הי חברות וחברים,
אם יש משהו שמניע אותי באמת בכל 10 השנים ויותר בהם אני רושם את הבלוג הזה, אלו הם סיפורי ההצלחה שלכם. העדויות, המיילים, התמונות וההצלחות של נשים ואנשים שמצאו את אורח החיים העתיק והבריא ביותר, והיו מספיק אמיצים לנסות זאת בעצמם ובתמורה קיבלו אנרגיה, משקל תקין או "סתם" תחושת סיפוק ושמחה.
אבל הנה השבוע קיבלתי שני מיילים זעופים וכעוסים, ששניהם יחד (וכל אחד לחוד) מאשימים אותי באישומים חמורים.
הראשונה היתה אסתר (מכתבה להלן קוצר משמעותית), שעוד היתה עדינה יחסית לצבי, עליו תקראו בהמשך.
****
[כותרת המייל] על הפוסט בנושא ה"פליאו הרג אותי" ועל הסיבה שאתה לא מקבל סיפורי כישלון
בפוסט "הפליאו הרג אותי" מחשבות בעידן הפייק ניוז כתבת: "לפעמים יש קשיים כאלה ואחרים או שאלות או דיוקים אבל מעולם, מעולם, לא קיבלתי מייל או חצי או רבע מייל שדומה במשהו לפסקה לעיל"... חשבתי שאולי תרצה לשמוע למה זה קרה, ולמה זה מעיד דברים רעים, ולא טובים, על הבלוג שלך וקהילת הפליאו.
... אתה זוכר מה שמתאים לך ובנוחות שוכח ממה שלא. ולראיה: בתגובות לפוסט בו אתה אומר שאין סיפורי כישלון, יש סיפור כשלון. מי יודע כמה עוד סיפורי כשלון נקלעו בדרכך לאורך השנים... אתה שוכח מה שלא מתאים לתפיסת העולם שלך.
...מי שניסה פליאו והלך לו גרוע, יכתוב על זה כנראה בפורומים של טבעונים למיניהם, או מתנגדי פליאו אחרים. מי שניסה פליאו והלך מצויין, יכתוב לך ובשאר מקומות תומכי פליאו. ומי שלא נכלל בקצוות? כנראה לא יכתוב. זה מה שקרה לי. נסיתי פליאו, ולא קרה כלום. שום כלום בריבוע. הייתי בפליאו די מוקפד כמה זמן. אחר כך הגעתי באופן טבעי לאיזון שהוא "בסגנון פליאו". עדיין לא קרה כלום.
...מקווה שלא תסייע להפצת הבורות בארצנו, בכך שתרמוז שזה שלא קיבלת סיפורי כשלון מעיד משהו על הפליאו, במקום להעיד על צורת הדגימה הקלולקת שלך, ועל ההתעלמות מהמציאות. אגב, יש לי עוד שני סיפורי כשלון של נשים שאני מכירה זמן רב שאם הן אוכלות הרבה שומן הן משמינות. כשלון של ממש לפליאו. אחת מהן, אגב, אוכלת גרסא של פליאו. אבל עם מגבלה על דברים מסויימים. למשל, אבוקדו.
כך שאם לא שמעת אף סיפור כשלון, זה רק כי אתה לא רוצה להקשיב. וזה לא משהו להשוויץ בו בפוסטים בבלוג, אלא טעות להכיר בה, ולתקן.
שלום אסתר.
מהמייל שלך עולה דבר אחד ברור: אין לך מושג מה אני כותב ואומר. לא קראת את כתבי, לא קראת את הספר שלי, ואת מייחסת לי אמירות שווא, שלצערי הן שלך.
בואי נראה רגע את הציון בהבנת הנקרא:
1. בהחלט כתבתי שהכתבה ההיא ב YNET היא פייק מוחלט. זה נכון בוודאות (לא רק מהסקת מסקנות מכאבים דמיוניים בכבד אלא גם מידע ממקור ראשון). זה קשקוש מוחלט שנכתב ע"י יח"צנית שמטרתו העיקרית היתה לקבל כותרת. זה בהחלט הצליח.
2. מאידך, מעולם לא כתבתי שתזונת פליאו מבטיחה תמיד ובכל מקרה לרדת במשקל, לכן עצם הטענה שלך כלפי מוזרה. אם כבר, ההפך הוא הנכון. כתבתי שיש הרבה מאוד תפריטי פליאו אפשריים - חלקם מעוטי פחמימות ומרובי שומן, חלקם עשירי פחמימות אפילו, חלקם מעוטי חלבון (!). את מוזמנת לקרוא על כך אצלי בספר. לכן, אמירות בסגנון "לא ירדתי במשקל ואני מכירה עוד נשים שלא ירדו במשקל בפליאו" ולהסיק מכך שאני או "מפיץ בורות" או משקר, הן בעיקר כשל לוגי. וכאמור לא רק שקיבלתי כאלה מיילים, גם כתבתי עליהם .
3. כתבתי הרבה פעמים על אנשים שלא מצליחים לרדת במשקל בפליאו, או אנשים שלא מצליחים לעלות במשקל בפליאו, או על מיילים מאנשים שעלה להם הכולסטרול, או שיש להם עצירות, או כל מיני קשיים כאלה ואחרים. זה קורה בוודאי. פשוט כי אין כאן שום קסם - יש כאן רק את התפריט האנושי הותיק והבטוח והנפוץ ביותר והוא משתנה בין מקומות ותקופות וזמינות המזון וכמובן בין אנשים והעדפותיהם. אבל זה מה שכל המין האנושי אכל מאז ומעולם ולכן זהו התפריט הבטוח ביותר לכולנו. ואם יש אנשים עם בעיות ספציפיות - מי אמר שתזונה יכולה לפתור אותן?
4. מה שלא קורה בפליאו לאנשים בריאים (ואת מוזמנת לבדוק בקבוצות של עשרות אלפים בארץ, את מיליונים בעולם וחפש אנשים שידווחו לך אחרת, בהצלחה), זו קריסה, סכרת, כבד שומני, תת תזונה (ע"ע הכתבה ההיא ב YNET), ועוד. כל אותם הדברים הנפוצים מאוד במערב, בדיאטות בכלל. הם לא קיימים בפליאו לא בגלל קסם. אלא כי אם תאכל אוכל אמיתי, עשיר ומזין, הוא בהגדרה לא יכול להזיק לך. כן, אולי אנשים מנסים לעשות כל מיני דברים על בסיס דמיונות שיש להם לגבי מה זה פליאו, בלי שקראו, שאלו או עשו פשוט ניסוי עצמי. ואז אומר ניב גלבוע "עשיתי פליאו וזה היה כשלון" בחדשות אבל כשאני מדבר איתו 1:1 הוא שוכב על החוף בתיאלנד ושותה מיץ אננס ואוכל פסטה, אז סבבה לו, אבל אין קשר לתזונה אמיתית או בריאה ולכן יש אינסוף מניפולציות שבעיקר מצחיקות אותי. הן מניפולציות שנובעות מהשילוב הקדוש של חוסר ידע והבנה, חוסר בניסוי עצמי והתאמה אישית וצורך לרוץ לספר לחבר'ה ולקבל כותרות. זה המשחק ואני לא חלק ממנו.
5. לי יש שליחות שלקחתי על עצמי מזה עשור - לעזור לאנשים. בדרכי, אני עוזר בידע כדי שכל אחד יוכל לקבל החלטות ולקבל שליטה על חייו ולצעוד אל עתיד בריא ושמח. אני לא יכול לתאר לך את כמות האנשים שכתבו לי לאורך השנים "זה שינה לי את החיים, תודה". לא בגלל שהם מנומסים, אלא בגלל שזה עובד. לכן לטעון שאני מפיץ בורות היא בורות (וגם, את מוזמנת לקרוא את המחקרים שאני מפרסם עליהם ואני מוכן להתמודד גם במישור הזה, בשמחה),
6. ועיקר העיקרים: מעודי לא הכרחתי איש לאכול כך או אחרת, ולא התערבתי לאיש בצלחת ובסגנון חייו. אני מציע אלטרנטיבה, שלא אני המצאתי, אלא זו שאפשרה לנו האבולוציה וההיסטוריה. מי שמתאים לו, מצוין. מי שלא מתאים לו, אם זה בגלל שהוא חולה על גלידת פרווה וניל או בגלל שהוא אלרגי לאוכל מסוים, או בגלל שהוא חולה במחלה מסוימת, או בגלל שסתם לא בא לו, או לא אכפת לו, או לא יודע - גם סבבה. הבחירה היא שלו. שכל אחד יעשה כטוב בעיניו. גם את.
7. וזה נכון גם לשוק הדעות. לא בא לך טוב הדעות שלי? את חושבת שאני טועה ומטעה? את מוזמנת לדפדף הלאה ולעבור ולמצוא למשהו שיתאים לך יותר. אין לי שום פגיעה אישית בכך. את מוזמנת לכתוב בעצמך את הדעות שלך בבלוג או בעיתון או בספר או בכיכר העיר. ואם תכתבי טוב ודעותייך יביאו תועלת לאנשים, אולי גם אותך יקראו רבים ותעזרי להם בדרכך שלך. אני מאחל לך שתצליחי בכך. לעומת זאת אסטרטגיה של לנסות להשפיע על כותב (למשל עלי) כדרך להשפיע על מה שיחשבו אחרים, היא בדרך כלל לא כ"כ יעילה, אני חושש.
בריאות וטוב
דעאל
****
אם חשבתם שאסתר היתה כועסת, לא קראתם עדיין את המכתב של צבי. אוהו. את זה קיבלתי אתמול והוא מתפוצץ ממש (המכתב מובא במלואו ככתבו וכלשונו).
[כותרת המייל] הצלחת להרגיז אותי.
"שלום רב. קראתי את הספר הסוד הקדמוני ויש לי מה להגיד לאיש שכתב אותו. אינך מר קדמוני- אתה מר קשקשני. אין לך מושג איך נראה צייד ומלקט בימנו. אתה מוזמן לאנגולה. אני מגדל כאן עופות ומוכר ביצים לשוק המקומי. 40 צידים עובדים אצלי. הם מתים בגיל 45 הילדים שלהם מתים עוד קודם. כל שבוע אני הולך להלוויה של ילד או של תינוק של עובד/ת שלי. הם צדים בלי סוף. מכתרים שטח ומציתים אותו. בעלי החיים נסים למשחטות שלהם את הצייד הם שוחטים ומוכרים. חלקים פנימים נמכרים בזול ונתרמים ראשונים. גם אני לא אוכל את זה. אתה והכלבים יכולים להתחלק בגועל נפש הזה. ...
על כושר נשיאה שמעת פעם? מה היה קורה עם 30 מיליון אפריקאים היו אוכלים מה שאתה מציע? הרס מוחלט של השטח? הוא מספיק שרוף גם כך. המודלים שלך מתיחסים לחברות קטנות מאד. הנזקים האקולוגיים שאתה עלול לגרום מובאים בחצי פיסקה בעמוד האחרון. על מי אתה עובד? הספר שלך הוא קשקוש גמור.
אני מסכים עם נושא הסוכר, הגלוטן, השמן.
לא סובל פרות. חיה מפחידה ולא טעימה. איברים פנימיים- לכלב. מוח- אתה תאכל. ככה נדבקים בקורצל יעקב שיהיה לך לבריאות
אז אתה כותב את זה בספר ושכל העולם ילך לעשות שטויות כי אתה כתבת את זה איפה שהוא? לדעתי אתה אדם מסוכן מאד וכנראה גם חולה מאד. עם כל הזבל שאתה אוכל- לא פלא."
אם יש משהו שמניע אותי באמת בכל 10 השנים ויותר בהם אני רושם את הבלוג הזה, אלו הם סיפורי ההצלחה שלכם. העדויות, המיילים, התמונות וההצלחות של נשים ואנשים שמצאו את אורח החיים העתיק והבריא ביותר, והיו מספיק אמיצים לנסות זאת בעצמם ובתמורה קיבלו אנרגיה, משקל תקין או "סתם" תחושת סיפוק ושמחה.
אבל הנה השבוע קיבלתי שני מיילים זעופים וכעוסים, ששניהם יחד (וכל אחד לחוד) מאשימים אותי באישומים חמורים.
הראשונה היתה אסתר (מכתבה להלן קוצר משמעותית), שעוד היתה עדינה יחסית לצבי, עליו תקראו בהמשך.
****
[כותרת המייל] על הפוסט בנושא ה"פליאו הרג אותי" ועל הסיבה שאתה לא מקבל סיפורי כישלון
בפוסט "הפליאו הרג אותי" מחשבות בעידן הפייק ניוז כתבת: "לפעמים יש קשיים כאלה ואחרים או שאלות או דיוקים אבל מעולם, מעולם, לא קיבלתי מייל או חצי או רבע מייל שדומה במשהו לפסקה לעיל"... חשבתי שאולי תרצה לשמוע למה זה קרה, ולמה זה מעיד דברים רעים, ולא טובים, על הבלוג שלך וקהילת הפליאו.
... אתה זוכר מה שמתאים לך ובנוחות שוכח ממה שלא. ולראיה: בתגובות לפוסט בו אתה אומר שאין סיפורי כישלון, יש סיפור כשלון. מי יודע כמה עוד סיפורי כשלון נקלעו בדרכך לאורך השנים... אתה שוכח מה שלא מתאים לתפיסת העולם שלך.
...מי שניסה פליאו והלך לו גרוע, יכתוב על זה כנראה בפורומים של טבעונים למיניהם, או מתנגדי פליאו אחרים. מי שניסה פליאו והלך מצויין, יכתוב לך ובשאר מקומות תומכי פליאו. ומי שלא נכלל בקצוות? כנראה לא יכתוב. זה מה שקרה לי. נסיתי פליאו, ולא קרה כלום. שום כלום בריבוע. הייתי בפליאו די מוקפד כמה זמן. אחר כך הגעתי באופן טבעי לאיזון שהוא "בסגנון פליאו". עדיין לא קרה כלום.
...מקווה שלא תסייע להפצת הבורות בארצנו, בכך שתרמוז שזה שלא קיבלת סיפורי כשלון מעיד משהו על הפליאו, במקום להעיד על צורת הדגימה הקלולקת שלך, ועל ההתעלמות מהמציאות. אגב, יש לי עוד שני סיפורי כשלון של נשים שאני מכירה זמן רב שאם הן אוכלות הרבה שומן הן משמינות. כשלון של ממש לפליאו. אחת מהן, אגב, אוכלת גרסא של פליאו. אבל עם מגבלה על דברים מסויימים. למשל, אבוקדו.
כך שאם לא שמעת אף סיפור כשלון, זה רק כי אתה לא רוצה להקשיב. וזה לא משהו להשוויץ בו בפוסטים בבלוג, אלא טעות להכיר בה, ולתקן.
שלום אסתר.
מהמייל שלך עולה דבר אחד ברור: אין לך מושג מה אני כותב ואומר. לא קראת את כתבי, לא קראת את הספר שלי, ואת מייחסת לי אמירות שווא, שלצערי הן שלך.
בואי נראה רגע את הציון בהבנת הנקרא:
1. בהחלט כתבתי שהכתבה ההיא ב YNET היא פייק מוחלט. זה נכון בוודאות (לא רק מהסקת מסקנות מכאבים דמיוניים בכבד אלא גם מידע ממקור ראשון). זה קשקוש מוחלט שנכתב ע"י יח"צנית שמטרתו העיקרית היתה לקבל כותרת. זה בהחלט הצליח.
2. מאידך, מעולם לא כתבתי שתזונת פליאו מבטיחה תמיד ובכל מקרה לרדת במשקל, לכן עצם הטענה שלך כלפי מוזרה. אם כבר, ההפך הוא הנכון. כתבתי שיש הרבה מאוד תפריטי פליאו אפשריים - חלקם מעוטי פחמימות ומרובי שומן, חלקם עשירי פחמימות אפילו, חלקם מעוטי חלבון (!). את מוזמנת לקרוא על כך אצלי בספר. לכן, אמירות בסגנון "לא ירדתי במשקל ואני מכירה עוד נשים שלא ירדו במשקל בפליאו" ולהסיק מכך שאני או "מפיץ בורות" או משקר, הן בעיקר כשל לוגי. וכאמור לא רק שקיבלתי כאלה מיילים, גם כתבתי עליהם .
3. כתבתי הרבה פעמים על אנשים שלא מצליחים לרדת במשקל בפליאו, או אנשים שלא מצליחים לעלות במשקל בפליאו, או על מיילים מאנשים שעלה להם הכולסטרול, או שיש להם עצירות, או כל מיני קשיים כאלה ואחרים. זה קורה בוודאי. פשוט כי אין כאן שום קסם - יש כאן רק את התפריט האנושי הותיק והבטוח והנפוץ ביותר והוא משתנה בין מקומות ותקופות וזמינות המזון וכמובן בין אנשים והעדפותיהם. אבל זה מה שכל המין האנושי אכל מאז ומעולם ולכן זהו התפריט הבטוח ביותר לכולנו. ואם יש אנשים עם בעיות ספציפיות - מי אמר שתזונה יכולה לפתור אותן?
4. מה שלא קורה בפליאו לאנשים בריאים (ואת מוזמנת לבדוק בקבוצות של עשרות אלפים בארץ, את מיליונים בעולם וחפש אנשים שידווחו לך אחרת, בהצלחה), זו קריסה, סכרת, כבד שומני, תת תזונה (ע"ע הכתבה ההיא ב YNET), ועוד. כל אותם הדברים הנפוצים מאוד במערב, בדיאטות בכלל. הם לא קיימים בפליאו לא בגלל קסם. אלא כי אם תאכל אוכל אמיתי, עשיר ומזין, הוא בהגדרה לא יכול להזיק לך. כן, אולי אנשים מנסים לעשות כל מיני דברים על בסיס דמיונות שיש להם לגבי מה זה פליאו, בלי שקראו, שאלו או עשו פשוט ניסוי עצמי. ואז אומר ניב גלבוע "עשיתי פליאו וזה היה כשלון" בחדשות אבל כשאני מדבר איתו 1:1 הוא שוכב על החוף בתיאלנד ושותה מיץ אננס ואוכל פסטה, אז סבבה לו, אבל אין קשר לתזונה אמיתית או בריאה ולכן יש אינסוף מניפולציות שבעיקר מצחיקות אותי. הן מניפולציות שנובעות מהשילוב הקדוש של חוסר ידע והבנה, חוסר בניסוי עצמי והתאמה אישית וצורך לרוץ לספר לחבר'ה ולקבל כותרות. זה המשחק ואני לא חלק ממנו.
5. לי יש שליחות שלקחתי על עצמי מזה עשור - לעזור לאנשים. בדרכי, אני עוזר בידע כדי שכל אחד יוכל לקבל החלטות ולקבל שליטה על חייו ולצעוד אל עתיד בריא ושמח. אני לא יכול לתאר לך את כמות האנשים שכתבו לי לאורך השנים "זה שינה לי את החיים, תודה". לא בגלל שהם מנומסים, אלא בגלל שזה עובד. לכן לטעון שאני מפיץ בורות היא בורות (וגם, את מוזמנת לקרוא את המחקרים שאני מפרסם עליהם ואני מוכן להתמודד גם במישור הזה, בשמחה),
6. ועיקר העיקרים: מעודי לא הכרחתי איש לאכול כך או אחרת, ולא התערבתי לאיש בצלחת ובסגנון חייו. אני מציע אלטרנטיבה, שלא אני המצאתי, אלא זו שאפשרה לנו האבולוציה וההיסטוריה. מי שמתאים לו, מצוין. מי שלא מתאים לו, אם זה בגלל שהוא חולה על גלידת פרווה וניל או בגלל שהוא אלרגי לאוכל מסוים, או בגלל שהוא חולה במחלה מסוימת, או בגלל שסתם לא בא לו, או לא אכפת לו, או לא יודע - גם סבבה. הבחירה היא שלו. שכל אחד יעשה כטוב בעיניו. גם את.
7. וזה נכון גם לשוק הדעות. לא בא לך טוב הדעות שלי? את חושבת שאני טועה ומטעה? את מוזמנת לדפדף הלאה ולעבור ולמצוא למשהו שיתאים לך יותר. אין לי שום פגיעה אישית בכך. את מוזמנת לכתוב בעצמך את הדעות שלך בבלוג או בעיתון או בספר או בכיכר העיר. ואם תכתבי טוב ודעותייך יביאו תועלת לאנשים, אולי גם אותך יקראו רבים ותעזרי להם בדרכך שלך. אני מאחל לך שתצליחי בכך. לעומת זאת אסטרטגיה של לנסות להשפיע על כותב (למשל עלי) כדרך להשפיע על מה שיחשבו אחרים, היא בדרך כלל לא כ"כ יעילה, אני חושש.
בריאות וטוב
דעאל
בהמשך ההתכתבות בינינו אסתר כתבה לי את גם המשפט הבא:
כן, אתה מפיץ בורות. לא בגלל שאתה בעד פליאו (אני אוכלת פליאו, פחות או יותר. וכשניסיתי צמחונות לא הצלחתי לשרוד את זה), אלא כי הטיעונים שלך מלאי כשלים לוגיים. ולא משנה אם המסקנה נכונה או לא, להשתמש בכשלים לוגיים בתור טיעון זה הפצת בורות.
אוקיי, אמרתי לעצמי. אחרי "הכשלון" שלה, היא עדיין אוכלת פליאו (ההדגשה לעיל היא שלי) כי כנראה זה עושה לה טוב. אבל, תמהתי, האם היא היתה יכולה לבחור לאכול פליאו לולא הייתי מפיץ את הבורות המסוכנת הזו? האם היתה יודעת מה זה? או שהיא למדה על פליאו באיזה מקום אחר שהוא יותר פתוח ופחות נוקשה ממני? יש דבר כזה, תמהני. כנראה שהפצת הבורות המסוכנת של הפליאו הועילה לה בכל מקרה.****
אם חשבתם שאסתר היתה כועסת, לא קראתם עדיין את המכתב של צבי. אוהו. את זה קיבלתי אתמול והוא מתפוצץ ממש (המכתב מובא במלואו ככתבו וכלשונו).
[כותרת המייל] הצלחת להרגיז אותי.
"שלום רב. קראתי את הספר הסוד הקדמוני ויש לי מה להגיד לאיש שכתב אותו. אינך מר קדמוני- אתה מר קשקשני. אין לך מושג איך נראה צייד ומלקט בימנו. אתה מוזמן לאנגולה. אני מגדל כאן עופות ומוכר ביצים לשוק המקומי. 40 צידים עובדים אצלי. הם מתים בגיל 45 הילדים שלהם מתים עוד קודם. כל שבוע אני הולך להלוויה של ילד או של תינוק של עובד/ת שלי. הם צדים בלי סוף. מכתרים שטח ומציתים אותו. בעלי החיים נסים למשחטות שלהם את הצייד הם שוחטים ומוכרים. חלקים פנימים נמכרים בזול ונתרמים ראשונים. גם אני לא אוכל את זה. אתה והכלבים יכולים להתחלק בגועל נפש הזה. ...
על כושר נשיאה שמעת פעם? מה היה קורה עם 30 מיליון אפריקאים היו אוכלים מה שאתה מציע? הרס מוחלט של השטח? הוא מספיק שרוף גם כך. המודלים שלך מתיחסים לחברות קטנות מאד. הנזקים האקולוגיים שאתה עלול לגרום מובאים בחצי פיסקה בעמוד האחרון. על מי אתה עובד? הספר שלך הוא קשקוש גמור.
אני מסכים עם נושא הסוכר, הגלוטן, השמן.
לא סובל פרות. חיה מפחידה ולא טעימה. איברים פנימיים- לכלב. מוח- אתה תאכל. ככה נדבקים בקורצל יעקב שיהיה לך לבריאות
אז אתה כותב את זה בספר ושכל העולם ילך לעשות שטויות כי אתה כתבת את זה איפה שהוא? לדעתי אתה אדם מסוכן מאד וכנראה גם חולה מאד. עם כל הזבל שאתה אוכל- לא פלא."
הממ. צבי גר באנגולה ומאחל לי לאכול עם כלבים. הנה מה שעניתי אחרי שהסדרתי נשימה.
תודה צבי,
1. אני אולי אדם חולה מאוד, אבל אתה נשמע לי אדם כועס מאוד, וזה הרבה פחות בריא והרבה יותר מסוכן ללב.
2. אתה אומר שאתה "מסכים עם הסוכר, הגלוטן והשמן". זה בערך 90% ממהות העצות בספר. (בקצרה: מי שמסלק דגנים, סוכרים ושמנים צמחיים מתפריטו, עושה 80% מהעבודה. אח"כ אפשר לאכול הרבה או מעט בשר) לכן באמת שהצלחת לשעשע אותי.
3. "המחקר" האנתרופולוגי שלך עצוב. לו קראת את מה שכתבתי (ולא את מה שדמיינת שכתבתי), היית רואה שאמרתי שחיי ציידים הם קשים ואלימים ואין בהם שמץ של רומנטיקה או ניסיון לחיקוי שלהם. תודה לאל שיש לי מזגן, סופר, בית חולים, טיפת חלב, חיסונים ואינטרנט. כאן מתים בגיל מבוגר של 90+ וזאת למרות שהתזונה שלנו גרועה (אם היא היתה טובה, לא היית רואה אחוזי סכרת פסיכיים, כבד שומני וקמפיינים ממשלתיים כבר 40 שנה בניסיון לעצור את הרגלי התזונה). ועובדה, למרות שאנו במערב ממשיכים להשמין ולאכול גרוע הרי שאנו חיים יותר שנים. אז מסקנה לפי ההגיון הזה שלך: בוא נאכל יותר גרוע ובכלל נחיה לנצח. לא תודה. באפריקה מתים בגיל מוקדם בגלל שכל השאר גרוע (חוסר יציבות תזונתית, רעב, חוסר ברפואה, ועוד ועוד).
4. בו בזמן, הביולוגיה שלנו לא התפתחה בואקום ולא נולדה במצעדי ההיפים של שנות השבעים ולא בדמיונות הטבעונים של השנים האחרונות. התפתחנו אבולוציונית כאוכלי כל, בכל מקום, בכל זמן. לא היתה תרבות טבעונית אנושית מעולם. לא היתה תרבות אנושית ש"נגעלה" מאוכל מזין כלשהו. לטעון עכשיו שבשר מסוכן לנו זו שטות מוחלטת. אתה מוזמן להוכיח לי את זה. בהצלחה.
5. אתה גם מוזמן להיגעל מאברי פנים, ולדמיין שאף אחד לא אוכל אותם אבל כמדומני לא היתה מעולם תרבות אנושית שכבד, לב ומח לא היו חלקים מהותיים בתפריטה (אם תבקר פעם בצרפת, הזמן במסעדה קלאסית "מנה מסורתית". תקבל קדירה עם הנ"ל + לשון ולחי). כל חיה טורפת בטבע, הדבר הראשון שהיא אוכלת זה את הכבד והלב של הטרף. אם זו לא הוכחה, אינני יודע מהי. וכמובן, אין בהם שום דבר קדוש, זה פשוט זול ומלא ויטמינים ומינרלים (אם תקרא במקורות בספר, תוכל למצוא עד כמה). וכמעט שכחתי: אולי אתה רוצה מתכון למרק ריאות תימני? מתכון למוח מרוקאי? מתכון לכבד קצוץ פולני? אה, שכחתי. זה גועל נפש ולא אוכלים את זה בשום תרבות. אופס.
6. כן, בני האדם השמידו בשיטתיות את כדור הארץ ולחרדתי הם עדיין עושים זאת. פעם ע"י הרג של כל החיות הגדולות, בשלב מאוחר יותר, ביעור הקרקע והיערות, ומאז המצאת החקלאות, בבירוא יערות והפיכתם לשממה של גידולים חד שנתיים. במאה השנים האחרונות מאז התיעוש והטרקטורים זה הפך לקנה מידה המחריב את העולם ואת בריאותו כמובן כי איננו מסוגלים לשגשג על כמויות כאלו של פחמימות כבני אדם, והמערכת האקולוגית קורסת.
7. עד כאן עובדות. לעומתן, אתה משייט לך בנחת בערבוביה מוחלטת בין סיבות אקולוגיות לסיבות פיזיולוגיות, בין דמיונות לעובדות, וזה בסדר, זכותך, אתה לא כותב ספרים אלא מיילים. אני לעומת זאת הבאתי מקורות ועובדות. אם יש לך עובדות סותרות, אתה מוזמן לשלוח אותן. אם יש לך רוח וצלצולים, שמור אותם לעצמך בבקשה. מה גם שיש יסוד להניח שאתה מספיק אינטיליגנט להבין שתתכן תזונה מעולה פזיולוגית שתהיה הרסנית סביבתית ויתכן גם ההיפך המוחלט. תתכן גם תזונה מעולה פזיולוגית שגם תתרום לסביבה ולקיימות. לו היית קורא את המחקר העדכני בתחום האקולוגיה, היית רואה שחזרה למרעה וצמצום מסיבי של גידולים חד שנתיים הוא פתרון קיימות יחידי לבליית הקרקע, להשמדת בתי גידול ועוד... אבל זה זניח. יתכן והפתרון יהיה לאוכלוסית כדוה"א בכלל בגידול חרקים למאכל. יש בהם בוודאי מספיק חלבון.
8. ואחרון חביב, אתה מוזמן לכתוב ספר משלך, להפיץ אותו ולחכות למכתבי קוראים. בהצלחה. אני כותב את הבלוג שלי בנושא כבר יותר מעשור. עברו שלוש שנים מאז שיצא הספר לאור. יש אלפי סיפורי הצלחה ואין יום (!) שאיני מקבל בו מכתבי תודה מאנשים הודות לאימוץ התפריט הפשוט והבסיסי ביותר של המין האנושי מאז ומעולם: לאכול שפע מגוון וגדול של חיות וצמחים. אז אם פעם בעשור אני מקבל מייל נאצה ממישהו שגם הוא בעצם אומר שהוא מסכים עם רוב מה שכתבתי, אז אני אומר, נו מילא.
בברכה
דעאל
***
אז מה אתם אומרים? אני מסוכן?
