אחת התופעות המעניינות של העת החדשה, ובעיקר של 40 השנים האחרונות, היא היכולת האנושית להמציא דברים נוצצים, מבריקים ומסובכים להפליא, כדי שיעשו את אותם הדברים שנעשו גם קודם לכן באופן פשוט וטוב, אבל באופן חדשני ובדרך כלל טוב פחות ויעיל פחות מהעבר.
דוגמא קלאסית היא הוידאו או שלטי הטלויזיה. ככל שהמכשירים הללו נעשו נפוצים יותר, כך התרבו התכונות, הכפתורים, הצבעים והלחצנים עליהם, עד למצב בו היה בלתי אפשרי בעליל להפעיל את הטלויזיה (עם הכבלים, הוידאו, הממיר, המזגן, התאורה) בלי תואר שני. שלא לדבר על היכולת להקליט סרט מהטלווזיה (זוכרים, פעם פעם היה כפתור אחד של record ומאז שהטכנולוגיה השתלטה, נעשו אינספור כפתורים לעניין, בהם צריך להגדיר ערוץ ושעה, תאריך ומשך, עד שסופו של יום אין אדם יכול לעשות זאת). מזלנו שהוידאו עבר מן העולם.
דוגמא נוספת מהשבוע שעבר, היא המעלית הזו,שהותקנה אצל לקוח שלי, בנק חשוב וגדול, לפני כחודש. וכן, אתם רואים נכון: אלו הן הוראות שימוש וההפעלה למעלית. תלו אותן אחרי שאנשים לא הפסיקו להתלונן שהם לא מצליחים להפעיל את המעלית (!!)
האם ראיתם פעם בחייכם הוראות שימוש למעלית? מסתבר שצריך. באמת צריך. פשוט בלתי אפשרי להצליח לעלות איתה ללא ההוראות (וגם איתן לא קל). כאשר הדחף האנושי להמציא מעלית יותר משוכללת מכל הקודמות, מתקבלת מעלית חדישה, יקרה וזרחנית (באמת), שפשוט בלתי אפשרי להצליח להגיע איתה לקומה מעל. אהמומחים ומקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות והקברניטים, החליטו מה טוב לציבור: מעלית שאי אפשר להשתמש בה מרוב שהיא מסובכת, ודורשת עכשיו "אינדוקטרנציה" לכולם כדי להסביר להמון מה טוב בשבילו. אבל מה, היא יפה. זה כן.
עוד דוגמא היא נעלי התעמלות עם משככי זעזועים. מישהו החליט פעם שזה טוב (למכירות הנעליים שלו), ועכשיו הוא הסביר לציבור למה זה גם בריא (אפילו שזה ממש לא). כאשר ההמצאה באה "מלמעלה" כלומר "מהמומחים", לאנשים יש נטייה טבעית להאמין להם. ואחרי חינוך קצר, הם כבר עבדים לנצח לשיטה החדשה, גם אם זה אומר להכחיד ולשכוח את כל מה שהיה להם טוב איתו פעם.
באופן דומה, אנשים משך כל ההיסטוריה נטו להתאהב בהמצאות שלהם, ולהניח כי הן הטובות ביותר עבור ההמון. נותר רק לחנך את ההמון להאמין שההמצאה הזו היא היא המענה לכל צרותיו וצרכיו. בין אם זה במעליות, בטייפים, בנעליים או בדיאטות. הגישה הזו הפוכה לגישה הקלאסית הטוענית כי "הצורך הוא אבי ההמצאה". אכן יש הטוענים שדווקא "ההמצאה היא אבי הצורך". המעלית הזו היא דוגמא נפלאה להמצאה שמנסה להוליד צורך. הנעליים עם בולמי הזעזועים הם כאלו.
אבל ההמצאה החשובה מכולן שהכתיבה להמונים צורך שלא ידעו על קיומו, ההמצאה שהשפיעה ועדין משפיעה לרעה על חייהם של מאות מליוני אנשים ברבי העולם היא הדיאטה דלת השומן.
תקציר העלילה הוא זהה ופשוט: לקחו המצאה שעבדה מצוין כבר מיליוני שנים (בני אדם שאוכלים חיות וצמחים, שומן וחלבונים, הם בני אדם בריאים שגם נראים וגם מרגישים נפלא); המציאו תיאוריה חלופית המנוגדת לשכל הישר, להיסטוריה האנושית ולאינטואיציה הבסיסית של כל ילד; ואז הסבירו לעולם למה ההמצאה החדשה היא היחידה שטובה ולמה מה שעבד תמיד כבר לא רלוונטי ומסוכן. מכיוון שזה הגיע היישר מפי "גדולי הדור" של עולם הרפואה, אנשים הנהנו וקיבלו זאת כאמת משמים, אפילו שזה לא עובד, לא אינטואיטיבי, לא יעיל ומעצבן. עברו ארבעים שנה והשיטה החדשה, הלא טובה, הלא יעילה והלא בריאה קנתה לה אחיזה ושביתה, וזכרון העבר הנורמלי והפשוט כמעט ונשכח ונמוג.
זה התחיל כשבא רופא אחד נחמד, קיס שמו, והמציא תאוריה: שומן מהחי הוא משמין והוא הגורם לתחלואה לבבית. עכשיו נותר לו רק להמציא את "פירמידת המזון" האומללה ולתקשר אותה להמונים. ואכן הממשל האמריקאי לא איחר לעשות, הזמין אותו בתור עד מומחה בראשית שנות השבעים, והשאר היסטוריה: נולדה פירמידת הבריאות על בסיס דיאטת "מעט שומנים, הרבה דגנים" ההזויה, הרעה לגוף, המתסכלת לנפש (כי אף אחד לא חי איתה טובה), והרעה לסביבה ולבריאות. אבל היי, זו היתה דיאטה חדשנית, מבריקה, נוצצת. אז מה אם צריך בשבילה לוח הוראות, לשלם כל החיים לדיאטנית כדי שתספור לכם נקודות או קלוריות (ובסוף להכשל). אז מה אם זה לא יעיל, לא כיף ולא בריא. אז מה.
אז אני ידידיי, החלטתי לוותר על ההמצאות האלה ופשוט לעלות במדרגות. יותר פשוט, לא נתקע, והרבה יותר בריא.
אותו דבר עם התזונה. וויתרתי לפני שנים על האוכל המעובד, המודרני, הארוז באריזות נוצצות ולחזור למזון של פעם: לבשר, לשומן, לירקות. פשוט יותר, טעים יותר ובריא לאין שיעור.
ומה איתכם?
דוגמא קלאסית היא הוידאו או שלטי הטלויזיה. ככל שהמכשירים הללו נעשו נפוצים יותר, כך התרבו התכונות, הכפתורים, הצבעים והלחצנים עליהם, עד למצב בו היה בלתי אפשרי בעליל להפעיל את הטלויזיה (עם הכבלים, הוידאו, הממיר, המזגן, התאורה) בלי תואר שני. שלא לדבר על היכולת להקליט סרט מהטלווזיה (זוכרים, פעם פעם היה כפתור אחד של record ומאז שהטכנולוגיה השתלטה, נעשו אינספור כפתורים לעניין, בהם צריך להגדיר ערוץ ושעה, תאריך ומשך, עד שסופו של יום אין אדם יכול לעשות זאת). מזלנו שהוידאו עבר מן העולם.
דוגמא נוספת מהשבוע שעבר, היא המעלית הזו,שהותקנה אצל לקוח שלי, בנק חשוב וגדול, לפני כחודש. וכן, אתם רואים נכון: אלו הן הוראות שימוש וההפעלה למעלית. תלו אותן אחרי שאנשים לא הפסיקו להתלונן שהם לא מצליחים להפעיל את המעלית (!!)
האם ראיתם פעם בחייכם הוראות שימוש למעלית? מסתבר שצריך. באמת צריך. פשוט בלתי אפשרי להצליח לעלות איתה ללא ההוראות (וגם איתן לא קל). כאשר הדחף האנושי להמציא מעלית יותר משוכללת מכל הקודמות, מתקבלת מעלית חדישה, יקרה וזרחנית (באמת), שפשוט בלתי אפשרי להצליח להגיע איתה לקומה מעל. אהמומחים ומקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות והקברניטים, החליטו מה טוב לציבור: מעלית שאי אפשר להשתמש בה מרוב שהיא מסובכת, ודורשת עכשיו "אינדוקטרנציה" לכולם כדי להסביר להמון מה טוב בשבילו. אבל מה, היא יפה. זה כן.
עוד דוגמא היא נעלי התעמלות עם משככי זעזועים. מישהו החליט פעם שזה טוב (למכירות הנעליים שלו), ועכשיו הוא הסביר לציבור למה זה גם בריא (אפילו שזה ממש לא). כאשר ההמצאה באה "מלמעלה" כלומר "מהמומחים", לאנשים יש נטייה טבעית להאמין להם. ואחרי חינוך קצר, הם כבר עבדים לנצח לשיטה החדשה, גם אם זה אומר להכחיד ולשכוח את כל מה שהיה להם טוב איתו פעם.
באופן דומה, אנשים משך כל ההיסטוריה נטו להתאהב בהמצאות שלהם, ולהניח כי הן הטובות ביותר עבור ההמון. נותר רק לחנך את ההמון להאמין שההמצאה הזו היא היא המענה לכל צרותיו וצרכיו. בין אם זה במעליות, בטייפים, בנעליים או בדיאטות. הגישה הזו הפוכה לגישה הקלאסית הטוענית כי "הצורך הוא אבי ההמצאה". אכן יש הטוענים שדווקא "ההמצאה היא אבי הצורך". המעלית הזו היא דוגמא נפלאה להמצאה שמנסה להוליד צורך. הנעליים עם בולמי הזעזועים הם כאלו.
אבל ההמצאה החשובה מכולן שהכתיבה להמונים צורך שלא ידעו על קיומו, ההמצאה שהשפיעה ועדין משפיעה לרעה על חייהם של מאות מליוני אנשים ברבי העולם היא הדיאטה דלת השומן.
תקציר העלילה הוא זהה ופשוט: לקחו המצאה שעבדה מצוין כבר מיליוני שנים (בני אדם שאוכלים חיות וצמחים, שומן וחלבונים, הם בני אדם בריאים שגם נראים וגם מרגישים נפלא); המציאו תיאוריה חלופית המנוגדת לשכל הישר, להיסטוריה האנושית ולאינטואיציה הבסיסית של כל ילד; ואז הסבירו לעולם למה ההמצאה החדשה היא היחידה שטובה ולמה מה שעבד תמיד כבר לא רלוונטי ומסוכן. מכיוון שזה הגיע היישר מפי "גדולי הדור" של עולם הרפואה, אנשים הנהנו וקיבלו זאת כאמת משמים, אפילו שזה לא עובד, לא אינטואיטיבי, לא יעיל ומעצבן. עברו ארבעים שנה והשיטה החדשה, הלא טובה, הלא יעילה והלא בריאה קנתה לה אחיזה ושביתה, וזכרון העבר הנורמלי והפשוט כמעט ונשכח ונמוג.
זה התחיל כשבא רופא אחד נחמד, קיס שמו, והמציא תאוריה: שומן מהחי הוא משמין והוא הגורם לתחלואה לבבית. עכשיו נותר לו רק להמציא את "פירמידת המזון" האומללה ולתקשר אותה להמונים. ואכן הממשל האמריקאי לא איחר לעשות, הזמין אותו בתור עד מומחה בראשית שנות השבעים, והשאר היסטוריה: נולדה פירמידת הבריאות על בסיס דיאטת "מעט שומנים, הרבה דגנים" ההזויה, הרעה לגוף, המתסכלת לנפש (כי אף אחד לא חי איתה טובה), והרעה לסביבה ולבריאות. אבל היי, זו היתה דיאטה חדשנית, מבריקה, נוצצת. אז מה אם צריך בשבילה לוח הוראות, לשלם כל החיים לדיאטנית כדי שתספור לכם נקודות או קלוריות (ובסוף להכשל). אז מה אם זה לא יעיל, לא כיף ולא בריא. אז מה.
אז אני ידידיי, החלטתי לוותר על ההמצאות האלה ופשוט לעלות במדרגות. יותר פשוט, לא נתקע, והרבה יותר בריא.
אותו דבר עם התזונה. וויתרתי לפני שנים על האוכל המעובד, המודרני, הארוז באריזות נוצצות ולחזור למזון של פעם: לבשר, לשומן, לירקות. פשוט יותר, טעים יותר ובריא לאין שיעור.
ומה איתכם?
10 הערות קוראים:
בתור קורא "סמוי" שעוקב אחרי הפוסטים שלך ואחרי האימונים בקרוספיט (פוטבול, לא הרגיל),
אני מוכרח להגיד שהבלוג שלך כתוב בצורה יוצאת דופן.
אני פעם הייתי מתאמן בקרוספיט אבל לא הייתי עוקב אחרי התזונה הקדמונית, אך לאחר שקראתי מספר מהפוסטים שלך בנושא החלטתי שאני לא יכול להתעלם ממה שאתה אומר ועברתי לתזונה הקדמונית, אני יכול עכשיו להגיד בוודאות כי הפליאו עזר לי משמעותית באימונים וגם בעלייה במסת השריר וגם אני מרגיש עכשיו הרבה יותר טוב וקליל (מה גם שהאוכל ה"קדמוני" הרבה יותר טעים).
ישר כוח!
לאנונימי,
האם חווית גם ירידה במשקל?....................
אחת הסיבות שאני עושה את הפליאו זה לצורך היפטרות מעודפי שומן ועד כה אני חווה רק געגועים ללחם ותו לא...
אפילו עליתי בכמה גרמים :(
תודה אנונימי. רונית, כמה גרמים לא משנים מאומה. לעומת זאת, מה שמשנה סדרי עולם הוא להרגיל את עצמך ואת הגוף שלך ל"סדר יום" חדש תזונתית ואנרגטית. תני לעצמך כמה שבועות. אל תוותרי כ"כ מהר. תהני מהאוכל ומסגנון החיים ואל תדאיגי את עצמך מהמשקל. תדאגי להיות שבעה, לא לספור קלוריות, כן לאכול שומנים, לא לאכול רעלים. השאר יבוא אחר כך.
פוסט מצוין דעאל,
בדיוק אני בצימר עם משפחה של חבר שלי ואכלנו על האש,אני וחבר שלי לא ויתרנו על הסטייק בסוף והאחים שלו שהם יותר מבוגרים ממנו ממש רצו לאכול אבל רק טעמו קצת תוך כדי שהם זורקים הערות על כולסטרול ואמא שלהם נוזפת בהם לשתות את הכדורים (סטטינים) שלהם אחר כך ומזהירה אותם שזה מסוכן,יש להזכיר שהם רק בגילאי ה30 לחייהם וכבר לוקחים כדורים נגד כולסטרול,הסיטואציה הזו באמת הרגה אותי.
לרונית,תמשיכי זה שווה את זה אני כבר הורדתי 9 קילו ובחודשיים האחרונים אני אוכלת כמויות מטורפות של שומן ולא עליתי בגרם זה הכל עניין של זמן,את מוזמנת לאתגר הקדמוני הבלוג שלי...
סוף שבוע נעים
לרונית,
אני הורדתי 14 ב4 חודשים בערך בעזרת לאכול נכון (בלי לספור קלוריות) ואימונים שעדיף שיהיו קצרים ואינטנסיבים.
טוב אני מקווה שבקרוב אצלי...
אני אעדכן
תודה
אני אכלתי הרבה שמן ושומן ועוד מתחילה לרזות כשאני רזה ורצה להשמין. פירסמיתי את זה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2377095&r=1
וחלק מהאנשים התפלאו .
אני כבר עברתי לגבינות שמנות ושמן קוקוס.
כמתחילה יחסית, אני חייבת לציין, שגם לי לא פשוט לקבל את זה שגבינות עתירות שומן הן בסדר, ועוד דברים, שחונכנו הרבה שנים לחשוב שהם שיא הבעייתיות התזונתית...
ואגב, הערה נוספת חשובה: שמתי לב שילדים נהנים מאוד מהתזונה הקדמונית. הם נהנים מזה שיש יותר בשר (אינסטינסקט טבעי של הבנים??), למשל, וגם ממוצרי החלב. מה שחשוב עבור הילדים בתזונה הזו, שזה מצמצם להם את הפחמימות הריקות שהם אוכלים, וזה באמת חשוב. כשהם שבעים משומן וחלבון מהחי - הם פחות רוצים פסטה ושות'.
הכל יפה וטוב ונכון, אבל מה עושים עם התשוקה הזו ללחם ?
אני בעניין כבר 6 חודשים, וחוויתי את כל אותם דברים שדעאל ורבים נוספים כאן מדווחים עליהם: ירידה במשקל (האמת היא שכבר הגעתי למשקל ממנו אשמח קצת לעלות), ערנות, ההרגשה של עייפות אחר ארוחת צהריים נגמרה, וכו'. אבל עדיין, יש לי תשוקה חזקה ללחם טוב, ולא שקודם הייתי אוכל הרבה, 2 פרוסות ליום לערך בארוחת הבוקר. היום הייתי עם האישה במסעדה והזמנו ארוחת בוקר, והרשתי לעצמי להתענג על כמה פרוסות לחם שיפון, וההרגשה היתה נהדרת. חשבתי שאחרי כמה חודשים בתזונת פליאו התשוקות האלו אמורות לרדת, אבל אני עדיין מתגעגע מאוד לקפה בסוכר, ללחם בארוחת בוקר, לאיזה קרואסון חמאה טוב מדי פעם. יש משהו בלחם טוב שעוד לא מצאתי לו תחליף, לא משנה כמה אני אוהב בשר, דגים, קוקוס וחמאה. יש למישהו כאן רעיון מה עושים עם זה ?
קפה בסוכר נשמע טוב...
נראה לי שמדי פעם לסטות מהדרך זה לא כזה נורא הרי המטרה היא לא להפוך את זה לדיאטה עם איסורים ומנות מותרות אלה לדעת לשלוט בזה,לדעת מתי זה שווה את זה ומתי זה סתם,בחגים אכלתי כמה דברים לא כל כך קדמוניים אבל זה היה שווה את זה הקטע זה לדעת לא להגזים. למארק יש את עיקרון ה80 20 Don’t let the perfect be the enemy of the good.
שבת שלום
הוסף רשומת תגובה