אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

אז מה באמת אוכלים בצבא?

צילמתי הערב - נחשו מה מסתתר מעבר לדלת? 


כאמור, בחודש האחרון אני במילואים לסירוגין, ובמקרה או שלא במקרה, תיבת הדואר שלי מופצצת אחרונה בשאלות ובקשות הנוגעות לאורח חיים בריא וקדמוני בתוך מסגרת צבאית. שאלות רבות, שעניינם הוא אחד: איך לעזאזל אפשר לאכול בריא בצבא? האמת היא שהתייחסתי לסוגיה הזו לא פעם ולא פעמיים. גם כששיתפתי על ויכוחים שהיו לי בחדר אוכל צבאי, גם כשכתבתי מכתב גלוי לרמטכ"ל בנושא התזונה בצבא, גם כשסיפרתי על חרדון כאלטרנטיבה תזונתית בצבא ועוד. אבל דומה שהדברים הקודמים לא היו מספקים ומספיקים לכם כדי לצלוח את אתגר המציאות.
אז חשבתי שכעת הוא זמן מתאים: אני כותב את הדברים מלב ליבו של בסיס צבאי ולא סודי אי שם במרכז הארץ, וכך אני יכול להעיד ממקור ראשון מה יש בתפריט הצה"לי בבסיס רגיל וממוצע לגמרי, ומה יכול (או לא יכול) לאכול שוחר הבריאות הממוצע – בסדיר ובמילואים.
נתחיל במציאות: אוכל טוב וצבא זה כמעט אוקסימרון. שכן האספקה למטבח הצבאי מושתת על עקרון פשוט: מצרכים המספקים מקסימום קלוריות והמאפשרים מינימום זמן הכנה, תחושת שובע ומינימום עלות. זה אומר שקיבתו של הצבא צועדת על לחם, שניצלים מתועשים, תפוחי אדמה ופתיתים. ושוקו בשקית.
זה מהר, חם, זול וקל. רק מה, זה לא באמת אוכל. לפחות לא כפי שאנו מגדירים אותו.
המציאות גם אומרת שלעולם, אבל לעולם, חייל שוחר בריאות בצבא, הן בסדיר והן במילואים, הן בקרייה והן בשטח אש, יאלץ להתפשר. זוהי מילת המפתח, וזה בסדר. פשרה חכמה. מכיוון שבצה"ל יש רק מטבח אחיד, כשר, המוני, זול ולא "תכנית כבקשתך". זה מה יש. לא תמצאו כאן שמן זית, חמאה, שמנת או בשר גראס פד. הטבח לא עובד אצלכם אבל אולי אתם עובדים אצלו ובמקרה הטוב תוכלו רק להציץ פנימה למטבח (אלא אם כן אתם תורנים ושוטפים כלים). מאידך תוכלו למצוא בכל בסיס לא מעט מצרכים שיאפשרו לכם חיים שבעים ומלאים. כי זאת יש לדעת: בצבא לעולם לא חסר מזון. יש שפע של כמות ומצרכים, וצריך רק לדעת לארגן אותם ולהגיע אליהם.
ראשית חכמה, נתחיל משורת המלצות לפשרה חכמה וויתורים מהחייל הקדמוני:

  • כן, אפשר לאכול גם בשר, ביצים ותבשילים בצבא, אפילו אם בושלו בשמן צמחי.
  • כן, אפשר לאכול מוצרי חלב
  • כן, אפשר לפרק יותר פירות מהרגיל (פרות תפרקו כשתצאו הביתה)
  • כן, אפשר להביא תגבורת מהבית
  • כן, אפשר גם לדלג על ארוחות לפעמים
  • כן, אפשר להתפשר בקצוות
  • אל תשכחו שברוב התפקידים בצבא באמת מוציאים הרבה מאוד אנרגיה, אז חשוב לאכול!

ימי שגרה: דברים שאפשר לאכול ושתמיד יש בצבא:

  • ביצים – קשות, מקושקשות, חביתות, הפוכות. ביצים שולטות והן פתרון נפלא לרעבים ותמיד תוכלו לקבל מהן תוספת. קחו שתי ביצים קשות באפוד לסיור אם אתם חוששים שתהיו רעבים בדרך.  
  • גבינה לבנה/קוטג' – תמיד יהיו על השולחן. בדרך כלל אני לא אוכל קוטג' אבל במילואים זה פתרון טוב למדי עבורי לקבלת חלבון. קופסת קוטג' או שתיים בארוחת ערב ישביעו ויהיה יופי.
  • סלט – חובה. אפשר בשפע. תעמיסו. לעולם יהיו די עגבניות במקרר הצבאי.
  • טחינה – יש, ועם הסלט זה מתחיל להרגיש כמו תוספת
  • פירות – נכון ש"בחיים האמיתיים" אנו אוכלים מעט פירות. אני חושב שבמסגרת הצבאית פירות הם מהמצרכים הבודדים שמגיעים בצורתם הטבעית והמקורית, ושכדאי לזכור את זה. זה אוכל אמיתי, ומצוין ל"תדלק" איתם.
  • אבוקדו - להיט אמיתי כשיש,  ומוצר קדמוני למהדרין, מזין ובריא. תאכלו המון אבוקדו אם יש. 
  • יוגורט 4.5% - ראיתי לפעמים כאלה בארוחות הבוקר. אחלה. אם אין, תשאלו בעדינות. אולי נגד המטבח לא יודע שיש ביקוש (היום יש לו תקציב ויכולת לשלוט על המוצרים המגיעים לבסיס)?
  • אורז לבן – עובר. כן, גם אם ברור שהוא מוכן בשמן תעשייתי.
  • עוף/בשר אמיתי – עובר. כן, ברור שזה לא "טבעוף" אבל זה יותר הדבר האמיתי מכל אופציה אחרת בחדר האוכל. כדאי.
  • שניצל סויה/דמוי סויה (אלהים, האם זה בשר??) – ממש עדיף שלא, אבל אם אתם גוועים ברעב, לכו על זה.


מוקשים לפניך, שמור מרחק:

  • על כל שולחן בחדר אוכל צבאי לעולם יהיה קנקן. בקנקן יהיה נוזל שקוף. זה לא מים, זה מיץ. תטריח את עצמך. קום. לך לברז. מלא מים. בדרך תעבור ליד הטבח ותגיד לו: "גבר, אפשר להשאיר גם תרמוקן אחד של רק מים עם קרח בלי מיץ? אני לא שותה מיץ אז יהיה סבבה אם תשאירו גם מים". למחרת תבקשו שוב (עדיין עם חיוך ובבקשה). ושוב. ושוב. בסוף יהיו מים.
  • בחורף על כל שולחן בחדר אוכל צבאי יהיה קנקן עם תה. זה לא תה, זה תה עם סוכר. תטריח את עצמך. תחייך ותבקש מהטבח רק מים חמים ותיונים. למחרת הוא כבר יביא לך. 
  • לא לגעת, גם לא עם מקל:
    • שוקו בשקית
    • בורקס
    • פרילי
    • ריבה
    • חצילים מטוגנים (זה שאתה אוכל אורז שהשתמשו בו בשמנים תעשייתיים לא "נותן הכשר" לאכול חצילים מטוגנים בשמן סויה או צ'יפס).
    • שוקולד למריחה
    • פסטה
    • פתיתים
  • ארוחת בוקר. כולם אוכלים ב06:00 בבוקר, אבל זה לא אומר שאם אתה לא רעב אתה צריך לאכול גם. אולי רק משהו קל? אולי לקחת פרי לדרך? אולי ביצה?

על אנשים וטבחים
אני מאמין שרוב האנשים נולדו לעשות טוב.  הטבחים לא יכולים להענות לגחמות של כל חייל וחיילת אבל הם לא אנשים רעים. חייכו אליהם והחיים יחייכו חזרה. בקשו מוצרים ומצרכים בסיסיים. אבוקדו כשיש, שתיה ללא המתקה, גבינות שמנות, תפו"א לאחר בישול ולפני שהוא הופך לסלט מיונז. דברים פשוטים. דברו בעדינות עם רס"ר המטבח. פתחו קשרים. לא צריך לעשות רעש אלא לשתף פעולה איפה שניתן. אם תבקשו מאוד סביר שימצאו פתרונות מוצלחים.

מלחמות כבר לא עדיין קורות בחורף. 
בעתות צוקה ומלחמה, המטבח הצבאי נופל על הראש. ולצערנו, יש לנו מלחמה כל כמה שנים רעננות. בעוונותי כבר עברתי צו 8 לא פעם ולא פעמיים ופעילות מבצעית כזו או אחרת היא לחם חוקינו. מאידך, ככל שהפעולה הצבאית גדולה יותר ומתוכננת יותר, כך הכאוס התזונתי גדול יותר. הצבא פשוט דוגל בשתי שיטות מרכזיות להאכלת אלפי פיות המילואימניקים הרעבים: מנות קרב או סנדווצ'ים ארוזים. אוכל אמיתי (כלומר מטבח) לא יהיה בזמן חירום. מה עושים?

  • מנות קרב. מנות קרב היא קוביית קרטון (חמישייה בעגה הישנה של הסדיר שלי) שפעם היו בה אלף ואחד סוגי שימורים שונים כאותו ליצן הקופץ מקופסא. היום יש בהן עשר קופסאות טונה, קופסת מלפפונים או זיתים ושוקולד למריחה. זה הכל. מנות קרב הן פתרון טוב לקרב. לא יותר. מכיוון שהן יקרות השימוש בהן הולך ופוחת זה לא לדאוג.
  • סנדוויצ'ים ארוזים. אגלה סוד צבאי: זהו שם קוד צה"לי ללחמניית ענק יבשה המגיעה ארוזה בניילון והכוללת או פסטרמה או חביתה או גבנ"ץ. הצבא עבר כבר לפני כמה שנים לספקים חיצוניים המספקים לו את הלחמניות העבשות הללו כדי להתמודד עם שיאים מקומיים בהם המטבח לא יכול להתמודד עם הכמות (למשל בגיוסי צו 8 שעברנו בשנים האחרונות, תמיד קיבלנו רק את זה). זה מוקש רציני ביותר כי פשוט אין מה לאכול – רק לחמניה. עדות אישית מצמררת: לפני 4 שנים, ב"עופרת יצוקה" היינו בשטח האימונים וקיבלנו כאמור רק את הזוועה הזו בוקר, צהרים וערב. לחיות היה צריך אז אכלתי. אחרי שלושה ימים בתפריט הזה היתה לי עצירות שכזו, שראיתי כוכבים הרבה לפני שראיתי את הרך הנולד... אז אם אתם יורדים לצו 8 – קחו איתכם בתיק גם שני קילו אגוזים, שק בשר מיובש ועשר חפיסות שוקולד 85%. אל תתפתו לשום דבר שבא בשקית ושכתוב עליו שהוא משביע או מזין.

נוסיף עוד קיסם למדורה
הצבא הוא לא רק טילים אלא גם, ואולי בעיקר, הפסקות והווי. קפה עם וופלים, למשל. חברי הטוב אפריים שמשרת כעת במילואים במקביל אלי ביחידה אחרת אמר לי שהחודש האחרון היה קשה לו ביותר מבחינה תזונתית, והגרוע מכל היתה חזרתו לאכילת וופלים. "כי אי אפשר קפה בצבא בלי וופלים" (או שמא הוא אמר בפלות?)
ואכן, אנשים רבים רואים את האכילה המשותפת של דברי מתיקה גרועים מסביב לפק"ל קפה כליבה של ההווייה הצבאית ואז הם מקבלים כוס קפה שחור מלאה סוכר (בכוס זכוכית שקודם לכן היתה עטופה בגרב), ואיתה מסניפים שורה של וופלים מן. אני מציע להפוך את היוצרות. אתם תהיו אחראיים על הפק"ל קפה. תעשו אותו בלי סוכר. תביאו תמרים או אגוזים או שוקולד מריר 85% לכבד לחבר'ה. פתאום יהיה גם טעים וגם בריא ולא פחות כיף. ומי אמר שצריך לשמור את הכוסות בתוך גרביים?

Home sweet home
הבית הוא העוגן והמשען לרובינו, ושם אתם יכולים כמובן לאכול ככל שתאווה נפשכם. הבית טוב גם בקונטקסט של הצבא (למשל עבור חיילים וחיילות המשרתים קל"ב - אפשר לאכול את הארוחות הגדולות בבית ואילו בצבא להסתפק בפרי או במשהו קטן כמו סלט) וגם בהיבט תכנון המזון. אפשר להביא אוכל לצבא. לחייל קרבי זה לא מעשי אבל נשנושים בריאים (כאמור קודם), וצ'ופרים "כשרים תזונתית" מאוד כדאי להצטייד מראש. עד היום אני זוכר שבצמ"פ שלי (ההכשרה הבסיסית של השריונאים) היה בחור חמוד וגבה קומה מכפר סבא שהביא מהבית נקניק-בשר-סוס כל שבוע לנשנושים, רק שבסוף הוא ישב בגלל זה בכלא, כי החליט לטגן את זה קלות במחבת צבאי (בצבע תכלת...). אתם לא צריכים ללכת למטבח בשביל לכרסם את הנשנושים שלכם, אבל הבית הוא המקום הטוב ביותר להצטיידות אמיתית. לא לשכוח. 

עד כאן להפעם. 
ומה איתכם? יש לכם המלצות למלשב"ים שבדרך? יש לכם המלצות לחיילים קרביים? מה עבד או לא עבד במקרה שלכם?
ספרו לנו ושתפו!

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 42 comments

42 הערות קוראים:

אחלה פוסט. את המילואים האחרונים עשיתי לפני עשר שנים אבל אצלנו אף פעם אי אפשר לדעת. שירות נעים ושיחרור מהיר ואלגנטי (בכל הכיוונים)

אני חייב להגיד שבמילואים הגישה שלי היא לא לדאוג מהתזונה, לאכול מה שבא לי, ולהסתמך על זה שביתר השנה אני "ממושמע". יחד עם הפעילות הגופנית הרבה (עומדים רוב הזמן, הולכים הרבה, סוחבים הרבה) אני לרוב יורד כמה קילו במילואים.

פוסט מרתק ומצחיק מהרגיל!

שלום שמי יוני, אני קצת סוטה מנושא , בתקופה האחונה אני שומע את המושג " בלוק " בנושא התזונה , על כמות הבלוקים שמתאמן צריך לצרוך ביום ( 18-21) , אם אפשר לפרט ממה מורכב " בלוק " והאם אפשר לקבל דוגמא הלכה למעשה איזה סוגי מאכלים ניתן לשלב בבלוקים במהלך היום , חשוב לי באופן אישי לקבל תשובה כדי שאני יוכל להתקדם באימוני ה- crossfit
תודה

למילואים אני מנסה לקחת מזון דחוס קלורית. לרב אני מביא כמה קופסאות סרדינים וכבד דג שיבוט בשמן זית/שמן הדג. לפעמים גם טחינה שלי (קשה לסמוך עליהם בצבא שלא יוסיפו שמן לכל דבר). אגוזים מכל מיני סוגים. שקית גזר- זה יחסית "פחמימתי" וזה מקל על הצורך להעסיק את הלסת עם משהו (שזה הרבה פעמים מה שחסר לי כשאין אוכל אמיתי) זה גם לא מתקלקל בקלות ולא נמעך בסיטואציות תובעניות. לאחרונה התחלתי להביא גם BILTONG שזה בשר מיובש בסגנון דרום אפריקה, כמו ג'רקי אבל הרבה יותר עסיסי ושומני. אני קונה אותו אצל "הבשר של ניר" בכפר חיים. בנוסף יש מצב שאני אביא גוש או שניים חמאה במיכל רב פעמי קשיח (כי זה די הופך למים) ובקבוק קטן של שמן זית. כמובן שהכל תלוי בזמן ובאופי המילואים- שטח, בסיס, תעסוקה... אבל אין מה לעשות, לפעמים אני מוצא את עצמי יורד ברצף על כמה חבילות חלווה של מנות קרב (הלוואי שהייתי יכול לא לקרוא מה זה מכיל, הייתי חי בהכחשה מבורכת) וטונות בשמן צמחי...זה מה יש. בשר בחדר אוכל אני משתדל לאכול רק כשהוא נראה כמו בשר ולא אם הוא בצורת שניצל או נקניקיה או קבב או משהו, לעיתים יש חתיכות בקר ואז אני המאושר באדם. בקיצור, דורש קצת מאמץ, או שמחליטים לשחרר לשבוע או יותר. *אני בעיקרון לא ממש בעד עניין השחרור הזה מהסיבה הפשוטה שלוקח לי הרבה זמן לחזור לתלם אחרי שבוע של במבות, חלווה, אורז וסלטים מתובלים בסוכר... שיהיה בהצלחה לכולם.

אולי אם יש מספיק זמן, אפשר להכין כמה קילו של פמיקן (בשר-שומן מיובש, הנעשה באופן מסורתי ע"י אינדיאנים).

http://www.traditionaltx.us/images/PEMMICAN.pdf

החלום שלי הוא להגיע לניו זילנד, להכין המון פמיקן מבשר ושומן כבש (כמובן, גראס פד) ולטייל לנצח.

אני מגויס טרי ואישית אני מביא הרבה אגוזים ותמרים וכן גם קופסאות טונה במידה ואין משהו טוב ומשביע לאכול בערב.

דעאל - מצטרפת למה שמיקי אמר.
חוצמזה צחקתי בקול רם, מ3 סיבות:
א. כתבת בפלות
ב. לשמור כוסות של פק"ל קפה בגרביים - זה תמיד הגעיל אותי רעיונית, למרות שהן "נקיות מהכביסה", ותמיד שתיתי בכל זאת
ג. וופלים מן - המפעל שייך לחברים של ההורים שלי ובילדות היינו מקבלים "מתנות" ארגזים של בפלות ועוגיות :) אח, הזכרונות...

נ.ב. - יוני, בלוקים זה בZONE, חפש בגוגל :)

איפה אפשר להשיג בשר מיובש בארץ?

אפשר להכין...
http://veredleb-nutrition.blogspot.co.il/2012/11/blog-post_21.html

שמעתי על חבררה שהתחילה למכור ג'רקי בארץ, עוד לא בדקתי אותם. פמיקן אתה יכול לקנות בבשר של ניר בכפר חיים. או כמובן להכין לבד בתנור, לא כזה מסובך, פשוט ארוך...

דיל לקניית ג'רקי- http://www.hadealhayomi.co.il/deals/bif1

שאלה קטנה לדעאל- מה אתה אומר על תפוחי אדמה בצבא?
בגדול אני אישית באופן כללי אוכל או אורז או תפוחי אדמה בארוחות הגדולה, כאשר בצד יש עוף ולפעמים מפתיעים בבקר.
הולך או לא? לנסות להמנע?
ובנוסף, טונה במים בצבא- טעים, זול, וגם בריא. השאלה היא האם יש ממה לחשוש לגבי צריכה יחסית מוגברת של טונה?

הי חברים ותודות לצחוקים ולחיוכים. אכן גבעת חלפון קטנה נהייתה לנו כאן...
בשר מיובש - גם אני מכין בבית (וקצת אחרת מוורד) ונכתוב על זה בהזדמנות. בכל מקרה זה פשוט, קל ויעיל לנסיעות.
תפוחי אדמה בצבא לא הצלחתי לגרום לעצמי לאכול השבוע אבל אני חושב שזו אפשרות סבירה בהחלט לחייל הפעיל.
לגבי טונה במים אין ממה להיות מוטרד ולאכול בכיף.
להכנת תערובת קציץ הבשר של האינדיאנים עוד לא הגעתי, אבל התחלתי לשים נוצות על הראש, ליתר בטחון.
;-)

לי אישית יש בעיה הפוכה- בצבא אני מצליח לשמור על תזונה קדמונית (עד כמה שאפשר), אבל בבית יש לי מעין התפרקות כזו ואני כן אוכל פה פרוסת עוגה שם חתיכת חלה של שבת.
איך אני יכול להשתלט על היצר הזה?

להשתחרר...
באופן הרגיל כן?! (אני לא מעודד עריקות).

אבל ברצינות, אין ספק שיש הרבה השפעה נפשית על היכולת שלנו לעמוד בפיתויים, ואני מבין את התחושה הזו של רצון להתפרק אחרי חסך ארוך.

אני מציע שתנסה לתת לעצמך זמנים מוגדרים יותר ל"חטאים" תוך כדי הזמן בצבא ככה שאולי לא תרגיש את ההבדל חד כל כך יחסית לאזרחות. בנוסף, כפי שכבר נכתב פה לא פעם, תנסה שמה שאתה לא רוצה לאכול פשוט לא יהיה בבית עד כמה שניתן. אם זה לא שם כנראה שלא תאכל את זה.

בתור המפקד של דעאל אני יכול להעיד שכל מילה שהוא מפרסם היא אמת! האיש מתמודד בצורה יוצאת דופן עם הבורקסים, שניצלים (ראיתי ואתו מוריד את הציפוי ואוכל) והמיצים הצבאיים.
אכן לוחם אמיץ וראוי.

ושלא תגיד שלפעמים אני לא נכנס לאתר שלך...

כל הפוסט הזה ובקושי מילה על גבינה צהובה בצבא ?

אני טורף מדיי פעם 200גרם 28% .
זה לא אמור להיות מקור טוב לחלבון שומן וסידן ?

דעאל אני מקיימת בהצלחה רבה את הפליאו אבל צורכת כמות גדולה של ממתיקים מלאכותיים ליום.
ניסיתי, כל כך ניסיתי להיגמל. אבל הסבל שבהיעדר הטעם המתוק בקפה וכו' - כל כך נורא לי.
לסטיביה יש טעם לוואי נואי. וסוכר לבן/חום אני לא מעזה לצרוך אפילו לא בכפית. מה גם שאפילו לו הרשיתי לעצמי לצרוך ממנו כמויות מזעריות, זה לא מועיל כי אני שותה לפחות שתי כוסות קפה ממותקות ביום.
השאלה שלי היא עד כמה מדובר בהרגל מגונה שיש להיגמל ממנו.
האם שווה לי להשקיע את השבועיים-לפחות של הסבל הגדול הזה בגמילה מממתיקים (והגעתי ממש למצבים של קרובה-לעילפון כשניסיתי להפסיק, ושום דבר לא עזר, לא תפוחים ולא לימונים ולא כפית דבש ולא כלום), או שאולי, אם אקציב לעצמי כמות מקסימלית של ממתיקים, לדוגמא - 4-5 כדורי סוכרזית ביום (ואפילו זה פחות ממה שאני צורכת כיום) - אני יכולה בהחלט להמשיך וליהנות מהתזונה הבריאה למרות נוכחותם בתפריט.

שאלה שניה: עד כמה חובה להוציא מהתפריט מוצרים עם חומרים משמרים כמו ירקות משומרים? צריכת הירקות שלי היא טריה ועונתית, אבל אני מעוניינת להחזיר לתפריטי דברים כמו לבבות דקל משומרים, רסק עגבניות וחמוצים (ולא, אני לא רוצה להכין לבד בבית רסק עגבניות וחמוצים... עד כאן המושלמות שלי...)

תודה מראש על התייחסות לשתי השאלות,
והמון תודה שחשפת אותי לתזונה הנפלאה הזו,
רונית

רונית, אני חושב שאת יודעת מה נכון אבל רק את יודעת מה מתאים ואפשרי עבורך. אל תתייסרי, תהני, ולאט לאט תראי שכמות המתוק תלך ותרד. גבול עליון זה רעיון טוב אם זה עוזר לך.
אישית אני לא חושש מירקות משומרים.

הדרך הכי טובה להוריד במתוקים היא לצרוך הרבה שומן ומעט פחמימות!
אני מרתיח שמנת ומוסיף לה אספרסו.
דבש, לימון ותפוחים זה עוד סוכר.

אשתי היא הייתה עד לא מזמן מלכת המתוקים העולמית, ברגע שהיא התחילה לאכול ממש שומן במקום פחמימות נעלם הדחף.

הכי חשוב שומן, שומן שומן ושומן

דעאל,
איך אתה עם 3 כוסות קפה על בסיס חלב ביום?
כמובן ללא סוכר...

דעאל,
שאלה, ראיתי שאתה לא ממליץ לאכול פרי על הבוקר, או כדבר ראשון, חפשתי באתר ולא מצאתי את ההסבר לכך.
אודה לך אם תוכל להפנות בו נמצא ההסבר.

בתודה
רמי

אריה, שלוש כוסות קפה זה סביר לגמרי אבל שלוש כוסות חלב זה הרבה.
רמי, חלק מתפיסת התזונה הקדמונית הוא להרגיל את הגוף שלנו לפעול תחת רמת סוכר נמוכה יותר. אחרי הלילה רמות הסוכר בגוף נמוכות יחסית ופרי על הבוקר מעלה מיד את רמות האינסולין. המנעות מסוכרים בבוקר מאפשרת לגוף שלנו לפעול נכון וטוב יותר לאורך זמן, תחת רמות סוכר נמוכות יותר.

דעאל מה לגבי גבינות צהובות בצבא ?

אפשר לצרוך כמה שרוצים ? יש לפחד משומן טרנס וכאלו ?

אני עובד פיסי ונורא קשה לי עם ההמלצה לוותר על ארוחת בוקר,אני עובד במשק וזה דורש ממני אנרגייה,ניסיתי כמה פעמים לוותר על ארוחת הבוקר ובמקום לאכול ב8 לאכול ב12,אך הרגשתי עייפות וסחרחורת,מה גם כל מה שאתה מציע על ארוחת בוקר אולי תקף לאנשים שלא עובדים פיסית,אך גם אשתי ניסתה את זה והיא לא עובדת פיסית,אלה רוה היום יושבת,וניסינ לאכול את הארוחה ב12 וגם לה היה קשה מנטלית,הרגישה עייפה על סף סחרחורת לפי מה שהיא אומרת,וגם אני הרגשתי די כמוה.השאלה הגדולה היא איך כל הממסד אומר לאכול ארוחת בוקר ואתה נגד זה?

אין מה לחשוש יותר מדי מגבינות צהובות (שומני טראנס במוצרי חלב אינם דומים לשומני טראנס הנמצאים במאפים וחטיפים ועל זה בפעם אחרת).
ארוחות בוקר אינן חובה, בדיוק כשם שהויתור עליהן אינו חובה. כמעט כל התרבויות הילידיות אוכלות פעם או פעמיים ביום לכל היותר. זה הכלל שאנו מבקשים ליישם. אישית, מתאים לי לדלג ברוב הימים על ארוחת בוקר. לך אולי מתאים משהו אחר. כך או כך, זה לא מהותי אלא כדאי (בייחוד לאנשים המבקשים לרדת במשקל), ואפשר גם רק מדי פעם להתנסות בזה (למשל בשבת, שאתה לא עובד). חולשה וסחרחורת אופייניים לרמת סוכר נמוכה מדי בדם, והם בדיוק הסיבה לכך שאדם הניזון בתזונה קדמונית פועל טוב יותר ולאורך זמן ברמות סוכר נמוכות.
לגבי "כל הממסד": well, I couldn't care less
(וזכור שזה אותו ממסד בדיוק שממליץ לך לאכול הרבה דגנים מלאים, מעט שומנים ובלי בשר אדום. נו, בהצלחה עם הממסד הזה).

סתם לידע כללי..לוחמי הסומו הם שמנים בגלל שהם אוכלים,אך הדבר הראשון שהם עושים על הבוקר זה אימון על בטן ריקה 3-4 שעות ורק אחרי זה אוכלים,מה שאומר בדיוק הפוך ממה שאתה אומר,הם לא אוכלים והם שמנים,ואני חושב שאן תאכל על הבוקר אתה תעלה את המטבוליזים שלך לאין ערוך וגם כך תרד במשקל

לוחמי סומו אינם שמנים בגלל שהם לא אוכלים ארוחת בוקר, אלא בגלל שהם אוכלים על מנת להיות שמנים.

לוחמי סומו גם אוכלים כדורי בשר, תפסיק לאכול כדורי בשר ואז לא תהיה שמן יותר.

שלום אני עוקבת בהתמדה אחר הבלוג אולם עד כה לא פורסם למרבה התמיהה אף פוסט שמתמקד ממש בנושא ההרזיה והירידה במשקל.
גם אם מטרת התזונה היא בריאות דבר ראשון, הרי יש גם כאלה שמטרתם הראשונה היא לרזות והם זקוקים לטיפים ספיצפים יותר כמו למשל מומלץ לדלג על ארוחה או למשל מומלץ להפחית בפחמימות וכולי.
האם אפשר לצפות לפוסט אחד כזה שיוקדש כולו לעניין ההרזיה בפליאו בתודה מראש

אין שום דבר בריא בסומו אבל זה תמיד נחמד לראות אותם זורקים אורז ונותנים לעצמם פאצ' בבטן...
ולאנונימית, אוקיי, נכתוב.

לאנונימית-
לגבי הרזיה. אין שום יתרון באכילת מספר ארוחות ביום מבחינת הרזיה. מה שנקרא "האפקט התרמי" של המזון הוא מזערי ותלוי בעיקר בכמות הקלוריות בארוחה יותר מאשר מספר הארוחות.
אני אישית עובד בשיטת צום לסירוגין- חלון של 8 שעות אכילה ביום מ-1 בצהריים עד 9 בערב ואז צום עד 1 ביום הבא.
היתרונות בשיטה זו הם רבים לדעתי- קודם כל קל יותר להקטין כמות קלוריות (כשמדובר בהרזיה אי אפשר לברוח מזה- צריך לצרוך פחות ממה שמוציאים!) ביום.
דבר שני מדובר בארוחות גדולות ומספקות יותר. אני ממש שנאתי לאכול ארוחות קטנות לאורך היום, תמיד הרגשתי שאני עוצר לפני שאני מסופק. ככה אני יכול לאכול הרבה בארוחה וזה עדיין יהיה בסדר.
דבר נוסף- שיטה זו גורמת לכך שחלק גדול מהיום את שומרת על אינסולין נמוך מאוד (אין אוכל בבטן!) ובהתאמה שורפת יותר שומן לאורך היום.
פחמימות- פחמימות הן דבר שנכון לאכול אחרי אימון קשה סטייל קרוספיט/אימון משקולות אינטנסיבי/אימון ספרינטים חזק. הסיבה- רב הפחמימות ילכו לבניית גליקוגן ופחות יהפוך לשומן. לעומת זאת, בכל זמן אחר רצוי לצמצם בפחמימות. פחמימות גורמות לעלייה באינסולין, אינסולין הוא הורמון אנאבולי (בונה), כשיש אינסולין בדם יש אגירת שומן, לא יכולה להתקיים שריפת שומן בזמן שאינסולין משוטט שם. אז את רוצה לתת לשומן הזדמנות טובה להישרף- במהלך הצום. ואז לתת לגוף הזדמנות להתחדש עם קצת עזרה פחמימתית אחרי אימונים. זה הכי קצר שהצלחתי לכתוב המלצה כללית להרזיה.

תודה דני,
אמרו לי פעם שממתיקים מלאכותיים מרמים את הגוף וגורמים לו לחשוב שיש פחמימות גם כשאין, ואז הוא מפריש אינסולין בכל זאת.
האם זה אומר שגם בצריכת ממתיקים מלאכותיים הגוף מפסיק לשרוף שומן?

אני לא מכיר טוב את התגובה של הגוף לממתיקים מלאכותיים אז אני לא רוצה לנחש סתם. גם אני שמעתי כל מיני דעות מטרידות בנושא הזה.

כנראה לא כל כך פשוט לטפל בהתמכרות שלנו (של שנים) לטעם מתוק, אבל אין ברירה. זה אפשרי ופשוט לוקח קצת זמן להתרגל.

התפיסה שלי בהקשר הזה זה לא לצרוך אותם פשוט כי זה נשמע לי מעובד מדי ולא ברור עדיין מה זה עושה או לא עושה לגוף.

הנטייה שלי היא מיד לחשוד בחומרים כאלה.

*גילוי חשוב- אנשים רבים מגיעים לאחוזי שומן נמוכים ביותר גם כשהם אוכלים דגנים וקטניות (בזמנים וכמויות מסויימים) אבל לדעתי, אם רוצים על הדרך גם לשמור כמה שיותר על בריאות, פליאו זו דרך טובה. רק חשבתי שראוי לציין שאם המטרה היא אך ורק ירידה באחוזי שומן אז פה למשל (leangains.com) אוכלים הכל... (אבל עדיין שומרים על צום לסירוגין ופחמימות אחרי אימון).

תוך כדי עלתה לי שאלה-
מישהו מכיר את האתר http://iifym.com/ ? זה ראשי תיבות של if it fts your macros

כלומר, תזונה שאומרת, כל עוד מה שאתה אוכל מכיל את המאקרו-נוטריאנטים שאתה צריך למטרותיך (מסת שריר, הורדת %שומן..), אתה יכול לאכול את זה בלי התחשבות אם זה בא מעוגה, שעועית או סטייק.

מעניין אותי לשמוע את דעתכם בעניין.

חנוכה שמח.

להמנע מארוחת בוקר זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות

יש מכשיר נחמד להכנת אוכל בשטח באתר הקופונים הזה שיש בו גם הרבה מאוד דילים יומיים
www.everydaydeal.co.il

אל תאכלו טונה, אל תאכלו טונה, ושוב אגיד אל תאכלו טונה. טונה מכילה כמות מאוד גדולה של כספית אחד החומרים שמשפיעים על מערכת העצבים ומרעילים בני אדם. הרעלת כספית יכולה לבוא לידי ביטוי בהרבה דרכים: ליקויי למידה, פיגור, אוטיזם, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ועוד. גם חשיפה לכספית בריכוזים זעירים עלולה לגרום נזק בלתי הפיך, באשר היא מצטברת בהדרגה בגוף (לגוף אין אפשרות להיפטר מכספית ולכן היא מצטברת בקלות יחסית).לכן אל תאכלו גם דגים שהכמות של הכספית בהם נמוכה כי גם כמות מזערית גורמת לפגיעה קשה!! מקורות נוספים לכספית חוץ מדגים הם אצות, סושי ובכלל כל דבר שמגיע מהים

שלום בוס.
מה לגבי נקניקים שאני יכול לקחת עימי למילואים? קבגנוס,נקניק שלם ומיובש וכדומה?
האם יש באזור הדרום אופציה לקנות זאת?

פרסום תגובה