אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

למה לעזאזל אני לא יורדת במשקל? (מיתוסים פופולריים)


מפעם לפעם אני פוגש אנשים ונשים המתוסכלים ומיואשים מהמשקל העודף שלהם (האמת, רוב אוכלוסית העולם המערבי עלולה לענות על ההגדרה הזו). אנשים נוטים להכנס שוב ושוב למעגלי דיאטה וחווים כשלונות או עליה חוזרת במשקל ברגע שהדיאטה מסתיימת. כתבו לי על זה וגם התייחסתי בעבר, אבל המגמה ממשיכה. אני חושש שחלק גדול מהכשלון בדיאטות נעוץ פשוט במיתוסים ובחוסר ידע לגבי תהליכי ירידה במשקל. אז הנה כמה פרות קדושות שאשמח לשחוט עבורכם:

  • אם אוכל פחות ("אסתום את הפה") אהיה רזה יותר. זו התפיסה המקובלת ביותר בקרב נשים (או בתמצתיות: "אני גם חזירה וגם עצלנית". היינו, לו רק אוכל פחות ואתעמל יותר אהיה רזה וחטובה). היא נשנענת על המיתוס שהגוף שלנו הוא מכונת חישוב הסופרת קלוריות נכנסות מול יוצאות וכשיש פער שלילי, הופל'ה, אנחנו יורדים במשקל. אז חשוב לדעת שאי אפשר לאכול פחות לאורך זמן. הרעב הוא מנוע חזק וטבעי וכשרעבים אוכלים. אפשר להרעיב את עצמך כמה שבועות אבל לא חיים שלמים ולכן התבססות על דיאטה של "לאכול פחות" היא קרב אבוד מראש. צריך לאכול כמה שרוצים, אבל דברים שטובים וטבעיים לגוף ולא מזון חדש ומלאכותי (כמו פחמימות מעובדות, סוכרים, שמנים תעשייתיים).
  • אם אוכל פחות שומנים, אהיה רזה יותר. אמש, בארוחת הערב, בתי הבכורה אמרה לי שאצל כל החברות שלה בבית אין אף פעם קוטג' 9% כמו שיש אצלנו, אצלם יש רק קוטג' 3%. אנשים צורכים חלב 1%, יוגורט 0%, אוכלים סלט ללא שמן, לא נוגעים בבשר בקר, לא מכניסים הביתה חמאה ואוכלים דגנים מופחתי שומן. בסוף היום הם הולכים לישון רעבים ובבוקר המחרת מתפלאים שמחוג המשקל מראה אותו הדבר בדיוק, או כמה גרמים יותר. אנחנו לא משמינים משומנים, אנחנו משמינים מפחמימות. זו עובדה ביולוגית. תאכלו יותר שומנים טובים (חמאה, שמן זית, שמן קוקוס) ותרגישו יותר שובע ויותר אנרגטיים.
  • אם אעשה כל יום חצי שעה על הליכון, אהיה רזה יותר. מי שביקר פעם במכון כושר "רגיל" ודאי שראה עשרות אנשים ונשים מזיעים על אלפטיקל ועל מכשירים שונים. אתה יכול לעשות פעילות 5 ימים בשבוע שנים ולא לרדת במשקל. הפעילות הספורטיבית מעודדת את התיאבון בצדק ומעגל התסכול מתעצם. מה קורה כאן? האם יכול להיות שדווקא פעילות קצרה, מדי פעם, דווקא פעילות משקולות והתנגדות יעילה הרבה יותר בשריפת שומנים? (תשובה: כן). sub מיתוס של הנ"ל הוא שחשוב לאכול לפני שעתיים לפני האימון כחלק מהדיאטה. לא נכון. תעשו אימון אחרי צום ויעילות שריפת השומן תעלה פלאים.
  • אם אספור קלוריות (או נקודות) לא אאבד שליטה וכך אהיה רזה יותר. עיקר העיקרים במיתוסים המקובלים. כביכול אנחנו משמינים בגלל הכמות בעוד שלמעשה אנו משמינים בגלל האיכות. ברגע שאין לך מושג מה משמין ומה בריא, מה טוב ומה נורא, הדרך היחידה היא היסטריה לא-נגמרת של ספירה ומעקב אחרי כל גרם שמכניסים לפה. מאידך, אם אתה יודע מה טוב ובריא, אוכלים חופשי ולא משמינים, כי הגוף מאזן את עצמו ו"דורש" רק כמה שצריך ולא יותר. פחמימות לעומת זאת, כמו סמים בדיוק, ממכרות וגורמות לגוף "לדרוש" יותר, ועל ידי השפעת מנגנון האינסולין, יוצרות הפחמימות את צבירת שומנים במקום שימוש בהם. כמה מוזר, ככה פשוט.
  • אם אשלם למישהו עבור קבוצת תמיכה לדיאטה, אהיה רזה יותר. נשים (בעיקר, אבל אולי גם גברים) מוכנות לשלם מאות שקלים בחודש עבור הזכות להשקל יחד ולקבל הנחיה לספור נקודות. זה מתעצם תחת ההוכחה בשטח שמי שלא מתמידה בתשלום, נכשלת, ומי שמתמידה ומשלמת, מצליחה. אך אליה וקוץ בה. הצלחה בספירת הנקודות היא רק הוכחה לכח רצון של התמודדות מול רעב לאורך זמן. אבל היא ממש לא ההוכחה לאורח חיים מאוזן ובריא כי במציאות מי שמפסיקה עולה מיד במשקל חזרה, כלומר לא נרכשו הרגלים תזונתיים המתאימים לפיזיולוגיה האנושית אלא גישה העובדת היטב רק על הפסיכולוגיה האנושית (כבר שילמתי אז כדאי שאמשיך לסבול).
אין כאן קסמים, יש ביולוגיה פשוטה.
הפתרון הוא לקחת אחריות על הבריאות היא לקחת אחריות על מה אוכלים (ולאו דווקא על כמה אוכלים). ובעניין זה ההגדרה היא פשוטה וקצרה: תאכלו אוכל אמיתי (כל מה שגדל או הלך או שחה בחצר שלכם לפני כן, עונה על ההגדרה הזו). זה הכל.

נאבקים עדיין עם המשקל שלכם? מחפשים עזרה? הצלחתם? נכשלתם?
ספרו לנו. אני בטוח שיש מה ללמוד מהניסיון שלכם!


Share/Bookmark

By מר קדמוני with 15 comments

15 הערות קוראים:

אני חושבת שתפיסת "לאכול פחות" היא פועל יוצא של אורח-חיים קדמוני וזה בא ביחד עם "לאכול כשרעבים". מה שקורה הוא שאנשים (ונשים בעיקר) רגילים לאכול 3 ארוחות ביום במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב יש אנשים שאוכלים כל 3 שעות בשביל לשמור על רמת סוכר יציבה, ואז כשהם רוצים לעשות דיאטה הם עדיין אוכלים פחמימות, אבל פחות. זה לא עושה אותם פחות רעבים לכן זה גם לא מחזיק לאורך זמן.
מניסויים על עצמי שמתי לב שאם אני אוכלת רק כשאני רעבה זה יוצא 1-2 ארוחות ביום ואני גם יכולה להחזיק יותר זמן בלי אוכל, בשורה תחתונה זה נקרא "לאכול פחות". זה גם מאוד משתלם כלכלית :-)

תודה סתיו!
מה שאת מתארת מדויק מאוד. למעשה, שיטתך היא סוג של צום לסירוגין. זוהי גישה טובה לא רק לארנק אלא היא גם מעודדת שריפת שומנים, רמת סוכר יציבה ונמוכה יותר ורגישות לאינסולין - בדיוק מה שאנחנו רוצים להשיג!
אני חושב שקל לך היום יותר מבעבר לצום לסירוגין דווקא בגלל שהפסקת לצרוך פחמימות מעובדות וסוכרים. למעשה, יש כאן מעגל שמחזק את עצמו: אכילה מופחתת של פחמימות מורידה על רמת הסוכר שמפחיתה את תחושת הרעב ומגבירה את יכולת שריפת השומנים של הגוף.
זה ממש לא ה"לאכול פחות" שמדברים עליו רוב האנשים. את מדברת על ההיפך הגמור: את נוקטת גישה בריאה של "לאכול לשובע", אבל מתי שאפשר (כשהצלחת לצוד משהו). צום או קצת רעב מדי פעם זה בריא ולא מזיק, אבל לבחור בדרך חיים בה לעולם אינך שבע, שבכל ארוחה אתה מוגבל בכמות ולעולם עליך להיות במלחמה עם הדחף הטבעי ביותר - אלו הם חיים אומללים למדי, לטעמי לפחות.

זה קרב אבוד (וחבל שכך).
בעיית המשקל נובעת משני גורמים שקשה מאוד לנצח אותם:

1. הפסיכולוגיה האנושית - נורמות אכילה לא נכונות משתרשות בחברה כי "ככה כולם אוכלים" מה שמונע מאנשים לעשות את השינויים הדראסטיים בתזונה (לחתוך בכמות הפחמימות המורכבות ובכל אוכל תעשייתי - AKA פליאו או פריימל). כל אדם שיעשה את השינוי הזה (ואני רואה את זה על עצמי והסביבה הקרובה שלי מהרגע שעברתי לאכול פליאו לפני חודשיים) יחשב מיד כ"עוף מוזר" והשינוי הזה יקוטלג ישר כ"ביזארי" במקרה הגרוע או "טרנד חולף" במקרה הטוב.

2. מחקרי תזונה מושפעי אינטרסים - יש המון מחקרים בענייני תזונה שמושפעים מהאינטרסים של הגורמים שהזמינו את המחקרים האלו. לאדם הפשוט (ולפעמים גם לקהילה המדעית) קשה לגבש דעה אמינה כי המחקרים שהוא רואה מוטים ופשוט מאוד לא נכונים (דוגמה קטנה אפשר לראות בפוסט הזה של בחורה מאוד אינטלגנטית שפרקה לגורמים מחקר מגוחך שטוען שתזונה עתירת שומן גורמת לסרטן שד http://rawfoodsos.com/2011/01/20/high-fat-diets-linked-with-breast-cance/)

גנים להשמנה זה תירוץ ולא עובדה. לפני רק 100 שנים לא היו כמעט שמנים, והגנטיקה לא השתנתה מאז. השתנו רק הרגלי האכילה ומוצרי הבסיס (שמנים רווים מהחי הפכו לשמנים תעשייתיים, הסוכר הפך לזול ונפוץ, המציאו סירופ תירס מתוק, אוכל מעובד וקמח לבן).
והערה לסדר: תפסיק מיד לפרסם כאן תגובות מצוצות תחת "שמות" של רצפי-חיפוש רק כדי שאולי מישהו ימצא את האתר שלך במנועי חיפוש, או שהתגובות שלך יעופו לפח הזבל של הספאם כמו שכבר עשיתי לתגובות האחרות שלך מהיום.

הי שלום לך,
קראתי את הכל בשקיקה, והכל מאד ברור ומקובל. עם זאת, לא הבנתי מה אתה מציע כן לעשות? אני בת 32 עוד מעט ומנסה להשיל ממשקלי 10 ק"ג כבר כמעט שנה. אוכלת מסודר מאד, מקפידה על תזונה בריאה עושה ספינינג וריצות על הליכון וכלום... ואני מודה שלעתים אני גונבת פה שוקולד פה גלידה וכו' אבל באמת ובכנות שזה קורה לעתים רחוקות ביותר.. מה הפתרון עבורי? להתנזר מפחמימות לנצח? ומה אוכל כארצה כל כך מתוק? אני חייבת מתוק... תודה מראש על תגובתך את תהיה :-)

שלום לך אנונימית. מה שאני מציע ברור מאוד (ראי הנחיות בפוסט על מעבר לתזונה קדמונית). ובקצרה: הפרדי לשלום מלחם, סוכר ושמנים תעשייתיים ותתחילי לאכול אוכל אמיתי ממצרכים טבעיים ולא ממוצרים מעובדים. אני לא מציע להתנזר מפחמימות. אני כן מציע לעשות ניסוי עצמי של 30 יום בו לא תאכלי *בכלל* דגנים וסוכרים ותראי איך את מרגישה ואיך הולך. אבל אם כרגע את רק עסוקה במה שאת "חייבת" את עלולה לא להצליח לעשות שינוי. שימי את החששות בצד לרגע ותגלי שאת בנויה מחומרים לגמרי אחרים!
הצלחה, וספרי איך הולך.

תודה על תגובתך. קראתי את הפוסט עם ההנחיות, ואכן נדרש שינוי והשמת החששות בצד מבחינתי... בכוונתי לנסות זאת 30 יום ולראות אם יצליח... כי אין ספק שכיום אני עושה משהו לא נכון ואולי זו התשובה שלי. שוב תודה לך וכל טוב :-)

אנונימית יקרה, מקווה שזה יתן לך מעט השראה: בחודש וחצי הראשונים שלי כפריימל הורדתי 7 ק"ג (ולא שרציתי לאבד אותם, אני מלכתחילה רזה). מאוד קל להתמיד ב"דיאטה" (אורח חיים). וברור שאת חייבת מתוק - בגלל זה נתנו לנו פירות.. ואנחנו בדיוק בעונת הדובדבנים והאבטיחים.

אני דווקא הייתי נזהר יותר בבניית הציפיות להשלת משקל מהירה. רוב האנשים יורדים לאט במשקל (ולא מהר) בדיאטה קדמונית, וזה דווקא מצוין. החודש הראשון עיקרו ללמד את הגוף מחדש תחושות של שבע-רעב ושל מזין-בריא. תתחברי לתחושות הגוף יותר מאשר למה מראה מד המשקל.
ואם את מנסה לעשות שינוי הייתי נמנע מאבטיחים לפחות בהתחלה ומגביל את הפירות לאחד ביום (ולא, לא אבטיח אחד ביום).

רוב תודות על התגובות והחיזוקים... האמת שאני בכלל בענייני תפוחים, ואבטיח פחות אוהבת...
שתי שאלות אם אפשר:
האם תוספת סוכרזית בשתיה ובמזון מותרת בתזונה הזו? (כולל סוכרזית נוזלית, שתיה ללא סוכר וכו').
וגם - אילו משקאות אלכוהוליים מותר אם בכלל...(יין?)?
שוב תודה ויום טוב.
האנונימית (יש לי שם: אסתר)
:-)

הי שלום לך מר קדמוני,

עברה לה חצי שנה ואכן לאחר שהורדתי סוכרים ודגנים כמעט לחלוטין ירדתי במשקל. אמנם בקצב צב אך ירדתי להערכתי כ 6 ק"ג. עם זאת, מידי פעם אוכלת תמרים מיובשים, מוסיפה סוכרזית טבעית לכל משקה או יוגורט לשם המתקה, אוכלת יותר גבינות ממה שנראה לי שאתה מעודד כאן וגם הרבה טונה. לאחרונה הצורך שלי בלחם התחזק (אולי בגלל הקור)ואני אוכלת לחם שיפון מלא. ניסיתי להבין את עמדתך בנושא ועשיתי חיפוש בפוסטים, אך לא הבנתי אם מבחינתך לחם שיפון וקמח שיפון מותרים בתזונה הזו, ואשמח להבהרה בעניין :-)
תודה מראש, ולכל הספקנים - אין ספק שזה עובד!
האנונימית :-)

איך זה שאני אוכל 1200 קלוריות כל יום ומתאמן במכון כושר חצי שעה אירובי פלוס כוח 4 פעמים בשבוע(אני לוקח אבקת חלבון) ושעליתי על המשקל זה מראה לי שעליתי במשקל..?

ושכחתי להוסיף אני שותה 2.5 ליטר מים ביום

יש בכתבה שטות אחת מוחלטת, מטעה, ואף מזיקה!
אני עכשיו לא מדבר על אנשים חולים(בעיות חלוף חומרים וכדומה), במערב הרבה אנשים אוכלים הרבה יותר מדי, לא פלא שהם שמנים, מי שאוכל יותר מדי, אין פלא שיהיה שמן, אז כן לאנשים שאוכלים יותר מדי בהחלט, פחות אוכל יעזור- זה תהליך ארוך הוא יכול גם לקחת מספר חודשים, אבל מי שהרגיל את הגוף שלו לאכול יותר מדי, ויתחיל לאכול בצורה דרסטית פחות, בסופו של דבר ירגיל את הגוף שלו לכמות הנורמלית, גם ירזה, וגם יפסיק להיות רעב(הגוף יסתגל, וידרוש פחות), מי שאומר ההפך, ככל הנראה לא מבין יותר מדי.

אז בואו נשתדל לזכור את דברי הרמב"ם (הלכות דעות, פרק רביעי, ב): "לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחת כמו רביע משבעתו. ולא ישתה מים בתוך המזון..." ועוד הוסיף (שם,יד): "...כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין – אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/219302

הוסף רשומת תגובה