אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

שלוש מהפכות רפואיות שחייבים להכיר

חמודים, לא?
עולם הרפואה ומערכת היחסים בין חולה לרופא עוברים כיום טלטלה עזה בשלושה גלים אדירים המגיעים כעת ומכים בחוף המבטחים עליו הסתתרו הרופאים עד היום. הגלים הללו כבר כאן והם עומדים להשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. אני חושב שאנו עדים כעת לשיאם של תהליכים שהחלו כבר לפני שנים אבל כעת צברו מומנטום ובדרכם הם משנים את המציאות.
תיכף נראה מה ולמה זה נוגע לנו. מאוד.

- מהפכת נגישות הידע. בימי הביניים רק מעט מלומדים ידעו לקרוא, ועוד פחות מהם, ידעו לרפא. גם לאחר שכולנו למדנו לקרוא, הרופאים היו ועודם חוד החנית בהשכלה ובידע. שבע שנות לימוד כדי להיות רופא ועוד חמש שנים להתמחות נוספת ועוד כמה שנים לתת התמחות. לרופאים היו ויש מגזינים וז'ורנלים, ספרים ומאמרים - בשפה גבוהה ובתפוצה מצומצמת. אבל בעשר השנים האחרונות העולם התהפך על הראש. האינטרנט פרץ וקהילות חברתיות וירטואליות נוצרו. החולה היום מגיע לפגישה עם הרופא אחרי שהוא שאל ברשת, פעמים רבות הוא קרא מאמרים קודם לכן, הוא התייעץ עם קבוצת השווים של חולים כמוהו, ואפילו אם זו מחלה נדירה ביותר, הוא מנוי על עדכונים בתחום וכך הרופא, מיומן ומקצוען ככל שיהיה, עשוי לפגוש חולה מודע, סקרן, שואל ויודע. אמנם החולה לא יהיה ברמת הידע של הרופא, אבל בהחלט יתכן שיש לו ידע עודף ויתרון בתחומים מסויימים. הידע זורם והופקע מהגילדה המקצועית וניתן חינם אל הציבור כולו. זה יצר ציבור משכיל יותר ולכן גם דעתן וחשדן יותר. אני שואל ולא מקבל כל אמירה כ"תורה מסיני". לגיטימי בעיני, אבל יש רופאים שנרתעים ובועטים בזה בכל מאודם. האגו אצלם מקשה על ההקשבה. יש כמובן גם רופאים רבים שאוהבים את הגישה הזו ומוצאים את הלקוח המודע כגלגל תנופה וכמקור לשיפור איכות השירות והטיפול. כשאנו מגיעים לרופא בקופת החולים איננו יודעים אם הוא מהסוג הראשון או השני, אבל ככל שיותר אנשים ישאלו, ויקשו, יבינו ויקשיבו, איכות השירות הכוללת, לכולנו, תשתפר. הידע הפך אותנו לשואלים יותר ומבינים יותר. זה טוב. טוב מאוד.
- הרפואה נפרדת מהמיתוסים. עם כל הכבוד לקדמה ולמודרנה, הרי שאמונות טפלות, מיתוסים וסיפורים לא נותרו נחלת העבר אלא המשיכו אל תוך המאה ה 20 וה 21. ומסתבר כי השכלה ומקצועיות לא היו מחסום מול אגדות. הרפואה של סוף המאה העשרים בכל הנוגע לתזונה ולקשר בין מזון לבריאות או תחלואה נפלה שבי אחרי מחקרים רעועים ו"קונספציות". לא רק פירמידת הבריאות האומללה, אלא שדה מחקרי עצום שניסה שוב ושוב להוכיח ששומן גורם למחלות לב, שדגנים זה טוב ושמזון מן החי יגרום לנו לצרות צרורות. למרות שהמחקרים הללו קרסו בזה אחר זה, הדבר לא שינה מאומה בידי קובעי המדיניות. הם נותרו בשלהם: בואו נפחית עוד את השומן, אבל ההשמנה רק ממשיכה להתגבר והתחלואה אינה פוחתת. מיעוט החוקרים האמיצים קורא: "אין קשר בין ההמלצות לבין הממצאים המחקריים!" אבל מקול ענות חלושה, דומני שכעת נשמעים סוף סוף גם קולות גבורה. מהפכה עוברת בימים אלו על ההגמוניה המקובעת ועל הפחדים הישנים. ראשית שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שממליצה פורמלית בדוח שפורסם בחודש שעבר, לאכול הרבה שומן ומעט פחמימות. לא במקרה זו שבדיה - מדינה אמיצה שהחלה לחקור את הנושא ברצינות אחרי שרופאה שבדית שהמליצה תזונה כזו למטופליה פוטרה ותבעה את משרד הבריאות. לקח להם שנתיים אבל הם התפכחו. והנה החודש בגליון הבריטי הנחשב ביותר לרפואה, מכתב מאחד מהקדיולוגים המובילים באנגליה שאומר "טעינו" (אנחנו = הממסד הרפואי) והיינו עוורים לסכנה האמיתית: הסוכר. זה עוד יקח זמן אבל המיתוסים מתחילים להתנפץ ולהתרסק ופירמידות הבריאות החלו כבר לנוע וסופן יהיה עפר. אנחנו (=קוראי הבלוג הזה) כבר שם מזמן. 
מהפכת הטיפול המותאם אישי. במאה שנים האחרונות הרפואה התקדמה בצעדי ענק בפיתוח תרופות. תרופות נגד חיידקים היו הראשונות, וככל שגדל הידע האנושי על המבנה הביולוגי והמולקולרי של התאים, תרופות חדשות ונוספות פותחו. בהשקעות ענק קיבלנו כדורים צבעוניים, טכניקות טיפוליות, פרוצדורות, תכשירים ומיכון מתקדם - וכולם מצילי חיים וחיוניים לאיכות ותוחלת החיים שלנו. הסרטן למשל, עומד בחזית המחקר הרפואי כבר שנים רבות. מטיפולים כימותרפיים, טיפולי קרינה, ועד תרופות ביולוגיות חדשניות המסוגלות לנטרל מוטציות סרטניות ספציפיות. המשותף לכל הטיפולים והתרופות בהיסטוריה היא העובדה כי אלו תרופות סטטיסטיות. בהפשטה נאמר שכאשר אחוז מסוים מגיב בהצלחה לטיפול, התרופה מאושרת, ואם האחוז נמוך מדי, התרופה אינה כלכלית או שהסיכון גבוה מתוחלת הרווח. לכן הרופאים נותנים את התרופה לפי פרוטוקול טיפולי למאפייני החולה, אבל האפיון (והפרוטוקול) המבוססים על הסתברות בלבד. זו ההיסטוריה. מאז שהחלו לבצע ריצוף גנטי (Genome Sequencing), נוצרה מגמה חדשה ברפואה - טיפול מותאם אישי. כאשר הרופא מכיר את הגנום שלך במלואו יש הרבה יותר אפשרות להתאים תרופה, או קוקטייל תרופות, ספציפי ומיוחד לך, החולה (אם כי היום גם הריצוף הגנטי הטוב ביותר עדיין מוגבל מאוד ביכולתו לזהות מוטציות ולכן החלום עוד רחוק מלהיות מושג במלואו אבל המגמה כבר כאן ממש). באופן דומה חברות ביוטכנולוגיה רבות פועלות בכוון של מציאת מאפיינים אישיים ביולוגיים נוספים שיאפשרו להתאים את הסביבה והטיפול לחולה - הספציפי, לא הסטטיסטי. יש כוון כזה בחקר הסרטן, ואף בחקר הביום האנושי (מערך החיידקים הנמצא במערכת העיכול - השונה וייחודי לכל אדם), והשפעתו על התזונה האופטמלית - לי, לך, לכל אחד מאיתנו באופן אישי ולא לנו באופן ציבורי וכללי. לא עוד "המין האנושי" אלא הטיפול המתאים או התזונה הייחודית המתאימה במיוחד לפרטים הספיציפיים המרכיבים אותו. יש לך גן לרגישות ללקטוז או אין. יש תגובה דלקתית בנוכחות חומרים מסויימים או אין. ועוד ועוד. הטיפול המותאם אישי הוא העתיד הרפואי שלנו. כל אחד יעבור מיפוי גנטי, בתהליכים שילכו וישתכללו עם השנים, ואנו נוכל לשאול כבר היום: האם התרופה הזו, הטיפול הזה, המזון הזה - טובים ומועילים לנו אישית או רק לנו סטטיסטית.

אז מה אנו רואים?
שהידע החדש הופך את העולם הישן וקורא תיגר על ההנחות המוקדמות ומאוורר את המרתפים בהם שוכנים מיתוסים והפחדות. השאלה והחקירה מביאות לתוצאות מרשימות של שינוי, של התאמה, של אמת. תשאלו. תקראו. תשאלו שוב. העולם החדש מציע לנו להתבונן במציאות בעיניים פקוחות לרווחה. לזכור שאנו שונים זה מזה. שדברים שונים עשויים להתאים לכל אחד מאיתנו. שאנו יכולים לדעת ומורשים לשאול ונדרשים לחוות דעה. שאנו לא מאמינים אוטומטית להמלצות ולא למשרדים ממשלתיים. שכדאי ונזכור עד כמה ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו שיעור מאלף בצניעות, בבריאות ובהקשבה.

המהפכה כבר כאן ושידורי המהפכה כבר החלו.

By Dael with 5 comments

מה עבר עלי השבוע, ומה למדתי מזה

הי חברים וחברות. מאז יום שישי לא פרסמתי פוסט, אבל זה לא אומר ששכחתי אתכם, חלילה. ההיפך הוא הנכון.
 You are always on my mind, כך אמר פרסלי ז"ל. 
אז למרות שלא עצרתי לכתוב פוסטים, כל דבר שקרה לי, הזכיר לי אתכם. הנה כך:
  1. ביום ראשון בערב התקשרתי לפרופסור אחר, שאני בכלל לא מכיר, רק כדי לשאול אותו מה דעתו על טקסט שכתבתי ושעבדתי עליו לא מעט (אל דאגה הטקסט הזה ישותף כאן בקרוב).  הפרופסור ההוא נחשב לאחד מחמשת המובילים בארץ בתחומו. קליבר. אנחנו לא מכירים. הצגתי את עצמי וביקשתי את זמנו - לקרוא ולחוות דעה על התלבטויות שיש לי. הוא חשב שנייה ואמר לי "בכיף". למחרת אחר הצהרים הוא שלח לי עשרה עמודים כתובים צפוף של מחשבות והערות שכתב במיוחד על השאלות שלי. מסקנה: יש אנשים נפלאים שם בחוץ שמוכנים להעניק מהידע שלהם ללא תמורה וללא תנאי. העולם הוא מקום יפה יותר בזכותם. 
  2. ביום שני בבוקר, בדרך לעבודה, מישהו שמיהר יותר ממני, נכנס בי מאחור. חתיכת נזק. חייכנו והחלפנו פרטים. למחרת בבוקר קמתי כולי תפוס, כואב ודואב. הגב, הצוואר, הפק"ל הרגיל. מסקנה: אנחנו יכולים להתאמן, לשמור על כושר, לאכול טוב ועדיין מספיק רגע כדי לפרק אותנו לרסיסים. ניזהר. שטות של רגע יכולה להרוס חיים. בואו נחייה את החיים בינתיים, במלוא העוצמה אם אפשר. אפשר.
  3. ביום שלישי הזמנתי מהקצב לשון. בטלפון. הוא עושה גם משלוחים. במקרה לא היתה לו טרייה אז התפשרתי על קפואה. הוא הבטיח: מצוין, כמו טרי בדיוק, רק קפוא. אמרתי, נו מילא, שיהיה השבוע. למירב החרדה כשהגיע המשלוח גילתי שחוץ מבשר לשון יש שם עוד שלל מרכיבים, פוספטים, מייצבים, עמילנים, E-ים ומונוסודיום. מסקנה: אל תקנו בעיניים עצומות, ואם כבר עשיתם זאת, תפקחו אותן כדי להחזיר או להתמודד. לא סתם הצרפתים בוחרים פרי פרי בשוק ומשקיעים זמן בקניות. אנו קונים מהר והרבה ומגלים שחלק גדול מהדברים לא ראויים. כבדו את הקניות שלכם, כבדו את עצמכם.
  4. ביום רביעי, אתמול, ראיתי כותרת ב ynet על התזונה של ברוס ספרינגטין. בן 64 ונראה עדיין אחד שנולד באמריקה. הכותרת הבטיחה: הסוד - תזונה בעיקר צמחונית. קראתי. בכתבה דווקא כתוב שהוא אוכל גם נקניקים ובשר ו"לפחות מנה אחת מתוך 3 היא צמחונית". וואו. ממש צמחוני קלאסי. אז חשבתי למה העורך טרח להוסיף סופרלטיביים צמחוניים למרות שאינם רלוונטיים. מסקנה (עתיקה): העיתונות לא עוסקת בבירור האמת אלא ביצירת כותרות ודפוסי חשיבה. עכשיו בדיוק היא מנסה לרכוב על הגל הצמחוני- טבעוני, גם אם הוא לא קשור או עוזר, לא לברוס לפחות. 
  5. היום הגיע אלי הביתה בעל מקצוע עליו קבלתי המלצות, לשיפוץ קטן. חשבתי יגיע פועל. הגיע אדם מבוגר מאוד, בן למעלה מ 70.  הוא התגלה כדק, זריז ושרירי מאוד. כמו מסמר ישן וקשוח. היו לו ידי פועל מיובלות ושחורות, עיניים צוחקות, כחולות בהירות, ומבטא רומני בקצוות. הוא בעל מקצוע שכבר לא פוגשים הרבה. אחד עם תיק כלי עבודה שנראה כמו בית מרקחת, עם סבלנות של פיל וניסיון של קרנף. אני מבין קצת בשיפוצים ורציתי שיפתח את הקיר כדי לסדר נזילה. אבל הוא הביא ציוד ומדד ורשם ואמר: חביבי, לא צריך. מסקנה: בכל תחום יש טובים ויש גרועים. החכמה זה לזהות את המקצוענים ולהתרחק כמו מאש מהשרלטנים. וכדאי לשאול הרבה חברים כדי לגלות מי באמת מקצוען אחרת תפקירו את הבית שלכם, או גרוע יותר, את הגוף שלכם, בידיו של בעל מקצוע סוג ב'.

ומה הקשר לתמונה? כי גם זה קרה השבוע: כנפיים עוף אורגני (כדאי. כלכלי. טעים מאוד) צלויות בגריל עם כרובית ומעט תפוחי אדמה (לילדים). 

ומה קרה לכם השבוע? ספרו לנו על אירוע אחד מהשבוע ומסקנה אחת ממנו.
בריאות,
דעאל

By מר קדמוני with 13 comments

אז מה בישלתי היום? (אולי תקבלו רעיונות, זה הרעיון)

לשירותכם תמיד, הנה תקציר הכנות היום.
(הצילחות, כמו שאומר רושפלד, יכל להיות יותר טוב, אבל הטעם, אוהוהו, הטעם זה העיקר)









כבד בקר בבצל, פטריות ויין אדום: צולים קצרות את הכבד. פורסים לרצועות. במחבת מטגנים בצל גדול בשמן קוקוס. מוסיפים חצי חבילת פטריות. מוסיפים את הכבד ומאדים יחד עד שהכבדים מוכנים היטב. מוסיפים חצי כוס יין אדום, מאדים וזהו. מוכן. תענוג. תיבול בפלפל שחור ומלח בלבד.

כרוב בחלב קוקוס: הכי פשוט, טעים ובריא שיש! פשוט קוצצים כרוב. שמים במחבת רחב שתי כפות שמן קוקוס ומאדים את הכרוב על אש גבוהה. כשהוא מתרכך, מוסיפים קופסת חלב קוקוס ומצמצמים. מתבלים בשפע קארי וקצת פלפל שאטה.

אטריות אורז בבטטה וחלב קוקוס: משרים אטריות אורז בקערת מים קרים למשך שעתיים. מגרדים בפומפיה בטטה שלמה. שמים במחבת שמן קוקוס, מאדים את הבטטה קצרות, מוסיפים את חלב הקוקוס ומבשלים יחד עד שהבטטה המגורדת רכה רכה. מוסיפים את האטריות המסוננות למחבת ומטגנים יחד 5 דקות. תוספת נהדרת וטעימה.

נבטוטים בבצל: מבשלים חבילת נבטוטים (היינו, קטניות מש שעברו הנבטה) בערך כעשרים דקות על אש קטנה (לא לבשל יותר מדי או שיצא סמרטוט). מסננים. מאדים במחבת שני בצלים, מוסיפים את הנבטוטים ומתבלים בשפע כמון ופלפל שחור. תוספת מעולה לאורז, או לכל מנה שהיא.

וגם: בטטות, שומר וכרובית בתנור. עם קופסת שמנת מתוקה. מה לא ברור? (תוסיפו לתיבול גם אגוז מוסקט).
נתח אסאדו בתנור. שמן זית, כף דבש, עגבניות מרוסקות ושלוש שעות בתנור. קאפיש?
פילה סלמון עם חמאת עיזים, עשבי תיבול מהגינה וזהו. 13 דקות בתנור, עטוף בנייר אפייר. פשוט פשוט.

נראה לכם מספיק לשתי ארוחות?
בתיאבון גם לכם,
ושבת שלום, מנוחה ובריאות.
דעאל

By מר קדמוני with 9 comments

מי זרק את התנשמת שלי?

גיבורת הסיפור, באדיבות WIKI

בעקבות הדיונים האחרונים סביב כולסטרול וסטטינים חשבתי שזו דוגמא מצוינת לויכוח הישן בין מאמיני האל החדש, המדע, לבין המאמינים באלים הישנים - הגוף והנפש - בשאלת מי חזק יותר ומי יכול לרפא את האדם טוב יותר: הגלולה או התפוח. ואולי זה כמו ב"משחקי הכס" - אפשר להאמין גם באלים הישנים וגם באלים החדשים - אבל אז לא ברור מי הרע ומי הטוב...
כמי שאמון על כתיבתו של בלוג זה, אתם ודאי יודעים את עמדתי הבסיסית: אנו נולדנו כדי לשגשג ולפרוח, כדי לחיות בעוצמה וכדי להיות בריאים ומאושרים. הגנים שלנו מבקשים זאת מאיתנו, וכל זמן שניתן להם את התנאים הראויים, הם בדרך כלל יחזירו לנו אהבה ובריאות. אבל לצערנו לא תמיד כך הוא מצב הדברים ויש שהתנאים הסביבתיים אינם מספקים או שאין בכח הגוף לרפא את עצמו.
בעניין זה נזכרתי השבוע בסיפור אמיתי לגמרי, שהתרחש לפני כ 35 שנים, אי שם במורדות הכרמל.
הייתי אז בן 6 או 7, ויום אחד בדרכנו חזרה מבית הספר מצאנו בחורשה הצמודה לבית תנשמת גדולה ולבנה, מוטלת על הארץ ושורקת קולות כעוסים. הכנף שלה היתה שבורה. יחד עם אחותי הבאנו קרטון גדול והבאנו אותה אחר כבוד הביתה, שם היא שוכנה במרפסת הכביסה הצפופה. היא וערימות של תחתונים. מתרגשים נתנו לה לאכול את שאריות השניצל מארוחת הצהרים והיא אכלה במהירות והמשיכה לסובב את הראש לפנים ולאחור, להביט בנו בעיניים אדומות ולשרוק את הצלילים המפחידים של הלילה. יום יום חזרנו מבית הספר ורצנו לראות מה שלום האורחת הלבנה והיא, כך נראה היה, הלכה והתחזקה. יום אחד רפרפה בכנפייה וחבטה היטב בתריסי המרפסת. אבא הגיע ואמר: "ילדים, היום נשחרר אותה. נראה שהיא צריכה להמשיך הלאה".
עמדתי על קצות האצבעות, מנסה לראות רחוק אל מעבר למעקה המרפסת. אבא לקח כפפות עבודה עבות, הוציא את התנשמת מהקרטון ואחז אותה היטב משני צידיה. "להתראות תנשמת" אמרנו, ואבא הפריח אותה לאויר בתנועה ארוכה. התנשמת הביטה לאחור והיה נדמה לנו שהיא מסמלת להתראות עם הכנף.
גרנו אז בקומה רביעית.

התנשמת נפלה ארצה ארבע קומות כמו אבן.
באיחור קל הבנו שכנף שלה עוד לא הבריאה, ושהיא לא תבריא עוד לעולם.

אנחנו לא מאוד שונים מתנשמות (חוץ מהעניין הזה של לסובב את הראש). אנו עלולים הלפצע או לפתח בעיה רפואית, שגם מנוחה ושניצלים של סבתא לא ירפאו (האמת, בעיקר לא שניצלים של סבתא). הבעיות יכולות להיות גלויות וברורות, כמו חום או השמנה, והן יכולות להיות נסתרות ועמומות: כמו דלקתיות וחולשה. השאלה המרכזית היא, לכן, מתי נגמר הריפוי הטבעי ומתי מתחיל הריפוי התרופתי? מתי הגוף יכול לאגור די כוחות ומתי הוטרינר או רופא האליל חייבים להכנס לתמונה.
לשאלה הזו, חוששני, אין לי תשובה.
אני חושב שהתבוננות דרך המשקפיים הקליניים בלבד היא מצומצמת ומתעלמת מחלק הארי של המציאות: מכוחות הגוף, מהגנים שלנו, משאיפתנו הבסיסית לצמיחה. מאידך, אמונה מוגזמת בטוב ובכוחות הריפוי הטבעיים עלולה להצניח אותך ארבע קומות מטה.
אז במקום תשובה, הנה שאלה (לתגובות):
איפה אתם נמצאים על הסקאלה הזו היום?
האם אתם מרגישים שהגוף שלכם צומח ומבריא, ואם כן, מה גרם לזה. או שאתם מרגישים שהגוף שלכם זקוק לסעד וטיפול, והריפוי הטבעי לא הצליח, או אף חלילה דרדר את מצבכם.
כל התשובות יתקבלו בשמחה.

תהיו לי בריאים,
דעאל

By מר קדמוני with 6 comments

שאלות שלכם - מי הזיז את הכולסטרול שלי ומה הולך אצל ציידי הקלאהרי?

מזמן, אבל באמת מזמן, לא כתבתי פוסט עם שאלות שאני מקבל מכם במייל. הגיע הזמן, לא ככה?
כרגיל כאן, תרגישו חופשי לייעץ, להתווכח, להוסיף וכמובן לשתף!


אני מקבל הרבה מיילים על נושא הכולסטרול ומה קורה לאחר המעבר לתזונה קדמונית. הרבה התלבטויות והרבה מאוד סיפורי הצלחה. למשל היום קיבלתי מייל מקורא  שלמרות שיש לו נטיה משפחתית לערכי LDL גבוהים ביותר (~300-400) לאחר מעבר לתזונה קדמונית ולאחר המשך ניסוי עצמי והורדה גם של מוצרי החלב ירד ה LDL מ 340 ל 210 (שזה עדיין ערך גבוה יחסית אבל מחצית מהערך המרבי שנמדד אצלו). ה HDL שלו, אם תהיתם עלה ל 80 והטריגליצרידים ירדו ל 73. שורה תחתונה: הבנאדם כעת בריא כשור.
באותו עניין אבל מזווית מוטרדת, קיבלתי את המייל הבא:
אני מוטרד מהתוצאות של הבדיקת דם שלי והייתי חייב לשאול אותך. קראתי בבלוג שלך שבשר וביצים לא מעלים את הכולסטרול אבל הבדיקות שלי מראות אחרת. יש לציין שאני רזה\חטוב ועוסק בספורט. אני מרגיש שניסחפתי עם התזונה הקדמונית - יותר מידי בשר ושומן בשר :-)
כולסטרול כללי 220 ולפני 3 שנים 170.
HDL - 62 ובעבר 50
LDL מחושב 144 ובעבר 105
סוכר וטריג' ירדו מעט. 

ראשית תזכורת חשובה: איני רופא. האחריות על בריאותך היא שלך בלבד. אני יכול לומר לך את (עניות) דעתי בלבד. תתייעץ. מכל מקום, לא כתבתי שתזונה קדמונית לא מעלה את ערכי הכולסטרול אלא שהיא משפרת מאוד את פרופיל הדם. זה בדיוק כך גם אצלך. HDL הוא מנבא חזק לבריאות לבבית ואצלך הוא עלה משמעותית וזה מצוין. ה LDL עלה גם הוא אבל זה דווקא לא מעיד על "הדרדרות" מה גם שהרמה לא גבוהה כלל (144). לשלושה רבעים מחולי הלב יש LDL נמוך מ 130. "ציון" הכולסטרול הכולל שלך אינו ערובה למאומה ואינו סימן לבעיה לבבית, ואינו מנבא זאת בשום מצב. המתאם הוא עם LDL. גם שם, יש שוני גדול בין LDL A (שהוא תפוח וגדול) לבין LDLsd שהוא קטן ודחוס, ומייצר דלקתיות והתקפי לב. הבדיקות בארץ לא מבחינות בין השניים למרות שרק האחרון הוא בעייתי. מה שמייצר אותו זה סוכר... בכל מקרה, הסיכון הללבי הוא תמונה כוללת ולא שום ערך בנפרד.
בנוסף, הטריגליצרידים אצלך נשארו באותה רמה נמוכה ואף ירדו וזה טוב מאוד (טרי' גבוהים יחד עם LDL גבוה ויחד עם סוכר גבוה זה עדות ברורה לצרות צרורות. זה ממש לא המצב אצלך). גם הסוכר בדם נותר נמוך ואף ירד. יופי.
אז לפחות בהקשר של מדדי השומנים בדם, תמונת הדם שלך, לעניות דעתי, מצוינת.
תזכורת: אם לא בדקת ויטמין D, חשוב מאוד מאוד לבדוק.

תמיד אהבתי סטייקים ביצים וחמאה ועכשיו אתה אומר לי שזה בריא??
כן.

מה אתה אומר על אבקות חלבון (לא הגיינרים), האם כדאי להמשיך להשתמש בהם לאימונים?
כדי לעלות במסה צריך דבר אחד: לאכול הרבה מאוד. כלומר לצרוך יותר קלוריות ממה שהגוף שלך "רוצה". בלעיסה רגילה זה קצת קשה ולכן אנשים רבים משתמשים בשייקים (פשוט לטחון מזון ולאכול אותו נוזלי כי אז אפשר לצרוך הרבה יותר קלוריות), ואחרים משתמשים באבקות מוכנות - גיינרים או אחרים. אני חושב שאלו שהינם מאיכות טובה ומכילות רק חלבון יכולות להיות פתרון פשוט וישים למי שזו המטרה שלו. מאידך אין ספק שזה לא תזונה טבעית או קדמונית אלא תוסף מעובד. אם זה זמני, למטרה מסוימת, ונלקח מאיכות טובה, אני חושב שזה פתרון אפשרי. אישית אני לא צורך, אבל אישית אין לי מטרה כזו...


מה אתה אומר על המוצרים של אל גאצ'ו? אני אוהב את הסטיקים הבודדים שלהם שמגיעים באריזות חומות על פני הסטיקים "הטריים" שקניתי אבל המצפון מפריע לי בגלל שזה קפוא...
אכלתי פעם סטייק שלהם קפוא מאריזה והיה טעים, אבל ככלל אני לא קונה בכלל בכלל מוצרי בשר מאריזה. אני קונה אצל קצב. הרבה יותר זול, יותר בטוח וטעים.


אולי אתה יכול להסביר לי למה אני משמינה רק או בעיקר באזור הבטן ומתקשה באופן נואש לצמצם את מידות האסון הזה?

המקום בגוף בו נצבר רוב השומן נקבע בהטיה גנטית. יש נשים הצוברות שומן בעיקר בישבן ויש שצוברות בעיקר בבטן. אלה וגם אלה אינן מרוצות... יש גם נשים שצוברות שומן בידיים, ברגליים וכדומה. גברים הם יצורים פשוטים יותר ועל פי רוב השומן מצטבר בכרס. גם אצל נשים וגם אצל גברים זה כמובן לא "רק" שם אבל יש נטייה מובהקת וברורה לשומן להצטבר באיזורים מסוימים. זה לא פונקציה של שרירים או "עיצוב" אלא של "מזל" גנטי. מאידך, זה לא אומר שאין מה לעשות: אם תרדי לאחוזי השומן המתאימים לך (כלומר ללא משקל עודף), הגוף יראה פרופרציוני ותקין.


ראשית אפתח בכך שאני נהנה מאוד מהבלוג שלך ועל כן יישר כוח. ולשאלתי: הבנתי שצריכה גבוהה של אומגה 6 אינה בריאה וזהו דבר הקורה בעל כורחנו בתזונה המערבית. כמו כן שצריכה גבוהה של אומגה 6 נמדדת ביחס לצריכה של אומגה 3 הקשה להשגה ולכן מומלץ להקטין את צריכת אומגה 6. האם ניתן "לרמות" ולקחת תוספי תזונה מסוג אומגה 3 וכך לאכול מוצרים מלאי אומגה 6 ובכך להימנע מהנזקים הבריאותיים? כמובן שצריכה של אומגה 6 אינה חייבת להיות ממוצרים תעשייתים אלא אף מבשר עוף ואגוזים.
כן, העיקר הוא לצמצמם בשמני אומגה 6 מיותרים (מזון מעובד, שמנים מזרעים) ואפשר גם לתסף אומגה 3. לי יש בנוזל מרוכז שהוא הכדאי ביותר לדעתי.


שלום דעאל, רציתי לכתוב על ההתחלה של הקרוספיט בישראל, עשיתי חיפוש בגוגל והגעתי לבלוג הנפלא שלך, מר קדמוני. האם זה נכון להניח שאתה בעצם הקרוספיטר הראשון בישראל? נדהמתי לגלות כתבות שלך על קרוספיט עוד מ-2007. אשמח מאוד לקבל פרטים על מתי ואיך הכרת את קרוספיט, ומה אתה חושב על ההתפתחות שלו בישראל היום עם קרוב ל-12 מועדונים רשמיים. השיא הישראלי בפראן עומד על  2:22. אני מניח שאתה הראשון שמבצע אותו בארץ, האם 23 ביוני 2007 עם זמן של 11:10 היה הפעם הראשונה שעשית אותו??
תודה על הפרגונים. אני לא יודע אם אני הראשון שעשה פראן בארץ, אבל אני די בטוח שאני הראשון שששרד כדי לכתוב על זה... את הפראן הראשון עשיתי כשנה קודם לכן, עם משקל של 20 קילו בלבד ושכיבות שמיכה במקום עליות מתח ואחר כך לא יכלתי ללכת שבוע. כזה כושר מטורף היה לי. ובמקרה זה היה אימון הקרוספיט הראשון שלי אי פעם! מה שנקרא: לקפוץ מיד למים.
זה נכון שאני כתבתי על קרוספיט כשאיש עדיין לא שמע על כך בארץ, ואכן המועדון הראשון (קרוספיט הרצליה - עומרי פלד!) קם אחרי שעומרי פגש את קרוספיט אצלי בבלוג, התלהב, נפגשנו לבירה והוא החליט ללכת על זה. ואח"כ הדברים המשיכו להתגלגל כאנקדוטה אספר כי כותרת המשנה של הבלוג בימים עברו היתה "מתאמן בקרוספיט כדי לגרום לשיטה להתפשט ולעשות עליה ארצה" ואני שמח לראות שהחזון התגשם.


קודם כל תודה רבה על מלאכת הקודש שאתה עושה עבור רבים מאיתנו, אני חדשה (בקושי חודש ימים) למודעות התזונה הבריאה, ותזונה פליאוטית בכלל, או כמו שאתה מעדיף לקרוא לזה...התזונה הקדמונית. הגעתי למחקר עצמי בנושא התזונה בעקבות קנדידה חוזרת שלא הרפתה, ובנוסף אסתמה של העור שמאמללת אותי מזה שנתיים ועוד לא נמצא לה פתרון רפואי הולם. אני צמחונית מזה שנה, הן מטעמים מוסריים והן מטעמים בריאותיים. אני לומדת להכיר לאט לאט את התזונה הקדמונית ואת עקרונותייה החשובים, אבל עדיין לא בטוחה אם היא ניתנת ליישום עבור אלה מאיתנו שנמנעים מבשר? 

שלום ותודה על המייל, הקריאה והמחמאות. אם אני מבין נכון את שואלת בעצם מה צמחונים יכולים לאכול? בקצרצרה ממש:
1. ללא דגנים, סוכרים ושמנים תעשייתיים. must. זה 80% מהעבודה.
2. תאכלי הרבה יותר שומנים. בעיקר חמאה והרבה שמן קוקוס. למשל אטריות אורז בחלב קוקוס. חטיפי קוקוס תוצרת בית ועוד.
3. האם את אוכלת דגים? האם את אוכלת חיות "נמוכות חישה" (כמו צדפות?) - אם כן, דגים הם פתרון מעולה, וזמין, אך רק דגי ים או נחלים (פורל/סלמון) אך לא דגי בריכות. מה עם שמן דגים, עובר ?
4. תנסי גם להמנע ממוצרי חלב! בעיקר לאסטמה של העור זה עלול להשפיע ביותר. תנסי, אחרת לא תדעי.
5. לצמחונים קטניות מונבטות עשויות להיות פתרון משלים. יחד עם הרבה הרבה שומן כמובן. למשל תבשיל מש.
6. בעניין המוסרי - אני ממליץ שתקראי את הפוסטים תחת תגית צמחונות. יש שם חומר למחשבה. בכל מקרה, אני ממליץ לך לא לוותר על הבריאות.


במהלך החג קראתי ספר על ג'ינגיס חאן - מחקר שכתב איזה פרופסור אמריקאי (ג'ק ותרפורד). חוץ מזה שהספר מעולה ושווה קריאה (התרגום העברי בהוצאת "דביר"), מצאתי בתוכו ציטוט שנראה לי אתה תאהב. מדובר על תיאור על נסיון של ג'ינגיס חאן לכיבוש סין: עמוד 135-136:
"הסינים ציינו בהפתעה ובסלידה את יכולתם של הלוחמים המונגולים להתקיים זמן ממושך על כמות קטנה של מזון ומים. על פי אחת העדויות, הצבא כולו ידע להקים מחנה בלא שעשן המדורות יגלה את מקומו, מפני שלא היו זקוקים לאש בכדי לבשל. החיילים המונגולים היו בריאים וחזקים הרבה יותר מחיילי הג'ורצנים. הם התקיימו על תזונה קבועה של בשר, חלב, יוגורט ומוצרי חלב אחרים. הם נלחמו באנשים שהתקיימו על דייסה שהוכנה מדגנים שונים. תזונת הדגנים של הלוחמים האיכרים עיכבה את צמיחת עצמותיהם, הרקיבה את שיניהם, החלישה את כוחם והגבירה את נטייתם לחלות. לעומת זאת, גם החייל המונגולי העני ביותר ניזון בעיקר מחלבונים, שהעניקו לו שיניים חזקות ועצמות חזקות. בשונה מחיילי הג'ורצנים שהיו תלויים בתזונה עתירת פחמימות, המונגולים יכלו להחזיק ביתר קלות גם בלי לאכול יום או יומיים".
בנוסף במהלך כל הספר מוזכרים מיני מאכלים ובישולים של המונגולים, יכול להיות שגם זה יעניין אותך.

תודה לך! (הנה אני משתף אתכם גם בציטוט הנהדר הזה. שהזכיר לי את הפוסט הפרה-היסטורי "מה מלמדים אותנו הספרים")


נחשפתי לאחרונה לטבלה המפרטת את העומס הגליקמי של מזונות שונים. שני דברים שקפצו לי לעיניים הם:
העומס הגליקמי של פריכית הוא 17 בעוד שהעומס הגליקמי של לחם שאור/שיפון/פומפרניקל הוא 5-6.
מה זה אומר? שעדיף לאכול פרוסת לחם מאשר פריכית?
דבר נוסף הוא עניין הדבש שהעומס הגליקמי שלו הוא 18 לעומת סוכר שולחני. לבן. פשוט שהעומס הגליקמי שלו הוא 6!?
תעשה לי קצת סדר בעניין.

האינדקס הגליקמי ועומס הגליקמי אומרים מעט מאוד, אם בכלל. הם מצביעים על סוכר בדם  אבל לא את כמות האינסולין שתופרש ולא על תקינות מערכות הגוף שלך. אני לא בטוח שכלל יש טעם להתעסק בזה. זה בעיקר מדד שלא אומר כלום על שום דבר. לעומת זאת בעיות רפואיות רבות נוצרות מעמידות לאינסולין כלומר מאכילת זבל רב לאורך זמן. אם הרגישות שלך טובה לאינסולין אז זה ממש לא מעניין אם אתה אוכל משהו עם אינדקס גבוה נמוך או בינוני -  הגוף שלך יטפל בזה במהירות וביעילות בלי לצבור שומן עודף.
כלומר המפתח הוא לאכול אוכל אמיתי. זה מדד הרבה יותר ברור ופשוט (ואמיתי) מאשר טבלאות שונות של עומס גליקמי. מה גם שהביטוי הביולוגי משתנה מאוד מאדם לאדם כתלות בהרבה גורמים למשל, האם יש לך יכולת גובהה לפירוק עמילנים או לא - זה ישפיע מאוד על מהירות וכמות האינסולין שתופרש בדם. הטווח האנושי הוא עצום במקרה הספיציפי הזה - מ2 עותקים של הגן, כמו אצל שימפנזים (יכולת נמוכה מאוד לפירוק עמילנים) ועד ל 14 עותקים (יכולת גבוהה והתאמה גבוהה לצריכת עמילנים).
בין פומפרניקל לפריכית אני לא בטוח שאפשר להחליט. אורז אינו רעיל. בלחם שיפון יש מעט יחסית גלוטן וחומצה פיטאטית. מי עדיף? לא יודע. נראה לי שלחם פומפרניקל הוא הימור די מסוכן, אלא אם כן אתה מכין אותו לבד.. בכל מקרה, לא נראה לי קריטי ואין לי מושג מה הטבלה המחזורית אומרת בנושא...
שורה תחתונה: סוכר אינו אוכל אמיתי. דבש הוא אוכל אמיתי. ראה עוד על דבש כאן.


קט'לבל כמתנה לחג: ראיתי באינטרנט במחיר גבוה ממה שרשמת באתר. וודאי ל 16 קג. האם אתה יכול להמליץ על מקום לקניה? (וגם: מה המשקל המתאים לי -גובה 180 90 קג. אבל לא חזק מאד בידיים).

יש קט'לבל 16 ק"ג גם ב200, חפש קצת ברשת ותמצא. אין ספק שלבחור בגודל שלך 16 ק"ג לפחות יתאים להתחלה. אני 73 ק"ג ועובד עם 24 ק"ג. אישתי עובדת עם ה 16 ונמוכה ממך בראש וחצי ובשלושים קילו.  אולי יהיה קצת מאתגר בהתחלה. אבל 'חת שתיים תתחזק.


יש לי מספר שאלות לגבי BCAA. הראשונה היא מה הזמן האידאלי לצרוך אותן, לפני, אחרי או במהלך אימון. השנייה היא מה המקור הטבעי הכי טוב והאם מומלץ לקחת באבקה/חטיף... ושאלה אחרונה, מה היא הכמות (בערך) לאדם בן 17 בסביבות ה80 ק"ג שמומלץ לצרוך.

אני לא מומחה תחום אבל בקצרה. כאשר לוקחים BCAA באבקה (או בכדור המכיל אבקה - אפשר גם לפתוח אותו ולערבב במים) הספיגה היא מהירה מאוד מאוד, תוך משהו כמו 10-15 דקות לפני האימון. אין כל צורך לקחת חומצות אמינו חופשיות כאלה ל"סתם" בנאדם אבל אם אתה בעניין של מסה ואתה צם לפני אימונים אז בהחלט כדאי לשקול זאת.
אני לא מכיר את זה בחטיף אבל אני לא רואה כל סיבה לקחת כחטיף. זה בדר"כ יהיה סופר מעובד ומלא סוכר. כדור אחד מספיק ליום (בהנחה, כאמור, שאתה עושה למשל אימון בוקר על קיבה ריקה).


קצת מבולבלת משום דברים סותרים שקראתי במקומות שונים.  מהי ההמלצה לגבי תפ"א בתזונה קדמונית? מה עדיף, אורז מלא או אורז לבן או כלל לא ומה ההמלצה לגביהם מבחינת תדירות האכילה?

הכל תלוי מטרות שלך. ( ירידה במשקל, שימור, מסה וכו). כל אלו שציינת אינם רעילים ניתן לאכלם. הכמות היא שאלה אישית של כמות פחמימות וכסגנון חיים ולא של מותר או אסור. אני אוכל אורז מדי פעם. לבן עדיף.


הי קדמוני, תציץ בסרטון המדהים הזה של ציידי הקלהרי. שווה ביותר. 

תודה. אני מכיר את הסרטון הזה על persistence  hunting. לעתים קרובות הוא משמש בסיס תיאורטי לטענה ש"נולדנו לרוץ" (לכולם, כל הזמן). בפועל, צייד ע"י התשה יעיל מאוד אך רק במקומות ובימים חמים מאוד (ובהם בלבד). אין ספק שזו לא שיטת צייד מאוד נפוצה, אם כי יעילה. עדיין מדהים. (מה גם שרוב זמן הציד הוא "גישוש מעקב" ולא ריצה של ימים כמובן).


אני קורא את הבלוג שלך תקופה. אני מתנדנד בין Paleo לתזונה טבעונית raw כבר כמה שנים , אני בעיקר פליאו אבל נמשך מאוד ל raw בעיקר בגלל הטבות רוחניות ונפשיות שזכיתי להן בזמן שהייתי על התזונה הזאת. כרגע אני שוב מתלבט. אני מתאמן אימוני כוח כמה פעמים בשבוע ועיקר החשש שלי שהתזונה הטבעונית תיפגע בביצועים שלי ותגרום לי לאבד מסת שריר וכוח. הגעתי לעמוד הזה וראיתי תוצאות יפות של אנשים שנמצאים על דיאטה שמובססת בעיקר על פירות ומעט שומן שומן וחלבון. אתה חושב שאתה יכול להסביר איך הם עשו את זה? כלומר זה ניראה לפחות לי התמונות שהדיאטה הזאת כן עבדה בשבילם , אתה חושב שהם היוצאים מן הכלל?

שלום ותודה. אני חושש שאני לא יכול לעזור לך באמת. לא, תזונה טבעונית ובוודאי תזונת 811 אינם טבעיות לנו ואינן מקדמות בריאות או מסת גוף. ישנם אנשים שונים מצולמים וזה אומר מעט מאוד אם בכלל. אינך יודע כמה מסה היתה להם קודם ומה הם אוכלים באמת אבל גם אם כולם ווגנים בכל נפשם זה לא אומר שזה מתאים לציבור או לחברה. אין, ולא היתה מעולם, אף חברה אנושית טבעונית. יש יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל. Raw היא בודאי שלא אסטרטגיה אנושית. הבישול והאש הם שהקנו למין האדם את היתרון האבולוציוני שלו. המעיים שלנו הותאמו לכך כמו גם השיניים וכמובן המוח. אתה תצטרך להחליט בעצמך מה טוב עבורך - פיסית ונפשית. לבריאותך אני סבור כי תזונה מגוונת, טרייה ומבושלת ממגוון רחב של מזונות מהחי ומהצומח הוא מפתח לבריאות. וקרא גם על נקודות חפיפה בין הגישות.


אהלן, הגעתי אליך דרך זה ששמעתי על קרוספיט וחיפשתי מידע על הנושא. ציפיתי לגלות כמה דברים חדשים, אבל לא דמיינתי לגלות כל כך הרבה... מאז שהתחלתי לקרוא אצלך בבלוג אני מיישם את תזונת הפליאו ועכשיו זה השבוע השלישי אני חייב לומר שאני מרגיש הרבה יותר טוב, קליל, אנרגטי, זה מדהים כמה תזונה יכולה להשפיע... מה שכן, בקשר לקרוספיט נתקלתי בקצת דילמה, תראה אני בגובה 1.74 ושוקל 65 קילו, רזה בעצם, ואני מחפש משהו שיעניק לי יותר מסה לגוף ככה בעצם שאני לא יראה רזה אלא חטוב\שרירי. אז השאלה שלי אם קרוספיט באמת יכול לעזור לי בעניין הזה? כי את האמת שבינתיים במשך השלושה שבועות האחרונים עם התזונה החדשה וכמה אימוני קרוספיט, ירדתי במשקל, לא רציני אבל שמים לב.

פרוטוקול אימון של קרוספיט יחד עם אכילה נכונה של מזון אמיתי ישים אותך על דרך המלך לצבור מסה מתאימה וכושר


רוב הWODS ממש ממש קשים. עשיתי את Cindy שזה 15 סקוואט, 10 שכיבות סמיכה ו5 מתח הכי הרבה סטים ב20 דקות ונגמרתי אחרי האימון ו3 ימים אחרי(!!) עוד הייתי ממש תפוס, זאת אומרת ממש כאב של השרירים, זה נורמלי? חשבתי אולי לעשות את אותו האימון רק להוריד ל15 דקות או אפילו 10 דקות לדוגמא נראה לך מתאים?

מאוד מתאים. תמיד יש להתאים את האימון ליכולת ולא להיות חמדניים מדי. הפעילו את השכל לפני שמפעילים שרירים אחרים. לא בטוח, תתיעץ עם המאמן. אין מאמן? תפתח הקשבה לגוף שלך. קצת כאב זה סבבה. להרוג את עצמך כדי להשלים אימון זו שטות.


אתמול ביצעתי את Linda עם משקל של 40 ק"ג במקום משקל גוף, וממש אהבתי את התרגילי מוט (דד ליפט, פאוור קלין וכו'). היום קמתי עם כאבים מציקים בגב התחתון מסביב לעמוד שדרה. אני רק מקווה שזה באמת ממאמץ ולא מתנועות לא נכונות, כי בעיקרון למדתי את התרגילים לבד מסרטונים ברשת, הדד ליפט והפוש פרס עוד קלים יחסית אבל בפאוור קלין הסתבכתי קצת אז חילקתי את התרגיל לדד ליפט ואז פשוט החלק של הקפיצה עם המוט לצוואר.

עצור! אני ממליץ מאוד לקבל הדרכה, לפחות לתנועות הבסיס. זה לא הרבה כסף כדי לשמור על עצמך בריא ופעיל. סרטון זה נחמד אבל זה לא מספיק לרוב האנשים, בטח לא כשמגיעים למשקלים משמעותיים יותר, יחסית למסת הגוף. ממליץ להזהר ולעבוד בשכל ולא בחמדנות. ספר איך הולך, דעאל.

חשבתי שאורז אסור בתזונת פליאו.

פליאו זו מילה גדולה ויש לה הרבה "בעלים" ופרשנים. אני לא בדיוק פליאו, אלא אני ממליץ על מה שנראה לי נכון (ונוסה בהצלחה) . פחמימות בטוחות כמו בטטות ואורז לא יהרגו אותך ולא יפגעו בך. אתה לא רוצה לאבד משקל וזה יכול בהחלט לסייע לשמר משקל. אתה צריך להתנסות ולנסות.


(מייל שקיבלתי בערב יום הכיפורים):  שלום רב, האם עדיף לדלג על ארוחת ערב או על ארוחת הבוקר? אם עדיף לדלג על ארוחת הבוקר, איזו ארוחה צריכה להיות הכבדה יותר? בתודה מראש, אברהם.

שלום אברהם, אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד לשאלות הללו, וודאי שאין "נכון" או "לא נכון". אישית אני מדלג על ארוחת בוקר וזה טוב לי מאוד. הארוחה הגדולה שלי היא בצהרים והקלה בערב. אפשר גם הפוך אבל ארוחות ערב גדולות כדאי לא מאוחר בערב (לא לפני השינה) כי בלילה הגוף צריך לישון - גם מערכת העיכול!
תתנסה כך וכך ותראה מה נכון עבורך. בכל מקרה, היום הוא יום מתאים לתרגול צום...


שאלה לי אליך, אני בחיפושים עבור מתאמנת בהריון לגבי אומגה 3 נוזלי שאין לו ריח לוואי חזק של דגים (לא מסוגלת לעמוד בזה) מכיר משהו ? אולי בחו"ל ?

לי יש אומגה 3 נוזלי בטעם תות ולי זה לא מפריע אבל אישתי טוענת שזה מזעזע ושותה את זה תוך שהיא סותמת את האף ומוסיפה מיד כוס מים...
מניסיון במיוחד בהריון יש יתר רגישות לריחות ולכן זה אתגר. גם הקפסולות עושות אח"כ גרעפצים בטעם דגים. בעיה. הפתרון הוא לאכול פשוט דגים אמיתיים. סרדינים וסלמון. לא מצאתי עד היום משהו שהוא נטול טעם ממש.


היו עוד שאלות רבות אבל תקצר היריעה.
הוסיפו, שאלו, הגיבו והתריסו. שיהיה שמח.

By Dael with 17 comments

האם יכול להיות שלאנשים אין מושג ירוק מה הם אוכלים?

הערב, בדרכי הביתה, אישתי שלחה אותי במשימה לא צפויה לעצור בסופרמרקט. "כמה השלמות" ככה היא קוראת לזה.
שוטטתי כהרגלי בין המעברים וכשעברתי ליד המדף של הלחמים, שמעתי אישה שחה עם חברתה על נפלאות לחם הפומפרניקל המלא, העשוי קמח שיפון בלבד.
וואללה, היא נשמעה מה זה משכנעת.
אז כדי שנבין כולנו על מה היא מדברת, צילמתי אותו מקרוב.
הנה כאן:

האריזה מפארת בעיטור סגול את הנפלאות והעושר בסיבים תזונתיים ויחד עם הלוגו הם משדרים איכות של פעם.
איזה כיף לקנות אוכל בריא. לא?
אבל אם היו הקונים עוצרים לרגע קל כדי לקרוא את התוית התזונתית, הם עלולים היו להיות מופתעים במקרה הטוב, ומזועזעים במקרה הרע. בואו נקרא יחד.
מכיוון שמשתמשים פה ב 100% קמח שיפון, שכמעט ואינו תופח (כי אין בו כמעט גלוטן), הרי שאחד המרכיבים המשמעותיים הוא הוספת גלוטן טהור (איפה צומח גלוטן טהור? בשום מקום. מעבדים אותו מתוך חיטה ושעורה) והנה כבר קמח הבריאות השיפוני הופך למלכודת רעלנים רגילה. אחר כך מוסיפים לעיסה גם סוכר לבן, כמובן, שיהיה טעים ומתוק. יש גם שמרים (כי המחמצת לא מספיקה להתפיח את הלחם. היא כנראה טובה רק ליחסי הציבור של המרכיבים). לא נפקד מקומם של שומנים מהצומח, כלומר שמנים מזרעים (ככל הנראה שמן סויה. תענוג של בריאות), וכאילו רק כדי להבהיר את הנקודה כתוב גם "חלקם מוקשים". בעברית קוראים ל"חלקם מוקשים" מרגרינה. אין ספק שהעסק הולך ומדרדר.
נמשיך לקרוא: חומר משמר (יופי), חומרים מתחלבים (מה זה? מלבינים למיניהם), מעכבי חימצון (בטח משהו בריא), ועוד עמילן שהופק מתירס ושאר ירקות ואנזימים.
לא צריך להבין בתזונה קדמונית כדי לדעת לקרוא ולא צריך להיות רופא כדי לדעת שהמוצר הזה אינו יוצא מהכלל. זה מה שאוכלים אנשים שאוכלים לחם, ועוד באופציה "הבריאה" שלו.
תעשו לי טובה, ותפסיקו תיכף ומיד עם הדגנים האלו, ותהיו לי בריאים.
מסכימים או פורסים?

By Dael with 9 comments