אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

רשמים ומחשבות על Walmart

אני באמריקה. כבר קצת יותר משבוע. הוריקן סנדי אילץ אותי להשאר בפלורידה שטופת השמש במקום לחזור לארץ. אז אני תקוע כאן ורק היום החל להסתמן פתרון טיסת חזרה (כנראה דרך קנדה). זמן טוב להרהר קצת ולדווח מעט מהשטח, כאן באמריקה.
על הצפות אני לא יכול לדווח (את זה נשמור לניו יורקרים) אבל על האמריקאי הממוצע כאן בדרום, אני יכול גם יכול. למען הסר ספק אבהיר שכבר הרבה מאוד פעמים הייתי בארה"ב. ובכל זאת, הנסיעה הזאת מחדדת לי שוב את מה שידעתי וראיתי הרבה פעמים בעבר אבל קצת שכחתי, כי בדרך כלל הנסיעות שלי הן לניו יורק, ושם לא פוגשים באמת הרבה מהאמריקאי הממוצע. אבל כאן בפלורידה המציאות האמריקאית האמיתית מרימה ראש. והיא שמנה, חולה ומעוותת. אז לטובת אלו שלא מכירים טוב את אמריקה, הנה כמה רשמים שכדאי לשתף. אלו שמכירים את אמריקה ולא רק דרך הקולנוע, אולי ינודו בראשם ויאמרו "מזל שלא אצלנו". נכון.

אין שום הגזמה בתמונה. זה בדיוק כך. קרדיט: כאן

1. וולמארט. למי שלא היה מעולם נספר שוולמארט (כמו גם רשתות אחרות כמו kmart, Target ורבות אחרות) היא סופרסטור עצום בכל קנה מידה והוא דוגמא מצוינת לכל מה שרע בתרבות הצריכה האמריקאית. אם לא הייתם, ואתם בסביבה, תיכנסו. זה שיעור חשוב לחיים. וולאמרט מחולק לאיזורים ויש בו כל דבר העולה על הדעת. מקסמי שיניים ועד מקררים, מכסחת דשא וריהוט סלוני. החלק של המזון הוא המרתק והמזעזע מכולם. כך למשל חיפשתי שם השבוע יוגורט 7%, חמאה, דג סלמון, וכמה ירקות. החדשות הטובות שאת הירקות מצאתי (בכל סופר בארץ יש לא פחות מבחר). גם חמאה מצאתי, אבל בחבילות של חצי קילו. שיהיה. חיפוש היוגורט היה מבצע. יש שם מקרר יוגורטים תלת-קומתי באורך של כעשרה מטרים. רק יוגורטים. מתוך מאות היוגורטים על המדפים 99% היו 0% שומן או fat free למיניו. אחרי חיפוש ונבירה מצאתי יוגורטים של 2% ואחד של 3%. אחד ממש. מתוך מאות. אף אחד לא מלא. אף אחד לא 5% או 7% שומן. שומן הוא טאבו.
גם דג סלמון לא היה. לא טרי ולא קפוא. למעשה, כמעט ולא היו בכלל בכלל דגים שלמים או פילטים והמעט שהיה היה קפוא כמובן ובשקיות של חמישה קילו.
תגידו, מה הסיפור? אז לא היה דג באיזה סופר. לא ביג דיל.  נכון אבל זה לא העניין. העניין הוא שוולמארט יש הכל. הסופר הוא בלתי נתפס בגודלו וכולל כל מוצר שהאמריקאי צורך. אבל האמריקאים לא צורכים אוכל אמיתי. אין אוכל אמיתי. יש אינסוף מקררים ומקפיאים של אוכל מוכן מכל סוג שהוא: צמחוני, בשרי, דגים, ועוד ועוד - אבל בשר של ממש, דגים של ממש, מצרכי בסיס (בלתי ארוזים, טריים) - כמעט ואין. האמריקאים אובססיביים ל"אפס אחוז שומן" בכל דבר ואפילו ראיתי חמאה שהיא "fat free", אלוהים יודע מה זה. הכל מוכן למיקרו, הכל בחבילות ענק, הכל ארוז, הכל מוכן מראש. עצוב.
2. החנוונים ונותני השירות. גם בוולמארט, גם בכניסה לכל חניון, גם המגישים בסטארבקס, גם עובדי השירות, כמעט כולם כאן בפלורידה שמנים. הכוונה ב"שמנים" למשקל עודף קיצוני, כזה שכמעט ולא רואים בארץ. לוויתני ענק. חבר כאן אמר לי שבארץ לנשים יש בעיה למצוא מכנסיים במידה 46. כאן מידה 58 נראית לו אחת הפופלאריות. כשאומרים שאמריקה שמנה לא מתכוונים למנהטן העשירה והאופנתית אלא מתכוונים לארץ האמיתית, לאנשים האמיתיים שגדלים ועובדים ונוסעים וגרים במקומות כמו טמפה (4 מיליון תושבים) שבפלורידה, שאני תקוע כאן עכשיו במקרה. בוולמארט יש להם קלנועיות מיוחדות לקניות. מדובר בעגלת סופר ממונעת עם מושב (מעין הכלאה בין אופנוע, סירה ועגלה) המאפשרת למאותגרי ההליכה, וזה אומר אנשים ששמנים מדי מכדי ללכת עם עגלה בסופר, לעשות קניות בנוחות. ראיתי זוג אוהבים שנוסעים על שתי עגלות ממונעות כאלה, חונים זה לצד זו, ומחליפים דעות איזה קופסת חמישה ליטר של גלידת 0% שומן עדיפה: עם הפצפוצי וופלים או זו עם סוכריות הגומי. ספורט משפחתי שכזה.
3. re-fill - בכל מקום אנשים שותים שתיה מתוקה. כל מקום מגיש את השתיה בכוס של קצת יותר מחצי ליטר ואין אדם אחד שאוכל מזון מהיר ולא שותה שתיה מתוקה, ולפחות ליטר שתיה מתוקה בכל ארוחה כזו. בכל מקום אפשר למלא שוב ושוב כמה שרוצים את השתיה. אני נפגש כאן עם אנשים לימים די ארוכים יחד אז לפעמים עוצרים לאיזה משהו ברשתות המזון מהיר (אני שותה קפה ומנשנש אגוז קוקוס שהבאתי בתיק ושקניתי מראש בוולמארט - הידד, מצאתי שם אוכל אמיתי) והאחרים קונים סנדוויץ' או צ'יפס או עוגה או כל צירוף אחר. אבל תמיד זה כולל את השתיה. זה עולה גרושים ותמיד זה למילוי חופשי. גם בSubway גם ב RubyTuesday, גם ב Applebees ובכל רשת מזון אמריקאית אחרת. כמויות השתיה הממתוקת הנצרכת כאן הם עצומות. אסון. מסביר חלקית את #2.

אז מה המסקנה?
אמריקה היא דוגמא נהדרת לכל מה שרע בתרבות המזון המערבית. ללא אוכל אמיתי, ללא גבולות, ללא כוון וללא תמרור עצור. אם לא נזהר נתעורר יום אחד ונגלה שגם אנחנו שם.

יאללה, שהסופה תתן לי כבר לחזור הביתה. 

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 19 comments

19 הערות קוראים:

התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

דווקא אני זוכר שבמיאמי (שאפשר כנראה להשוות אותה יותר לניו יורק) הייתה מוצפת באנשים שעסקו בכושר (הרבה ריצות ואירובי, אבל ניחא).
הם חיים במציאות קשה, הכל מלא סוכר וסירופ עתיר פרוקטוז, ויותר נורא - זה זול להחריד. קשה לברוח מזה.

אגב, מצאת איפה לקנות שם סלאקליין?

הייתי במיאמי כמה פעמים והיא אכן מקדש לטיפוח הגוף, אבל זה בעיקר מיאמי ביץ' ולא משהו שמייצג את אמריקה או את סתם רוב האנשים של פלורידה.
ולגבי הסלאקליין - כמובן - אבל על זה פוסט נפרד.

אין על סלאקליין כל שבת אני שעות באויר הזמנתי לפני שנתיים מאמזון

איזה דגם קניתה דעאל?
ולאד אפשר לקנות גם בארץ http://www.buyoomjug.co.il/shop/gibbon-jump.html

למזלי קניתי את הבסיסי של גיבון ב80 דולר.
באמת חשבתי אולי לייבא לארץ, אני רואה שהקדימו אותי.

קניתי את הבסיסי הכי ארוך (25 מטר) ב67 דולר באמזון, היה בסייל, אבל 15 מטר מספיק מעל הראש. וכאמור, פוסט ייעודי בוא יבוא על הנושא.

אחד הדברים העצובים לדעתי לפחות זה שישראל הולכת אחרי אמריקה, גם בעניין המזון.
כבר שנים שמזון מתועש הפך להיות דבר נפוץ בכל סופר, פרסומות ב-TV אצלינו ממליצות על שניצלים מתועשים (בדיוק לפני כמה דקות ראיתי פרסומת כזאת). ואנשים חושבים שזה באמת מחליף שניצל אמיתי!

לגבי בגדים זה נכון, קשה מאוד למצוא פה מידה שהיא מעל מידה 42, 44 עוד אפשר למצוא בחלק מהחנויות, אבל מעל זה, זה כבר נעשה משימה כמעט בלתי אפשרית.

אנשים פה סוגדים למזון דל קלוריות - מתועש!
והם לא מבינים שזה לא בריא להם

בדיוק השבוע אבא שלי אמר לי על קרובת משפחה שעשתה ניתוח קיצור קיבה, ואיזה יופי וכל הכבוד לה!
כל הכבוד על ניתוח?
במקום להתאמץ, לעשות שינוי בתזונה, לעשות קצת ספורט, ללכת לניתוח?
תמיד נראה לי כשאנשים מחפשים את הדרך המהירה והקלה לעשות דיאטה - הם פשוט הולכים על הדרך הלא נכונה והמזיקה.

בפסטיבל הדיג' בו היינו בסופ"ש ראיתי במו עיניי חבל כזה נקרע. לא יודעת של איזו חברה. זה היה נראה דיי חזק בהתחלה והמון הלכו עליו, אולם אז הגיע אחד שזה פשוט נקרע לו, כשהוא על זה- אאוץ'!!!

לאמריקה הרבה פנים דעאל תיאר את הביטוי הפיזי הנפוץ של
אורח החיים האמריקאי.
אך יש עוד ביטויים רבים כמו רזון קיצוני וגם הוא נפוץ מאוד
(במיוחד בחוף המערבי).

בשמונה השנים בארצות הברית ראיתי מאות בחורות שחיות על דיאט קולה וסלט, לדעתי הם יותר מפחידות ומסוכנות מהשמנים.
כל הזמן קר להן, הם מסתובבות עצבניות כאילו רוצות להרוג מישהו בקיצור פחד אלוהים.

ולמה אני מספר לכם, לאחרונה שמתי לב שהקטע הזה גם די חזק בארץ.
יש לי כמה בחורות בלימודים שאימצו את הסגנון ובלי הקולה או הקפה בין כל שיעור הן יורקות אש.

בקיצור היזהרו והישמרו!

הבטחתי שאחזור לעדכן, וקיימתי:
אחרי הלחץ הראשוני ואחרי סבלנות, אני מתחילה לרזות בהתמדה במשטר הפליאו.
וזאת למרות אכילה ביד רחבה של בשרים ושמן זית.
שמחה לגלות שלא שמנתי, כפי שחששתי בתחילה.
בשבוע האחרון אמנם עליתי קצת בחזרה, אבל זה מפני שקניתי כמות עצומה של סלטים פיקנטיים מוכנים (חציל אדום וכדומה) אותם זללתי בלי חשבון כי זה "סלט". כעת אני מוציאה אותם שוב מהתפריט כי כנראה שצריך להדליק לי נורת אזהרה שברשימת הרכיבים מופיע סוכר במקום שלישי/רביעי.
אבל לפני החצילים הפיקנטיים האלה - ללא ספק, תוצאות איטיות אך מוצקות של הרזיה.
תודה.

לרונית,
כל הכבוד. לגבי הסלטים- זו דוגמא איך קל להתבלבל היום בין אוכל למוצר.
אני אומר- אם זה בקופסא, זה לא אוכל. (זה חטיף/ממתק/פשרה כלשהי...). אוכל אמיתי הוא ללא רכיבים, הרכיב היחיד הוא הוא עצמו.
הכלל- לקנות מצרכים! לא מוצרים!

הי דעאל.

אל תשכח להביא לי שוקולד (מריר) בדרכך חזרה...

מתגעגעים,

גלעד

שלום לכולם אני זורק שאלה לאוויר ומאוד מקווה שמישהו יוכל לעזור.
אני כבר שנה בתזונה קדמונית מאושר ויציב.
אשתי אימצה הרבה מהעקרונות הבסיסיים לפני כמה חודשים היא לא נוגעת בלחם ואורז הורידה כמעט לגמרי מזון מעובד.
בגדול היא כן מרגישה טוב יותר.

העניין הוא שהיא ממש רוצה לרדת במשקל ולטענתה לא מצליחה (אני קצר הבחנה).
היא לא ממש מצליחה לדלג על ארוחות ולהעלות את כמות השומן גם אם מתוקים עדיין יש לה קצת בעיה.
לספורט היא עושה הליכות מדי 3 פעמים בשבוע

לי ברור שבלי העלאה משמעותית של שומנים הטובים פעילות, מאומצת וצום לסרוגין קשה לרדת מהר במשקל ובמיוחד בקצב שהיא רוצה.
למעשה אני מחפש מישהו (רצוי באיזור תל-אביב) רשמי שיגיד לה את הדברים אם קבלות והוכחות.
מישהו מכיר?
"לצערי" הייתי רזה כבר לפני המעבר לפליאו היא פשוט חושבת שהכל גנטי.

בוולמארט שהייתי בו לא היו אפילו ירקות או פירות. אבל יש רשתות מעולות כמו WEIS שם לא חסר בשר ודגים טריים


דעאל איך לא כתבת עד היום על זה:
http://inhumanexperiment.blogspot.co.il/2009/09/two-brave-men-who-ate-nothing-but-meat.html?m=1

ותן דעתך בבקשה על זה:
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1854033

עצוב ומפחיד..קצת מזכיר לי את הסרט וולי. הבעיה שרוב האוכלוסייה ה"עממית" חסרת אינטלגנציה. כמישהי שביקרה הרבה בארה"ב תופעת המוח המנוון שם רחבה ומפחידה בהיקפה. זה גם גורם מאוד חשוב.

שלום לכולם

מה דעתכם על קינואה וכוסמת האם אלו דגנים ולא כדי לצרוך אותם או שדווקא כן אפשר לשלב את זה בפליאו

יובל - דומני שאתה מחפש "deus ex machina" שזה פתרון קסם חיצוני שיפתור את כל הבעיות. אין כזה. אתה רוצה שאשתך לעשה שינוי אבל היא צריכה לרצות לעשות שינוי. אני חושב שבמקום להציע לה לחפש סמכות, הצע לה לחפש אומץ וניסוי עצמי והתנסות. זו דרך הרבה יותר טובה ומדויקת מכל מחקר או רפרנס שישכנע או שלא. פשוט ליצור הצלחה.
דניאל - סבלנות. (-:
אנונימי - כבר כתבתי על זה. מכוסמת אני נמנע לגמרי. קינואה אצלי אינה חלק מהתזונה אצלי אבל בהחלט אפשר לשלב ולרענן תפריט איתה. אפשר בהחלט.

בוואלמרט תוכל למצוא גם מקררים ומקפיאים

פרסום תגובה