אחרי שהשוונו את מערכת העיכול של אנשים לזו של אוכלי העשב ואחרי החלק הראשון של סדרת "כוכב הקופים", בו דברנו על תזונת קופי האדם הטבע והעובדה כי כל קופי האדם צורכים גם בעלי חיים כחלק מתזונתם, ואחרי החלק השני שעסק בהומינידים קדומים ובהבדלים אנטומיים בין האדם הקופי האדם בתחום חוש הטעם ומבנה הגוף, סוף סוף התפניתי לחלק השלישי והאחרון לפי שעה, שיעסוק בעוד הבדלים פיסיולוגיים בינינו לבין דודנינו השעירים: ובעיקר על המוח ומערכת העיכול.
נציין שהסדרה כולה באה לאור בקשת הקהל ולאחר שגילינו שיש המאמינים איכשהו שאכילת מזון צמחוני בלבד עדיפה לבני אדם, בעוד שלא כך מוכיחה המציאות.
מוח האדם לעומת מוח הקופים והשפעתו על התזונה.
לבני אדם יש מוח גדול בהרבה מכל בעל חיים אחר בטבע. המוח הזה איפשר לנו לפתח שימוש בכלים, לשלוט באש, לקיים שפה מורכבת ומופשטת, לבנות מערכים חברתיים מורכבים, לכתוב בלוגים ולמעשה, הוא זה המגדיר את מהות האדם על פני שאר ממלכת החי. אבל המוח שלנו לא פועל בחלל ריק - הוא צרכן אנרגיה מתמיד והדבר משפיע הן על הפיזיולוגיה והן על דרישות המזון של האדם.
מוח האדם מהווה כ 2.5% ממשקל האדם אבל צורך כ 20-25% מהאנרגיה של הגוף בזמן מנוחה. בהשוואה לקופי אדם אצלם צורך המוח כ 8% מהאנרגיה בזמן מנוחה. שאר חברינו בטבע צורכים כ 3-4% עבור המוח שלהם. אוקיי: מוח האדם הוא זללן אנרגיה עצום ולא באותו קנה מידה כמו אצל הקופים. דרישה אנרגטית זו מביאה לצורך באכילת מאכלים עשירים יותר אנרגטית וככל הנראה היא זו שדחפה את ההומינידים הקדומים לעבור לציד על פני ליקוט.
מחקרים על קופי אדם מראים כי ההעדפה של מאכלים עשירים אנרגטית (שומן וחלבון - לא עלים) היא פרופורציונלית לגודל המוח. כך למשל הדרישה האנרגטית אצל אנשים היא פי שלושה מאשר אצל שימפנזים. לעומת זאת, אצל כל הקופים מבחינה סטטיסטית איכות המזון (מבחינה אנרגטית) עומדת ביחס הפוך למסת הגוף, כלומר ככל שהקוף גדול יותר (גורילה למשל), הוא אוכל מזון נחות-יותר-אנרגטית (בעיקר עלים). אבל כשהחוקרים השוו את איכות המזון אצל קבוצות של ציידים לקטים הם ראו שבני אדם לא מקיימים את היחס הזה בין מסת הגוף לאיכות המזון, אלא מראים רמה גבוהה מאוד של איכות מזון מבחינה אנרגטית - הרבה יותר ממסת הגוף שלהם, וזה מוסבר על ידי דרישות האנרגיה של המוח. בקיצור, המוח שלנו דורש מאכלים עשירים. גוף גדול יכול להסתפק במזון נחות, אבל מוח גדול חייב את האנרגיה האיכותית שלו. והערה: עד המצאת החקלאות, דגנים לא נחשבו מזון עשיר קלורית, כי הם לא היו זמינים כמעט כלל, וודאי שלא בתצורה העשירה (קמח-לחם) מפאת חוסר בטכנולוגיה מתאימה.
שורה תחתונה: המוח שלנו לא רק מאפשר לנו לקרוא את השורות האלו, אלא דוחף אותנו לאכול אוכל אמיתי ועשיר כדי להתקיים. עד לא מזמן, האוכל הזה יכל לבוא בעיקר ממקורות מהחי או משורשים עשירים קלורית שלוקטו. האם התפריט הזה נשמע לכם מוכר?
אנטומיית המעיים
נקודה נוספת וחשובה לגבי מוח האדם הוא הקשר בינו לבין שאר חלקי הגוף. היפותיזה מפורסמת היא "הרקמה היקרה" או תיאורית "האיבר הזללן אנרגיה". התיאוריה הזו מנסה להסביר כיצד זה אפשרי שסך דרישת האנרגיה של בני אדם אינה שונה מהותית מסך דרישת האנרגיה של עמיתיהם הקופים (בהתאמת המשקל) בעווד שאנו יודעים שהמוח האנושי זולל המון אנרגיה. כיצד אם כן מצליח שאר גוף האדם להתקיים אם המוח "גונב" לו רבע מהאנרגיה (לעומת 8% בלבד, כאמור, אצל הקופים)?
החוקרים בדקו את צריכת האנרגיה של מוח מול צריכת האנרגיה של איברים אחרים שנחשבים "זללני אנרגיה" ובעיקר המעיים מול קופים אחרים. בצד ימין של התמונה להלן הוא הפרפורציה של איברים זוללי אנרגיה אותה היינו מצפים למצוא אצל בני אדם לו היתה הפיסיולוגיה שלהם כשל הפיסיולוגיה של הקופים. למעשה, בצד שמאל מופיעה הפרופורציה האמיתית של צריכת האנרגיה מאותם אברים אצל בני אדם. אנו רואים שסך האנרגיה כמעט זהה לחלוטין (אדם צורך כקוף) אבל המוח של האדם גדול פי 3 "מהמצופה" מקוף אדם, ולעומת זאת המעיים צורכים כמחצית האנרגיה. שאר האברים צורכים כמות זהה בין הקוף לאדם.
מסקנת התיאוריה: הגידול בצריכת האנרגיה של מוח האדם בא על חשבון קיטון צריכת האנרגיה של המעי, וכך סך האנרגיה האנושית נותרה דומה.
זה חומר מרתק וחזק.
אז השורה התחתונה היא שהמעיים של בני האדם צורכים הרבה פחות אנרגיה מאשר המעיים של הקופים. למה? כי המעיים של האנשים קצרים הרבה יותר ולכן גם יעילים פחות. אורך המעי הוא פונקציה טובה להשלמת תהליכי עיכול ולהפיכת פחמימות וסיבים ותאית לאנרגיה זמינה (זוכרים מה שדיברנו על מערכת המעיים של אוכלי העשב - שם זו דוגמא קיצונית ליעילות של מערכת עיכול בהפיכת תאית לשומן על ידי תסיסה ובקטריות).
ככה זה נראה בתכל'ס:
לא רק זאת, אלא מבנה המעי של האדם מותאם יותר למזון איכותי ועשיר יותר - כלומר מזון שיכול להספג בעיקר דרך המעי הדק ולא מעי גס ארוך ויקר (מבחינה אנרגטית) שיכול גם לפרק עלים ותאית על ידי בקטריות כמו מתרחש אצל הגורילות חברותינו.
עד כאן ממש בקצרה ועל קצה המזלג את עיקרי הדברים, ואפשר להמשיך ולחפור, לפרט ולדון אבל דומני שכל המוסיף גורע כאן. זה פשוט וברור:
אז איך אפשר לומר שבני האדם הם צימחוניים מטבעם?
ספרו לנו מה אתם חושבים. (ואם אהבתם, אולי גם תשתפו אחרים - במייל או בפייס או איך שאתם רוצים)
ובינתיים אני שוב במילואים, אז שבת שלום. יש לי כאן כמה קופים על הראש...
נציין שהסדרה כולה באה לאור בקשת הקהל ולאחר שגילינו שיש המאמינים איכשהו שאכילת מזון צמחוני בלבד עדיפה לבני אדם, בעוד שלא כך מוכיחה המציאות.
מוח האדם לעומת מוח הקופים והשפעתו על התזונה.
לבני אדם יש מוח גדול בהרבה מכל בעל חיים אחר בטבע. המוח הזה איפשר לנו לפתח שימוש בכלים, לשלוט באש, לקיים שפה מורכבת ומופשטת, לבנות מערכים חברתיים מורכבים, לכתוב בלוגים ולמעשה, הוא זה המגדיר את מהות האדם על פני שאר ממלכת החי. אבל המוח שלנו לא פועל בחלל ריק - הוא צרכן אנרגיה מתמיד והדבר משפיע הן על הפיזיולוגיה והן על דרישות המזון של האדם.
מוח האדם מהווה כ 2.5% ממשקל האדם אבל צורך כ 20-25% מהאנרגיה של הגוף בזמן מנוחה. בהשוואה לקופי אדם אצלם צורך המוח כ 8% מהאנרגיה בזמן מנוחה. שאר חברינו בטבע צורכים כ 3-4% עבור המוח שלהם. אוקיי: מוח האדם הוא זללן אנרגיה עצום ולא באותו קנה מידה כמו אצל הקופים. דרישה אנרגטית זו מביאה לצורך באכילת מאכלים עשירים יותר אנרגטית וככל הנראה היא זו שדחפה את ההומינידים הקדומים לעבור לציד על פני ליקוט.
מחקרים על קופי אדם מראים כי ההעדפה של מאכלים עשירים אנרגטית (שומן וחלבון - לא עלים) היא פרופורציונלית לגודל המוח. כך למשל הדרישה האנרגטית אצל אנשים היא פי שלושה מאשר אצל שימפנזים. לעומת זאת, אצל כל הקופים מבחינה סטטיסטית איכות המזון (מבחינה אנרגטית) עומדת ביחס הפוך למסת הגוף, כלומר ככל שהקוף גדול יותר (גורילה למשל), הוא אוכל מזון נחות-יותר-אנרגטית (בעיקר עלים). אבל כשהחוקרים השוו את איכות המזון אצל קבוצות של ציידים לקטים הם ראו שבני אדם לא מקיימים את היחס הזה בין מסת הגוף לאיכות המזון, אלא מראים רמה גבוהה מאוד של איכות מזון מבחינה אנרגטית - הרבה יותר ממסת הגוף שלהם, וזה מוסבר על ידי דרישות האנרגיה של המוח. בקיצור, המוח שלנו דורש מאכלים עשירים. גוף גדול יכול להסתפק במזון נחות, אבל מוח גדול חייב את האנרגיה האיכותית שלו. והערה: עד המצאת החקלאות, דגנים לא נחשבו מזון עשיר קלורית, כי הם לא היו זמינים כמעט כלל, וודאי שלא בתצורה העשירה (קמח-לחם) מפאת חוסר בטכנולוגיה מתאימה.
שורה תחתונה: המוח שלנו לא רק מאפשר לנו לקרוא את השורות האלו, אלא דוחף אותנו לאכול אוכל אמיתי ועשיר כדי להתקיים. עד לא מזמן, האוכל הזה יכל לבוא בעיקר ממקורות מהחי או משורשים עשירים קלורית שלוקטו. האם התפריט הזה נשמע לכם מוכר?
אנטומיית המעיים
נקודה נוספת וחשובה לגבי מוח האדם הוא הקשר בינו לבין שאר חלקי הגוף. היפותיזה מפורסמת היא "הרקמה היקרה" או תיאורית "האיבר הזללן אנרגיה". התיאוריה הזו מנסה להסביר כיצד זה אפשרי שסך דרישת האנרגיה של בני אדם אינה שונה מהותית מסך דרישת האנרגיה של עמיתיהם הקופים (בהתאמת המשקל) בעווד שאנו יודעים שהמוח האנושי זולל המון אנרגיה. כיצד אם כן מצליח שאר גוף האדם להתקיים אם המוח "גונב" לו רבע מהאנרגיה (לעומת 8% בלבד, כאמור, אצל הקופים)?
החוקרים בדקו את צריכת האנרגיה של מוח מול צריכת האנרגיה של איברים אחרים שנחשבים "זללני אנרגיה" ובעיקר המעיים מול קופים אחרים. בצד ימין של התמונה להלן הוא הפרפורציה של איברים זוללי אנרגיה אותה היינו מצפים למצוא אצל בני אדם לו היתה הפיסיולוגיה שלהם כשל הפיסיולוגיה של הקופים. למעשה, בצד שמאל מופיעה הפרופורציה האמיתית של צריכת האנרגיה מאותם אברים אצל בני אדם. אנו רואים שסך האנרגיה כמעט זהה לחלוטין (אדם צורך כקוף) אבל המוח של האדם גדול פי 3 "מהמצופה" מקוף אדם, ולעומת זאת המעיים צורכים כמחצית האנרגיה. שאר האברים צורכים כמות זהה בין הקוף לאדם.
מסקנת התיאוריה: הגידול בצריכת האנרגיה של מוח האדם בא על חשבון קיטון צריכת האנרגיה של המעי, וכך סך האנרגיה האנושית נותרה דומה.
זה חומר מרתק וחזק.
אז השורה התחתונה היא שהמעיים של בני האדם צורכים הרבה פחות אנרגיה מאשר המעיים של הקופים. למה? כי המעיים של האנשים קצרים הרבה יותר ולכן גם יעילים פחות. אורך המעי הוא פונקציה טובה להשלמת תהליכי עיכול ולהפיכת פחמימות וסיבים ותאית לאנרגיה זמינה (זוכרים מה שדיברנו על מערכת המעיים של אוכלי העשב - שם זו דוגמא קיצונית ליעילות של מערכת עיכול בהפיכת תאית לשומן על ידי תסיסה ובקטריות).
ככה זה נראה בתכל'ס:
לא רק זאת, אלא מבנה המעי של האדם מותאם יותר למזון איכותי ועשיר יותר - כלומר מזון שיכול להספג בעיקר דרך המעי הדק ולא מעי גס ארוך ויקר (מבחינה אנרגטית) שיכול גם לפרק עלים ותאית על ידי בקטריות כמו מתרחש אצל הגורילות חברותינו.
עד כאן ממש בקצרה ועל קצה המזלג את עיקרי הדברים, ואפשר להמשיך ולחפור, לפרט ולדון אבל דומני שכל המוסיף גורע כאן. זה פשוט וברור:
- על הכתפיים מונח לנו מוח גדול רעב ובבטן יש לנו מעי קצר ויעיל. לקופים על הכתפיים יש מוח קטן ושבע ובבטן יש להם מעיים ארוכים ובזבזניים.
- כל הקופים צורכים גם מזון מהחי - הם בליקוט והן בצייד אקטיבי.
- בני האדם הקדמוניים, מאז הווצרות מין האדם, אוכלים וצדים בשר.
- בני האדם מותאמים לשימוש בכלים, ציד וליקוט ואינם מותאמים לטיפוס על עצים.
- בני אדם אינם מסוגלים מבחינת חוש הטעם לאכול מזון צמחי מר כמו הקופים.
- לבני אדם מוח ענק וזולל אנרגיה.
- מוח ענק וזולל אנרגיה מותאם עם מזון באיכות גבוהה.
- מוח ענק דר בכפיפה אחת עם מעיים קצרים וחסכניים בצריכת אנרגיה.
- מעיים קצרים יותר מותאמים למזון אנרגטי יותר.
- לכן בני האדם אוכלים מזון עשיר אנרגטית, ממקורות מהחי ומהצומח, בכל התרבויות של הציידים לקטים שנסקרו אי פעם ובכל השלדים ההומינידים שנסקרו עד כה. אין אף חברה אנושית ילידית שהנה צמחונית או קרובה לצמחונות. לא היום, לא פעם.
אז איך אפשר לומר שבני האדם הם צימחוניים מטבעם?
ספרו לנו מה אתם חושבים. (ואם אהבתם, אולי גם תשתפו אחרים - במייל או בפייס או איך שאתם רוצים)
ובינתיים אני שוב במילואים, אז שבת שלום. יש לי כאן כמה קופים על הראש...
