אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

ביער, ביער, ביער נלקוט נלקוט (פטריות)

החורף כבר מזמן כאן, ובשקט בשקט מתחת לעצים, בחורשות וביערות מציצות להן פטריות.
הבוקר יצאנו, שני גברים, ילד וכלב אל היער שמאחורי הבית. איש איש וסלסילתו, איש איש ואולרו בכיסו.
אחרי 20 שניות הילד כבר צעק "הנה" ואחרי עוד 20 כבר הסנוניות הראשונות החלו למלא את הסל.
הכלב כשכש בזנב והריח את הפטריות בידענות.

חורשת אורנים מעורבת באלונים, במדרון צפוני, מוצל וסבוך - פוטנציאל הפטריות הוא גבוה מאוד, אפילו שכבר עבר כמעט שבוע מאז הגשם האחרון.
פטריות הן מאכל נפלא.
בתנאי שהן לא רעילות.
ליקוט פטריות זה משהו שלא עשיתי מאז הייתי בן 10. אז אני זוכר אותנו נוסעים ביום גשם בסובארו הישנה של אבא שלי למרומי הכרמל, ומחפשים אורניות בבוץ ובגשם, ומלאים התלהבות ילדים וקור כלבים כשמצאנו את כמה אורניות ענק צהובות. הזכרון ההוא נגמר בזה שאבא שלי הכין חביתת ענק עם שמונה ביצים מהאורניות (זה המקסימום שהוא יודע לבשל) ונאלץ לאכול את כולה לבדו אחרי שאנו, הילדים, עיקמנו את האף. אמא שלי לא אהבה את הבוץ. חוץ מזה היה כיף...
מאז עברו יותר משלושים שנה והבוקר כאמור חזרתי אל היערות, אל הבוץ, אל ריח האורנים וגם אל האורניות.
בחורש שלנו גדלים, כך מסתבר עשרות סוגים של פטריות. קטנות וגדולות, ספוגיות ופטריות-דפים, פטריות עצים ופטריות קרקע, מאכל ורעל, טעימות וסתמיות. מכיוון שחלק לא מבוטל מהפטריות הן רעילות מאוד מאוד, חשוב ביותר להבין מה מלקטים, איפה ואם לא בטוחים ב 1000% פשוט לא לאכול. אז נא לא לעשות שטויות. 

הפטריה הנפוצה ביותר הבוקר היתה "נטופה ערבה" שהיא פטריה דפים לא קטנה בכלל, בצבעי תפוז חיוור, המבצבצת תחת האורנים. יש יפות ורעננות, ויש גדולות ועייפות. אנו רוצים את הצעירות.
נטופה ערבה

איתה מצאנו גם מעט אורניות רעננות וטריות. אורניות טובות בעיקר כשהן קטנות, מוצקות ובהירות. אחר כך הן סופחות לחות ונעשות סמרטוטיות. לוותר. רגע לפני שחזרנו מצאנו מסתתרת תחת סלע חריפית ורודת רגל, שהיא פטרייה פשוט יפה מכדי להיות אמיתית, אבל לא טעימה במיוחד. ראשה ורגלה בצבע יין ורדרד, ותחתיתה לבנה.
חריפית ורודת רגל, שהגיחה ישר מסיפורי סינדרלה

מצאנו גם פטריות לא אכילות רבות כמו "קשקשנית פחומה גדולה" (בחיי, זה לא כינוי למורה ביסודי, זו פטרייה) ועוד רבות קטנות כמו פטריית האיצטרובלים ועוד ועוד.
קשקשנית
באתר המצוין לחובבי הפטריות בישראל מציינים כי כל פטריית יער כדאי לבשל במים (גם אם די בטוחים בזיהוי), ולשפוך את המים ולא לאכול טרי, במנגנון בטיחות.

לא סגור מי היא, אבל היא יפה (לא אוכלים!)

 חזרנו עם סל מלא פטריות כל אחד

סל הבריאות שלי
 מה עושים עם כל הפטריות האלה אתם שואלים?
אפשר לעשות דברים רבים: לבשל, לטגן, לכבוש, לייבש וקצת מכל דבר גם.
כאמור את הנטופות הערבות בישלתי במים 10 דקות ושפכתי את המים. את אלו שנשארו חילקתי לכמה קבוצות.
קבוצת הצעירים נכנסה למחבת עם הרבה חמאה ואורניות (שכבר טוגנו, כי האורניות מפרישות הרבה נוזלים בטיגון וכדאי לאדות אותן קודם), ויחד עם הנטופות קיבלנו תבשיל ממש "בשרי". הבשר של הנטופה מרגיש כמו טופו או בשר עוף, והטעם שלה עדין.
קבוצה ב' הלכה למחזור: היא הוסיפה צבע, טעם וטוויסט למעורב לב בקר ששכב במקרר מלפני כמה ימים. קיבלנו לב מלא רגש.


קבוצה ג' הלכה לתחמיץ וכבישה. את הרעיון קיבלתי מהספר של שרי אנסקי (המטבח של שרי אנסקי, ואולי אכתוב עליו פעם, יש שם כמה רעיונות טובים). אז חיממתי מים, חומץ ומלח ולצנצנת מעוקרת שמתי את הפטריות המבושלות כבר, יחד עם עלי דפנה, פלפל, הרבה שום והרבה שמן זית, ושפכתי פנימה את תערובת המים והחומץ. האמת שכבישה לא אמורה להתחיל בבישול, אבל אני מקווה שיצא טעים. נדווח עוד כמה ימים...

שבת שלום, ובתיאבון

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 8 comments

8 הערות קוראים:

איזה כייף ללקט פטריות - תענוג למצוא, ותענוג לאכול!
זוהי פעילות שמחברת אותנו באופן בלתי-אמצעי לשורשים הלקטיים-ציידיים שלנו, ואצלנו במשפחה באמת קוראים לזה "לצוד פטריות"...
ב"יערות" שלנו בעמק חפר - מטעי האבוקדו באזור - גדלות פטריות המאכל אחלמית סגולה ("סגולית"), פקועה מצויה ("שמפיניון") ונרתיקון דביק ("הפטריה הנחותה שאנחנו אוכלים רק אם אין ברירה").
אורניות מלקטים ביערות האורנים ליד מענית, ולפעמים נוסעים לגלבוע ללקט את "אזניית הכלך", שגדלה בסמוך לשורשי הכלך המצוי.
צורות ההכנה המועדפות אצלנו הן מרק, פשטידה ותבשיל עם תפו"א (אני אוכלת רק את הפטריות...), ואם יש עודפים - מטגנים עם בצל קצוץ ומקפיאים במנות לשימוש עתידי.
כייף!

אני משתמשת ב"שמנת מתוקה להקצפה" של השף הלבן 32% שומן, 4 פחמימות ל100 גרם.
פתאום אני מגלה שיש סוכר ברכיבים!!
ואז אני משווה ל"קצפת מתוקה לבישול" של השף הלבן ושם יש 3.4 פחמימות ל100 גרם (כלום הבדל), ו... אין סוכר ברכיבים.
המתוקה להקצפה טיפ-טיפה יותר טעימה לי מהמתוקה לבישול, וגם יותר טובה להקצפה. ככל הנראה תוספת הסוכר היא מזערית.
מה אתה אומר, להחליף מיד את המתוקה להקצפה במתוקה לבישול או שממש לא צריך להתחשב בתוספת המזערית הזאת של הסוכר ברכיבים?
זה חשוב,
כי אני משתמשת הרבה בשמנת מאז שהפסקתי עם מוצרי החלב הניגרים...
תודה :)

מקסים!טיול אבות ובנים .ציידים ולקטים.
אני חוששת שאני לא אוחל להבדיל בין הטובות לרעילות.מזל שקנתי המון פטריות שמפיניון בסופר זה יהיה מדהים עם כבד עגל שאני יעשה לצהריים.
תודה על עוד פוסט מעורר השראה.

לא הייתי אוכל שום דבר שמתקרא נרתיקון דביק. גם אם לא היתה לי ברירה.

תודה לכולם.
פטריות צריך ללקט בשכל אבל תמיד אפשר להתחיל עם משהו, ואורניות יותר פשוטות מהכל.
רונית, אני משתמש בשמנת 38% של טרה שהיא גם יותר זולה וגם מצוינת (וגם 1.7 אחוז פחמימות בלבד), אבל ככלל, ההבדלים בין השמנות נראים לי זניחים.

אחד הפעילויות היפות ביותר לעשות עם הילדים שאני יכול לעלות על הדעת, הילדים שלך יזכרו את זה לתמיד.

אשמח להמלצה על מדריך פטריות לאזור רמת הגולן

הספר המומלץ הוא של כרטא (למצוא רק בחנויות יד שניה) - http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=561965
האתר הטוב ביותר הוא ברובו ברוסית אבל החבר'ה הנהדרים שם עונים גם לכותבי עברית בפורום. מומחים אמיתיים. http://www.gribisrael.narod.ru/

פרסום תגובה