אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

מטבעונות לפליאו - סיפור ההצלחה (וההצלה) של גלי

כמו כל הסיפורים הטובים, גם הסיפור הזה מתחיל במייל שהגיע בוקר אחד משם לא מוכר: גלי רולוף.

********************
הי דעאל, קניתי את הספר הסוד הקדמוני כבר לפני שנה פלוס. מיד פתחתי קראתי בו בעיון, ונהניתי מאד מהכתיבה הקולחת והמהנה. במהלך הזמן גיליתי שעבורי הוא ספר עיון ובכל פעם אני קוראת או מעיינת בחלק אחר... אני יועצת תזונה במקצועי ובעברי ישנם 22 שנה של צמחונות וטבעונות! לאחרונה קראתי בספר שוב מההתחלה בעודי מאכילה את לילי התינוקת הראשונה שלי. לילי הקשיבה בעיון רב למידע. הידעת שזהו גם ספר לתינוקות? 

********************
צחקתי, וגלי ואני המשכנו להחליף מיילים ודעות. במקום להכביר מילים וסופרלטיבים, הנה לפניכם סיפור המסע הפרטי של גלי אל התזונה הקדמונית ואל הבריאות, במילותיה שלה. אני חושב שמגיע לה הרבה הערכה על האומץ שבחשיפה וביציאה כנגד "הבון טון" התקשורתי אל מה שבאמת טוב ומתגמל עבורה. לקרוא ולפרגן!

********************
הי, אני גלי, יועצת תזונה ובעליו של העסק תזונה יצירתית. אחרי קצת התכתבויות עם דעאל החלטנו יחד לשתף אתכם כאן בסיפור המסע הפרטי שלי, מקווה שתהנו.
בגיל שתים עשרה החלטתי להיות צמחונית אחרי שראיתי איך מכינים קציצות. מאותו רגע טראומטי לא נגעתי בבשר, עוף, דג או ביצה. התזונה שלי כללה המון ירקות, פירות, דגנים, מוצרי חלב והרבה מידי מסטיקים ודיאט קולה. בגיל שלושים עברתי לארה“ב, שם הכל היה נראה לי נוראי, אולי כתגובת נגד הפכתי לטבעונית עם דגש על תזונה בריאה. ניסיתי כמעט כל ז'אנר: טבעונות קלאסית, טבעונות Raw, השריות, הנבטות, ייבוש מזון ומה לא. אחרי שנה בתוך התהליך התחלתי לחשוד שכאבי הבטן שהיו חלק בלתי נפרד מחיי קשורים לגלוטן והסרתי גם אותו. היה לי קר כל הזמן, גם בקיץ. הדופק שלי צנח פלאים, לחץ הדם הנמוך ממילא המשיך לרדת בהדרגה, הייתי חיוורת, צנומה וחלשה מאד, מערכת העיכול שלי מיררה את חיי, הייתי מדוכאת ועצובה רוב הזמן ועד היום אני לא מבינה איך בכלל תפקדתי.
אני לא יכולה להצביע בדיוק על רגע של הארה, אבל באחד מימי כסטודנטית לתזונה, נפל לי ה"אסימון" ­- הבנתי שהגעתי למבוי סתום. עשרים ושתיים (!) שנה של צמחונות וטבעונות לא הביאו אותי למקום הנכון. עשיתי את כל הדברים הבריאים והמומלצים, אבל הייתי רחוקה שנות אור מלהרגיש ולהיות בריאה. בתוך תוכי שמעתי קול חלש שאמר שאולי נסחפתי אחר נטיית הלב, המצפון והמוסר תוך התעלמות מוחלטת מהאיתותים של הגוף. באחד השיעורים בביה"ס שוחחנו על ”ניסוי חלבונים“ ­ הוספה או הפחתה מדורגת של חלבונים מן החי ובדיקת ההשפעה על הגוף. החלטתי לתת לזה צ'אנס: התחלתי לאט לאט להוסיף, ביצים, דגי ­ים, עוף ואז נשאר לי האתגר האמיתי: בשר. התחלתי בכמויות קטנות, מידי פעם. הראש והמצפון שלי לא ממש רצו להאמין לגוף אבל הייתי הרבה פחות חיוורת, הרבה יותר שבעה, וחזקה יותר.
באותה תקופה הרופאים סוף סוף הסכימו איתי שטענתי שמשהו לא בסדר איתי. אובחנתי כסובלת מתת­-פעילות של בלוטת התריס. כשהתחלתי לחקור בתזונה המתאימה לתת­-פעילות כזו נתקלתי שוב ושוב בעדויות שחלבון מן החי מומלץ לשיפור התפקוד. סיפורים רבים על אנשים שהחמירו את מצב הבלוטה בתזונה טבעונית צצו מכל עבר. גם ברפואה הסינית אובחנתי ב"חוסר דם", ונחשו מה ההמלצות התזונתיות לטיפול בחוסר דם?
כל הסימנים אם כך הראו שעלי לאכול חלבון מן החי. אבל איך אוכל לעשות זאת בעודי מהרהרת בשאלות של מצפון ומוסר על גידול ושחיטה של חיות לצורך מאכל? החלטתי לצאת למסע, שכולל שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות כדי לשפר את הבריאות וגם יאפשר לי לישון בלילה. קראתי אין ספור ספרים, מחקרים ומאמרים, בילתי בכל האתרים ושאלתי את כל השאלות שבעולם. אחרי התלבטויות שונות פיתחתי לי דרך ביניים: את הבסיס הבאתי מעקרונות ה­ plant based diet (דיאטה מבוססת צומח) ולזה הוספתי את גישת "איכותי אבל פחות" ­ צריכה מבוקרת של חלבון מן החי, טרי ומובחר ככל הניתן, בכמות מועטה. היום אני עדיין במסע לעבר הגברה של כמות החלבון מן החי אך לא בלי לבטים רבים. כרגע עבורי דרך ביניים היא התשובה האישית, בה אני יכולה לספק לגופי את הדרוש לו וגם לצמצם צריכה תוך גילוי אחריות אישית
וסביבתית.
כשיצאתי למסע ביקשתי להתחזק פיזית, אבל בתהליך נדרשתי להתבגר, לשנות אמונות ודפוסי חשיבה לאמץ גישה מתונה יותר ואדוקה פחות, לתרגל גמישות, להקשיב לאיתותי הגוף וללמוד לשנות בהתאם. זה גם המסר שלי למטופלים שלי: המסע שלהם תמיד צריך להיות אינדיבידואלי, רווי בהקשבה עצמית, חוקר משתנה ומדייק את עצמו בכל שלב בדרך לבריאות כוללת גם חיים מסופקים ומאושרים יותר.
מאחלת לכם בריאות ושמחה,
גלי

**************
חג שמח חברות וחברים. תטיילו, תאכלו בריא ותחייכו לפחות שעה כל יום.

By Dael with 8 comments

האמת נחשפת! שומן יוצר סכרת או סוכר יוצר סכרת? סוף סוף גם הוכחות קליניות

"אם אי אפשר למכור את זה, אז לאף אחד לא אכפת מזה"  / איש מכירות מנוסה

רק לפני שבוע, ורק אחרי לחץ ציבורי ניכר, הודתה חברת קוקה קולה כי היא מעניקה מיליונים רבים לתמיכה במחקר רפואי בתחום הסוכרת. כן, קוקה קולה. למה? כי אם אתה רופא או מנהל מחלקה, או בית חולים שלם, שקוקה קולה משלמת לך את הנופשים, את הטיסות ואת תקציב המחקר, אז כל חוקר יחשוב עשר פעמים לפני שיאמר שהסוכר אשם במשהו. כי לכסף אין ריח ואין בו קלוריות.
לא יפלא איפה, שחוקרים נמרצים עשו כל שביכולתם כדי להוכיח כיצד השומן הוא האויב האולטימטיבי - להשמנה, לבריאות הלב, ליצירת סוכרת, ולכל צרה אחרת. רק שלא נגיד סוכר.
JEFF CHIU / ASSOCIATED PRESS

כי סוכר ושמן צמחי אפשר למכור הרבה מאוד.
שמן קנולה, שמן סויה, שמן תירס, שמן חמניות ושאר חבריהם למשפחת הזרעים הפכו את העולם על ראשו כשהפכו בעשורים האחרונים לאלטרנטיבה "הבריאה" היחידה והמוחלטת לשומן עליו התפתחנו משך מליוני שנים: שומן מהחי ושומן מפירות (קוקוס, זית, אבוקדו). השמנים הלא רווים הפכו ליקירי הרופאים והתזונאיות, השתלטו חד צדדית על תעשיית המזון ועל המזווה של העולם כולו, ומכרו את עצמם טוב מאוד.
השומן הרווי הפך לאויב הדמוני, הנוראי של הבריאות האנושית. סילוקו מהתפריט של כל אנשי המערב חייב את כולם להשלים את החוסר הקלורי ממקורות אחרים, ועיקרם פחמימות, בצורותיהן השונות. סוכר. שתיה קלה וממותקת. לחמים בכל הצבעים, מאפים, פסטות, פתיתים וכל מזון מוכן החל להגיע עם כמויות נכבדות של סוכר ושל שמן צמחי. אין קופסת שימורים כמעט שלא התחמקה מהגורל הזה, אפילו ברסק עגבניות. יחד עם הקופסאות, גם אנחנו, האנשים, התרגלנו לאכול יותר ויותר סוכר ושומן צמחי. זכרונות החמאה והשמאלץ מבית סבתא נותרו עמומים ורחוקים כמו "שכונת חיים" וטייפים דאבל קסט, היינו, דברים שהוכחדו אבל היו מקסימים בזמנם. דברים מהמאה הקודמת.
לעסק כולו היה ויש עדיין אינטרס כלכלי עצום, ולא רק מקוקה קולה. כל תעשיית המזון והתרופות עומדת בשורה אחת, כתף אל כתף, להדוף את מסורת האכילה האנושית ולשכנע אותנו לאכול זבל: אפשר למכור שומן צמחי, אפשר למכור סוכר לכל דבר, אפשר למכור תרופות שיפחיתו את כמות הכולסטרול, ועוד. טריליונים של דולרים כדי לפתור בעיה שמעולם לא הייתה קיימת, רק כדי להתעורר יום אחד ולגלות שיצרנו בעיה חדשה, עצומה וקטלנית להחריד.
ואכן, כמו שכתבתי כבר לפני שנים, אחוזי הסוכרת והשמנת היתר באוכלוסיה ממשיכים לגדול ולתפוח, פשוטו כמשמעו. הנתונים החדשים מזעזעים. למרות אינספור מודעות, תכניות התערבות ממשלתיות, רשתות מזון בריא, ומה לא - מעשה שטן אחוזי ההשמנה עולים דרמטית ולא מתכוננים לעצור באדום. 
הנה לפניכם. 




אבל אם קוראים את הנחיות המדיניות אי אפשר שלא להשתגע. אפילו אצלנו בארץ, רק לפני שבוע שוב רופא משפחה מפרסם כתבה המזהירה את הציבור בפני שומן רווי וטוען כי הוא גורם לסכרת. הממ. אחוזי השומן הרווי בתזונת המערב יורדים דרמטית כבר 40 שנה והמצב רק נעשה גרוע יותר. אבל בא נעזוב רגע שוב את הדיון על השכיחות וההסתברות ואם קשר הוא סיבה או לא. התעייפנו מזה. בואו נראה מה אומר המחקר עצמו. 
כשמתייחסים ברצינות למחקרים, כשמתייחסים ברצינות למדע, אז אי אפשר להתייחס ברצינות להמלצות שעדיין חוששות משומן רווי. לפני כמה ימים פורסם מאמר תגובה ב British Medical Journal על הנחיות התזונה האמריקאיות, עליהן כתבתי כאן לפני כמה חודשים, עם פרסומן (האם שומן רווי מסוכן לנו?). ההנחיות לראשונה הודו (סוף סוף) שאין קשר בין צריכת שומן ובעיות לבביות או תמותה, ושהפחתת השומן בתזונה אינה אסטרטגיה מועילה או מוצלחת, אבל למרות זאת הם הותירו המלצה ליהזהר ולצמצם בצריכת שומן רווי.
המאמר החדש ב BMJ סוקר את הקרקע המחקרית עליה נשענת ההמלצה ואין לקורא אלא לפרוך את ידיו בייאוש. מה הולך כאן? במיוחד לאור העובדה כי כל המחקרים הקליניים מהשנים האחרונות מדגימים שוב ושוב את חוסר הקשר בין שומן רווי לסוכרת או בעיות לב ואף מדגימים את הכיוון ההפוך: השגת בריאות בתזונה אמיתית וטבעית. אבל קובעי מדיניות 2015 בחרו להתעלם מהממצאים הללו וביססו את עמדתם על משאלת לב ועל מיתוסים שאינם נתמכים מחקרית. ממש כך.

לשמחתנו לא כל העולם שיכור.
הנה, איגוד הלב והשבץ הקנדי (Heart and Strock Foundation), פרסם לפני מספר ימים הצהרה הקוראת לאנשים לחזור לאכול אוכל אמיתי ו"לסלק את הזבל" מהתזונה, לא את השומן הרווי. מישהו עם שכל ישר בראשו יושב שם בקנדה ורואה את המציאות דופקת על החלון ובוחר שלא להתעלם.
אז עוד יש תקווה.
אבל גם בחזית הקלינית מתרחשים תהליכים מדהימים. לראשונה פורסמו תוצאות ניסוי מוצלח בתרופה המצליחה לצמצם דרמטית את אחוזי התקפי הלב והמוות אצל חולי סכרת! בכ 40%, לא פחות. תרופה. גלולה. עכשיו תנחשו מה הגלולה עושה.
האם היא מצמצמת את השפעת השומן בתזונה כדי לצמצם התקפי לב? לא!
האם היא מצמצת את השפעת החלבון בתזונה כדי לצמצם התקפי לב? לא!
התרופה Jardiance פשוט מסלקת את הסוכר. היא גורמת למטופלים להשתין את הסוכר מיד לאחר אכילתו במקום לצבור אותו בגוף. ת'כלס המציאו לנו פטנט כאילו אכלנו "דל פחמימות". וההפתעה הגדולה ביותר: זה עובד! היטב. להבדיל מתרופות אחרות המנסות להסתיר או "להחביא" את בעיית הסוכרת על ידי ניהול הסוכר בדם (אינסולין או מדכאי רצפטורים הפועלים בכיוון זה), התרופה הזו פשוט מסלקת את הסוכר מהגוף ולא מנהלת את רמות הסוכר בדם.
את התרופה הזו אפשר בהחלט למכור, אז יש לי תחושה שהתרופה הזו הולכת לעשות היסטוריה והיסטריה מסחרית.

מבחינתי, האמת הפשוטה מסתתרת הרבה לפני התרופות: אל תאכלו סוכר. אל תאכלו שמנים תעשייתיים. תאכלו אוכל אמיתי! ושומן רווי הוא חלק בלתי נפרד מאוכל אמיתי והוא ידיד קרוב של המין האנושי מאז ומעולם.

תהיו לי בריאים,
וחג שמח
דעאל

By Dael with 9 comments

בפעם האלף: האם שומן רווי מסוכן לנו (רמז: לא!)

כרגיל בארצנו הקודחת מטירופי קיץ ושגעונות הסתיו, העיתונות לא נחה וחדשות לבקרים מתפרסמים מאמרים שונים ומשונים המוכיחים עד כמה הפליאו מסוכן או לא בריא.
זה בסדר.
כמאמר הקלישאה: בהתחלה מתעלמים ממך, אחר כך מזלזלים בך, אחר כך תוקפים אותך, בסוף אתה מנצח.
לשמחתי, אנחנו כבר עמוק בשלב האחרון והכתבות והכותרות הן לא יותר מקרב מאסף של אנשים שעדיין לא השכילו להתעדכן או לא הסכימו להתפדח באמירת "חטאנו, עווינו, טעינו" פומבית .
לצערי יש קוראים הנאחזים רעד מכל מאמר דעות שכזה. אתמול היה זה מאמר בוואלה, פרי עטו של ד"ר מיכאל ויינפאס וכותרתו "מי מנסה לגרום לנו להתאהב מחדש בשומן רווי" ותוכנו הוא שילוב של מידע חלש עם תיאוריות קונספירציה. בכל מקרה, בגלל שקיבלתי מיילים מקוראים מודאגים, כתבתי שם תגובה, והרי היא לפניכם:

דוקטור, אני חושש שאתה טועה ומטעה את הציבור. אנא שים לב:

  1. כל המחקרים שהבאת הם תצפיתיים ולא קליניים ולכן בהגדרה, אינם יכולים לקבוע סיבתיות אלא רק להצביע על קשר. קשר אינו סיבה! זו גם הסיבה שמחקרי קורוליציה כאלו נחשבים רעים וזניחים כאשר מבקשים לבסס המלצות על פיהם. חוץ מלייצר כותרות הם מייצרים בעיקר טעויות קשות. הייתי ממליץ לך להבהיר לקוראיך כי הקשרים שהבאת, גם אם נניח שהם נכונים, אינם יכולים להעיד במאומה על סיבתיות.
  2. לא רק שהבאת מחקרים תצפיתיים, טרחת להביא מחקרים גרועים במיוחד. מחקר האלצהיימר שהבאת למשל, בדק ארבעה מחקרים אך באחד מתוך הארבעה שומן רווי דווקא "הועיל". הממ. מה נכון?
  3. "מחקר האחיות" שהבאת בהרחבה על הסיכון בסרטן כפונקציה של שומן הוא הבל מחקרי מוחלט המבוסס "תצפית" משאלונים שמולאו פעם בארבע שנים. מטורף. על אותו מחקר האחיות ממש התפרסמו הרבה מחקרי סביבה כבר לפני עשרים שנה (!). אחד המחקרים המפורסמים ביניהם מצא מובהקות סטטיסטית ואחלה קשרים שבעולם, ו"הוכיח" שנשים שנטלו הורמון אסטרגון הפחיתו ב 44% את שכיחות התקפי הלב שלהן. מיליוני נשים החלו על סמך המסקנות של המחקר ההוא (והכתבות בעיתונים), לצרוך אסטרוגן כמגן למחלות לב, אבל אבוי, במחקר קליני אמיתי (התערבות וניסוי השפעה של ממש) שנערך שנים אח"כ נמצא כי האסטרוגן דווקא מעלה את הסיכוי להתקפי לב ב 29%. אופס. ראה עוד על הנושא כאן. וספיציפית ובהרחבה רבה על הקשר כביכול בין צריכת שומן לסרטן השד, ראה את המאמר המאלף אך הארוך להחריד של דניס מינגר
  4. לעומת המחקרים התצפיתיים החלשים הללו, דווקא מחקרים קליניים בתחום הדמנציה והשומן גילו את ההיפך הגמור מטענתך. בעיקר ככל הנוגע לשומן הרווי מכולם – שמן קוקוס, שבמחקרים קליניים נמצא שוב ושוב כיעיל מאוד במניעה ובהפחתת סימפטומים במצבים דמנטיים . כך גם לגבי "שומן יוצר סוכרת" - כי מחקרים קליניים מראים את ההיפך המוחלט מטענתך (צריכת שומנים רווים והפחתת פחמימות היא אסטרטגיה יעילה מאוד במניעה ובטיפול בסוכרת).
  5. הייתי ממליץ לך להתעדכן מעט על המטה-אנליזות שנערכו בשלוש השנים האחרונות על "הסכנות" בשומן רווי (אלו מטה-אנליזות הכוללות מאות אלפי אנשים כל אחת). הממ. צריכת שומן רווי אינה מקושרת כלל לתמותה יתרה, לבעיות לב או לאיזשהי בעיה. רק לבעיית יחסי ציבור. ראה עוד על נושא זה בהרחבה
  6. אבל תרגיש טוב עם עצמך. במחקר שפורסם לפני שבוע, גילה ש 70% מהרופאים מחזיקים עדיין בתפיסות מיושנות ה"מפחדות" משומן רווי, למרות שעמדות אלו אינן תואמות עוד את ממצאי המדע העדכניים מהשנים האחרונות. ראה כאן.  
  7. בקיצור דוקטור, שווה להתעדכן ולקרוא מה באמת אומר המחקר, לא מה אומרות כותרות העיתונים.

שנה טובה ובריאה (עם הרבה שומן, זה טוב ללב).
וגמר חתימה טובה,
דעאל

By Dael with 9 comments

כיצד תעשו המון המון כסף בזכות הפליאו


אני מחזיק מעצמי מבין בשני דברים: בפליאו ובבנקים. יצא שהראשון הוא תחביב שלי כבר שנים ארוכות, והשני, היינו הבנקים, הם המקצוע והפרנסה שלי שנים ארוכות אף יותר. והנה אמש השניים התחברו להם בדרך קוסמית כאשר בנק ההשקעות קרדיט סוויס פרסם לעולם אנליזה לגבי מגמות עולמיות בצריכת שומן. (תקציר). מפתיע, לא?
תשאלו: מה לזרזיר אצל העורב? מדוע בנק השקעות יטרח ויכתוב דו"ח ארוך על כמה שומן רווי אוכלים בארצות הברית ומה יקרה (להערכת האנליסטים של הבנק) עד שנת 2030 בתחום?
שאלה טובה כי כאן העסק נעשה מעניין בהחלט.
האמת היא שכמות השומנים או הפחמימות במזון שלנו לא מעניינים את קצה העניבה ב 300 יורו של הבנקאים מקרדיט סוויס. אבל המניות של חברות המזון, הופה, כאן זה כבר מתחיל להיות עסק מרתק, לא רק מעניין. למה? כי בהשקעות מצליחים אלו שרואים את המגמה דקה אחת לפני כולם, אלו שיודעים לזהות את הפער בין הדימוי הנוכחי לבין האופק המסחרי האמיתי. אם אתה מצליח לראות מבעד לדוחות ומבעד לתקשורת את המצב האמיתי של החברה או השוק - או אז תוכל להשקיע בתבונה ו"להכות" את המדדים. זה הביזנס האמיתי של קרדיט סוויס.
נחזור לעניין השומן במזון.
בשוויץ כמו בשוויץ, דו"ח הוא עסק רציני ביותר, ודו"ח בנקאי הוא רציני שבעתיים ודו"ח של קרדיט סוויס נוטה להחשיב את עצמו לטופ של הטופ. אוקיי. ידידינו הבנקאים שאינם מבינים מאומה בתזונה אבל יודעים להריח כסף לפני שהרוח מתחילה לנשוב, ישבו לעבוד. הם קראו 400 מאמרים מקצועיים על נושא הסכנות הבריאותיות של הכולסטרול והשומן, ובמקביל ערכו שני סקרי עומק: האחד מול רופאים ותזונאים והאחר מול צרכנים.
המסקנות של הדו"ח מדהימות, לא פחות.
סטפנו נטלה, מחבר הדו"ח וראש חטיבת מחקר שוקי הון (=לא פראייר אבל לא תזונאי בעליל), קובע מסקנות שנשמעות כאילו אני כתבתי אותם: "שומנים טבעיים ולא מעובדים הם בריאים לאדם, והם חלק מתהליך שינוי חברתי שעובר ויהפוך אותנו לבריאים יותר"  (!!!).
כיצד אנליסט בכיר המתמחה במניות הופך לגורו בענייני תזונה ובריאות? פשוט: הוא לומד נתונים ועובדות ולא קונה ומוכר לפי אגדות ותחושות.


צוות המחקר של קרדיט סוויס מצא כי השדה המחקרי שינה את ממצאיו וכיום מסיק חד משמעית כי אין כל בעיה בריאותי בצריכת כולסטרול ושומנים טבעיים לא מעובדים (כלומר מחיות ומפירות. כל השאר מעובדים לעייפה). מאידך הוא מזהה כי 70% מקרב הרופאים וקצת פחות מזה בקרב התזונאים סבורים כי שומן וכולסטרול רעים מאוד ללב ומסוכנים. מצד שלישי הוא רואה כי הצרכנים מצביעים ברגליים ומגבירים מהותית את צריכת השומנים הרוויים (למשל צריכת חמאה בעלייה דרמטית), ומצמצמים בצריכת פחמימות ומזון מעובד. המסקנה של סטפנו היא שהממסד עדיין שבוי במיתוסים אבל המשקיעים כדאי שיקשיבו לממצאי המחקר ולחכמת ההמונים. לפי הדו"ח עד שנת 2030 אנו צפויים לראות כי:

  • צריכת השומן תעלה לנפש ב 23% (והצפי הוא גידול של לפחות 2% בשנה, שזה מטורף)  וצריכת החלבון ב 12%. אנו צפויים לראות ירידה בכמות הפחמימות!
  • הם נכנסים לדקויות: צריכת שומן רווי תגדל וכך גם צריכת שומנים חד בלתי רוויים, אבל שומן מסוג אומגה 6 יפחת. מעולה!  
  • צריכת הביצים תגדל דרמטית (ל 350 לשנה במקום 235 כיום. זה 50% גידול) וכך גם צריכת הבשר האדום והעופות ואפילו הדגים.
  • צריכת מוצרי חלב רזים תקטן ותהיה חזרה למוצרי חלב שמנים.
  • ועוד פנינים רבות

הכל מילים קשות במטבע עובר לסוחר של בנקאי ממושקף, לא פנטזיות של בלוגר כזה או אחר. כי השכל והאמת לא חונים אצל קבוצת "מומחי בריאות" שמסרבת להקשיב למחקר העדכני או מתביישת להודות "טעינו". כאן המהפיכה היא שלכם ושלי. כאן אנחנו יוצרים את השינוי בעצמנו, וההרגלים שלנו ושל מיליונים כמונו בארצות הברית ובאירופה (שפתאום התחילו לקנות חמאה בסופר), הם ששיכנעו את האנליסטים בבנק להפשיל שרוולים ולראות "מה הולך כאן". כי לאור המסקנות והנחרצות מאוד הללו (בדרך כלל אנליזות שוק הן הרבה פחות נחרצות, דרך אגב), כדאי לשקול את הפעולות הבאות:

  • אני לא בטוח שמניות של חברות עתירות פחמימות מעובדות הן השקעה אסטרטגית מוצלחת (קוקה קולה, אוסם... )
  • חברות ומגזרים המבוססים על שמנים צמחיים (גידול, תיעוש, הפקה, הפצה, שימוש) עלולים לחטוף מכה קשה
  • לעומת זאת חברות או מגזרים של מגדלי משק חי, או של ספקי ציוד למשק החי למזון, עשויים לצמוח מאוד 
  • מניות או מוניטין של חברות יעוץ תזונה או המתפרנסות מפחד השומנים יצטרכו לחשב מסלול מחדש.
  • תעשיית התרופות הנמכרת והמצליחה בהיסטוריה האנושית, הסטטינים, עלולה להפגע ביותר. מדובר במכונת כסף המגלגלת מחזורים דמיוניים. אם אתם מושקעים בפייזר, אז הענף של הליפידור מתחיל לרעוד.

(תזכורת ובעיקר אזהרה: אני ממש לא יועץ השקעות אז נא להתייחס לנ"ל בהתאם)

ועדיין, אני לא בטוח שמישהו מאיתנו, הקטנים, יצליח להכות את השוק ולהרוויח המון כסף בזכות הפליאו, אבל אם בזכות הכסף הגדול, משהו במציאות התחיל כעת לזוז, אז אני חושב שהרווחנו יפה מאוד בכל מקרה!

מה דעתכם?
כרגיל, הרגישו חופשי לשתף, להעיר או להאיר כאן בתגובות או בפייסבוק. בכיף.
דעאל


By מר קדמוני with 6 comments

מה נאחל למשפחת קדמוני לשנה החדשה?

שנה חדשה תתחיל הערב, ועמה, כמו כל שנה, יעלו בנפשנו גם אמונות ומחשבות, שמחות, ציפיות ותקוות. כי אנו מבקשים שתהיה לנו שנה טובה של ממש.
אז מעבר לאיחולים האישיים שכל אחד מאחל לעצמו ולמשפחתו, הנה כמה דברים שאני מאחל לעצמי, ולכם, כקהילה, מכל הלב ממש:
  • שנה בה נמשיך לראות כיצד יותר אנשים ונשים מתוודעים, מתנסים ומתאהבים בדרך הקדמונית. באורח החיים הפשוט, הטבעי, הבריא שהגוף שלנו משגשג בו. כמו בשנה החולפת, בה הקהילה הכפילה ושילשה את גודלה (לא מספרים מדויקים, אבל הערכה זהירה), אני תקווה שבשנה הקרובה נמשיך ונראה עוד אנשים שואלים, ומגיבים, ומספרים ומתלהבים, ומעלים תמונות שלהם לפני ואחרי וצוחקים כל הדרך. זו לא רק משאלת לב אלא מציאות שכל אחד ואחת מאיתנו משפיע עליה ומכיר אותה מקרוב. זה הרי "מדבק". ואתם ודאי מכירים את זה טוב ממני. 
  • שנה בה יותר רופאים ומובילי דעת קהל בתחום הבריאות יודיעו בכל רם כי זה עובד, זה נכון, שהטירוף של "מעט שומן" כמעט והוריד שאולה חצי מאוכלוסיית המערב. זה כבר מתרחש. השנה איגוד הקרדיולוגים הישראלי כבר הודה שהיה בידו טעות "אין צורך יותר בשמירה על דיאטה דלת שומן וכולסטרול לחולי לב". ממש כך. השנה גם ועדת התזונה האמריקאית, בהמלצותיה (היוצאות פעם בחמש שנים), הודתה כי דיאטה דלת שומן אינה מועילה, וכי החלפת שומן בפחמימות מובילה לבעיות לבביות, ועוד ועוד. כן, כבר כתב לי מנהל מחלקה בבית חולים שהוא פליאוליתי כבר חצי שנה ולהפתעתו הרבה הרבה מבעיות הבריאות שלו נפתרו. כמוהו כבר עוד רופאים ורופאות הצטרפו ועוד תזונאים ותזונאיות, נטורופתים ומטפלים. כן, זה עובד והשנה לא רק בגזרת הציבור אלא גם בגזרת המטפלים נגיע למסה קריטית.
  • שנה בה הקהילה תמשיך להפגין את חוסנה ומשמעותה הצרכנית. כבר השנה היה שינוי עצום - נוצר השוק הפליאוליתי, ונולד גם שוק פליאו נוסף, ויחד עם זה עוד יצרנים קטנים החלו לייצר מוצרי איכות לקהילה: מקבנוסים ללא גלוטן וחומרים משמרים, דרך תבלינים ללא שמן צמחי או מונוסדיום, דרך יצרני מעשנות וגרילים, סכינים וקרקרים, ועוד ועוד. השנה, כך אני מאמין, נמשיך ונראה התחזקות של המגמה הזו. נראה יותר מודעות ויותר אפשרויות גם במרכולים וברשתות, נראה עוד יצרנים המתאימים את התוצרת שלהם עבורנו, ונראה עוד צרכנים שמבקשים וששואלים: "יש בזה חומרים משמרים?", "זה בשר טרי או מופשר?", "באיזה שמן אתם מטגנים את החביתה?" ו"האם אפשר לקבל בקפה שמנת במקום חלב?". זו הדרך למהפכה צרכנית שאנו מובילים. כדי להרחיב את סל האפשרויות נציע מהר מאוד מוצרי איכות ב paleo.co.il בדיוק כדי שלא תצטרכו לשאול שאלות (או לקבל תשובות חצי אמיתיות...). 
  • שנה בה החברים יפסיקו לשלוח לנו הודעות ווטסאפ עם ציטוטי כותרות של YNET בסגנון "האדם הקדמון מת מהתקפי לב" או "האדם הקדמון לא אכל רק בשר!!!". לא בגלל שיפסיקו להיות לנו חברים, אלא בגלל שהעיתונות תתבגר ותתחיל להתייחס קצת יותר ברצינות לבריאות הציבור (הלוואי) ושהביקורת, אם ישנה, תהיה עניינית ולא כותרות סנסציונית שאין מאחוריהם ולא כלום אלא שקרים. אבל אולי זו כבר תקווה גדולה מדי להניח על כתפי השנה הבאה.
  • שנה בה עוד ועד אנשים יפנימו כי מצב הבריאות של הפרט הוא יותר מאשר מספר ה LDL . אני פוגש עוד ועוד אנשים שצמצמו דרמטית את היקף המותניים שלהם, שקיבלו אנרגיות נהדרות, שישנים טוב יותר, שירדו עשרה+ קילו ממשקלם, שנפטרו מבעיות שונות, שירדו אצלם רמות הסוכר ורמות השומנים בדם, שעלתה רמת ה HDL, שירד לחץ הדם (והכל אצל אותו אדם. אותם אנשים) - כל אלו סימנים מובהקים ומעולים לבריאות טובה יותר ולסיכויים גבוהים יותר לחיות בריאים לאורך זמן. אבל אם ה LDL עלה מעט, או הו, אז רבים מדווחים על "אכזבה". אז זהו, שלא. מצב בריאותנו הוא לא מספר בודד כלשהו בתוצאות בדיקת הדם . גובה ה LDL עלול להצביע על בעיה כמובן, ובמיוחד בערכים גבוהים במיוחד, אבל אם ה LDL הוא עכשיו 135 (וזה כבר נצבע בצבע אדום ומסומן מחוץ לסוגריים בחלק מהקופות!!!), זה לא אומר מאומה על הידרדרות. אם כבר, כנראה שההפך הוא הנכון. 
  • שנה בה תמשיך הצמיחה המטורפת של קרוספיט ומועדוני הכושר הפונקציונלי בארץ. בי נשבעתי שביום שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, לפני כמעט תשע שנים, היתה משבצת קבועה בפינה השמאלית העליונה ובה כתוב על עצמי את התיאור הבא "מתאמן בקרוספיט, ומעודד את השיטה לעלות לארץ ולהתנחל בה". לא שיערתי אז כי כעבור כמה שנים זה אשכרה יתרחש, ושאחרי עומרי בהרצליה יקומו עוד ועוד מועדונים, וכך שרק בשנה האחרונה מספר המועדונים בארץ הוכפל והוא עומד כעת על 52 !!! זה פסיכי ויש לי הכבוד והעונג להרגיש שעשיתי משהו בעניין הספורט הזה, ובעיקר, לאחל שהשנה הבאה תמשיך ותחזק את המגמה: כי כושר זה לא רק מרתון ארוך ומשמים אלא אימון קצר וקשה ופונקציונלי ומגוון וכיף. לא ככה?
  • שנה בה אמא שלי כבר לא תשאל אם זה בסדר לשים סילאן בתבשיל כי היא כבר תדע לבד את התשובה וכשאורחים מוזמנים אלינו לארוחה הם לא יהיו מודאגים האם "אוכלים אצלכם רק בשר?" 
  • שנה בה נשכיל להקשיב, ונצליח לתקשר. עם חברים, עם המשפחה, עם התקשורת, עם אנשים שחושבים אחרת מאיתנו. וגם עם עצמנו: בשמחה, בפתיחות, בסבלנות, בחיוך.
  • שנה בה נגלה כי גם השכן ממול הוא בעצם בדיוק כמונו. 


שנה טובה יקירים,
שנה טובה.
(וכרגיל, תרגישו חופשי להוסיף מחשבות ואיחולים לקהילה כאן בתגובות, כדי שיהיה עוד יותר שמח).

By Dael with 3 comments

צידה לדרך

"יש לך הודעת ווטסאפ שלא נקראה" כך סימן לי האייקון בפינה השמאלית העליונה של הטלפון הבוקר.
סימן תמים ורגיל של ווטסאפ. עיגול שבתוכו שפורפרת, ואני לא ידעתי שכשאקליק עליו תתגלה לי תמונה קטנה שתטלטל אותי ככה פתאום באמצע היום.
...

עיניים גדולות וכחולות, זה היה הדבר הראשון שראיתי.
מביטות היישר אלי - רואות לא רואות אותי אבל פקוחות ומאירות.
הרגשתי שהחדר זז במעגל עצום, כמו תקליט, ושהזמן עצר את מהלכו. כמו במטריקס המבטים שלי ושלה נפגשו בחלל שמעל למיטה והמצלמה הדמיונית עשתה תנועת 360 מעלות כשאני קפוא במקום ולא נושם.
דווקא החזקתי אז ביד מצלמה אמיתית לגמרי ותיכננתי לצלם את הרגע ההוא אבל כשפגשתי את העיניים הבנתי שאיני יכול לצלם ושאם אביט כעת בחדר דרך העדשה אאבד את תחושת המציאות שאחזה בי והקסם של הרגע יעלם.
לא רציתי שהוא יגמר לעולם.

...
בהודעת הווטסאפ הבוקר היתה תמונה, ובתמונה שוב מביטות בי אותן העיניים, ולתמונה גם כותרת: "אדון לעצמי".
ושם את יושבת בשמלה ירוקה ועם כתר פרחים לבנים על הראש. בדיוק כמו ביומולדת שנתיים. כמו בגן חובה. כמו בכיתה א'. כמו אתמול. רק הכותרת השתנתה. הכותרת ואת וכנראה שגם אני השתננו מאז.
כי אתמול עברו שמונה עשרה שנה מאז הרגע ההוא, בו ראיתי אותך בפעם הראשונה ועד ששלחת לי את הווטסאפ הזה, וכולך חיוכים.

...
השבוע גם עזבת את הבית.
וכבר עלית על האוטובוס שלקח אותך אל המדבר בו תבלי את השנה הראשונה לעצמאותך, לחירותך, לבגרותך. נסעת ללמוד. שנה מכינה לפני צבא שלאחריה הצבא כבר יקרא לך. ואחר כך בטח טיול איפשהו ואז לימודים ועבודה וחיים שלמים ונפלאים שמחכים לך לפנים. ואת כל זה אמנם ידעתי כבר מזמן אבל רק הכותרת שכתבת:"אדון לעצמי" חיברה אותי למציאות וטילטלה אותי טלטלה הגונה.
וכעת, משהתבגרתי, אני יכול לנסות לכתוב לך כמה מילות-צידה שלא יכלתי לומר אתמול, כשהיית עוד קטנה.

...
אדון לעצמי

כמו כל הורה, אני רוצה לחשוב שעד היום עטפנו אותך היטב היטב וסביב סביב בצמר גפן מתוק ורך, כזה שמשכך את המהלומות המגיעות מן העולם החיצון. וכעת, באור המסנוור והבוהק של המדבר, אין שום ערפל ורוך המפרידים בינך לבין המציאות ואת ההחלטות את צריכה לקבל בעצמך. כמו כולנו, גם את תמצאי את עצמך מהר מאוד עומדת על שפת הבריכה, מתלבטת האם לקפוץ פנימה או להמשיך לעמוד בחוץ. ואת מעולם לא היססת לקפוץ אל המים ומיד לשאוג בשמחה. אז כן, אם זה טוב, אם יש בזה הזדמנות ויכולת להתפתח ולגדול, אז זנקי קדימה בלי חשש, כמו תמיד. יש בך את האומץ והנחישות, היכולת והכלים להחליט נכון, לעשות את הדבר המתאים, להצליח בכל שתבחרי. רק אל תהססי, עשי. 

את עובדת כבר מגיל צעיר. קודם במכולת, אחר כך בחנות השמלות, אחר כך בצילום אירועים. חרוצה ושמחה, מותירה אחריך שובל של חיוכים המרפרפים על לחיי הלקוחות עד שאלה ואלה, החיוכים והאנשים, נמוגים באויר או ממשיכים לדרכם ואינם מבינים מה פשר החיוך שנדבק בהם. והנה את יוצרת קשר, קושרת שיחה, כורתת ברית ומרתכת חברים זה לזה. בעולם האמיתי, זה של המבוגרים, זה שהוא גם שלך מעכשיו, אלו תכונות נדירות מאוד. מעטים הם האנשים המרהיבים לעשות, המרחיקים לראות, המעזים לנסות והנחושים להתמיד. היי חלקך עם האנשים המנסים וההולכים קדימה. אמנם לא תמיד אפשר, ולא תמיד זה נכון, ולעתים רק רוצים להתכרבל בשמיכה ולכסות את הראש, אבל גם מבעד לשמיכה תוכלי לשמוע את רובין ווילאמס לוחש תלמידיו "קארפה דיאם!". קומו. נצלו את היום, חיו את החיים במלוא עוצמתם, שתו את לשד הנעורים, שאפו את ניחוח הרגע, נשמו את החירות. ואת זה אפשר להשיג רק בעשייה, רק בהליכה קדימה.

את ממריאה עכשיו אל המרחב, יוצאת אל האור, דוהרת אל האופק, ותגלי שם המוני אנשים חדשים, אחרים, שונים. אנשים שיאתגרו את הנחות המוצא שלך, שיציגו מודל אחר למה נכון ומה ראוי, שיעשו בחירות שירתקו אותך ואולי בחירות אחרות, שיזעזעו אותך. תכירי אנשים עם חזה נפוח המקרקרים ואינם עושים, ואחרים שתקנים, הנחבאים אל הכלים אך שידיהם מלאות עשייה וברכה. תמצאי גם אנשים שסולם הערכים והדעות והפעולות שלהם נבנה בקנה-מידה אחר לגמרי מזה שלך, ועדיין, אולי תחלקו חדר, או אוהל, או חיים שלמים. ומעתה איננו נמצאים שם כדי להרחיק או לקרב את העולם ממך ואלייך, ואת היא זו שצריכה לבור את המוץ מהתבן ולראות אל נפשו של האדם שמולך - הטובה היא אם רעה, היש בה רוך, אם אין. ואת לבדך תגלי זאת, בדיאלוג מתמשך עם הסביבה ועם הדמויות החדשות שיופיעו על הבמה של חייך, כי אין עוד במאי חוץ ממך, ואין עוד שופטת. אז תעשי מה שנראה לך צודק וחכם ונכון, לא מה שנראה לאחרים ככזה. כן, גם אם לאחרים האלה קוראים אבא ואמא.  

את יוצאת לעולם עמוסה בכל טוב, משאירה ברציף חברים ואחים והורים ומשפחה. ודעי שאלו יעמדו וישמשו לך לעולם לעוגנים בחייך. יבשת איתנה אליה תוכלי תמיד לחזור. מקום בו תוכלי לעגון בכל עת שתשובי מהפלגות חייך, מנדודי נעורייך, מהרפתקאות עצמאותך. כי התבגרות היא היכולת להרים עוגן ולהתרחק, אך גם לאחוז בגלגל ההגה ולדעת תמיד מאין באת, גם כשאינך יודעת לאן את הולכת. אם תקחי איתך בתרמילך את שורשיך ומורשתך תוכלי לנטוע אותם בכל מקום.

את עומדת מול המבחן הגדול הראשון של חייך: מבחן אי הודאות. הילדים פטורים מהדאגה שבאי הידיעה. אולם לעומתם אנו, הבוגרים, יכולים לדמיין את ההזדמנות המחכה מעבר לפסגה אך גם את הערפל והחושך שמעבר לה. ומעתה ואילך את זו שצריכה להחליט מה מסתתר מאחורי ההר: ההזדמנות או הסכנה. וזוהי תחושה מפחידה אך גם מסקרנת ומרתקת ומעצימה ורק הבוגרים באמת זוכים לטעום אותה. התחושה של להקים עסק חדש, של לצאת ביוזמה חדשה, של לרקום קשרים חדשים, של לקחת אחריות. והנה עוד מעט והכלים שצברת איתך בנעורייך יעמדו למבחן ואלו שיהיו חסרים תשיגי בעצמך, כי אין מנוס מההתנסות, ואין קיצורי דרך מהעשייה. אך יצאת לדרכך עמוסה כל טוב, וסולם ערכים חזק מונח על כתפיך, ולב טהור פועם בליבך ורציף מלא המון אוהבים מחכה לך מאחור. ויש לך כל מה שנדרש: בליבך, בראשך ובביתך.

היי ברוכה ואמיצה ילדה שלי.
אוהב,
אבא

By מר קדמוני with 4 comments