אחרי הפוסט הקודם שעסק
במיתוסים על עיכול בשר וסקירת הדומה והשונה בין פרות לאנשים מבחינה אנטומית, הגיע הזמן לחפור עוד לעומק. הפוסט ההוא עורר מתקפת תגובות שהוציאה כמה שדים ממחבואם והסעיר את יצריהם האפלים ביותר של כמה שוחרי טוב מקצועיים. עתה נעבור לחלק הבא, שהוא השוואה וניתוח הדמיון והשוני בין האדם לבין קרובי משפחתו השעירים: קופי האדם. מעניין אילו שדים יצוצו עכשיו....
מכל מקום, מטרת הפוסט היא ללמוד מהשוואה והתבוננות בין האדם לבין דודניו המקפצים, והאם מהשוואה זו נוכל להסיק או נרצה להסיק מסקנות לגבי תזונת בני האדם (או שמא נרצה להסיק מסקנות דווקא לגבי תזונת הקופים הרצויה?)
אציין שזהו נושא רחב ומורכב וסקירתו בפוסט אחד תהיה קצרה מדי ולכן נפצל אותו על שניים או שלושה פוסטים (תחזיקו מעמד בסבלנות) ומכל מקום ננסה במעט להחזיק את המרובה, לעורר מחשבה ואולי גם דיון.
ראשית נפתח בהצהרת כוונות לידידינו הצמחונים והטבעוניים: אין כוונת פוסט זה להוקיע או לבטל את תזונתכם, אמונותיכם או אורח חייכם. אורח חיים שאינו כולל מזון מהחי הוא בחירה אישית ועשויות להיות מונע מסיבות שונות ומשונות. כמו
שיקולים דתיים (כמו חלק מההינדים), מ
שיקולים סביבתיים (לאלו שחושבים שאכילת בשר פוגעת בכדור הארץ), מ
שיקולים מוסריים (לאלו שחושבים שאין לאדם זכות להרג בעלי חיים), מ
שיקולים אסתטיים (לאלו שחושבים "זה מגעיל אותי"), מ
שיקולים בריאותיים (לאלו שחושבים שאכילת בשר מסוכנת ולא בריאה) ומ
שיקולים אבולוציוניים (לאלו שחושבים שאכילת בשר אינה טבעית לאדם). פוסט זה מתמקד רק באחרון ברשימה לעיל: הביולוגיה הנוכחית והמסקנות ממנה על מהו "טבעי" ומהו "בריא" בקרב קופי האדם בכלל, ובקרב בני האדם בפרט.
הדיון להלן מתכתב עם תפיסת יסוד בקהילה הטבעונאית לגבי התזונה הראויה לו לאדם. תפיסה זו (בהיבט הפיסיולוגי שלה) נשענת על שתי טענות עיקריות הנשמעות תדיר מידידי הטבעונים:
- "קופי האדם הם צמחונים".
- "בני האדם דומים וכמעט זהים אנטומית / פיסיולוגית לקופי האדם הגדולים"
המסקנה הנגזרת משתי הטענות הנ"ל היא שעל האדם להיות צמחוני הן מבחינה פיסית והן אבולוציונית. בסדרת פוסטים זו נבחן הם את הטענות והן את המסקנה.
אוקיי, קופים, הנה אני בא.
הפוסט יתחלק למספר חלקים עקריים: (1) מזונם של הקופים בטבע והמסקנות מכך (2) מזונם של בני האדם הקדמוניים בטבע והמסקנות מכך (3) אנטומיה השוואתית של המעי, המוח ושל הגוף בכללו בין פרימטים לבני אדם. אחרי כל זה, אם ישאר לנו כח, נדבר קצת על (4) אמונות ודוגמטיות חשיבתית.
חלק ראשון - מזונם של קופי האדם בטבע
יש כ 260 מינים שונים של פרימטים, שהם קופים דמויי אדם. תזונתם ואורח חייהם שונים מאוד אלה מאלה. יש שרוב מזונם בא מעלים (למשל גורילות), יש מינים שהם בעיקר אוכלי פירות (למשל, שימפנזים), ויש מינים שאוכלים הרבה בשר (למשל בבונים). מכלל הקופים נתרכז בשלושה מינים מוכרים: אורנג-אוטנגים, שימפנזות וגורילות. שלושת אלה נחשבים לקופי האדם הקרובים אלינו ביותר מבחינה גנטית, כאשר משלושתם השימפנזות הם הדומים ביותר (80% מהDNA משותף), אחריהם הגורילות ולבסוף הג'ינג'גים פחוסי הפנים וארוכי הידיים.
חלוקה מקובלת לגבי מזונם של פרימטים היא בין פוליבורים לבין פרוגיבורים. Say what? ההא?
- Folivores – קופים שמזונם העקרי בא מאכילת עלים, אבל הם גם צורכים חרקים - על העלים או על ידי ליקוט מכוון (מה שעושות למשל גורילות ההרים).
- Frugivores – קופים שמזונם העקרי בא מפירות והאוכלים גם מעט עלים וחרקים בפירות או בנפרד. חלקם צדים ואוכלים גם בשר (כמו הבבונים והשימפנזים).
בשנות התשעים
צ'פמן וצ'פמן סקרו 46 מחקרי אורך על תזונת קופי אדם והסיקו שתזונתם משתנה מחודש לחודש והם נוטים לעבור בין קטגוריות מזון (יותר חרקים, יותר עלים, יותר פירות וכו') כל שעצם האמירה שקופים "רק אוכלים עלים" למשל, היא הטעיה. בטבע יש מעט מאוד, אם בכלל, 100% תזונה קבועה ויציבה. המערכת מסתגלת ומשתנה באופן מחזורי. כל למשל נצפות התנהגויות קבועות של צייד ושל אכילת בשר בקרב חלק מהפרימטים.
הם פרסמו עוד מאמרים רבים על תזונת קופים ושנים אחר כך
הם הראו למשל שככל שהקופים אוכלים יותר חרקים, הוולדות שלהם גדולים ועמידים יותר מה שמראה כי דיאטה מגוונת יותר מביאה לתועלת השרדותית עבורם.
לכן אמירות כמו "קופים הם צמחוניים" או "טבעוניים" או "פירותאים" (שזה התרגום לאלו שאוכלים כמעט רק פירות ודוגלים ב 80% פירות, 10% שומן ו 10% חלבון מהצומח) – כל אלו הנם הגדרות
אנושיות שאינן קיימות בטבע (לפחות לא בטבע של הקופים). יש כאמור מלקטי עלים ויש מלקטי פירות אבל כולם אוכלים גם חיות, ועל זה עוד בהמשך. אנחנו לכן נכנה את הקופים בשמם הביולוגי והמדעי (מלקטי עלים/פירות) ולא בשמות שמייחסים להם חלק מהטבעונים ("קופים הם צמחונים"). פשוט כי הם לא.
למעשה, כל קופי האדם לא רק שאוכלים חרקים, אלא נוטים מאוד להגביר את צריכתם כאשר הם נמצאים בשפע, ועד ל 90% מהתזונה שלהם! למעשה,
היו שחקרו את שאריות הצואה של גורליות וגילו כי שאריות החרקים הם בעיקר חרקים חברתיים (כמו נמלים או טרמיטים) הנוטים להיות בקבוצות גדולות ולכן ניתן לאכול כמויות גדולות שלהם כשנתקלים בקן נמלים, למשל. טרמיטים הם גם מקור משמעותי וטוב ל 12- B החיוני. אוכלי פירות מגבירים צריכה של פירות מרובי-חרקים, ואלו מהווים
נתח משמעותי מהעיכול שלהם. ואלו רק כמה דוגמאות מקריות ממאות מאמרים בנושא, ולכולם מכנה משותף - רוב מיני הפרימטיים הם "אוכלי כל" (omnivores) שכן הם כוללים מזון מהחי כחלק חיוני ומשמעותי מהתזונה שלהם.
טענה טבעונית נפוצה היא כי ליקוט החרקים אינו משמעותי ונחשב רק כ 2-4% מהתזונה של הקופים ולכן "זניח". האמנם?מעבר למאמרים הנ"ל שמראים כי חלק זה אינו זניח כלל מבחינת שרידות, בריאות וצרכי עיכול הקופים, הרי שמחקרים מעודכנים יותר הצביעו על כך שמדידת האחוזים נעשתה במדידת זמן האכילה (2-4% מזמן האכילה מוקדש לאכילת חרקים) ולא בערכם התזונתי. חרקים הם עשירים קלורית ותזונתית בהרבה מכל עלה ולכן גם משמעותיים לתזונת הקופים, מה גם שאין קופים שלא מקדישים מאמץ להשיגם. הטענה כי זה "זניח" אינה מוכחת והיא בעיקר משאלת לב של המזניח, לא של הקוף.
שימפנזות לא רק מלקטות פירות אלא גם צדות. היטב. בחבורות. הנה כך:
הבשר נחשב יקר ערך ומוערך והנו חלק טבעי מתזונתם. כנגד זה באות לעתים טענות טבעונאיות כי אלו התנהגויות "חדשות" או שהשימפנזות סתם "מחקות" את בני האדם או הבבונים. אלו טענות שאינן נסמכות על שום ממצא אמפירי או סיבה לוגית למעט דעתו של הכותב מקונפליקט קוגניטיבי בין אמונותיו למציאות. צייד וליקוט חרקים על ידי שימפנזים נפוץ בכל מקום בו יש שימפנזים. לא רק בשמורה ספציפית בה הם למדו לצוד כחיקוי. זה פשוט תירוץ רע למדי.
בצר להם, מתוך כלל מיני הקופים, פנו חלק מהטבעונאים הפירותאים אל שימפנזות הבונובוס שהם מין ננסי של שימפנזים שאוכלים עוד יותר פירות והטבעונאים מייחסים להם 80% פירות, כמספר הקסם של 80-10-10. רק מה, המדידה שוב נעשתה על ידי הזמן בו הם שהו על עצי פרי ולא כפרופורציית זמן האכילה שקרובה יותר ל 50%. בנוסף, הפירות שאוכלים הבונובוס הם ברובם אינם אכילים כלל לאנשים לא מבחינת חוזק השיניים (לחץ פיסי) הנדרש על מנת לשבור ולכרסם אותם, ולא מבחינת הטעם שלהם, שנוטה להיות מר מדי לחיך האנושי (כן, היו חוקרים אמיצים שניסו).
גורילות ההרים (אוכלות בעיקר עלים ומעט מאוד חרקים, פחות מאשר ידידיהם הקטנים, השימפנזים), מהוות לא אחת "מודל לחיקוי" עבור טבעונאים. מעניין. וזאת למרות שהן פחות דומות לנו גנטית. עם זאת, הגורילות אינן מוותרות על ליטרת הבשר-החרקי שלהן. מומחי גורילות צמחונים שכאלה הביאו לתוצאות אומללות למדי (עברו הגורילות) כשקבעו את תזונתם בגן החיות. הנה סרטון (מפוסט
שפרסמתי כבר לפני כשנתיים) העוסק בבריאות קופי האדם בהקשר התזונתי. גני חיות הוא עסק עצום המגלגל מליארדים ומעסיק את טובי הזיאולוגים, ועדיין מסתבר שמומחי האכלת החיות כושלים בבחירת תזונה נאותה לגורילות. הם נתנו לגורילות מולטי ויטמינים (במקום חרקים) ארוזים בתוך "חטיף בריאות" פחמימתי (כי זה מה שהרי הגורילות "צריכות" לאכול), והנה הגורילות פיתחו בשבי הפרעות אנושיות להפליא: התקפי לב, נשירת שיער והתנהגויות כמו-פסיכוטיות.
עד כאן חלק ראשון.
עוד הרחבות מאלפות על נושא זה תמצאו
כאן.
בחלק הבא נמשיך לחרקים שליקט (או לא) האדם הקדמון, ומשם להשוואות אנטומיות ועוד עניינים שברומו של עולם תחתון.
ובינתיים,
מה אתם חושבים?