מורשת פולין דופקת בדלת - רגל קרושה עם ביצה

כן, בהחלט, אוכלים את זה. תחזיקו חזק.

בדיוק כמו דובי הקוטב, גם הרגל הקרושה נמצאת בסכנת הכחדה.
נודה על האמת: זהו אחד המאכלים עם השמות הכי לא אטרקטיביים ביקום.
גם רגל וגם קרושה. גרועים ממנה יהיו רק מאכלים בשם עין עקומה או מוח מעוות. נו, אולי גם לזה נגיע.
מכל מקום, גם מי שלא נמנה עם ידידיי הצמחוניים מתקשה לעכל את הבשורה קולינארית הזו, מבית מדרשה של וולגה זלמן, סבתה המנוחה של אשתי היקרה. מדובר במאכל שמתהדר לא רק בשם נוראי (גם ביידיש זה לא נשמע משהו: "גאלער"), אלא גם בצבע חום-אפרפר, במרקם ג'לטיני רוטט, בריח עז של שום ובקומץ חסידים אוהדים יוצאי פולניה. במבט ראשון הוא מזכיר את אחיו הגדול, הגפילטע פיש המפורסם, גם הוא אפור ורוטט, בלי תואר ובלי הדר, וגם הוא יוצא פולין והסביבה.
אבל להבדיל מהקרפיון הטחון, הרגל הקרושה היא אחד המאכלים היותר בריאים וראויים שיש (גם הדג בסדר, אבל לא באותה הליגה). היא כוללת מרכיבים טבעיים בלבד, היא עשירה בויטמינים ומינרליים, והשומן החבוי במח העצם והגידים עושה עבודה נפלאה של קלוריות נפלאות, של טעם ושל בריאות. מיקי ידידי כתב לא מזמן על נפלאות ג'לטין. זה בריא חברים, זה בריא.
ישנן שתי שיטות להכנת רגל קרושה: המלאה והמהירה. נחשו במה בחרתי? נכון, במהירה.
ההבדל בין המהיר למלא הוא השימוש בעצמות. עצמות עושות יופי של עבודה אבל דורשות לאחר הבישול את קילוף הסחוס מהעצמות והוצאת מח העצם. מאידך הגישה הפרקטית והמהירה אוחזת בשימוש בגידים בלבד, שכוללים גם הם הרבה טוב. קשה למצוא גידים טריים אבל גידים קפואים יעשו את העבודה לא פחות טוב ואין משמעות רבה לעובדה שהם היו קפואים קודם. גם כך הם עוד יעברו כמה מדורי גיהינום לפני שיגיעו אליכם לפה, והטעם רק ישתבח. קניתי חבילת גידים קפואים (חבילה היא כקילו וחצי, 35 ש"ח לקילו). מפשירים. אפשר בהחלט להשתמש גם רק בחצי חבילה כל פעם.
מכניסים לסיר ומבשלים כמה שיותר זמן ולפחות 4 שעות. לא לשכוח להסיר את הלכלוך והקצף שצף בדרך.

כדאי לשים במי הבישול גם שני עלי דפנה וקצת פלפל אנגלי. תמיד טוב. 

את הגידים המבושלים מוציאים מהסיר (לא לשפוך את מי הבישול, עוד נשתמש בהם מיד!) וטוחנים אותם במעבד מזון או במטחנת בשר. אני השתמשתי במטחנת בשר בטחינה גסה (חורים גדולים), יותר מתאים. אם השתמשתם בעצמות: הוציאו את מח העצם והסירו את הסחוסים וטחנו אותם יחד. את העצמות הריקות השליכו.
קחו חצי ראש שום וטחנו גם אותו.
את תערובת הבשר הטחון והשום החזירו למי הבישול, הוסיפו הרבה פלפל שחור (אל תוסיפו מלח, בשר מוכשר יהיה מלוח גם ככה) ובשלו עוד כחצי שעה (אה, והוציאו את עלי הדפנה).
שפכו את התערובת לפיירקס גדול ורחב.

משקיענים ומשקיעים ישקיעו בתערובת ביצים קשות פרוסות שיהיה נחמד וקצת יותר שמח בעיניים.
וזהו.
נותנים לעסק לנוח לילה במקרר ומקבלים בבוקר רגל קרושה רוטטת מהתרגשות ועם ריח מאוד ספציפי ובלתי ניתן לשכחה.
צריך רק כפית. פולין, חזרנו אליך שנית.
בתיאבון.

(הגרסה כאן כוללת הרבה בשר ומעט נוזלים. אישית אני אוהב שיש שכבה עבה יותר של "קרושה" למעלה אז בפעם הבאה צריך יותר מים בבישול. רגל ובשר יתנו צבע יותר כהה וחום ויותר סימפטי. גידים בלבד ישאירו צבע אפרפר. נראה לי מעניין לנסות להוסיף כוסברה קצוצה בסוף התהליך).
ומה איתכם? מישהו בעניין?

מורשת פולין דופקת בדלת - רגל קרושה עם ביצה

By מר קדמוני with 21 comments