אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

מי שילם כסף כדי שנהיה חולים ושמנים? לא תאמינו איך רימו אותנו!


לפעמים אני מרגיש כמו הילד שצועק המלך עירום אבל הקהל ממשיך להתבונן במצעד האיוולת ולנופף בידיים ובדגלים.
המלך עירום!
התחלתי לצעוק לפני הרבה שנים, כאן בבלוג, על השקר וההבל שבפירמידת הבריאות וכיצד זו מעודדת תחלואה ומוות, ולא בריאות או אנרגיה והמשכתי מכל במה נוספת, בטלויזיה, בספר שלי, באתר שלי paleo.co.il ובכל מי שרצה לשמוע.
למשל,
לפני שש שנים כתבתי כאן מכתב פתוח לשר הבריאות, אז ליצמן, כדי שיקרא, ואולי יעשה שינוי. אחרי שנתיים החליפה אותו יעל גרמן ועידכנתי את מושא הפוסט בהתאם. אחרי שנתיים נוספות שוב החליף ליצמן את גרמן, ואז כבר לא טרחתי לשנות את השם בפוסט. למי אכפת? הרי עולם כמנהגו נוהג והפירמידות ממשיכות להפיל חללים ומשרד הבריאות מנסה להמשיך להרוג אותנו, בשם הצדק וטובת הכלל. ממש כך.
עכשיו יצקצקו המצקצקים בלשונם: נו באמת, על מה אתה מדבר? משרד הבריאות נגדנו? הרי זה המדע. הרי ידוע ששומן רווי הוא מסוכן לנו ושפחמימות טובות לנו. לא ככה?
זהו, שלא. ממש ממש לא.
על העובדה ששומן רווי אינו מסוכן לנו כבר שפכתי נהרות של דיו (למשל כאן וכאן) וכל המחקר, חזית לחזית, אומרת את אותו הדבר. אבל ממש היום נחשפה האמת המרה על המיתוס המתוק של הסוכר. 
על האמת מאחורי המדע הרע שעמד בבסיס המלצות כתבתי פרק שלם בספר (יש את הפרק הזה גם חינם אונליין, ללהוטים), כולל על מחקר שבע המדינות המפורסם של קיז, שהנציח בתודעת ההמונים את השטות ההופכת קשר (שיקרי: ככל שאוכלים יותר שומן יש יותר התקפי לב) לסיבה ("אמיתית": שומן גורם להתקפי לב).
אבל היום, היום, נחשפה עוד שכבה במסכת השקרים והעיוות שאנו, כולנו, הלכנו שולל אחריה.
הניו יורק טיימס מפרסם כתבה נרחבת על הנושא, בעקבות מחקר מדהים (לא פחות) שחקר את ההיסטוריה של ההמלצות התזונתיות והמחקר התזונתי באמצע המאה הקודמת בעזרת "אנליזה היסטורית על בסיס מחקרים פנימיים של התעשייה" וויקיליקס מודל שנות השישים, עכשיו!
כן, שנות השישים העליזות היו מאופיינות לא רק בהיפים, בפולסוואגן טרנפורטר עם גלשן על הגג, ובטיסות ראשונות לחלל, אלא גם במירוץ מדעי בנושא מחקרי התזונה. וחוקרים זריזים החלו להבין כי הסוכר עלול להיות האשם למגיפת התקפי הלב באמריקה. לובי הסוכר היה אז בימיו הראשונים אבל היה מורכב מאנשי עסקים ממולחים וחדי חושים, והם החליטו להשיב מלחמה שערה. 
לכן בשנת 1967 פנה לובי הסוכר, שכבר היו לו תכניות גדולות למשקאות ממותקים ומה לא, לשלושה חוקרי תזונה מובילים בתחומם. לראש בית הספר לתזונה באוניברסיטת הארווארד (יותר מזה? אין!), ולשני מדענים מובילים נוספים כדי שיפרסמו מאמר מפתח כנגד מחקרי האנטי-סוכר שהחלו לצוץ אז. הם שילמו לחוקרים אלפי דולרים קאש מאני (קצת פחות מעשרת אלפים דולר, שהם כ 50 אלף דולר בערכים של ימינו) כדי שהאינטרסים יהיו ברורים. כדי שלא תהיה שום טעות, המחקר חשף את התכתובות בין החוקרים לבין המממנים של המחקר, ושם הם מתחייבים למצוא את השומן אשם ואת הסוכר טוב ומועיל. והחוקרים שולחים לאנשי הסוכר את הטיוטות ואת המסקנות, לאישור מקדים. תנחשו מה היתה המסקנה? צדקתם!  
המחקר השקרי, שהפך לאבן פינה במסע הצלב נגד השומן הרווי ובעד הפחמימות, פורסם ב 1967 בלא פחות מאשר ב British Journal of Medicin שהוא הגביע הקדוש של יוקרה ואיכות במחקר.
וכדי לעשות את הדברים מעניינים הרבה יותר, הרי שאחד משלושתם, ד"ר מארק הגסטד, הפך מיד לאחר מכן ליו"ר תחום התזונה במשרד החקלאות האמריקאי והיה בין חברי הועדה המפורסמת ההיא, שעיצבה את פירמידת המזון האומללה ההיא, אותה פירמידה שמשרד החינוך שלנו מחייב ללמד גם היום כל ילד בגן, ביסודי ובתיכון. אותה פירמידה הממשיכה להפיל חללים ומתים מדי יום, בארץ ובעולם כולו, אנשים תמימים שאוכלים הרבה פחמימות ומעט שומן כי זה מה שמשרד הבריאות אומר לנו.
אנשים שמתים לשווא בגלל תעשייה שיקרית ואינטרסנטית.
ואם אתם חושבים שזה נגמר לפני 50 שנה, אתם נאיבים.
רק השנה נחשף שקוקה קולה מימנה במאות מיליונים (!) מחקרים בעד סוכר והמראים כי אין קשר בין צריכת סוכר להשמנה במשך שנים. כך גם שאר התעשייה. 
מעט רופאים, מעט מדי, ומעט תזונאים, מעט מדי, מבינים כבר כי הונו את כולנו במשך חצי מאה. 

"סטלין, צ'אוצ'סקו וג'ינג'ס חאן ביחד לא הרגו הרבה אנשים כמו שהרגו הדיאטניות שקידמו את פירמידת הבריאות!"
(הקרדיולוג ד"ר קיציס מצחיק וקולע, בקורס מובילי הפליאו בקהילה). 


כי אנחנו, ורק אנחנו, אחראיים לבריאותנו.
אנחנו, ורק אנחנו, נחליט מה טוב ומה בריא.
אתם, אני ועוד מיליונים רבים כבר גילו את הסוד הקדמוני, את אורח החיים הפשוט והבריא של העבר, את היופי והחכמה של אוכל אמיתי, מזין ומתגמל וטעים.

אז תהיו לי בריאים יקירים, תהיו לי בריאים.
(ואל תאמינו למה שכתוב בעיתון או לכל כרזת בריאות בקופת החולים או בבית הספר. זה כנראה יהיה שקר ממומן).

דעאל

By מר קדמוני with 16 comments

כל מה שצריך לדעת כדי להיפטר מכאבי גב (חלק ראשון)

כשהייתי ילד בן שלושים, היה לי חום גבוה לפעמים, אבל המטרד האמיתי בחיי היה כאבי גב. כמעט מדי בוקר הייתי מזדחל מהמיטה תפוס ודואב ופעם פעמיים בשנה נותרתי מושבת לכמה ימים עם "גב תפוס". ככה זה אצל כל השיריונרים אמרו לי חברי למילואים. הפגזים, הפלטות בזוקה, הפטיש חמש בהחלפת הזחל – כולם דפקו לנו את הגב. ככה זה אצל כל מי שעשה קרבי אמר לי אבא שלי בטלפון, עת ששכב עם גב תפוס במיטתו שלו. ככה זה אצל בני האדם אמר לי ידידי האורתופד. תנועה אחת לא נכונה והופ, כאבים לכל החיים. שמע, לא באמת אפשר לדעת מה יש לך, כך אמר הרופא, ול 90% מהאנשים הסובלים מבעיות גב לא מוצאים שום בעיה בצילומים או בדיקות. פשוט כואב.
והאמנתי להם.
חשבתי: זה מה שיש.
אני בן שלושים. שמן עם גב עקום וכואב
האמת היא שטעיתי בענק.
עובדה: עברו כבר חמש עשרה שנים מאז היותי צעיר שחצן ותפוס, והנה היום, למרות הגיל, הגב שלי מעולם לא היה במצב טוב יותר. לא כואב לי, לא נתפס, לא מרגיש תקוע או מוגבל בתנועה. את נקודת השינוי שלי תיארתי בספר "הסוד הקדמוני" – בתנועה, בתזונה, בסגנון החיים.
לי זה עבד.
בהתבוננות לאחור, והתבוננות לצדדים, אפשר לזהות כמה גורמים לגב כואב, וכמה אפשרויות להתמודדות.
1.      שחיקה. מסתבר שישנה לא מעט אמת בהתייחסות של אבי וידידי לבעיות הגב כפונקציה של השירות הצבאי בסדיר. לגוף שלנו הוא מכונה עם מכניקה מופלאה אבל במיוחד ככל שהגיל עולה, וככל שהגוף חשוף ליותר עומס שאינו מותאם ליכולת הפיסית של המפרק, המכניקה של המפרקים עלולה להשחק. זה אומר שעלולה להיות יותר פגיעה ברקמות החיבור (כמו סחוס למשל), ואז יהיו כאבים, שילכו ויתעצמו ככל שהשחיקה ממשיכה ברצף. לדוגמה: אנשים שכואבת להם הברך רק לאחר עשרה קילומטרים של ריצה או מתחיל לכאוב להם הגב לאחר הליכה של כמה שעות. זהו סימפטומם קלאסי של בעיית שחיקה. כאב גב המגיע ומתגבר לאחר זמן של חזרה מונוטונית על התנועה, והולך ופוחת לאחר מנוחה. אם זה המצב שלכם, כדאי לזהות את השחיקה ולפצות בחיזוק המערכת התומכת.
2.      דלקתיות. הצד השני של המטבע הוא כאבי גב הנובעים מדלקת במפרקים או בעצמות הגב. כאבים אלו דווקא פוחתים אחרי שהגוף "מתחמם" או נכנס לפעילות וחוזרים ומתעצמים ברגעי מנוחה ושקט, כמו בלילה או בבוקר מוקדם, כשהגוף נוקשה אחרי שנת הלילה. אם אלו הסימפטומים שלכם, טיפול בדלקתיות יהיה בעדיפות גבוהה. זה יקרה בעיקר על ידי שינוי של המזון שאתם אוכלים.
3.      הליכה והנעלה. לא כולם זוכרים שרק לא מזמן ירדנו מהעצים. אתם ואני. מאז אמנם הסתגלנו היטב להליכות ארוכות, אבל נעליים נכנסו לאופנה רק אתמול. אנו הולכים ימים ארוכים וחיים שלמים בנעליים צרות, כבדות ומקומרות, וכף הרגל שלנו אומרת נואש. האפקט של הנעל הוא מדהים על כל היציבה של הגוף, על זוית הכיפוף של הגב ועל מנח חוליות השדרה זו על גבי זו. אני זוכר זאת היטב. בשנת 2001 הייתי בנסיעת עבודה לניו יורק, עם חליפה וכל העניינים של הו הא, ונעליים מבריקות. בניו יורק הולכים המון, אבל המון, ברגל. בסוף היום חזרתי למלון, בלקסינגטון פינת 34, כמעט הגעתי, והייתי רק צריך לחצות את הכביש, שלושה ארבעה נתיבים. היתה תנועה דלילה אבל למרבה האימה באמצע הכביש הרגשתי שאני נתקע, פשוט כך. שהגב שלי כל כך כואב שאני בקושי מצליח לחצות את הכביש. הבטתי מטה, אל הנעליים השחורות שלי וראיתי שחור. נעליים נכונות והליכה נכונה הם קריטיים לבריאות הגב שלכם.
4.      תנועתיות. למדתי מידידי עידו פורטל אמרה סינית עתיקה וחכמה: אדם זקן כמו עמוד השדרה שלו. זה כל כך פשוט וכל כך נכון. כולנו רואים את "הזקנים" שמתקשים להתכופף, לקום או לנוע. ההתקשחות של הגב היא אולי סימן ההיכר הבולט מכל של ההזדקנות. לעומת זאת, אנו מביטים משתאים כשאנו רואים אדם בעל טווח תנועה נרחב בגב, המסוגל להתכופף בקלות, לפתל את גופו, לקפוץ או לזחול. התנועה הזו לא רק טובה כשלעצמה היא גם מגנה עלינו מפציעות כי הגידים, הסחוסים, השרירים העוטפים – כולם ארוכים יותר, חזקים יותר, גמישים יותר, ומונעים מהעצמות להשבר או לצאת ממקומן כתוצאה מחבלה או מתנועה לא נכונה. מי שיודע לזוז היטב, לעולם לא יתפס לו הגב כשישלח את ידו אל המדף העליון של המזווה. כמה אתם זזים במרחב?
5.      ישיבה. אורח החיים המודרני, העבודות החדשות (מחשבים, קופאים, תלמידי ישיבה ורואי חשבון, you name it) כולם כמעט מחייבים אותנו לבלות שעות על שעות מדי יום רכונים ליד שולחן משרדי. בישיבה על כסא. חוזרים מהמשרד (בנהיגה, בישיבה) מגיעים הביתה ושוב יושבים, הפעם על כורסה. אבל התנוחה של הישיבה אינה מותאמת לחלוטין לגוף האדם ולכן הגב שלנו מתחיל לתעתע. להתעוות, להתכופף, להתקשח ולכאוב. לפני שלושים וחמש שנים, ואני ילד בן עשר, ביקרתי בביתו של השופט העליון חיים כהן, במסגרת של חיפוש קרובי משפחה רחוקים שתקף את הורי. הוא היה אז כבר ישיש בסוף שנות השמונים לחייו, אבל נותר גבוה ומרשים. בחדרו, עמוס הספרים, הוא עמד ליד "סטנדר" של תלמידי ישיבות וסיפר שאת פסקי הדין שלו כמו גם את שעות הקריאה הרבות עשה בדרך כלל בעומדו ליד הסטנדר. הרגל משנותי בישיבה, כך אמר.  כמה שעות אתם יושבים ביום? כמה אתם עומדים? והאם אתם מבינים שהעמידה, או שולחן עבודה בעמידה, עשויים לשנות לכם את החיים.
6.      שרירי ליבה. עמוד השדרה שלנו אינו ניצב בחלל ריק. הוא מוקף שרירים, רצועות וגידים ואחוז (או אוחז) בגוף. השרירים המייצבים את עמוד השדרה סמוכים אליו אולם גם נמצאים בחלק הקדמי של הגוף, שרירי הבטן, הבטן התחתונה, הכתפיים והחזה, כולם משחקים תפקיד ביכולת של הגב שלנו לנוע ולפעול כהלכה, בלי חריקות ובלי כאבים. שרירי ליבה חלשים יגרמו לגב שלנו לקרוס, ליצור כיפוף עמוק מדי או לא יגנו עליו מתנועות פתאומיות. שרירי הליבה מתחזקים בעבודה איטית ופנימית שאינה "אטרקטיבית" לרבים מעושי הספורט. אם אתה רץ מרתונים, ובזה מסתכם הספורט שלך, סביר להניח כי שרירי הליבה שלך יהיו חלשים. אם אתה עובד במכון כושר כל שרירי קבורת היד ועל מסת שריר הרגל, גם אז סיכויים רבים כי שרירי הליבה מוזנחים ומתנוונים, והדרך משם למיחושי גב, קצרה וכאובת.
7.      תאווה. הו, התאווה. אנחנו נמצאים במכון הכושר ורוצים לעשות סקוואט או דדליפט עם פעמיים משקל גוף, כי זה מה שאנו רואים שהמתאמנים הוותיקים עושים. אנחנו רוצים לנסות ועושים יותר ממה שהמערכת שלנו מסוגלת לשאת. השרירים, העצמות, הרצועות וסחוסים – כולם חומרים חיים וכולם יחד מייצרים שרשרת של כח, אבל גם השרשרת החזקה ביותר חזקה רק כחוזק החוליה החלשה ביותר. אנחנו מדמיינים שבגלל שיש לנו כבר שריר גדול בכתף, גם הגב והרצועות והגידים חזקים באותה המידה, אנו מעמיסים על המוט יותר מדי רק כדי לגלות שלמחרת אנו מתעוררים ולא יכולים לזוז. האם אתם חמדניים מדי?
8.      בלט (פריצת דיסק). כאשר יש עומס גדול על הסחוס שבין החוליות, הנוזל שבתוכו עלול ליצור בליטה החוצה מהדיסק. בעברית: "בלט". (ברוסית: "בלאט"). הפריצה יכולה להיות מסוכנת אם היא לכיוון פנים כלומר לכיוון חוט השדרה ולא החוצה לכיוון הגב. כך או כך, עלולה להיות השפעה על כאבים ישירות בגב, על כאבים ה"מוקרנים" למקומות אחרים (כמו לרגל) ועוד. את הבלט אפשר "לקבל" במגוון גדול של דרכים: תנועה לא נכונה, עומס מתמשך, זווית לא טובה של הגב לאורך זמן (למשל ברכיבה על אופני כביש), ועוד. אבל גם אם הופיע לכם בלט, זה לא אומר שעליכם להפסיק לנוע או לעשות ספורט. נראה שאפילו ההיפך הוא הנכון. בחלק הבא נדבר על מה וכיצד.

כאבי הגב שלכם אינם גורלכם.
אפשר וכדאי לשנות דברים בסגנון החיים שלנו, במזון שלנו, בתנועה שלנו, בספורט שלנו ובתמורה לקבל גב בריא וחזק ומשוחרר מכאבים.

בפרק הבא נלמד כיצד. 

By מר קדמוני with 2 comments