אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

כוכב הקופים - חלק שני


[אולי אתם רוצים להתחיל קודם בחלק הראשון - העסק בתזונת קופי האדם בטבע.]
אחרי שראינו שקופי אדם אוכלים גם חיות כחלק אינטגרלי מהתזונה שלהם, ולכן בכל מקרה אינם יכולים לשמש מודל לתפיסה אנושית של "פירותאיות" או צמחונות, נעבור לשלב הבא והוא הדיאטה הקדומה של בני האדם והקופים, בשלב שהם בקושי התחילו להתפצל מין זה ממין זה.

הדיאטה של ההומיניד הקדום ביותר הלא הוא ידידינו ההומוארקטוס כללה בשר (הוא הראשון ממין האדם או ה"Homa" הראשון. אחריו באו עוד סדרה של בני אדם קדמוניים עד הופעת ההומו-ספיינס, אנחנו, שהגיע לאירופה רק לפני 40 אלף שנים בלבד). בני אדם (או בשפה המקצועית "הומינידים קדומים") אוכלים לכן בשר לפחות 2.5 מיליון שנים ולמעשה, מהרגע שנקרא שמם "אדם".  ההוכחות באות ממקורות שונים כמו ניתוח איזוטופי בשיני שלדים, עצמות חיות המטופלות בכלים לחיתוך הבשר, ועוד. [המאמר הזה למשל, מ 2012, מנסה לתת סטנדרטים קבועים כדי להמנע מחילוקי דעות מתי האבן נחרצה בידי אדם מכלי אבן ומתי אלו סימנים אחרים אבל הקונצנזוס המדעי הוא חד משמעי: שימוש בכלים לפני 2.5 מיליון שנים לחיתוך בשר ואולי כבר לפני 3.4 מיליוני שנים]. הדעה המקובלת היא שהתזונה לא היתה אקסקלוסיבית מן החי או מן הצומח אלא מגוונת וכללה מקורות אנרגיה שונים. זו הזדמנות טובה להעיר נראה כי "אוכל כל" היא אסטרטגיה עדיפה אבולוציונית שכן היא מאפשרת מגוון רחב יותר של מקורות מזון. העובדה כי אבולוציה מראה כי אכילת מזון מהחי הוא חלק טבעי ממזון הומינידים כבר מיליוני שנים אינה "מחייבת" איש לאכול בשר כמובן, אבל היא מראה בהחלט על עדיפות לכך מבחינה השרדותית והתפתחותית.
אני חושש שאנשים פירותאים גם נוטים לשכוח שההומו ארקטוס, אבינו הקדמון, לא התפתח בג'ונגלים של דרום אמריקה משופעי הפירות המתוקים אלא בסוואנות של אפריקה (למעשה, מין האדם הגיע ליבשת אמריקה לא מזמן, רק לפני כ 15000 שנים בלבד!), שם מגוון הפירות האפשריים לאורך השנה מצומצם ביותר וודאי שאינו מאפשר תזונה "פירותאית".
מול טענות אלו יש טבעונאים האומרים שקודם לכן (לפני הופעת ההומוארקטוס האוכל כל) היינו קופים צמחוניים ושמה שהיה אז יותר חשוב ורלוונטי לתזונתינו היום ממה שקרה לבני האדם בשני מיליון השנים האחרונות. אוקיי, נניח. אבל אז נזכר לפתע שלפני ההומוארקטוס היה ה Australopithecus. הם אכן היו "אוכלי פירות" בדומה לשימפנזים ולכן כמו שאמרנו בחלק הראשון, ממילא גם הם לא היו צמחוניים לחלוטין (טבעונאים אוהבים לצטט מחקרים המוכיחים שהם היו לגמרי צמחוניים אבל זה לא אמת. הם אכלו לא רק פירות אלא גם מזון מהחי! הבנתנו את תקופה זו הנה מוגבלת ומחקרים עדכניים עוד יותר [משנה זו] מראים כי חלקם אף אכלו יותר עלים מפירות!). אבל בכל מקרה, אם הולכים עוד אחורה בזמן (מייקל פוקס, זהירות עם הדלאריון), אז למה לא ללכת עוד אחורה, אל ראשית התפתחות הקופים הקדומים ביותר, משהו כמו לפני 65-70 מיליון שנה. הם היו אמנם קופים אבל מזונם היה מבוסס כולו על חרקים. אז כמה אחורה כדאי ונכון ללכת כדי להוכיח צמחונות קופית-אנושית?
שלום בני היקרים, איפה הייתי ומה עשיתי?

לא רק שהנ"ל מצביע על מצבינו כאוכלי בשר מרגע שפסענו זקופים לראשונה, אלא שאכילת חלבון ושומן מהחי אינה יכולה להיות רעילה עבור בני האדם. זוהי הסביבה בה נוצרנו. נוצרנו ממש וקמנו מתוך הרצף הגנטי הקדום למצב של אכילת צמחים ואכילת בשר ושימוש בכלים (וכהערת אגב נציין שמעניין שדווקא הסיפור הדתי של גן-עדן, שאינו מוחזק על ידי 99% מהטבעונאים-פירותאים, הוא דווקא זה שקיבע מיתוס שבני אדם אכלו דווקא תפוחים מיד לאחר הופעתם על בימת ההיסטוריה). כך או כך, האבולוציה אינה יכולה לשקר לנו כי החזק שורד ומנצח. זו חכמה קטנה מאוד להתעורר היום, אחרי שניים וחצי מיליון שנים של אכילת חיות, ולומר שזו אסטרטגיה השרדותית שאינה בריאה או שלא תוכיח את עצמה היא אמירה, איך נאמר, מוזרה.
בואו נראה. לו הייתם צריכים לבחור אסטרטגיה בריאותית מנצחת, על מי הייתם מהמרים: על פרוטוקול אכילת-כל שנוסה 2,500,000 שנים ברציפות בהצלחה מסחררת או על פרוטוקול טבעוני שהחל בניסויים לפני 25 שנה?
תזכורת- ההימור הזה הוא לא על סוס בזירה אלא על החיים שלכם.

מכאן, נעבור לחלק לא פחות חשוב בדיון והוא השוואה אנטומית בין האדם לקופי האדם. אין מנוס חברים, נצטרך שוב להציץ פנימה, לקרביים שלנו (ושל כמה קופים) ולראות מה אנו לומדים מכך.
הטענה היסודית של מקדמי הטבעונות מההיבט האנטומי היא, כאמור בחלק הקודם, שבני האדם והקופים דומים מאוד או זהים אנטומית ולכן אם הקופים הם צמחוניים (והם לא), אזי גם על בני האדם להיות צמחוניים ואכילת הבשר היא סטייה רגעית ממסלולה התקין של ההיסטוריה ושתוצאותיה הבריאותיות הרות אסון. עצם ההשוואה הנטומית היא תהליך בעייתי שכן הסקת מסקנות פונקציונאליות על בסיס דימיון פיזיולוגי עלולה להיות שגויה מיסודה. כך למשל, על מנת לפתח עצמות ושריון הצבוע משתמש בלסת בעלת שרירים עצומים המסוגלת לפרק עצמות, העיט משתמש בכח המשיכה וביכולתו לעוף על מנת להטיל עצמות וצבים מגובה רב וכך לפצח אותם, והאדם משתמש בכלי אבן (פעם) או בפטיש שניצלים (בימינו). אלו שלוש אסטרטגיות אבולציוניות-פונקציונאליות המשיגות מטרה זהה אך אין ביניהן שום דימיון פיסי. גם הכוון ההפוך הוא נכון. ישנם אברים דומים אצל חיות שונות, אך המשמשים למטרות אחרות לחלוטין. כלומר, עצם ההשוואה האנטומית גורמת לי לזוע בכסא בחוסר שקט. האמת זה רגיל אצלי (חוסר השקט). ובכל זאת, ביקשתם? הנה קבלתם.
בסקירה נבחר לדון בארבע מערכות פיסיות שונות ולדון במשמעותם מבחינה פונקציונאלית והאם ניתן ללמוד מהם משהו אינטליגנטי על תזונת הקופים ו/או בני האדם. ברור שאפשר לדון בעוד מערכות פיסיות (למשל שיער הגוף), אבל לא נצא מזה. ארבעת המערכות הן: (1) חוש הטעם, (2) מבנה גוף האדם (3) גודל המוח ו(4) מבנה המעיים.


יכולת אכילת טעם מר
בחור בשם גלנדינג פרסם בשנות ה 90 מאמר נחשב לגבי סבילות לטעם מר בקרב יונקים שונים. המחקר שלו הראה שתי נקודות מעניינות מאוד. האחת, שרמת המרירות אינה מעידה על רעילותו של המזון (שכן בעלי חיים שונים יאכלו את אותו הפרי, יחושו מרירות שונה) והמסקנה השניה, הרלוונטית מאוד לענייננו, קובעת כי ככל שבעל החיים צמחוני יותר רמת סף המרירות שלו נמוכה יותר, כלומר מלחכי עשב יוכלו לאכול מזונות מרים מאוד, אוכלי פירות יוכלו לאכול מזונות מרים קצת פחות, אוכלי כל קצת פחות ולטורפים אוכלי בשר אין כמעט כלל יכולת לאכול מזונות מרים. כלומר ככל שבעל החיים נתקל בפחות מזונות מרים מבחינת תזונתו הטבעית, כך הוא פחות מסוגל לאכול מזונות מרים. לכן טורפים למשל, שלא נתקלים בשום דבר מר בתזונתם, לא יוכלו לאכול אוכל מר, ואילו פרה תוכל גם תוכל ללחך מרור בהנאה מרובה ולצקצק בלשונה.
השוואת אורך חלקי המעיים בקופי אדם שונים (הקליקו להגדלה)

לו האדם היה פירותאי, היינו מצפים שעמידות המרירות שלו תהיה דומה או קרובה לזו של השמפנזים. ולא היא. האדם דומה מאוד לטורפים אבל רחוק בסדרי גודל מהעמידות למרירות שמפגינים השמפנזים. גם אם נרצה מאוד, אנו לא מסוגלים לאכול את תזונת השימפנזה. האבולוציה של הלשון שלנו מראים שאנחנו באמת לא שם. אנו לא אוכלי עשב ולא אוכלי פירות. אנו אוכלי כל, ובהתאם הסתגלנו.


גוף האדם
טענה צמחונית נוספת היא שלאדם אין יכולת לצוד או לאכול בשר ללא כלים וללא אש. אוקיי. השימפנזים לא שמעו על הטענה הזו כנראה, מה שלא מפריע להם לצוד ולאכול בשר לתיאבון גם אם עדיין לא ראיתי שימפנזה עובד ליד המנגל באל גאוצ'ו. למעשה, האדם השתמש בכלים מהרגע שהוא היה אדם. הן לציד, והן לחיתוך ועיבוד בשר, לשבירת העצמות והגולגולת לצורך אכילת המח השומני והעשיר מאוד בערכים תזונתיים. לטעון "והרי האדם הערום לא מסוגל לצוד, לפרק או לאכול בשר נא" היא טענה מעגלית. האדם השתמש בכלים מרגע שהיה אדם. לפני שהשתמש בכלים, לא היה אדם. למעשה, מעולם לא היה אדם "ערום" שאינו מסוגל לצוד או לפרק את הבשר שצד או שמצא (לא נעים אבל בהחלט היינו אוכלי נבלות. ראש בראש מתחרים על מח העצמות המזין מול הצבועים והעיטים. למעשה, למי שיודע להשתמש בכלים יש יתרון עצום בפיצוח עצמות והשגת מזון עשיר שחיות טורפות רגילות אינן מצליחות להשיג בשיניהן).
מעניין גם שהאדם אינו בעל יכולת טיפוס ושהייה על עצים כדוגמת האורנג אוטנגים והשמפנזים. לו האדם היה פירותאי היינו מצפים הסתגלות והתאמה פיסית (זרועות ארוכות וחזקות מאוד, למשל) שאינה נמצאת. לא רק שהאדם אינו יכול לאכול את רוב הפירות שאוכלים השמפנזים, הוא גם לא מסוגל לטפס ולהגיע אליהן. יש לנו שתי רגליים על הקרקע כדי שנוכל לרוץ, ללקט ולצוד.

בפוסט הבא בסדרה נדבר על גודל המוח ועל מערכת העיכול. גם שם מעניין.
בינתיים, ספרו לנו מה אתם חושבים ועל איזה עץ טיפסתם לאחרונה...
שבת שלום מאמריקה הרחוקה.

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 12 comments

12 הערות קוראים:

תודה, דעאל, על הסדרה המעניינת! ואגב, התפיסה הזו של "אוכל-כל" היא תפיסה טובה, מפני שהיא מדגישה שלא צריך לומר: רק הגישה הזו נכונה, או רק הגישה הזו נכונה. יש לך אפשרות, ואפילו צורך, לאכול הכל - ולכן תרשה לעצמך לאכול לפי התחושות הפנימיות שלך, לפי התגובות של הגוף האישי שלך, וכו'. הגישה הזו, שמרחב התמרון שלנו בתזונה הוא גדול היא גישה חשובה ובריאה יותר מהגישה המצמצמת, האומרת: רק טבעוני, או רק לא-מבושל, או רק תזונה מהחי. כל ה"רק" הזה הוא בעייתי.
ואני חושבת גם על עצמי כפסיכולוגית, שאני מאוד מנסה להביא לטיפולים כל מיני כלים וגישות, ולצאת מהגישה, שרק השיטה הזו נכונה, או רק השיטה האחרת טובה. יש משהו חיובי ופתוח ופלורליסטי, בעיני, בגישה אינטגרטיבית יותר, המאפשרת חופש בחירה לכל מקרה לגופו.

דעאל, תודה מרחיב אופקים. תיקון קטן לדעתי, "ככל שבעל החיים צמחוני יותר רמת סף המרירות שלו נמוכה יותר", צריך להיות סף מרירות גבוה יותר , או אם תרצה רגישות למרירות נמוכה יותר

האמת, שיצא לי לראות את ההרצאה הראשונה של יובל הררי (ביוטיוב) ושם הוא אומר שבגלל שבתחילת דרכו האדם לא היה מורם מהחיות, הוא לא היה השליט הדוממנטי כמו שאנחנו היום. הוא היה נטרף וניצוד ע"י חיות גדולות יותר והוא עצמו היה צד חיות קטנות יותר.
עוד לפני שהומצאו הכלים לציד אמיתי, האדם היה אוכל נבלות, שאריות של חיות מתות שבעלי חיים טורפים הרגו.
יש ממצאים שמראים שהיו להם כלים על מנת לפתוח את העצמות של החיות על מנת שיוכלו לאכול את מח העצם.

התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

מרתק ומאלף, ולא פחות חשוב - כתוב באופן ברור, מסודר ונגיש (כלומר, אפשר להפנות לכאן בני משפחה וחברים שמתעניינים/מתווכחים/לא מבינים מה רוצים מהחיים שלהם...).
כל הכבוד והמון תודה על ההשקעה!

הערה:
ממה שידוע לי, האדם הנבון (Homo sapiens) הופיע כבר לפני 200,000 שנה, ולפי הבנתי יש הסכמה בין החוקרים שלפחות מבחינה אנטומית, הוא היה (כמעט?) זהה לאדם הנבון המודרני. אכן, קיים וויכוח לגבי ההיבט ההתנהגותי ולגבי מועד הופעתם של מאפייני תרבות מודרניים (לכל המאוחר לפני 40-50 אלף שנה), אבל נראה לי שהאספקט החשוב-יותר מבחינת התזונה הראויה לגוף האדם הוא דווקא זה האנטומי, ולא התרבותי.
לפיכך, "אנחנו" ממש - בעלי המטען הגנטי האנושי - מתקיימים ואוכלים בשר כבר כ-200,000 שנה.

Gila האדם אוכל בשר יותר מ 2 מליון שנה ולא רק 200,000 שנה המספר המדויק הוא בעייתי כי יש ויכוח מה זה "אדם" אבל לגבי2 מליון אין ממש ויכוח.

קובי - לכן לא דיברתי על הסוג "הומו" (Homo - אדם) באופן כללי, אלא התייחסתי ספציפית למין "האדם הנבון" (Homo Sapiens), שהתפתח מההומו ארקטוס ושזהה לנו מבחינה גנטית (בעוד שההומו ארקטוס רחוק יותר מאיתנו מבחינת הרכב הגנים שלו).
איו לי שום ויכוח על כך שאבותינו ההומו-ארקטוסים אכלו בשר כבר לפני 2 מיליון שנה. הטענה שלי כאן באה להוסיף על כך, והיא ש"אנחנו", הומו-ספייאנסים שכמונו, אוכלים בשר ומותאמים פיזיולוגית לאכילת בשר לא "רק" 50 אלף שנה, אלא כבר 200 אלף שנה.
לטעמי, זהו טענה שאמורה לחזק את הגישה הקדמונית לתזונה אנושית.

מר קדמוני
אני בבעיה קטנה, אני אוכל לפי 811 טבעוני תזונה חינ כבר כמעט חצי שנה..
מבחינת מראה הגוף יש לי שרירים וגם ירדתי באחוז השומן, מבחינת כושר אני על הפנים, וגם מבחינת הרמת משקלים כבדים..
הגעתי למצב שאמרתי די, אני רוצה לנסות תזונת פליאו..
ניסיתי תזונת פליאו, אכלתי בדיוק כמו שצריך, ביצים דגי סלמון / קבב מבשר בקר, בטטות, דלעת, אבוקדו וחמאה.
אך כעבור יומיים, הרגשתי משהו שונה מאוד בגוף שלי, כאילו אני רותח מבפנים, כל פליץ שהיה לי ( סליחה על הפתיחות) יצא חומצייי ושורף..
גם כאב גב שהיה לי פעם לפני שאכלתי 811 חזר...
כשהשתנתי, גם שרף.. חשבתי שכל התופעות האלה יחלפו ואולי זה רק הסתגלות, אבל שבועיים שלמים סבלתי מהתופעות הנל..
לא היה לי ברירה וחזרתי לאכול טבעוני 811 ופתאום הכל עבר...
אז אני מפחד שנתקעתי בתזונה הזאת.... ברצינות...
מה עליי לעשות???

זה לוקח זמן להתאפס על התזונה עד שהגוף מתרגל, במקסימום לפי כל העדויות 30 יום, אין מצב שלא תרגיש טוב, פשוט הרגלת את הגוף שלך לתזונה בעיתית חצי שנה והוא לא מורגל לצריכת שומן ובשר.
תנסה שוב תקפיד על אכילת שומן ואולי קצת פחות על בשר בשלב ראשון.
בהצלחה, זה שווה את המאמץ.

ל811
יפה שצילצלת 911 למוקד הנכון ולא לכת 811 אם הבננות.

אז ככה:
מצבך כנראה טוב כי לא צרכת דגנים ורעלים תעשייתים אך מנסיוני המתוק (מר) אתה רודף סוכרים שצריך מנה כל שעה- שעתיים.

הצעתי קח את זה באיזי.
-אולי יותר חשוב להוריד בפירות מתוקים מאוד וירקות עמילניים.
-שתה מים.
-קח תוספים אם אתה מרגיש שצריך.
-תתמקד יותר בחמאה, ביצים, מרק עוף פחות בבשר הגוף אכן צריך להסתגל.

זה מעבר לא קל אך מתגמל.
חייתי חודש על דיאטה דומה כמעט גמרי במיון.

כל טוב

אלון

לאנונימי של 811, בעיית הגזים שלך נשמעת כמו עודף חלבון שרבים מחברי שעוסקים בבניית גוף סובלים ממנה. לפי דעתי המעבר שעשית היה חד מדי. נסה שוב בהדרגתיות.

מחזקת מהכיוון הטיפולי את זה שהמעבר שלך, לפי מה שאתה מתאר, נשמע אכן חד מדיי.
הייתי עושה את הדברים יותר בהדרגה- מורידה סוכרים לאט לאט, כדי להרגיל את הגוף לפחות גלוקוז.
מוסיפה יותר שומן בהדרגה.
תומכת עם הרבה ירקות, אולי בעיקר עלים ירוקים למיניהם.
בהחלט דואגת לשתות הרבה מים וגם צמחים מנקים למיניהם, שתומכים בכבד בתהליך הניקוי.
אפשר לחשוב גם על פרוביוטיקה או על מוצרים מותססים בכמויות קטנות בהתחלה, וגדלות בהמשך.

במקביל, לפי התחושות בגוף אפשר להעלות את רמות השומן ולהוסיף עוד מוצרים מהחי.

בהצלחה!

פרסום תגובה