 |
| חמודים, לא? |
עולם הרפואה ומערכת היחסים בין חולה לרופא עוברים כיום טלטלה עזה בשלושה גלים אדירים המגיעים כעת ומכים בחוף המבטחים עליו הסתתרו הרופאים עד היום. הגלים הללו כבר כאן והם עומדים להשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. אני חושב שאנו עדים כעת לשיאם של תהליכים שהחלו כבר לפני שנים אבל כעת צברו מומנטום ובדרכם הם משנים את המציאות.
תיכף נראה מה ולמה זה נוגע לנו. מאוד.
- מהפכת נגישות הידע. בימי הביניים רק מעט מלומדים ידעו לקרוא, ועוד פחות מהם, ידעו לרפא. גם לאחר שכולנו למדנו לקרוא, הרופאים היו ועודם חוד החנית בהשכלה ובידע. שבע שנות לימוד כדי להיות רופא ועוד חמש שנים להתמחות נוספת ועוד כמה שנים לתת התמחות. לרופאים היו ויש מגזינים וז'ורנלים, ספרים ומאמרים - בשפה גבוהה ובתפוצה מצומצמת. אבל בעשר השנים האחרונות העולם התהפך על הראש. האינטרנט פרץ וקהילות חברתיות וירטואליות נוצרו. החולה היום מגיע לפגישה עם הרופא אחרי שהוא שאל ברשת, פעמים רבות הוא קרא מאמרים קודם לכן, הוא התייעץ עם קבוצת השווים של חולים כמוהו, ואפילו אם זו מחלה נדירה ביותר, הוא מנוי על עדכונים בתחום וכך הרופא, מיומן ומקצוען ככל שיהיה, עשוי לפגוש חולה מודע, סקרן, שואל ויודע. אמנם החולה לא יהיה ברמת הידע של הרופא, אבל בהחלט יתכן שיש לו ידע עודף ויתרון בתחומים מסויימים. הידע זורם והופקע מהגילדה המקצועית וניתן חינם אל הציבור כולו. זה יצר ציבור משכיל יותר ולכן גם דעתן וחשדן יותר. אני שואל ולא מקבל כל אמירה כ"תורה מסיני". לגיטימי בעיני, אבל יש רופאים שנרתעים ובועטים בזה בכל מאודם. האגו אצלם מקשה על ההקשבה. יש כמובן גם רופאים רבים שאוהבים את הגישה הזו ומוצאים את הלקוח המודע כגלגל תנופה וכמקור לשיפור איכות השירות והטיפול. כשאנו מגיעים לרופא בקופת החולים איננו יודעים אם הוא מהסוג הראשון או השני, אבל ככל שיותר אנשים ישאלו, ויקשו, יבינו ויקשיבו, איכות השירות הכוללת, לכולנו, תשתפר. הידע הפך אותנו לשואלים יותר ומבינים יותר. זה טוב. טוב מאוד.
- הרפואה נפרדת מהמיתוסים. עם כל הכבוד לקדמה ולמודרנה, הרי שאמונות טפלות, מיתוסים וסיפורים לא נותרו נחלת העבר אלא המשיכו אל תוך המאה ה 20 וה 21. ומסתבר כי השכלה ומקצועיות לא היו מחסום מול אגדות. הרפואה של סוף המאה העשרים בכל הנוגע לתזונה ולקשר בין מזון לבריאות או תחלואה נפלה שבי אחרי מחקרים רעועים ו"קונספציות". לא רק פירמידת הבריאות האומללה, אלא שדה מחקרי עצום שניסה שוב ושוב להוכיח ששומן גורם למחלות לב, שדגנים זה טוב ושמזון מן החי יגרום לנו לצרות צרורות. למרות שהמחקרים הללו קרסו בזה אחר זה, הדבר לא שינה מאומה בידי קובעי המדיניות. הם נותרו בשלהם: בואו נפחית עוד את השומן, אבל ההשמנה רק ממשיכה להתגבר והתחלואה אינה פוחתת. מיעוט החוקרים האמיצים קורא: "אין קשר בין ההמלצות לבין הממצאים המחקריים!" אבל מקול ענות חלושה, דומני שכעת נשמעים סוף סוף גם קולות גבורה. מהפכה עוברת בימים אלו על ההגמוניה המקובעת ועל הפחדים הישנים. ראשית שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שממליצה פורמלית בדוח שפורסם בחודש שעבר, לאכול הרבה שומן ומעט פחמימות. לא במקרה זו שבדיה - מדינה אמיצה שהחלה לחקור את הנושא ברצינות אחרי שרופאה שבדית שהמליצה תזונה כזו למטופליה פוטרה ותבעה את משרד הבריאות. לקח להם שנתיים אבל הם התפכחו. והנה החודש בגליון הבריטי הנחשב ביותר לרפואה, מכתב מאחד מהקדיולוגים המובילים באנגליה שאומר "טעינו" (אנחנו = הממסד הרפואי) והיינו עוורים לסכנה האמיתית: הסוכר. זה עוד יקח זמן אבל המיתוסים מתחילים להתנפץ ולהתרסק ופירמידות הבריאות החלו כבר לנוע וסופן יהיה עפר. אנחנו (=קוראי הבלוג הזה) כבר שם מזמן.
- מהפכת הטיפול המותאם אישי. במאה שנים האחרונות הרפואה התקדמה בצעדי ענק בפיתוח תרופות. תרופות נגד חיידקים היו הראשונות, וככל שגדל הידע האנושי על המבנה הביולוגי והמולקולרי של התאים, תרופות חדשות ונוספות פותחו. בהשקעות ענק קיבלנו כדורים צבעוניים, טכניקות טיפוליות, פרוצדורות, תכשירים ומיכון מתקדם - וכולם מצילי חיים וחיוניים לאיכות ותוחלת החיים שלנו. הסרטן למשל, עומד בחזית המחקר הרפואי כבר שנים רבות. מטיפולים כימותרפיים, טיפולי קרינה, ועד תרופות ביולוגיות חדשניות המסוגלות לנטרל מוטציות סרטניות ספציפיות. המשותף לכל הטיפולים והתרופות בהיסטוריה היא העובדה כי אלו תרופות סטטיסטיות. בהפשטה נאמר שכאשר אחוז מסוים מגיב בהצלחה לטיפול, התרופה מאושרת, ואם האחוז נמוך מדי, התרופה אינה כלכלית או שהסיכון גבוה מתוחלת הרווח. לכן הרופאים נותנים את התרופה לפי פרוטוקול טיפולי למאפייני החולה, אבל האפיון (והפרוטוקול) המבוססים על הסתברות בלבד. זו ההיסטוריה. מאז שהחלו לבצע ריצוף גנטי (Genome Sequencing), נוצרה מגמה חדשה ברפואה - טיפול מותאם אישי. כאשר הרופא מכיר את הגנום שלך במלואו יש הרבה יותר אפשרות להתאים תרופה, או קוקטייל תרופות, ספציפי ומיוחד לך, החולה (אם כי היום גם הריצוף הגנטי הטוב ביותר עדיין מוגבל מאוד ביכולתו לזהות מוטציות ולכן החלום עוד רחוק מלהיות מושג במלואו אבל המגמה כבר כאן ממש). באופן דומה חברות ביוטכנולוגיה רבות פועלות בכוון של מציאת מאפיינים אישיים ביולוגיים נוספים שיאפשרו להתאים את הסביבה והטיפול לחולה - הספציפי, לא הסטטיסטי. יש כוון כזה בחקר הסרטן, ואף בחקר הביום האנושי (מערך החיידקים הנמצא במערכת העיכול - השונה וייחודי לכל אדם), והשפעתו על התזונה האופטמלית - לי, לך, לכל אחד מאיתנו באופן אישי ולא לנו באופן ציבורי וכללי. לא עוד "המין האנושי" אלא הטיפול המתאים או התזונה הייחודית המתאימה במיוחד לפרטים הספיציפיים המרכיבים אותו. יש לך גן לרגישות ללקטוז או אין. יש תגובה דלקתית בנוכחות חומרים מסויימים או אין. ועוד ועוד. הטיפול המותאם אישי הוא העתיד הרפואי שלנו. כל אחד יעבור מיפוי גנטי, בתהליכים שילכו וישתכללו עם השנים, ואנו נוכל לשאול כבר היום: האם התרופה הזו, הטיפול הזה, המזון הזה - טובים ומועילים לנו אישית או רק לנו סטטיסטית.
אז מה אנו רואים?
שהידע החדש הופך את העולם הישן וקורא תיגר על ההנחות המוקדמות ומאוורר את המרתפים בהם שוכנים מיתוסים והפחדות. השאלה והחקירה מביאות לתוצאות מרשימות של שינוי, של התאמה, של אמת. תשאלו. תקראו. תשאלו שוב. העולם החדש מציע לנו להתבונן במציאות בעיניים פקוחות לרווחה. לזכור שאנו שונים זה מזה. שדברים שונים עשויים להתאים לכל אחד מאיתנו. שאנו יכולים לדעת ומורשים לשאול ונדרשים לחוות דעה. שאנו לא מאמינים אוטומטית להמלצות ולא למשרדים ממשלתיים. שכדאי ונזכור עד כמה ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו שיעור מאלף בצניעות, בבריאות ובהקשבה.
המהפכה כבר כאן ושידורי המהפכה כבר החלו.
5 הערות קוראים:
אני לרוב מסכים עם הנאמר בפוסטים שלך אבל להגיד שסוכר הוא מסוכן זה פשוט מגמתי. סוכר הוא שפיר, לא כמו שמנים שונים סוכר הוא סוכר. עדיף לך לצרוך שמן קוקוס מאשר שמן קנולה כי השומן הוא שונן אבל אי אפשר להגיד אותו דבר על סוכר. עדיף לך לצרוך מיץ תפוזים מאשר כפית סוכר לבן רק כי מיץ התפוזים מציע יותר מאשר נטו קלוריות/אנרגיה, ויטמינים וכד'.. אבל הסוכר הוא אותו סוכר. אני מתאמן פעיל מאוד ובלי פחמימות (להלן: סוכרים) אני אאבד מסה וחוזק וכמובן אנרגיה. אמרת פעם (בפוסט או בראיון, אינני זוכר) ששומן הוא הדלק המועדף של הגוף שלנו. מקריאה אצל מארק או רוב וולף (לפני שפרסם טרילוגיית פוסטים בנושא על כך שהוא טעה) אתה באמת עלול לחשוב כך אבל המציאות היא אחרת. צירפתי מאמר קצת ארוך אבל מאוד שווה לקריאה. http://www.fitnessbaddies.com/your-problem-with-sugar-is-the-problem-with-sugar
והנה הפוסט של רוב וולף שהזכרתי מקודם: http://robbwolf.com/2012/12/19/carb-paleo-thoughts-part-1/
אני מאוד מקווה שתקרא (אע"פ החלק על הסרת האחריות לאמירות שלך יש משקל כבד לרבים) ואולי תכתוב את דעתך בפוסט ראוי.
הי ניר. אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך. כתבתי בפוסט הזה כאן כי הסוכר, ולא השומן צריך להחשב כאויב הציבור. זה נכון מאוד ואני עומד מאחורי זה. כמובן זה לא אומר שסוכר או כל סוכר הוא אויב ורעל ברמה האישית והפרטית. אני צורך פחמימות בהחלט (אני לא מעודד דיאטה קטוגנית / אפס פחמימות להמונים). וכן, שומן הוא הדלק המועדף על הגוף.
לפני שאתחיל חשוב שתבין שאני לא אביר הרפואה המודרנית אבל הבלוג שלך מביך...
הסיבה שהרפואה המודרנית עודנה כאן היא בדיוק טרנדים אלו, מבוססים על כרעי תרנגולת, מוחזקים ע"י דעות של אנשים שהתייאשו איש מסיבתו מהרפואה המודרנית ומרמור קשה שהוא נחלת ניסיון לפרוץ דרך חדשה (שאני מכבד לרוב) אבל תוך רמיסת הדרך הישנה שהושגה בראיות, מחקרים (לא סתם לומדים הרבה שנים ידידי, אין קשר לידע רפואי אלא לדעת לנתח את מקורות המידע שלך לעומת הקשקושים חסרי ה EBM שלך) וטיפולים. ממש אין לי כוח כאן לפרט יותר מידי.
1. נגישות המידע-בוא ואפתיע אותך שעולם הרפואה עובר ב20 השנה האחרונות תהליך מסיבי מרפואה פטרנליסטית (תעשה גוגל יש המון מקורות מידע באינטרנט על מילים לא מובנות) לרפואה שמחזירה את האוטונומיה של החולה על גופו. בנוסף ישנו יותר ויותר מקום לנרטיב של המטופל. כסטודנט לרפואה ודאי תתפלא כי גם אני שייך לדור האינטרנט וגם אני חשוף לאותם מקורות שלך אך הפלא ופלא, אף אחד לא מלמד אותנו בפקולטה כיצד להתחמק משאלות טורדניות / אנשים בעלי ידע (תתפלא, רפואה זה לא ויכוח של מי יותר חכם ומאוד נחמד ומפרה כשמטופלים בעלי ידע כיוון שהדבר עוזר להם לבחור טיפולים ולהבין את הדילמה העומדת בפני המטפלים) ולפיכך אנו לא מונעים מפחד שמא המטופל יגלה את הסוד הנורא, הקוסם מארץ עוץ, שתרופה מסויימת יעילה רק ב40% מהמקרים כאילו שעד היום הדבר הוסתר בכוונה. חולה אונקולוגי לדוגמא יודע כי TAXOL לא מועילה לא במיוחד והיא בבחינת ברירת מחדל אך מי אמר שהוא מעוניין לדעת ? אתה רוצה לדעת עוד כמה ימים תמות ? ובנוסף הבסיס של מדע הרפואה הוא הקשר האנושי עם המטופל ולא עובדה זו או אחרת. אנשים לא בוחרים את הרופא שמשנן הכי טוב אלא את הרופא האמפטי ביותר, בעל הקשר האנושי הטוב ביותר וכזה שמעריך בדיקה פיסיקלית טובה יותר מאשר תחרות ויקיפדיה עם מטופלים
2. מיתוסים - איש יקר. איני יודע במה אתה עוסק אבל כדאי שתפתח את החשיבה הביקורתית מעט. אין שחור ולבן ברפואה. הכל תחום אפור אחד גדול שכולל בתוכו מערכות ביולוגיות מורכבות למדי שלעתים אף קשה לצפות את התנהגותן (עונה גם על נושא הסטטיסטיקות שהעלת בהמשך). אני מאוד מקווה שאתה מבין שבחיים אין 100% ולגבי היפוך מגמות ברפואה, ידידי, ככה מושג שינוי בכל תחום בחיים. ישנה השערת בסיס והמון אנשים עובדים המון זמן בהמון כסף כדי לדחות את ההשערה המדוברת או לצדד בה. אדם כמוך שרק חיכה למישהו שיגיד לו ששומן זה טוב אוהב טרנדים. המזון שאתה אוכל הוא בגין אופניים חדשות בשבילך. תקרא עוד קצת, תחכה מספר שנים, תקרא עוד מאמרים, ואז תקבל החלטות קטגוריות. לא יודע מאיפה יש לך כל כך הרבה ביטחון בתחום שאתה קורא בו מספר מאמרים במיוחד שהראש של אנשים שכמותך הוא הראש של הרופאים של פעם - הביטחון העיוור והמוחלט בדרכם. אתה פשוט פושע מהצד הנכון של החוק ולא מחדש דבר בגישתך, להפך, רק מנציח תפיסה מיושנת ומתלהמת ..
3. עולם הטיפול האונקולוגי באמת עשה קפיצת דרך בשנים האחרונות ותודה לך על הסקירה ממדע פופולרי/כולנו פילון. כמישהו שעיקר עבודתו היא בתחום המדובר אני יכול להגיד לך שהתחום בחיתוליו, והוא דוגמא מדהימה לסתירות והבורות מכתבתך כיוון שכך בדיוק נוצרים המיתוסים המדוברים מסעיף קודם.
מרבית הטיפולים הניסיוניים עדיין בבדיקה (ממליץ לך לקרוא על הFDA קצת, תהליכי אישור תרופה נסיונית, חיסונים ועוד דברים שודאי תרצה לכתוב עליהם מחרתיים אחרי קריאה בישראל היום שפיפי משחרר ודמעות פורקות לחץ ופינוקי חמוד) ועדיין מה לעשות שמטפלים בטיפולים הקלאסיים ברוב המטופלים גם לאחר אפיון גנטי ולא מפאת חוסר זמן אלא בגלל שתהליכי השינוי הדרגתיים, הטיפולים הקלאסיים הוכחו כעובדים, יש להתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי אך במלחמה באחד מהמנגנונים המורכבים בטבע אין קתרזיס ואנו רחוקים מלהעמיד את הסרטן בפינה ולפיכך המהפכה המדוברת מתרחשת בקצב איטי ומבוקר תוך התאמת הטיפול הניאואג'ובנטי לכל אחד ושימוש בסטטיסטיקות ידידי גם בטיפולים המדוברים כי כך הרפואה עבדה מעולם ככל מדע אחר כי רפואה על בסיס שמועות פרחה לה מהעולם.
הסיומת ברוח המטריקס/הפנתרים השחורים/כל העולם מנסה להאכיל אותי בגרבר מורעל ואני גיליתי את השיטה הייתה מעולה. תיזהר פן תמשיך עם הפרנויה, אנשים טרנדיים הם לרוב השגרירים הכי טובים של הרפואה המודרנית.
אין רפואה אלטרנטיבית, יש אלטרנטיבה לרפואה.
ידידי האנונימי הסטודנט לרפואה. לא ברור לי מה הקפיץ אותך. כנראה הפגיעה לכאורה במקצוע. לא זו היתה כוונתי כלל וכלל.
1. לא אמרתי שמלמדים רופאים להתחמק משאלות. יש רופאים נפלאים שחלקם חברי הקרובים. אבל אני בהחלט אומר שמהפכת הידע היא טובה ובריאה למערכת הרפואית. כמי שהלך לרופאים כל חייו, כמי שמשוחח עם אנשים לא מעט, אני אומר לך שיש הרבה (מאוד) רופאים שם בחוץ שרק עכשיו נפגשים עם פציינטים שואלים. ואני חושב שזה טוב מאוד וככל שתהיה יותר תקשורת גלויה וישירה בין הרופא לחולה, תעלה איכות הטיפול ויווצר הקשר החיוני כל כך לריפוי.
2. בדיוק. המערכת הרפואית כולה עמדה בדום מתוח לשירות מיתוסים (לפחות בנושאי התזונה) כבר 50 שנה. תבדוק את מה לימדו, מה כתבו, מה אמרו המומחים במשרד הבריאות ותגיד לי שאני טועה. אני לא. כעת זה משתנה ומתפרק. אני ממש לא מציע להחליף מיתוס ישן בחדש אלא להחליף מיתוסים בחשיבה מדעית, מבוקרת, מפוכחת. תזונה אני ממליץ לא על סמך מחקרים אלא על סמך ניסיון אישי ואנושי כולל (היסטוריה ואבולוציה). דווקא מדעני המאה ה20 היו אלה שהמליצו לציבור שמזונות סינטטיים הם טובים (למשל שמרגרינה עדיפה על חמאה או שמן קנולה מאוחר יותר) ושמזונות טבעיים הם רעים (למשל בשר מרעה).
3. דווקא בסעיף הזה לא טענתי מאומה כנגד איש. ההיפך הוא הנכון. ואני דווקא מכיר לא רע את התחום, תתפלא (אני מעורב בו ברמה העסקית כבר שנים ואם תרצה פרטים, פנה בפרטי). בוודאי שהתחום לגמרי בחיתוליו ועוד רחוקה מאוד הדרך והפער בין מיפוי גנטי לרפואה מותאמת אישית. זו מהפכה שרק התחילה ורק בשנתיים האחרונות התחילה להתקבל, תודעתית, על מובילי הפרקטיקה הרפואית, אבל היא תתקדם בצעדי ענק ללא כל ספק. אני מקווה שאתה שותף לתקווה הזו, כי זה יאפשר להפוך את הסרטן עבור רוב החולים למחלה כרונית ולא סופנית. מאמר יפה ברור וקלאסי על העתיד של התחום תמצא כאן: http://bit.ly/16RNZOn
בריאות ידידי, בריאות. עצבים זה רע לבריאות.
רוצה להגיב על דבריו של הסטודנט לרפואה ולומר שדבריו לעניות דעתי , מעט יהירים ועל גבול הילדותיים . אני אוסיף ציטוטים ואסיים בברכה :
"לא סתם לומדים הרבה שנים ידידי, אין קשר לידע רפואי אלא לדעת לנתח את מקורות המידע שלך לעומת הקשקושים חסרי ה EBM שלך) וטיפולים. ממש אין לי כוח כאן לפרט יותר מידי". - זלזול מהול בהתנשאות.
"נגישות המידע-בוא ואפתיע אותך" - התנשאות.
"תעשה גוגל יש המון מקורות מידע באינטרנט על מילים לא מובנות" - התנשאות.
"איש יקר. איני יודע במה אתה עוסק אבל כדאי שתפתח את החשיבה הביקורתית מעט" - התנשאות.
"ותודה לך על הסקירה ממדע פופולרי/כולנו פילון" - זלזול והתנשאות.
הסיבה שהרבצתי כאן את כל ה קופי / פייסט היא בכדי לנסות ולהציב סוג של מראה לבחור הצעיר שמתעתד להיות רופא באיזו שהיא ורסייה ( אנשים / מחקר וכו' ) ולהגיד לו / לך : אחי - יש לך הזדמנות להשתייך לזן השני של הרופאים שדעאל דיבר עליו - הבחירה בידיך וכנ"ל גם השינוי בבחירה.
מאחל לך שתהיה הכי טוב בתחום שבחרת ותדע שמכל אחד אפשר ללמוד משהו - אם באמת מקשיבים.
הוסף רשומת תגובה