שבעה מיתוסים שגורמים לאנשים לזלזל בתזונה הקדמונית

לידיעת הקורא אברי גלעד: הדרך הקלה, המהירה והיעילה ביותר להתמודד עם טענה רצינית זה לזלזל בה.
הזלזול עוקר את הטענה משורשה והופך אותה לקוריוז, לשטות קטנה, למשהו שלא מצריך מאמץ חשיבתי או הוגנות מדעית או אינטלקטואלית. זלזול הוא כמעט אינסטינקט שאנשים נוקטים בו כשהם נאלצים להתמודד עם רעיון שמזעזע ומאיים יותר מדי על תפיסת עולמם היציבה. כך למשל חרדים עשויים לבטל בזלזול טענות רציניות אם הם באות מחילונים גמורים (למשל על ידי שיבוש שמותם: אנשי המגזר החרדי היו מכנים את שולמית אלוני "שלומית האיילונית" - איילונית היא פרה שאינה ממליטה - ובכך מצהירים מראש שאין בכוונתם להתמודד עם שום טענה שלה, אלא לזלזל בלבד ומראש. באופן זהה יגכיחו אנשי השמאל הקיצוני כל דיון על רעיון רציני של מנהיג מהימין, וכך גם, לצערנו, מתמודדים רבים וטובים עם הרעיון המזעזע סיפים של תזונה קדמונית.
תקראו קצת את התגובות לכתבה של גלי בכלכליסט או תראו את הראיון עם אברי ועינב. זה מה שקורה לאנשים שנחשפים לראשונה לרעיון שמאיים על אורח החיים שלהם (המערבי, המכור לדגנים) או על תפיסת עולמם המוסרית (טבעונים). תזונה קדמונית, טבעית היא רעיון שעל פניו קשה לבטל אותו כלאחר יד: בכל זאת 2 מיליון שנים של היסטוריה אנושית מוכיחות משהו שלא ניתן להתעלם ממנו. לא חייבים להסכים כמובן, אבל זה גם מצריך חשיבה. והנה, אנשים רבים לא מתמודדים עם טענת הבריאות הקדמונית אלא מבטלים אותה מיד בטענה כזו או אחרת (מיד נראה).
אז בואו נבחן את התגובות החצי-אוטומטיות לטענה הקדמונית הבסיסית הזו. התגובות האלה מתבססות ברובן על מיתוסים המוצגים כ"עובדות" המבטלות כל צורך מהתמודדות רצינית או מחשבה עמוקה יותר. אז זהו רבותי, שההתמודדות אינה יכולה להיות במגרש של טענות בשקל. לא חייבים לאמץ את התזונה הקדמונית, אבל ליושר האינטלקטואלי מגיע יותר. אז קדימה, בואו נבחן את המיתוסים ונפרק אותם אחד אחד.

אני, מנסה להתמודד עם טענות מטופשות

התזונה הקדמונית היא שטות: האדם הקדמון מת בגיל 40
זוהי הטענה המהירה והאוטומטית ביותר. הוא מת. מ.ש.ל. סוף הסיפור. לא צריך יותר לחשוב. הוא מת בגיל 40 אז אם נאכל כמוהו גם נמות בגיל 40. לא תודה. עבור.
תשובה: זו טענה נחמדה ופופוליסטית אבל זה מוטעית לחלוטין, ובכמה רמות:
1. שלדים מהתקופה הפליאוליטית (טרום חקלאית) הם בריאים, חסונים, עם עצמות חזקות ושיניים בריאות. שלדים מהתקופה הניאוליתית (חקלאית) הם נמוכים יותר, חולים, חסרי סידן, חורים בשיניים ומאופיינים במוות אלים הרבה יותר. מה זה אומר? זה אומר שמצב האנושות לפני המהפיכה החקלאית היה לפחות במישור הפיסי טוב בהרבה.
2. ממוצע גיל המוות של האדם הקדמון היה נמוך בעיקר משום תמותת תנוקות וילדים גבוהה. סיכויי השרידות של מבוגרים עד גיל מאוחר היו גבוהים מאוד
3. עוד לא מצאו אז את האנטיביוטיקה. היום יש וזה מצוין. מה זה קשור ללאכול נכון?
4. האדם הקדמון מת בגיל 40 למרות שהתזונה שלו היתה מצוינת, ולא בגלל שהתזונה שלו היתה גרועה. לעומת זאת, היום יש הרבה מאוד בני 40 שמתים בגלל התזונה שלהם ולמרות שיש רפואה מתקדמת וכו'.

התזונה שלכם מבוססת על בשר בקר, אבל הוא מלא הורמונים ולא דומה בכלום לבשר הצייד הרזה שאכלו אבותינו
כאן המיתוס הוא כפול: לגבי איכות הבשר שאוכלים היום ולגבי סוג ואיכות הבשר שאכלו קדמונינו.
תשובה: נתחיל עם העבר. האדם הקדמון אכל מכל הבא ליד, ובדגש על מציאת חלקים עתירי שומן שמאפשרים אנרגיה רבה, החיונית לאדם שפיתח מוח עצום ש"זולל אנרגיה" ולכן מקורות מזון דחוסי קלוריות היו היעד המועדף. מעבר לכך, האדם לא צד אנטילופות רזת (תמיד היה קשה לצוד אותן) אלא פילים וקרנפים - חיות איטיות ועתירות שומן המספקות מענה לשבט שלם לאורך זמן. וגם כשצדו חיות קלות יותר, תמיד היעד הוא החלקים הפנימיים (כבד, לב) ועתירי השומן. זה עובד בדיוק כך עד היום בחברות של ציידים לקטים סביב כל הגלובוס, ללא יוצא מן הכלל.
ועכשיו להווה: פרות בארץ אינן מקבלות הורמונים. נקודה. זה מיתוס שנובע מהעובדה שבארה"ב הורמוני גדילה משמשים גם לבקר. פרות בארץ אוכלת אכן בעיקר דגנים ולא מרעה. הדבר מתבטא בטעם פחות טוב לעומת פרות מרעה אוכלות עשב, ובפחות אומגה 3 בשומן שלהן. לעומת זאת כמויות השומן הרווי הטוב וכמויות רמות האומגה 6 נשארות זהות פחות או יותר. כלומר, בקר מהארץ הוא בטוח לאכילה, אינו מזיק, אך אינו משובח כמובן כמו בקר הגדל בסביבה טבעית או בשר צייד.
אז אתם יכולים בשקט לאכול בשר פרות למרות שהאדם הקדמון אכל פילים, ואם אתם עדיין לא בטוחים, אתם יכולים לדוג את אותם הדגים. הם חיים באותו ים...

לאכול חיות. איזו שטות, האדם הוא הרי הרביבור מבחינה ביולוגית (אוכל עשב בלבד), ולכן אכילת בשר עושה לו נזק בריאותי.
זהו המיתוס הפופולרי ביותר בקרב חסידים-שוטים של גארי יורופסקי, ובקרב אנשים שהשכלתם האנטומית קלושה אך פסקנותם נחרצת. הטענה היא שלאדם אין ניבים ארוכים כמו לנמר, ואין טפרים לצייד, הוא אינו יכול לאכול בשר נא,  ולכן הוא מטבעו אוכל עשב (הרביבור) וממילא אכילת בשר מסוכנת לאדם, מנוגדת לביולוגיה וכו'.
תשובה: האדם הוא אוכל כל. תבדקו אותי עם כל ביולוג או פזיולוג. ספציפית האדם הוא מכונה משוכללת ויעילה לצייד ולקיום על פני מגוון עצום ורחב של תפריטים. אבל בכל התפריטים האלו האדם אינו יכול לעכל תאית ולכן איננו יכולים לאכול עשב. נקודה. להגיד שאנו אוכלי עשב זה כמו לומר שטיגריס הוא סוג של ספה (נמוך, צבעוני, וממש יפה). לעומת זאת, יש לנו ניבים בפה (בידקו מול המראה), הלסת שלנו אינה נעה לצדדים כמו אוכלי עשב, ואנו מסוגלים בהחלט לאכול בשר נא, ואיננו רועים ואוכלים כל הזמן כי אין לנו קיבה כפולה. וכן, איננו צדים עם טפרים: האדם הוא פאר היצירה ויש לו שיטות מתוחכמות בהרבה, שיטות שהביאו אותו לראש הפירמידה: הוא מייצר כלי צייד, ועוד לפני כן הוא חפר בורות ייקוש או אפילו "סתם" הבהיל עדרי באפולו לתהום מקצה הצוק, בלי שום נשק בכלל.

אדם קדמון עלק. אם כבר אז תלבש עורות, תשאב מים מבאר ותגור במערה בלי מזגן
זו טענה פופולרית ולצערי, מטופשת.
תשובה: האנושות עברה צעדי ענק מאז ימי קדם. חלקם חיוביים מאוד (כמו טכנולוגיה, רפואה, זכויות הפרט ועוד), וחלקם שליליים מאוד (כמו רוב המוצרים בסופר הקרוב לביתכם). אני לעומת זאת לא מנסה להתחפש בפורים לאדם קדמון, לא מנסה לגדל זקן ושיער (זה כבר אבוד אצלי), למשוך לאשה בשערות או להסתובב עם נבוט. אני אדם מערבי, מודרני, מתוחכם, אוהב משפחה, נוחות וחיים טובים, ורוצה לשמור על הבריאות של עצמו! התזונה הקדמונית היא מודל תזונתי שהוכיח את עצמו משך מליוני שנים ואין לי שום כוונה להתנסות באופנות תזונתיות שהמציאו אנשים תאבי ממון ופרסום. אז כן, אני מתקלח, מתלבש טוב, מקבל את המים מהברז ואוהב שהמזגן עובד. מה הבעיה בדיוק??

אכילת שומנים היתה אולי טובה פעם כשעשו המון פעילות גופנית מאומצת אבל לאדם המודרני זה אסון
מיתוס מעניין שהתנגדותו נובעת מעוצמת המסרים השגויים שאנשים גדלו על ברכיהם. אנשים האומרים זאת הפנימו שני מסרי יסוד בתרבות המערבית הנוכחית: א. שומן זה רע ומסוכן וב. פעילות גופנית אינסופית היא התרופה היחידה לאכילת היתר האנושית.
תשובה: הטענה הזו פשוט לא נכונה, בשני קצותיה. שומן זה טוב. שומן זה טוב. שומן זה טוב. עד שאנשים לא יוכלו להתמודד ברצינות עם הטענה הזו, יהיה להם קשה להמשיך הלאה. בני הטוקלאו למשל, אוכלים 70% מתזונתם כשומן רווי והם בריאים כשוורים ובמשקל תקין. ולא, הם עובדים מעט מעט מאוד. למעשה, הם גרים על אי כל כך קטן שאין שם לאן לרוץ גם אם רוצים.
תרבויות ילידיות לא רצו כל היום. למעשה, שבוע העבודה של ציידים לקטים נראה לאדם המערבי הנוירוטי כמו זולה אחת ארוכה. פעם-פעמיים בשבוע הולכים לצוד או ללקט כמה שעות ובשאר הזמן מתבטלים. פשוט כך. עדיין האדם המערבי עושה פחות פעילות גופנית מרב הציידים הלקטים, אבל זה לא יכול להסביר את ההשמנה, כי אין קשר בין כמות הפעילות הגופנית באוכלוסיה לבין רמת ההשמנה בה (!). אם אתם לא משוכנעים, נסו לראות בעיני רוחכם את הדולות שענקיות מדרום אמריקה. עובדת כל היום בשדות התירס בשמש והם שמנות כממותות. השוו אותן עכשיו לצרפתייה האינטלקטואלית הרזה כשלד, המעשנת, שיושבת כל היום בלי לזוז. הפעילות הגופנית מעודדת חילוף חומרים ומשקל תקין אך היא אינה הסיבה בשום אופן.
אז מה אמרנו? אמרנו שאכית שומן היתה תמיד טובה, ושפעילות גופנית היתה תמיד טובה. כל אחת מהן ניתנת לאימוץ היום ויהיה לכם הכל בסדר.

כל התזונה הקדמונית היא המצאה חדשה שהיא רק מסווה אידאולוגי לתשוקה ברברית לאכול בשר מדמם 
המיתוס הזה חורג מטענות בגרוש על בסיס "מדעי" ועובר לטענות זולות/משמיצות על בסיס של תחושת איום מוסרי.
תשובה: התזונה הקדמונית היא העתיקה ביותר עבור מין האדם. מאז שהמוח שלנו התפתח לממדים הנוכחיים שלו הוא היה חייב המון אנרגיה, גם במנוחה. אני אוהב לאכול בשר, זה נכון, ואנו לא מתביישים בזה (דרך אגב לאנשים אין אלרגיה לבשר אבל יש אלרגיה להמון צמחים, מה זה אומר?), אבל האידאולוגיה התזונתית לא נובעת בגלל חשק-הרג או רעב פשוט. יש המוני אנשים שכל חייהם סובבים סביב נהנתנות קולינרית (אייל שני?) ואם הייתי כזה הייתי ודאי גם אוכל בשר אבל ודאי שלא הייתי מוותר על עוגות, מאפים ושאר הנאות העולם. אז תשוקה "ברברית" לבשר לא היתה אמורה לצמצם את הבחירות הקולינריות שלי.
מעבר לכך, אני אומר שתזונה קדמונית יכולה להתאים גם לצמחונים ולאנשים שמבקשים שלא לאכול בשר או דגים מטעמיהם הם. זה ידרוש מהם לקבל יותר שומן ממקורות צמחיים טובים (שמן קוקוס), יותר חלבון ממקורות צמחיים (אורז) ופחמימות ממקורות בטוחים כמו שורשים עמילניים, אבל זה אפשרי. אני ממליץ להם את זה גם בלי קשר לשום בשר, ושום דם...


אתם אומרים שאתם ידידותיים לסיבה אבל בקר הוא הפגיעה האנושה ביותר במשאבי כדור הארץ
או, סוף סוף טענה עניינית (למרות שהיא על פי רוב נאמרת בטון מתנשא, שיפוטי וכועס כאחד. אמרנו כבר: אנחנו מאיימים על השלווה המוסרית של רבים וטובים).
תשובה: בואו נניח לרגע שהטענה נכונה (והיא לא) האם הטוענים הפסיקו להשתמש בחשמל בבית כי חברת חשמל משתמשת עכשיו שוב בפחם, וזה מזהם פי מליון מכל פרה? האם הטוענים הפסיקו לנסוע לעבודה ברכב כי הוא מזהם יותר מכל פרה? האם הטוענים הפסיקו לקנות דברים יפים לבית כי הייצור של זה בסין מיותר ופוגע בסביבה?  כנראה שלא. אבל לדבר על בקר בתור מקור כל הרע הסביבתי זה נוח ופופלרי, ולגמרי לא רציני.
מעבר לזה, מדובר כאמור במיתוס. כתבתי על הנושא בעבר לא אחת, ואולי פעם נעשה העמקה נוספת, אבל לעצם הטענה, מספר מחשבות. גם אם תעשיית הבקר או לפחות חלקה פוגעת בסביבה האם זוהי סיבה שלא לאכול תזונה קדמונית? יש בקר מרעה אוכל עשב שאפשר לקנות אותו למי שמבקש לעודד את התעשייה הזו האורגנית, יש דגי ים, יש חיות מרעה נוספות ובשר צייד. בקיצור: תרדו מהעץ.


אז מהי שורה תחתונה?
כאשר אנשים נותנים לכם תשובה מנפנפת, תדעו שזה בעיקר כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם. הם מפחדים מהאיום על שלוות עולמם, על ההרגלים ועל התפיסות העתיקות והספרים הישנים. לא נורא. אתם יקיריי, אתם אמיצים. תודה.
תרגישו חופשי להפיץ, לשתף או להגיב, כדי שיהיה פה שמח.

שבת שלום חברים!

שבעה מיתוסים שגורמים לאנשים לזלזל בתזונה הקדמונית

By מר קדמוני with 44 comments