אחרי הפוסט הקודם שעסק במיתוסים על עיכול בשר וסקירת הדומה והשונה בין פרות לאנשים מבחינה אנטומית, הגיע הזמן לחפור עוד לעומק. הפוסט ההוא עורר מתקפת תגובות שהוציאה כמה שדים ממחבואם והסעיר את יצריהם האפלים ביותר של כמה שוחרי טוב מקצועיים. עתה נעבור לחלק הבא, שהוא השוואה וניתוח הדמיון והשוני בין האדם לבין קרובי משפחתו השעירים: קופי האדם. מעניין אילו שדים יצוצו עכשיו....
מכל מקום, מטרת הפוסט היא ללמוד מהשוואה והתבוננות בין האדם לבין דודניו המקפצים, והאם מהשוואה זו נוכל להסיק או נרצה להסיק מסקנות לגבי תזונת בני האדם (או שמא נרצה להסיק מסקנות דווקא לגבי תזונת הקופים הרצויה?)
אציין שזהו נושא רחב ומורכב וסקירתו בפוסט אחד תהיה קצרה מדי ולכן נפצל אותו על שניים או שלושה פוסטים (תחזיקו מעמד בסבלנות) ומכל מקום ננסה במעט להחזיק את המרובה, לעורר מחשבה ואולי גם דיון.
ראשית נפתח בהצהרת כוונות לידידינו הצמחונים והטבעוניים: אין כוונת פוסט זה להוקיע או לבטל את תזונתכם, אמונותיכם או אורח חייכם. אורח חיים שאינו כולל מזון מהחי הוא בחירה אישית ועשויות להיות מונע מסיבות שונות ומשונות. כמו שיקולים דתיים (כמו חלק מההינדים), משיקולים סביבתיים (לאלו שחושבים שאכילת בשר פוגעת בכדור הארץ), משיקולים מוסריים (לאלו שחושבים שאין לאדם זכות להרג בעלי חיים), משיקולים אסתטיים (לאלו שחושבים "זה מגעיל אותי"), משיקולים בריאותיים (לאלו שחושבים שאכילת בשר מסוכנת ולא בריאה) ומשיקולים אבולוציוניים (לאלו שחושבים שאכילת בשר אינה טבעית לאדם). פוסט זה מתמקד רק באחרון ברשימה לעיל: הביולוגיה הנוכחית והמסקנות ממנה על מהו "טבעי" ומהו "בריא" בקרב קופי האדם בכלל, ובקרב בני האדם בפרט.
הדיון להלן מתכתב עם תפיסת יסוד בקהילה הטבעונאית לגבי התזונה הראויה לו לאדם. תפיסה זו (בהיבט הפיסיולוגי שלה) נשענת על שתי טענות עיקריות הנשמעות תדיר מידידי הטבעונים:
אוקיי, קופים, הנה אני בא.
הפוסט יתחלק למספר חלקים עקריים: (1) מזונם של הקופים בטבע והמסקנות מכך (2) מזונם של בני האדם הקדמוניים בטבע והמסקנות מכך (3) אנטומיה השוואתית של המעי, המוח ושל הגוף בכללו בין פרימטים לבני אדם. אחרי כל זה, אם ישאר לנו כח, נדבר קצת על (4) אמונות ודוגמטיות חשיבתית.
חלק ראשון - מזונם של קופי האדם בטבע
יש כ 260 מינים שונים של פרימטים, שהם קופים דמויי אדם. תזונתם ואורח חייהם שונים מאוד אלה מאלה. יש שרוב מזונם בא מעלים (למשל גורילות), יש מינים שהם בעיקר אוכלי פירות (למשל, שימפנזים), ויש מינים שאוכלים הרבה בשר (למשל בבונים). מכלל הקופים נתרכז בשלושה מינים מוכרים: אורנג-אוטנגים, שימפנזות וגורילות. שלושת אלה נחשבים לקופי האדם הקרובים אלינו ביותר מבחינה גנטית, כאשר משלושתם השימפנזות הם הדומים ביותר (80% מהDNA משותף), אחריהם הגורילות ולבסוף הג'ינג'גים פחוסי הפנים וארוכי הידיים.
חלוקה מקובלת לגבי מזונם של פרימטים היא בין פוליבורים לבין פרוגיבורים. Say what? ההא?
הם פרסמו עוד מאמרים רבים על תזונת קופים ושנים אחר כך הם הראו למשל שככל שהקופים אוכלים יותר חרקים, הוולדות שלהם גדולים ועמידים יותר מה שמראה כי דיאטה מגוונת יותר מביאה לתועלת השרדותית עבורם.
לכן אמירות כמו "קופים הם צמחוניים" או "טבעוניים" או "פירותאים" (שזה התרגום לאלו שאוכלים כמעט רק פירות ודוגלים ב 80% פירות, 10% שומן ו 10% חלבון מהצומח) – כל אלו הנם הגדרות אנושיות שאינן קיימות בטבע (לפחות לא בטבע של הקופים). יש כאמור מלקטי עלים ויש מלקטי פירות אבל כולם אוכלים גם חיות, ועל זה עוד בהמשך. אנחנו לכן נכנה את הקופים בשמם הביולוגי והמדעי (מלקטי עלים/פירות) ולא בשמות שמייחסים להם חלק מהטבעונים ("קופים הם צמחונים"). פשוט כי הם לא.
למעשה, כל קופי האדם לא רק שאוכלים חרקים, אלא נוטים מאוד להגביר את צריכתם כאשר הם נמצאים בשפע, ועד ל 90% מהתזונה שלהם! למעשה, היו שחקרו את שאריות הצואה של גורליות וגילו כי שאריות החרקים הם בעיקר חרקים חברתיים (כמו נמלים או טרמיטים) הנוטים להיות בקבוצות גדולות ולכן ניתן לאכול כמויות גדולות שלהם כשנתקלים בקן נמלים, למשל. טרמיטים הם גם מקור משמעותי וטוב ל 12- B החיוני. אוכלי פירות מגבירים צריכה של פירות מרובי-חרקים, ואלו מהווים נתח משמעותי מהעיכול שלהם. ואלו רק כמה דוגמאות מקריות ממאות מאמרים בנושא, ולכולם מכנה משותף - רוב מיני הפרימטיים הם "אוכלי כל" (omnivores) שכן הם כוללים מזון מהחי כחלק חיוני ומשמעותי מהתזונה שלהם.
טענה טבעונית נפוצה היא כי ליקוט החרקים אינו משמעותי ונחשב רק כ 2-4% מהתזונה של הקופים ולכן "זניח". האמנם?מעבר למאמרים הנ"ל שמראים כי חלק זה אינו זניח כלל מבחינת שרידות, בריאות וצרכי עיכול הקופים, הרי שמחקרים מעודכנים יותר הצביעו על כך שמדידת האחוזים נעשתה במדידת זמן האכילה (2-4% מזמן האכילה מוקדש לאכילת חרקים) ולא בערכם התזונתי. חרקים הם עשירים קלורית ותזונתית בהרבה מכל עלה ולכן גם משמעותיים לתזונת הקופים, מה גם שאין קופים שלא מקדישים מאמץ להשיגם. הטענה כי זה "זניח" אינה מוכחת והיא בעיקר משאלת לב של המזניח, לא של הקוף.
שימפנזות לא רק מלקטות פירות אלא גם צדות. היטב. בחבורות. הנה כך:
הבשר נחשב יקר ערך ומוערך והנו חלק טבעי מתזונתם. כנגד זה באות לעתים טענות טבעונאיות כי אלו התנהגויות "חדשות" או שהשימפנזות סתם "מחקות" את בני האדם או הבבונים. אלו טענות שאינן נסמכות על שום ממצא אמפירי או סיבה לוגית למעט דעתו של הכותב מקונפליקט קוגניטיבי בין אמונותיו למציאות. צייד וליקוט חרקים על ידי שימפנזים נפוץ בכל מקום בו יש שימפנזים. לא רק בשמורה ספציפית בה הם למדו לצוד כחיקוי. זה פשוט תירוץ רע למדי.
בצר להם, מתוך כלל מיני הקופים, פנו חלק מהטבעונאים הפירותאים אל שימפנזות הבונובוס שהם מין ננסי של שימפנזים שאוכלים עוד יותר פירות והטבעונאים מייחסים להם 80% פירות, כמספר הקסם של 80-10-10. רק מה, המדידה שוב נעשתה על ידי הזמן בו הם שהו על עצי פרי ולא כפרופורציית זמן האכילה שקרובה יותר ל 50%. בנוסף, הפירות שאוכלים הבונובוס הם ברובם אינם אכילים כלל לאנשים לא מבחינת חוזק השיניים (לחץ פיסי) הנדרש על מנת לשבור ולכרסם אותם, ולא מבחינת הטעם שלהם, שנוטה להיות מר מדי לחיך האנושי (כן, היו חוקרים אמיצים שניסו).
גורילות ההרים (אוכלות בעיקר עלים ומעט מאוד חרקים, פחות מאשר ידידיהם הקטנים, השימפנזים), מהוות לא אחת "מודל לחיקוי" עבור טבעונאים. מעניין. וזאת למרות שהן פחות דומות לנו גנטית. עם זאת, הגורילות אינן מוותרות על ליטרת הבשר-החרקי שלהן. מומחי גורילות צמחונים שכאלה הביאו לתוצאות אומללות למדי (עברו הגורילות) כשקבעו את תזונתם בגן החיות. הנה סרטון (מפוסט שפרסמתי כבר לפני כשנתיים) העוסק בבריאות קופי האדם בהקשר התזונתי. גני חיות הוא עסק עצום המגלגל מליארדים ומעסיק את טובי הזיאולוגים, ועדיין מסתבר שמומחי האכלת החיות כושלים בבחירת תזונה נאותה לגורילות. הם נתנו לגורילות מולטי ויטמינים (במקום חרקים) ארוזים בתוך "חטיף בריאות" פחמימתי (כי זה מה שהרי הגורילות "צריכות" לאכול), והנה הגורילות פיתחו בשבי הפרעות אנושיות להפליא: התקפי לב, נשירת שיער והתנהגויות כמו-פסיכוטיות.
עד כאן חלק ראשון.
עוד הרחבות מאלפות על נושא זה תמצאו כאן.
בחלק הבא נמשיך לחרקים שליקט (או לא) האדם הקדמון, ומשם להשוואות אנטומיות ועוד עניינים שברומו של עולם תחתון.
ובינתיים, מה אתם חושבים?
מכל מקום, מטרת הפוסט היא ללמוד מהשוואה והתבוננות בין האדם לבין דודניו המקפצים, והאם מהשוואה זו נוכל להסיק או נרצה להסיק מסקנות לגבי תזונת בני האדם (או שמא נרצה להסיק מסקנות דווקא לגבי תזונת הקופים הרצויה?)
אציין שזהו נושא רחב ומורכב וסקירתו בפוסט אחד תהיה קצרה מדי ולכן נפצל אותו על שניים או שלושה פוסטים (תחזיקו מעמד בסבלנות) ומכל מקום ננסה במעט להחזיק את המרובה, לעורר מחשבה ואולי גם דיון.
ראשית נפתח בהצהרת כוונות לידידינו הצמחונים והטבעוניים: אין כוונת פוסט זה להוקיע או לבטל את תזונתכם, אמונותיכם או אורח חייכם. אורח חיים שאינו כולל מזון מהחי הוא בחירה אישית ועשויות להיות מונע מסיבות שונות ומשונות. כמו שיקולים דתיים (כמו חלק מההינדים), משיקולים סביבתיים (לאלו שחושבים שאכילת בשר פוגעת בכדור הארץ), משיקולים מוסריים (לאלו שחושבים שאין לאדם זכות להרג בעלי חיים), משיקולים אסתטיים (לאלו שחושבים "זה מגעיל אותי"), משיקולים בריאותיים (לאלו שחושבים שאכילת בשר מסוכנת ולא בריאה) ומשיקולים אבולוציוניים (לאלו שחושבים שאכילת בשר אינה טבעית לאדם). פוסט זה מתמקד רק באחרון ברשימה לעיל: הביולוגיה הנוכחית והמסקנות ממנה על מהו "טבעי" ומהו "בריא" בקרב קופי האדם בכלל, ובקרב בני האדם בפרט.
הדיון להלן מתכתב עם תפיסת יסוד בקהילה הטבעונאית לגבי התזונה הראויה לו לאדם. תפיסה זו (בהיבט הפיסיולוגי שלה) נשענת על שתי טענות עיקריות הנשמעות תדיר מידידי הטבעונים:
- "קופי האדם הם צמחונים".
- "בני האדם דומים וכמעט זהים אנטומית / פיסיולוגית לקופי האדם הגדולים"
אוקיי, קופים, הנה אני בא.
הפוסט יתחלק למספר חלקים עקריים: (1) מזונם של הקופים בטבע והמסקנות מכך (2) מזונם של בני האדם הקדמוניים בטבע והמסקנות מכך (3) אנטומיה השוואתית של המעי, המוח ושל הגוף בכללו בין פרימטים לבני אדם. אחרי כל זה, אם ישאר לנו כח, נדבר קצת על (4) אמונות ודוגמטיות חשיבתית.
חלק ראשון - מזונם של קופי האדם בטבע
יש כ 260 מינים שונים של פרימטים, שהם קופים דמויי אדם. תזונתם ואורח חייהם שונים מאוד אלה מאלה. יש שרוב מזונם בא מעלים (למשל גורילות), יש מינים שהם בעיקר אוכלי פירות (למשל, שימפנזים), ויש מינים שאוכלים הרבה בשר (למשל בבונים). מכלל הקופים נתרכז בשלושה מינים מוכרים: אורנג-אוטנגים, שימפנזות וגורילות. שלושת אלה נחשבים לקופי האדם הקרובים אלינו ביותר מבחינה גנטית, כאשר משלושתם השימפנזות הם הדומים ביותר (80% מהDNA משותף), אחריהם הגורילות ולבסוף הג'ינג'גים פחוסי הפנים וארוכי הידיים.
חלוקה מקובלת לגבי מזונם של פרימטים היא בין פוליבורים לבין פרוגיבורים. Say what? ההא?
- Folivores – קופים שמזונם העקרי בא מאכילת עלים, אבל הם גם צורכים חרקים - על העלים או על ידי ליקוט מכוון (מה שעושות למשל גורילות ההרים).
- Frugivores – קופים שמזונם העקרי בא מפירות והאוכלים גם מעט עלים וחרקים בפירות או בנפרד. חלקם צדים ואוכלים גם בשר (כמו הבבונים והשימפנזים).
הם פרסמו עוד מאמרים רבים על תזונת קופים ושנים אחר כך הם הראו למשל שככל שהקופים אוכלים יותר חרקים, הוולדות שלהם גדולים ועמידים יותר מה שמראה כי דיאטה מגוונת יותר מביאה לתועלת השרדותית עבורם.
לכן אמירות כמו "קופים הם צמחוניים" או "טבעוניים" או "פירותאים" (שזה התרגום לאלו שאוכלים כמעט רק פירות ודוגלים ב 80% פירות, 10% שומן ו 10% חלבון מהצומח) – כל אלו הנם הגדרות אנושיות שאינן קיימות בטבע (לפחות לא בטבע של הקופים). יש כאמור מלקטי עלים ויש מלקטי פירות אבל כולם אוכלים גם חיות, ועל זה עוד בהמשך. אנחנו לכן נכנה את הקופים בשמם הביולוגי והמדעי (מלקטי עלים/פירות) ולא בשמות שמייחסים להם חלק מהטבעונים ("קופים הם צמחונים"). פשוט כי הם לא.
למעשה, כל קופי האדם לא רק שאוכלים חרקים, אלא נוטים מאוד להגביר את צריכתם כאשר הם נמצאים בשפע, ועד ל 90% מהתזונה שלהם! למעשה, היו שחקרו את שאריות הצואה של גורליות וגילו כי שאריות החרקים הם בעיקר חרקים חברתיים (כמו נמלים או טרמיטים) הנוטים להיות בקבוצות גדולות ולכן ניתן לאכול כמויות גדולות שלהם כשנתקלים בקן נמלים, למשל. טרמיטים הם גם מקור משמעותי וטוב ל 12- B החיוני. אוכלי פירות מגבירים צריכה של פירות מרובי-חרקים, ואלו מהווים נתח משמעותי מהעיכול שלהם. ואלו רק כמה דוגמאות מקריות ממאות מאמרים בנושא, ולכולם מכנה משותף - רוב מיני הפרימטיים הם "אוכלי כל" (omnivores) שכן הם כוללים מזון מהחי כחלק חיוני ומשמעותי מהתזונה שלהם.
טענה טבעונית נפוצה היא כי ליקוט החרקים אינו משמעותי ונחשב רק כ 2-4% מהתזונה של הקופים ולכן "זניח". האמנם?מעבר למאמרים הנ"ל שמראים כי חלק זה אינו זניח כלל מבחינת שרידות, בריאות וצרכי עיכול הקופים, הרי שמחקרים מעודכנים יותר הצביעו על כך שמדידת האחוזים נעשתה במדידת זמן האכילה (2-4% מזמן האכילה מוקדש לאכילת חרקים) ולא בערכם התזונתי. חרקים הם עשירים קלורית ותזונתית בהרבה מכל עלה ולכן גם משמעותיים לתזונת הקופים, מה גם שאין קופים שלא מקדישים מאמץ להשיגם. הטענה כי זה "זניח" אינה מוכחת והיא בעיקר משאלת לב של המזניח, לא של הקוף.
שימפנזות לא רק מלקטות פירות אלא גם צדות. היטב. בחבורות. הנה כך:
הבשר נחשב יקר ערך ומוערך והנו חלק טבעי מתזונתם. כנגד זה באות לעתים טענות טבעונאיות כי אלו התנהגויות "חדשות" או שהשימפנזות סתם "מחקות" את בני האדם או הבבונים. אלו טענות שאינן נסמכות על שום ממצא אמפירי או סיבה לוגית למעט דעתו של הכותב מקונפליקט קוגניטיבי בין אמונותיו למציאות. צייד וליקוט חרקים על ידי שימפנזים נפוץ בכל מקום בו יש שימפנזים. לא רק בשמורה ספציפית בה הם למדו לצוד כחיקוי. זה פשוט תירוץ רע למדי.
בצר להם, מתוך כלל מיני הקופים, פנו חלק מהטבעונאים הפירותאים אל שימפנזות הבונובוס שהם מין ננסי של שימפנזים שאוכלים עוד יותר פירות והטבעונאים מייחסים להם 80% פירות, כמספר הקסם של 80-10-10. רק מה, המדידה שוב נעשתה על ידי הזמן בו הם שהו על עצי פרי ולא כפרופורציית זמן האכילה שקרובה יותר ל 50%. בנוסף, הפירות שאוכלים הבונובוס הם ברובם אינם אכילים כלל לאנשים לא מבחינת חוזק השיניים (לחץ פיסי) הנדרש על מנת לשבור ולכרסם אותם, ולא מבחינת הטעם שלהם, שנוטה להיות מר מדי לחיך האנושי (כן, היו חוקרים אמיצים שניסו).
גורילות ההרים (אוכלות בעיקר עלים ומעט מאוד חרקים, פחות מאשר ידידיהם הקטנים, השימפנזים), מהוות לא אחת "מודל לחיקוי" עבור טבעונאים. מעניין. וזאת למרות שהן פחות דומות לנו גנטית. עם זאת, הגורילות אינן מוותרות על ליטרת הבשר-החרקי שלהן. מומחי גורילות צמחונים שכאלה הביאו לתוצאות אומללות למדי (עברו הגורילות) כשקבעו את תזונתם בגן החיות. הנה סרטון (מפוסט שפרסמתי כבר לפני כשנתיים) העוסק בבריאות קופי האדם בהקשר התזונתי. גני חיות הוא עסק עצום המגלגל מליארדים ומעסיק את טובי הזיאולוגים, ועדיין מסתבר שמומחי האכלת החיות כושלים בבחירת תזונה נאותה לגורילות. הם נתנו לגורילות מולטי ויטמינים (במקום חרקים) ארוזים בתוך "חטיף בריאות" פחמימתי (כי זה מה שהרי הגורילות "צריכות" לאכול), והנה הגורילות פיתחו בשבי הפרעות אנושיות להפליא: התקפי לב, נשירת שיער והתנהגויות כמו-פסיכוטיות.
עד כאן חלק ראשון.
עוד הרחבות מאלפות על נושא זה תמצאו כאן.
בחלק הבא נמשיך לחרקים שליקט (או לא) האדם הקדמון, ומשם להשוואות אנטומיות ועוד עניינים שברומו של עולם תחתון.
ובינתיים, מה אתם חושבים?
14 הערות קוראים:
יופי של פוסט
תענוג , תודה!
השארת אותנו עם חצי תאוותנו בידנו
אתמול התפרסם מאמר ב Nature שמדווח על מציאת עצם הקרסול של הפרימט הקדום ביותר הידוע שהוא מלפני 65 מיליון שנה (מיד אחרי היכחדות הדינוזאורים). עד היום נמצאו רק שיניים שלו מהם הסיקו שהוא אכל חרקים ומזון צמחי. לפי עצם הקרסול מסיקים שהוא חי על עצים. כל כך הגיוני - על עצים חיים חרקים אז למה לא לאכול אותם?
http://www.nature.com/news/primates-were-always-tree-dwellers-1.11423?WT.ec_id=NEWS-20121023 לי יש גישה. לא יודע אם הוא פתוח לכל.
מאמר נהדר, תודה רבה!
מאמר מצוין. תודה. מחכה להמשך.
המסקנה:
התזונה של הקופים לא מוכיחה רק שאנחנו בנויים לאכול חלבון ושומן מהחי אלא היא ההוכחה שבלעדיהם לא נוכל לשגשג.
יותר מכך הקופים צורכים את הטרף חי! כן גם אנחנו יכולים להסתדר בלי אש!
כל היום שסימי!
הגיוני שזה מה שמאפשר להם לשרוד.
פוסט בהחלט נהדר.
אבל יש לי ביקורת בונה שאינה קשורה ישירות לפוסט,
לדעתי חבל שהעיסוק כאן הוא בכיצד לענות לטבעונים על כל מיני השערות שלהם ולא בעיסוק של שאלות ענייניות של כאלה שבאמת רוצים לאמץ את התזונה כמו- מדוע דווקא שומן רווי הוא החיוני לאדם (תשובה שלא כוללת בתוכה את המילים "כי האדם הקדמון אכל והיה בריא) או האם האדם הקדמון היה באמת בריא? לא ראיתי מחקר אחד בנושא. או באיזו תדירות האדם הקדמון אכל מזון מן החי? אולי הוא אכל 3 פעמים בשבוע? אולי לא טוב לאכול שומן רב במשך זמן ממושך אלא לעיתים קרובות?
ועוד שאלות כאלו ואחרות שנובעות באמת מהרצון להבין את התזונה הקדמונית ולאו דווקא לספק תגובה להשערות הטבעונים.
ל"אנונימי" מעליי קבל ביקורת בונה על אי קריאה מספפקת על התקופה הפליאוליטת צריכת שומן ואורך חייו של האדם הקדמון ,1 שומן רווי כי זה מקור אנרגיה חיוני יותר מכל דבר אחר ויחזיק אותך הרבה יותר זמן מכל דבר אחר שיבוא לפיך , 2 כן הוא היה מאד בריא ללא מחלות כמו סרטן סכרת או בעיות שיניים (נכון לא היתה להם אנטיביוטיקה) 3 וכן הוא אכל בשר בכל הזדמנות שרק התאפשרה
http://www.paleostyle.co.il/?p=1362
http://www.paleostyle.co.il/?p=971
או שפשוט תקיש בגוגל את כל השאלות שלך ותקבל תשובות ומחקרים אין סוף , בהצלחה
עד לפני שלושה חודשים הייתי צמחונית למזלי ללא חסרים ובעיות בריאותיות. יש לי רזיון . אחוז השומן נמוך ומסת שריר גבוהה יותר . לפני חודש וחצי התחלתי לנסות לעבור לפליאו . החלפתי את שמן הקנולה בשמן קוקוס וזית. כבר אל מפחדת לאכול שומן רווי. בגלל שאני רזה הכנתי את ההמלצות להכנת לחמים של מיקיומר קדמוני. רזיתי כמובן עכשיו אני בתת משקל .
חוז מזה פירסמתי ששומן מרזה בבלוג בתפוז.
מתי התחלתי להיות רזה מדי ?
מפתיע דווקא כשעבדתי במסעדת מקדונלס. בגלל העבודה הפיזית הגוף שלי התחיל לשרוף שומנים. בהתחלה רזיתי 4 ק"ג בחמישה חודשים. ולאחר מכן מסת השומן התחלפה במסת שריר.
החלטתי לאכול את הלחמים הממולצים הנ"ל כדי לא להדרדר עוד וגם עם אפשר אפילו לעלות במשקל. אל בריא להיות בתת משקל בדיוק כמו שלא בריא השמנת יתר.י ב-31/8:
מהיא הדיאטה הכי טובה?
לאכול הכול במידה
זהו פוסט שני בנושא , פוסט ראשון היה לחיות נכון
אסביר לכם משהו חשוב, כדי לרזות ולשפר את תמונת הדם לכם אתם צריכים הרבה שומן. כן דיאטה עתירת שומנים מרזה ומשפרת את תמונת הדם.
אני מנסה להסביר לאנשים אבל מי מקשיב לרזים.
איך הגעתי לזה בכלל? הכול התחיל לפני כמה שנים כשרזיתי כמה קילוגרמים ללא סיבה נראת לעין. אכלתי הרבה שומנים ופחממות . הצלחתי לעלות במשקל חלקית בזכות בפחחמות. התחלתי לרזות קצת . אתחלתי לאכול הרבה שומנים בריאים כגון, שמן זית , אגוזים( מקדמיה, שקדים ) כמות הפחממות נשארה זהה. לא עזר לא עליתי במשקל. מה קרה? הרי שומן צריך להיות משהו משמין. בנוסף כמות השומן בגופי מתחלף בשרירים. מה קורה הגוף לא מקבל מסר שחסרים לו שומנים? אני עושה פעילות גופנית: הליכה ורכיבה על אופניים, אבל זה מספיק כדי להסביר את זה. דיאטנית יעצה לי לאכול אגוזים ולהשתמש בשמן זית, קנולה וכן יעצה לי לאכול אפילו קופסה שלמה של טונה ואמרה שמותר לי לאכול גבינה צהובה. באמת זה מוצרים עשירים בשומן. חוץ מזה בטונה יש מתכות כבדות. בנוסף את כל הדברים הללו הרי עשיתי. לא עזר כלום. בקשתי שיבדקו את אחוז השומן בגוף: למרות שיחס משקל/ גובה תקין (גבולי) אחוז השומן היה מאוד נמוך.
עבר כמעט שנה. בנתיים התחלתי לטגן ביצה בשמן קוקוס ולהוסיף שמן זית ו- 2 כפיות זרעי פישטן קטושים ו כפית שמן קוקוס לסלט שלי.אכלתי גם גבינות עיזים שמנות למרות השומן הרווי. כמובן שלא עליתי . אפילו יש לי נטייה להרזייה.
שומנים בריאים : שמן זית, אבוקדו, אגוזי מקדימה, אגוזים ושקדים במידה( אומגה 6) אני לא מתנגדת לחמאה ולגבינות קשות שמנות. מותר כל יום ביצה.
להוריד שמנים תעשיים ( תירס, חריע, חמניות, סייה וכד'(שמנים מפירות מותר,שמן זית , אבוקדו , קוקוס) וכן שומני טרנס כמו מרגרינה ושומנים מוקשים או מוקשים חלקית, אסור.
מצאתי את הבלוג של מיקי דור על תזונת פליאו (תזונת האדם הקדמון) בפוסט למה אנחנו משמינים ולמה אנחנו מרזים ? השארתי תגובה:
livliv: "אני רזה. אחוז השומן שלי נמוך מאוד למרות יחס משקל גובה גבולי.
מה אתה מציע לי לעשות?"
תגובת מיקי בן דור:" כדי לייעץ באופן אישי בצורה מסודרת צריך לקבל כל כך הרבה נתונים על מצבך הבריאותי והתזונה שלך שלא מעשי לייעץ דרך הבלוג. אני לא עוסק בייעוץ קליני. יש את ורד לב ואיתן לרנר שעד כמה שאני יודע כן עוסקים בכך והם מגיבים פה לפעמים.
יש גם אפשרות שאתה אוכל וחי כל כך נכון שאחוז השומן הנמוך הוא סימן לבריאות. מצד שני בצעירותי היה לי אחוז שומן נמוך בגלל רגישות לגלוטן. בקיצור זה מורכב ורצוי לקבל יעוץ מסודר אם אתה מודאג."
בדיקה לציקלק עשיתי : אני לא רגישה לגלוטן.
בפוסט שלו כדי לרזות צריך שומן : מצאתי את מה שחיפשתי : כדי לרזות צריך שומן וששומן גורם להרזייה . איך? הגוף קולט שיש הרבה שומן , אז הגוף מתחיל להגביר את האנזימים וההורמונים לעיבוד שומן בגוף. השומן לא מעורר את ההורמון אינסולין. תזכרו פחממות מגבירים את יצור האינסולין. אז הגוף מקבל מסר לאגור שומן. פחות פחממות פחות אגירת שומנים. יותר שומן , פחות אגירת שומנים וכן יציאת השומנים מהמאגרים . בקיצור לרזות.
אז תהיו בריאים וזהו להפעם ליבליב.
תודה לדעאל על פוסט מרתק!
ליבליב, תודה גם לך על הסברים מאלפים! באמת קשה לנו, שחונכנו ששומן משמין - לקלוט ששומן לא משמין! אגב, בבלוג של אמילי, הפסיכיאטרית האבולוציונית, היא גם כותבת ששומן מונע מצבי-רוח רעים וגם בעיות נפשיות. אני עדיין חוששת לייעץ זאת לפציינטים שלי, למרות שמה שהיא כותבת - משכנע. ואגב, מישהו מכיר פסיכיאטר בגישה של אמילי שעובד כאן בארץ?
לא קראתי את הבלוג של אמילי אבל מניסיון אישי אני יכול לספר על כמה שאנחנו לא עצמנו כשאנחנו ברכבת הרים אינסולינית והקיבה שלנו מלאה בבצק. כשאנחנו במצב עייפות תמידי ורעבים כל שעתיים, אנחנו נהיים Cranky, אגב תחושה שלא הרגשתי מאז שהתחלתי לאכול נקי. השינויים ההורמונלים שנובעים מתזונה לבדם בעלי השפעה ישירה, לדוגמה נשים רבות מדווחות על שיפור כולל בזמן המחזור החודשי שלהן לאחר תקופה של אכילה קדמונית (פחות כאבים, התכווצויות וקיצוניות רגשית. חפשי בפורומים של מארק). את לא חייבת להמליץ להם לשחוט כבש כל שבוע אבל לא הייתי חושש לשאול מטופלים על התזונה שלהם. אם אבות המזון שלהם הם פיצה קפואה וקולה והם לא מתעמלים אף פעם, אולי זאת הסיבה שהם לא מחבבים את עצמם או את גופם.
תודה, גילי, אתה צודק. רק לך תסביר לאנשים שיותר בריא להם לאכול שומן- זו גישה לא מקובלת. יש כאלו שאפשר להפנות לאתרים כמו של דעאל ומיקי, ויש כאלו שלא יקראו, ולהם יותר קשה להסביר. מצד שני, צריך כן לנסות להסביר, במיוחד אם זה באמת יכול לעזור!
רחל, יש המון מידע על ההשפעה של חומצות שומן חיוניות על מצב הרוח, מערכת העצבים, דכאון ועוד.
כל נושא האיזון בין האומגות (3 ו-6) וכו'.
חפשי את החומרים האלה
נלך צעד קדימה.
שיפנזים הולכים שעות ביער כדי לצוד קופים אחרים, תמונות לא פשוטות:
http://www.youtube.com/watch?v=yZhsM9OzeEo
הוסף רשומת תגובה