חמש סיבות לקנות כרטיסים לאירוע הכי גדול השנה (מספר 5 הכי רלוונטי)

אני מודה שאני מתרגש. לא קורה לי הרבה.
לפני הרבה (ממש הרבה) שנים התחלתי לכתוב כאן על קרוספיט. באותם ימים חוץ משני גמלים וגדי עוד לא ידעו אז מיהו קרוספיט. אחרי שנה שנתיים נוספות עברתי לכתוב בעיקר על פליאו ותזונה קדמונית. גם שם הייתי קול קורא במדבר.
אבל למציאות היו תוכניות אחרות ועכשיו, אם רק נביט שמאלה וימינה, נראה שקרוספיט הפכה כאן בשנה האחרונה לרשת מועדוני הספורט הגדולה בארץ (!!!) כארבעים מועדונים רשמיים. זה מטורף! מקביל, ולא בלי קשר, התזונה הקדמונית קנה שביתה ואחיזה בארץ והשוק הפליאוליתי הולך ומתחזק (היי, יש שוק בעוד יומיים!) ואלפים רבים אוכלים טוב ונהנים מכל רגע. סיפורי ההצלחה שלכם מדהימים.
אז למה פתאום אני מתרגש דווקא עכשיו?
כי בעוד חודש וכמה ימים יתקיימו כאן משחקי קרוספיט ישראל 2015, או בשמם המקוצר RFA (כלומר Ready for Action). ולא סתם יתקיימו כאן משחקי קרוספיט, הם יתקיימו כפי הנראה ממש יחד עם שוק פליאוליתי. אני מרגיש שאני צריך לעמוד שם ולגזור איזה סרט, אפילו שלא אני ארגנתי או הפקתי לא את זה ולא את זה. את האחד הפיק בעשר אצבעות עומרי פלד, ואת האחר, בעוד עשר, אוהד רוט. שני יזמים חרוצים, אנשי עשייה, אנשים יקרים, ולשמחתי, גם חברים שלי.
אוקיי. קצת היסטוריה (אוהבים כאן היסטוריה, אם לא שמתם לב).
אני חושש שאני הישראלי היחיד שאשכרה עקב אחר משחקי הקרוספיט הראשונים שהיו אי פעם (בארה"ב ובעולם בכלל), אי שם בשנת 2007. לא רק שעקבתי אחריהם, אפילו ציינתי את זה בפוסט קטנטן. אלו היו משחקי "שכונה" של ממש, באיזה מגרש עפר בקליפורניה. אחרי כמה שנים המשחקים שם צברו תאוצה מטורפת וכבר לפני שלוש שנים (2012) כתבתי על העוצמה האדירה הכלכלית שהם זכו לה באמריקה אבל גם את הבקורת שלי כשהמשחקים גלשו לתחום הביזאר.
המקבילה הישראלית למשחקים התחילה כאן ביוזמתו של עומרי ב 2011, בשקט בשקט אצלו במועדון, ומאז הם כבר הפכו למסורת. בשנה שעברה, במתחם הספורט של אוניברסיטת ת"א כבר היו משחקים בני יומיים, ועם אחלה וייב ועם קהל מעורב וססגוני (במהלכם הבן שלי ציין בפני את העובדה המצערת הבאה: "אבא, פדיחות, אתה היחיד שאין לו קוביות בבטן כאן". והוא התכוון מהאנשים בקהל). אחרי המשחקים הללו של שנה שעברה כתבתי עד כמה הקרוספיט והתזונה הקדמונית דומים זה לזה ולמה כדאי לאחד בין השניים. (תקראו. יש גם כמה תמונות מגניבות מאז).

בכל מקרה, השנה כבר מדובר על אירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. אמריקה בישראל, ויותר טוב.
האירוע יתקיים בחמישי-שישי (ה 30 לאפריל ו 1 למאי) באיצטדיון הדר יוסף בת"א. חמשת אלפים מקומות ישיבה ולפחות חמשת אלפים צופים יושבים עליהם (או יותר נכון: עומדים וצועקים למתחרים "קדימה, אתם יכולים!"). וערוצי טלוויזיה. והופעה שווה בערב. ומתחם ענק של מכירת ציוד ספורט ועוד. ובמקביל, גם שוק פליאוליתי מלא ומורחב. ואחלה אוכל. אחרי הכל, זה אותו קהל. אלו אותם אנשים. זה אנחנו. וזו חוויה ואירוע קהילתי יוצא מגדר הרגיל. אוכלים טוב ומתאמנים טוב ונהנים מכל רגע.
מה, לא ככה?





אז לסיכום הנה חמש סיבות למה גם אתם צריכים, כמוני, לקנות כרטיסים למשחקי קרוספיט הקרובים, וגם למה כדאי לכם להגיע לשוק הפליאוליתי השבוע.

1. כי ביום שישי הקרוב, מי שיגיע למתחם השוק הפליאוליתי יוכל לקנות שם כרטיסים למשחקים (האנגר 9, איזור התעשייה עמק חפר, יום שישי זה החל משעה 09:00 בבוקר). תהיה שם עמדת מכירה של המשחקים. רק עד יום שישי הכרטיסים נמכרים בהנחה (79 ש"ח במקום 95 ש"ח. ילדים בגילאי 3-12 ב 39 ש"ח. המחיר הוא לכל המשחקים, כלומר כניסה חופשית לכל היומיים ולהופעה). להבנתי, המשחקים עצמם הם ההופעה הכי טובה, הכי מוצלחת והכי מרגשת ומסעירה שהכסף שלכם יכול לקנות. 
2. כי רכישת כרטיסים למשחקים זו גם תמיכה באורח החיים הזה, בקהילה, במתחרים, ובשינוי שאנו יוצרים בחברה. במקום רק לקדם מרתונים אינסופיים (ויחד איתם דגני בוקר וחטיפי אנרגיה), נעודד ספורט פונקציונאלי ואוכל אמיתי! נעודד יזמים להרים אירועים משמעותיים וגדולים, כי רק המעז, מנצח.
3. כי יחד עם המשחקים יהיה השוק הפליאוליתי התל אביבי הראשון. עסקת קומבו מנצחת. 
4. כי הולך להיות מטורף. עד הרגע האחרון ממש המתחרים והקהל לא יודעים מה יהיו האתגרים בפניהם (ולי כמובן אין מושג ירוק). במהלך היום יהיו הרבה מקצים (גברים, נשים, מבוגרים, נוער) וכל אחד ואחד מהם מלא אנדרנלין ודרמות ובחינה של כח הרצון והיכולת וההתמדה. 
5. כי זה יהיה אסתטי. לפחות המתחרים והמתחרות הם כאלה. משום מה אף אחד שם לא לובש חולצה :-)

אז אני כבר הבטחתי את מקומי במשחקים (כצופה, כצופה) ואשמח מאוד לראות אתכם יחד איתי בקהל. 

אז מה אתם אומר, אתם באים גם?

By Dael with 8 comments

שבע סיבות להגיע לשוק הפליאוליטי ביום שישי זה!

אולי לא ידעתם, ואולי ידעתם ושכחתם, אבל הנה אני מזכיר: ביום שישי האחרון של כל החודש (כמו יום שישי הקרוב), בהאנגר גדול בעמק חפר, מתקיים שוק מיוחד, שאם עדיין לא הייתם בו (ות'כלס, גם אם כבר הייתם), שווה מאוד מאוד להגיע. הנה למה:

כדי להצטייד באוכל אמיתי ובלי חשש.
כל מה שיש בשוק הוא סחורה מובחרת ומצוינת, וכל המוצרים והמצרכים מובטח לכם כי הם ללא דגנים, ללא סוכרים וללא שמנים צמחיים, היינו, אמיתיים. תמצאו שם דגים וביצי חופש, ירקות אורגניים, פטריות יער משונות וריחניות, פירות יער ותותי בר, מאפים מקמח שקדים וקוקוס, דגים מעושנים ונקניקי קבנוס ללא פוספסטים, צבעי מאכל או סוכרים. יהיו גם מוצרים מצוינים וקדמוניים לבית ולגינה יהיו שם כמו גריל איכותי, מעשנות בשר, או ביגוד למתאמן והמתאמנת הקדמוניים. ותקצר היריעה. אם אתם בעניין של לאכול אוכל אמיתי, כדאי שתביאו סל גדול ותפנו את הבגאז'.

כדי לקנות דברים שלא תמצאו בשום סופרמרקט.
אין תסכול מעצבן יותר מללכת שוב ושוב במעברי הסופר ולחפש חלב קוקוס בלי חומרים משמרים ולמצוא רק תחליפים עלובים. או לחפש נקניק בלי שומן טראנס ופוספסטים או לשווא להתקשר לירקן ולשאול אם יש לו כבר קוקוס טרי וירוק. בשוק מרוכזים עבורכם כל הדברים הטובים (למה מגיע לי כל הטוב הזה?!) - רק הושט היד וגע בם. דברים שחיפשתם, דברים שהתייאשתם, ודברים שלא ידעתם שיש ושאתם רוצים ממש ממש.

כדי לפגוש את האנשים והפנים שמאחורי השמות בפייסבוק
אין כמו להכנס להאנגר מלא אנרגיה ושמחה. מכל עבר רואים פרצופים מחייכים ועיניים מוכרות ופתאום פרצופים שהיו רק "עוד פרצוף ברווז" בפייסבוק הופכים לפנים נעימות ולחיבוק לבבי. כי יש אלפי אנשים אמיתיים שם בחוץ שכבר שינו את סגנון החיים שלהם ומרגישים בריאים ונהנים יותר מאי פעם. והקהילה היא חלק משמעותי, חשוב ומרכזי בכל העניין. לקבל תמיכה, לשמוע על הצלחות של אחרים, לראות ולהראות. אתם לא לבד. אנחנו יחד.

כי אוכל רחוב יכול להיות בריא וטעים.
לא רק מוצרים למטבח ולמזווה ניתן לרכוש בשוק, אלא גם לאכול ארוחת בוצר טעימה וקדמונית. יש מי שעושה ומוכר שם בשרים נפלאים על האש, ויש מי שמוכר שייק פירות וקוקוס טרי, ויש מי שמציע חטיפי אנרגיה אמיתיים ויש חטיפי בשר מיובש ואלף ואחד תופינים אחרים. אוכל רחוב הופך למשהו אמיתי וטעים ומרתק ואחר. והיי, גם בריא. למה שלא תבואו לטעום?

כדי להצביע ברגליים!
תזונה קדמונית, אוכל פליאוליטי, תזונת האדם הקדמון - כולם שמות נרדפים לאותה התנועה המבקשת לא לחקות את העבר אלא ללמוד מהיסטוריה ומהאבולוציה ולעשות את הכי טוב שאפשר בתנאים הנוכחיים. ובעיקר, לאכול אוכל אמיתי, לא מעובד, מזין ועשיר. ולא להתרשם ממיתוסים והפחדות (כמו "ביצים יהרגו אותך"). זוהי תנועת המזון והבריאות הצומחת בישראל וכשאתם באים לשוק אתם מעודדים את הספקים והיצרנים להביא עבורנו אוכל איכותי יותר, טוב יותר. אתם מעודדים את העיתונאים וקובעי דעת הקהל לא להתעלם אלא לפרגן. אתם מעודדים זה את זו. אתם נהדרים.

כי אולי אתם רוצים חתימה על הספר?
גם אני אהיה שם. עם עט.

כי זה אחלה בילוי של יום שישי בבוקר.
כי איפה עוד זוג יכול ללכת יד ביד, לנשנש אסאדו ולקנות שייק פירות יער טריים. לא ככה?

תמונה מהשוק הראשון. המקום השתנה, האוירה המקסימה נותרה

אז תרגישו חופשי לספר לחברים (יש אפילו הסעה מת"א, אם יהיו מספיק אנשים שירצו בכך), ובעיקר, בואו ותעצרו להגיד שלום ולספר את הסיפור שלכם. כיף לשמוע וכיף לראות.
להתראות בשישי.

By Dael with 2 comments

אימפריות נופלות לאט - דברים שאמרתי בפארק הירקון

מתכנסים על הדשא בפארק

אתמול ישבתי באוטו ושמעתי ברדיו את אריאל זילבר שר את  "תני לי מחסה " של שמוליק צ'יזיק.
השיר הזה מתחיל במילים "עשן סמיך את עיני מכסה, מחפש אותך אבל לא מוצא, ולא יודע איך לצאת מזה. תני לי מחסה, כמו פעם"
ואיכשהו ומסיבה מוזרה כלשהי מאוד התחברתי למילים האלה ועד כמה הן רלוונטיות בהקשרים רחבים מאוד.
עשן סמיך את עיני מכסה… תני לי מחסה.
זה נשמע לי כמו תיאור טוב של רוב העולם היום. אפוף עשן ומחפש מחסה מהצרות המגיחות מהערפל.
אני מסתכל על אבא שלי, על החברים שלי, על החברים בכיתה של הילדים שלי, ואני רואה אנשים שמסתובבים בעולם הזה כסומים בעולם של ערפל כבד. הם מנווטים את החיים כשהם יודעים בוודאות שמחכה להם שרטון אי שם, אבל חושך ואין להם שום מושג איך להתחמק מהגורל האכזר הזה. סטטיסטיקה על העולם המערבי מצביעה שכל אדם שלישי יחלה בסרטן במהלך חייו (למעשה, יותר מ 40% מהאוכלוסייה), שליש מהאוכלוסייה יחלו בסוכרת, רבע (!) מהגברים ימותו מאירוע לבבי. אחד מעשרה יהיה דמנטי. ועוד לא הזכרנו מחלות אוטואימוניות ושלל צרות אחרות. המספרים האלה לא נתפסים.
אנחנו חיים בעולם חולה.
תסתכלו לרגע על המשפחה שלכם. על ההורים, האחים, בני הזוג וההורים שלהם, הילדים שלכם. זה לפחות עשרה אנשים שקרובים לנו בדרגה ראשונה. מה הסטטיסטיקה אומרת לגביהם עכשיו? האם אנו מוכנים שזה יהיה גם הגורל שלנו או שיש משהו שאנחנו יכולים לעשות בעניין?
לי יש שלושה ילדים. אני מסתכל עליהם אבל בשמים יש עננים של  40% סרטן, 30% סוכרת, 25% מחלות לב, 10% דמנציה. אני לא יודע מה אתכם אבל אישית אני לא מתכוונן להכנע אי פעם לסטטיסטיקה הנוראה הזו.

אתם יודעים שכל המחלות האלו נקראות בפי הרופאים "מחלות הציביליזציה". לא אני המצאתי את זה. המציאו את זה הרופאים והאפידמיולוגים בראשית המאה העשרים, כי לא הייתה שום דרך אחרת לתאר מחלות שמתרחשות רק בעולם המערבי. מחלות הציבילזציה מכנים אותן עד היום. ציביליזציה במילון אבן שושן היא "תרבות, הישגי ההתפתחות של החברה האנושית, ביחוד בתחום הטכניקה והמדע". אכן, התפתחות של החברה האנושית. באיי האוקיינוס הפסיפיק, ביערות האמזונס, במרחבי הקרח של הצפון, בסוואנות של אפריקה, במישורים הגדולים של אמריקה – בכל המקומות הללו לא התפתחו הישגי החברה האנושית מבחינה טכנולוגית אבל גם לא סובלים שם מסרטן, מהתקפי לב, מסוכרת או מדמנציה. הציביליזציה מתגלה לנו כחרב פיפיות, המעשירה את חיי החומר והמקצרת את חיי הנפש.
אז אם התרבות שלנו, הציבילזציה שלנו, הובילה אותנו למצב בו שליש מהאוכלוסיה לפחות נידונים לאיכות חיים נוראה ולמוות בייסורים ממחלות קשות אנחנו צריכים לחשוב טוב טוב אם אנחנו רוצים להיות חלק ממנה. אולי אנחנו צריכים להגיד: "סליחה, טעינו, אנחנו רוצים לרדת מהרכבת הזו".

אנחנו לא מוכנים להיות חלק מהסטטיסטיקה.

הציביליזציה שלנו עושה הכל כדי לעשות לנו את החיים נוחים, יעילים וטעימים יותר, אבל בדרך היא גם עושה אותם שמנים, חולים וקצרים הרבה יותר. היא ממליצה לנו לאכול כל שלוש שעות לחם מלא עם ממרח מלאכותי. היא ממליצה לנו לאכול רזה ויבש. היא ממליצה לנו לספור קלוריות ולהשקל. היא ממליצה לנו לקחת כדורים קטנים וירוקים.

אנחנו רוצים לנטוש את ההמלצות האלה ולחזור אל השורשים הפשוטים שליקטנו בעבר. אל הבטטות והתפוחים, אל הדגה, אל הביצים מהתרנגולת שבחצר, אל שמן הבישול שהכנו משומן הבהמות, אל הירקות הטריים ואל הבישול הביתי. 

בציביליזציה שלנו קרדיולוג בכיר וראש מחלקה ממליץ לתת סטטינים לכל האוכלוסיה. כן, גם לאוכלוסיה הבריאה. הציביליזציה הזו קודם כל הורגת אותנו ואז היא מנסה להציל אותנו מעצמה עם כדור פלא. 

אנחנו בעד תרופות לחולים אבל גם בעד סכין ומזלג כתרופה מצויינת לבריאים. 

בציביליזציה שלנו בונים עד היום פירמידות, פירמידות בריאות, ומכריחים את הילדים שלנו להשתתף בבנייה שלהן.

אנחנו רוצים לפרק את הפירמידה הזו ולהפוך אותה על הראש, ולשחרר את הילדים שלנו מההפחדות ומהשקרים.  כי אני לא מוכן שהילדים שלי יואבסו ברעל. אני רוצה לקחת אחריות, אני רוצה לשנות את המציאות.

בציביליזציה שלנו, הישנה, הכח בא מלמעלה. החוקרים חקרו, הפוליטיקאים נאמו, חברות התרופות קידמו, הרופאים רשמו, התזונאיות המליצו והעיתונים ציטטו. האדם הקטן נלכד במכבש העצום של כוחות ענק שלא הותירו לו שום ברירה אלא לאכול לפי הפירמידה, לשחק לפי החוקים, לקחת את הכדורים הירוקים, להפחיד את הילדים מחמאה ומבשר, ולהפוך מבריא לחולה במעגל קסמים שרק מחזק את עצמו.

אבל בעולם שלנו, זה שאנו רוצים לבנות ולעשות, הכח בא דווקא מלמטה. מהאדם הקטן. ממני ומכם. אנחנו חוקרים בעצמנו, ולא מחכים למסקנות האקדמיה כתורה מסיני. אנחנו מדברים, ולא מחכים לפוליטיקאים ולשר הבריאות שימליצו לנו. אנחנו אחראיים על הבריאות שלנו, ולא הרופא. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו, ולא המערכת. אנחנו בונים את התפריט שלנו, ולא התזונאית. אנחנו כותבים את החדשות ולא קוראים פסיבית את העיתונות.

רבותי, אנחנו משתחררים מעול מכבש הדעות התעשייתי והפוליטי ויוצרים סדר יום חדש.

הדרך לשינוי העולם לא תבוא מחברת תרופות גדולה שתתנצל ולא מעיתון יומי כזה או אחר שישנה את דעתו וגם לא ממנהיג מדינה שיעשה את העבודה בשבילנו. אלכסנדר מוקדון כבר מת. לא, הדרך לשינוי הציביליזציה עוברת אצל כל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו - אתם - אני - נעשה את הציביליזציה שלנו בריאה יותר, הגיונית יותר, אמיתית יותר, טבעית יותר, פשוטה יותר. מקום בו כל אדם אחראי באמת על הבריאות שלו הוא מקום בריא יותר.

דן תורן כתב פעם מילים נפלאות:

"ובתוך הדפים של הזמן שאבד,

אנשים נגמרים ברגע אחד.

אימפריות נופלות, לאט"

כן. אנחנו בדרך הנכונה להפיל את האימפריה הישנה. היא אמנם לא נופלת מהר, אבל נמאס לנו לראות סביבנו אנשים הנגמרים ברגע אחד. נמאס לנו מהזמן האבוד. אנחנו עושים את השינוי היום. כאן, עכשיו. כל אחד בביתו, כל אחד במשפחתו. כל אחד הוא קטן ואישי ולבד, אבל כולנו יחד מייצרים כח אדיר שמכתיב ומייצר מציאות חדשה. 

כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להביט קדימה ולקחת את הסביבה איתנו לשם.

אל תחכו למישהו שיגיד או למסה קריטית או למנהיגות אחרת או להשד יודע מה. יחד נעשה מהפכה. יחד נסלול דרך לעולם טוב יותר לילדים שלנו. אני אחראי על עצמי ומשפחתי ועל הסובב אותי. אתם אחראיים על עצמכם, על משפחתכם ועל הסובב אתכם. 

יחד, נראה את האימפריות הישנות נופלות ואת האימפריות הבריאות עולה.

תודה.
-------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------

הדברים לעיל נאמרו הבוקר בפגישה של הקהילה שלנו. היה מפגש נהדר. מזג האויר היה נעים והרוח נשבה קרירה, כ 80 איש ישבו על הדשא והחליפו דעות ומחשבות, ואכלו איש ממטעמי רעהו (האמת, היו שם דברים מדהימים, וזה הזמן להזכיר לשלוח לי את המתכונים כדי שנוכל לאגד אותם ונוספים לספר מתכוני הקהילה).
היו שם אנשי קרוספיט ואנשי תזונה, מתעניינים ומכורים, מתחילים ומנוסים, שבעים ורעבים. היו שם בלוגרים ומובילי דעות כמו מיקי, הגר ואסף, ענת ואור, אודי, ורד לב, דינה, זיו שארגן, אנשי קרוספיט כמו אדוארד, ירון, רעות, גלי (של עומרי), היו שם אנשים נפלאים כמו יריב, טוד מאפס פחמימות וגיתית שמובילה את הפורום בנושא בפייסבוק, ועוד רבים כמו ולאד, רם, יותם, רועי, בת אל, כפיר, ועוד ועוד עשרות  (והזכרתי כאן כמה שמות רק כדי שיהיה נחמד, ולא שחלילה מישהו יעלב לי).
אתם נפלאים ואני בטוח שזה לא המפגש האחרון.

ועיקר שכחתי: האם גם אתם מתכוונים לשנות את העולם? ספרו לנו למה ואיך!

By מר קדמוני with 18 comments