 |
| הדיירת |
השבת התנדנדתי לי בשמש החורפית בגינה והתבוננתי על התרנגולות שלי מנקרות במרץ. שמח אצלי בחצר.
תזכורת - יש לי ארבע תרנגולות (אהממ... היו חמש אבל אחת הלכה לשחות עם הדגים).
מסתבר שלמרות שכולן לבנות ולכולן כרבולת אדומה (אלו מטילות מקצועיות ולא כמו הפרגיות המבולבלות שהיו לי בהתחלה), הרי שעדיין, כל אחת מהן נוהגת באסטרטגיית ליקוט שונה לגמרי בעת שהן משוחררות בחצר.
האחת, נקרא לה הכרבולתית, על שם כרבולתה הזקורה והבוהקת, מתמחה בחפירות. היא תופסת עמדה בגזרה עשירה בעלים ועשבים ומיד בוטשת בקרקע היטב ברגליה. אחר כך היא עושה שני צעדים קטנים לאחור, ומיד מנקרת בשמחה בקרקע הטרייה ומלאת החרקים שנחשפת לעיניה. וכך היא חוזרת על התהליך שוב ושוב, בדרך כלל נותרת לאורך זמן רב בגזרת-ליקוט קטנה. לא עושה רושם שהיא מתעייפת מהעניין.
חברתה, נקרא לה המרושלת, על שם כרבולתה שנוטה ליפול ולכסות את עינה השמאלית, עובדת אחרת לגמרי. מעולם לא ראיתי אותה גורפת עפר ברגליה, אלא היא מתרוצצת על פני כל החצר ומנקרת ללא הפסקה. מעט פה, מעט שם, אולי שם יש משהו טוב? אולי שם? וכך היא רגע בדשא, רגע באדמה, רגע בחצץ, ורגע מלשלשת דווקא במרפסת. דומה שבשום מקום היא אינה מרוצה.
שלישית היא האופורטוניסטית. גם היא אוהבת להסתובב, וגם היא יודעת לחפור ברגליה, אבל היא כל זמן דרוכה לראות מה קורה איתי. ברגע שאני, או אחד מבני ביתי, מגיע לחצר, היא מיד נכרכת אחרינו כחתול, וצועדת לכל אשר נלך, מצפה ומחכה, אולי משהו יבוא מאיתנו. שכן באמת, שאריות הסלט מארוחת הערב, שאריות הבשר מארוחת הצהרים או עור הדג - כולם הולכים אליהן והן טורפות את השומנים בשמחה ואת הירקות בצקצוקי מקור.
הרביעית היא הדיירת, על שם התרנגולות מהקומה הראשונה של "דירה להשכיר" ללאה גולדברג. ובאמת, גם היא, כמו הגיבורה הספרותית: כל כך שמנה שקשה לה ללכת. היא יושבת ליד הלול, מתחפרת קלות באדמה, נמצאת בקרבה תמידית למיכל התבואה ונראה שהיא מעדיפה שיביאו את האוכל אליה מאשר ללכת וללקט אותו סביב. גם היא טורחת ללקט מדי פעם אבל היא אינה רוקעת ברגליה ואינה רצה וכל התנהלותה אומרת אדישות ורוגע.
מעניין שאפשר לייחס תכונות אנושיות לעופות הלול הביתי: זו הנמרצת והנחושה, זו המפוזרת בעלת הפרעת הקשב, זו החנפנית והקרובה לצלחת וזו העצלנית והעייפה.
וחשבתי: מה יקרה אם אנו האנשים נלמד ונחקה את התרנגולות.
אז מה אתם אומרים, מכירים אנשים כאלה, או שזה רק אני?
ובכלל, עם איזו אסטרטגיית ליקוט הייתם אתם מזדהים?
(ועל אסטרטגיות צייד, נכתוב בפוסט אחר)
