסיר, מעשה שטן. אלא שהשינוי התזונתי חייב אותי לקחת אחריות ולחגור סינר רק כדי לדחוף לתנור נתח אסאדו וכמה ירקות ואחר כך להתפעל שזה יצא איכשהו טעים. לאט לאט למדתי. בעיקר מניסוי וטעיה, הרבה מנות תפלות והרבה טעויות שממשיכות וקורות לי עד היום (לצערי הן מצטלמות פחות טוב).
מאז שפרסמתי את "
הסוד הקדמוני" ועד היום לא עובר שבוע בו איני מקבל מייל מקורא נאמן שאומר "תשמע, השבת החלטתי, בפעם הראשונה, להכין אסאדו. בחיים לא הכנתי כלום. אני מת מפחד שזה לא יצליח. מה לעשות". #כיאיןישבתבליאסאדו. לעומתם, מיילים שאני מקבל מנשים בענייני עצות תזונה מציינים בדרך כלל דאגה מכמות השומן, לא מאיכות הבישול של הכותבת.
כאלו אנחנו. גברים, בהכללה גסה, יודעים פחות מדי לבשל. ואם הם כבר למדו לבשל משהו במקרה, כמוני, אז הם נדבקים לאותו מתכון או שניים ומתפעלים מעצמם שוב ושוב בכל פעם שהם משחזרים את ההצלחה. הסביבה כבר אומרת נמאס לנו, אבל הם ממשיכים להתרגש מהצלחתם, כילדים מול סביבון.
אל תוך העולם הזה הפציע הספר של אביר.
כשמו, אין זה ספר בישול. לפחות לא ספר צילומי מתכונים או תפריטים שכולנו מכירים. אין בו ולו צילום אחד. זהו ספר על הסוד שמאחורי הכיריים והתנור במטבח. נא לא להבהל. אמרתי לאביר שלדעתי זהו פשוט ספר בישול לגברים. (סורי ליידיז, אני מבטיח שגם אתן תהנו ממנו, כמו שאתן גם נהנות מסרט אקשן טוב או מגבר שעושה שטויות. וגם יש מצב שהגבר שלכם יתחיל ללבוש סינר באופן קבוע אחרי הקריאה, אז בכלל).
הקסם של אביר הוא לפצח את המטבח, לפרק אותו ואז להפוך אותו למשהו נגיש, ברור, עם עקרונות הפעלה, שיטות הצלחה, ואחלה כיף שבעולם. אולי עד היום ציר עצמות נשמע לכם כמו משהו שמבשלים רק במרתפי משחקי הכס. אחרי הקריאה אפשר להבין איך להכין ציר שכזה בקלות, למה הוא טעים, מה יעשה אותו יותר טעים, ומתי נדע שהוא מוכן. כך גם נדע את השיטות, הטיפים והשטיקים לתבשיל, צלי, לביצה ולסטייק.
כמו מורה טוב, אביר מלמד כללים ולא מטביע בפרטים. הוא נותן הוראות לא בגרמים אלא לפי העין ומלמד אותנו לסמוך על עצמנו, כי על מי אפשר לסמוך אחרת? למשל במתכון להכנות ירקות צלויים הוא מציע לגבי המלח: "מפזרים בנדיבות רבה, ואז עוד קצת".
באופן נוח למדי הספר מחולק לשבעה פרקים ובאופן נוח עוד יותר, כולם בני מילה אחת בלבד: טעם, מלח, מים, צבע, ביצה, רוטב ובשר. הממ. בכל פרק אביר כותב הסברים ברורים, כמה מתכונים מייצגים מרחבי העולם המדגימים את הטכניקה, בדרך כלל לדברים שטוב לדעת להכין ושאם נדע אותם, נלמד גם לסמוך על עצמנו. למשל ציר עוף, מתכון בשם "הבסיס לכל תבשילי הקדירה בעולם", מתכון לפשטידת תרד, איך מכינים מלח בטעמים ועוד ועוד (לא ספרתי אבל יש משהו כמו 50 מתכונים). בין לבין יש איורים נהדרים הממחישים את המילים, ונותנים כלים של ממש ביד הקורא/ת.
הוא גם מצחיק האיש הזה. "אני זוכר את הקרמל הראשון שלי. הייתי בן שלוש או ארבע, קטן מספיק לסגוד לאחותי וגדול מספיק לחטוף ממנה מכות".
זהו לא ספר שמנסה להתאים את עצמו לז'אנר כלשהו. הוא לא פליאו (יש הרבה מתכונים עם קמח וסוכר). הוא לא צמחוני (יש הרבה עם חיות). הוא לא כשר (יש מתכון למרק לובסטרים). הוא לא תמיד פרקטי (יש מתכון לקרפצ'יו נייר טואלט של ארז קומורובסקי). אבל הוא בהחלט ספר שכל אחד ואחת ימצאו בהם את עצמם, כי החשיבות שלו אינה במתכונים אלא באופן בו הם מוסברים ומונגשים. המתכון הטיפוסי בו ממש מתעקש להסביר איך אפשר לשנות, להגמיש ולשפר אותו לפי העדפותיכם הקולינריות או הדתיות. אם תקראו אותו ותרגישו "אוי אבל אין לי בדיוק 20 ג' סודה לשתייה" סימן שפיספסתם את העיקר והוא להבין מה בדיוק סודה לשתייה עושה, ואיך ומה ההבדל אם שמים ממנה או לא כשמבשלים חומוס.
בפינת ההפתעות: אם תבשלו קטניות במי עדן (!) יקח לכם חצי זמן בישול. רוצים לדעת למה? אין ברירה, תקראו. גם חובבי הפליאו יגלו המון מידע נרחב בפרק על הבשר (מהיכן הוא בא, איך הוא מגודל, מתי הוא נשחט ואיך בדיוק הוא מגיע לצלחת). אמנם סוף הפרק על הבשר ("דילמת הפשע, או למה אני לא טבעוני") אינו טוב כמו כל שאר הספר אלא הוא מעין כתב התנצלות, אבל היי, הרי צריך היה לשמור משהו לביקורת.
את הבקורת הזו אני כותב לא בגלל אלא למרות שאני מכיר את אסף אביר לא רע. הוא היה העורך שלי בכתיבת "
ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" ולכן היו לנו כמה חודשים בהם עבדנו צמוד צמוד. או אז גיליתי שהוא איש חכם באופן מעצבן ויסודי באופן מעורר השתאות. "לא ספר בישול" הוא התוצאה של כמה שנות מחקר של אביר, וכדרכו הוא לא הותיר אבן שלא הרים ובדק וחפר (הוא עבד בהתנדבות כשוליה אצל מאיר אדוני במטבח רק כדי להיות בטוח בטכניקות). את הידע הזה הוא זיקק וצמצם (ככה אומרים?) אל תוך 270 עמודים + אינדקס שימושי עב כרס.
שורה תחתונה:
"לא ספר בישול" יהיה תוספת נפלאה למטבח שלכם. וחוץ מזה יש לו גם עטיפה יפהפיה.