אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

למה אנחנו מתאמנים כמו שאנחנו מתאמנים?


בהמשך לפוסט של אתמול, הדן ביתרונות וחסרונות של שיטת CFE לטובת אימוני תריאטלון, הרהרתי בזה מעט וחשבתי שהבחירות שלנו הן מורכבות. אולי ניתן לומר שהבחירה בענף ספורט נחלקת לשלוש שאלות שהאדם שואל את עצמו (גם אם בצורה לא מודעת) או לשלושה שלבים קוגניטיביים:
1. למה אנחנו עוסקים בספורט?
2. איזה ספורט אנו בוחרים כדי שיענה בצורה מיטבית על שאלה 1?
3. איזו תכנית אימונים אנו בוחרים כדי לענות בצורה מיטבית גם על שאלה 1 וגם על שאלה 2?

כמובן שלאנשים שונים יהיו דעות שונות ואופי שונה וזה מכתיב בחירות אחרות בכל אחת מהשאלות וממילא בכל אחת מהתשובות.לכן אין נכון או לא נכון בצורה מוחלטת, ויש הרבה דרכים להגיע לאותו המקום. חלקן ארוכות ויפות, חלקן קצרות וקשות, חלקן סתם מתברברות. לצורך הדוגמא הנה מספר דוגמאות לתשובות אפשריות לשאלה הראשונה (למתקדמים אולי אפשר לצייר את זה כתרשים זרימה. יכול להיות מגניב. אוקיי. בעצם לא מגניב)
  • כדי להרגיש בריא
  • כדי להיות בריא
  • כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרים עצומים
  • כדי להוריד משקל ולהראות יותר טוב כשאני ערום
  • כדי להעלאות מסה ושרירים
  • כדי להרגיש שווה
  • כדי לנצח אחרים
  • כדי להיות חזק יותר
  • כדי לאפשר לי זמן לבד עם עצמי
  • כדי לאפשר לי זמן עם אחרים
  • כדי להתקבל לשייטת
בהמשך, אנשים יבחרו סוג ספורט המתאים לסיבה הנ"ל, היא ה"דרייב" שלהם לעסוק בספורט. כדוגמא: מי שרוצה זמן איכות עם חברים, יבחר אולי כדורגל או כדורסל. מי שרוצה להיות לבד יבחר אולי לרוץ. מי שמחפש שליטה ילמד אומנויות לחימה. וכו'. כמובן שיש בזה הפשטה רבה ובדרך כלל אין רק סיבה אחת (למשל אני רוצה אתגרים אבל גם רוצה בריאות מירבית). אנשים מוצאים את המרחב הספורטיבי הנכון ביותר עבורם, בו הם מרגישים כי המטרות שלהם נענות בצורה מיטבית.

יפה. כאן, אחרי הבחירה בסוג הספורט (וזה בסדר גמור לשנות סוג ספורט מדי פעם, זו חלק מהתפתחות אישית), באה ההתמודדות עם שיטת האימון. כלומר, אני יכול לשחק כדורסל רק כדי להזיע קצת פעם בשבוע עם החבר'ה ולהרגיש חלק מקבוצה ואני יכול לשחק כדורסל בליגה למקומות עבודה ואז כבר יש לי תלבושת ואימונים ומשמעת. עד כמה אתה מושקע בספורט מסוים ואיך אתה ניגש אליו היא נגזרת של המטרות שלך (שאלה מספר 1) ושל סוג הספורט הספציפי שנבחר. שיטת האימונים תהיה ככל הנראה אחרת לחלוטין אם מה שמניע אותך זה לנצח או להיות הכי טוב בתחום מסוים, מאשר אם המטרה העיקרית שלך היא בריאות או להרגיש טוב. שוב. אין כאן שיפוטיות של "נכון" לעומת "לא נכון" אלא מרחב, טווח, בו אנשים ממקמים את עצמם. אני אומר שהבחירה בשיטת אימון היא לכן בעיקרה רגשית ופחות קוגניטיבית. אני מחפש גישת אימון שתשרת את המטרות שלי (שהן תחושות, רצונות) ואת הספורט שלי (שאני אוהב אותו) ואת האופי שלי.
כדוגמא:
אנשים שבחרו ב"איש ברזל" כדרך להשגת מטרה אפשרית של "הוכחת הבלתי אפשרי" לעצמם, עשויים לבחור להקדיש את כל כולם בספורט משך שעות ארוכות בשבוע כי חשוב להם מאוד לעשות את האתגר הכי טוב. אולי כדי להוכיח לעצמם משהו. אולי כי המטרה מקדשת כל אמצעי. לעומתם, אחרים שעדיין רוצים את איש הברזל מאותה המטרה, אבל שמים לעצמם "המנעות מפציעות" ו"להשאיר זמן איכות עם המשפחה" כמטרות שוות ערך, יבחרו אולי בגישת אימונים יותר קצרה ומצומצמת אם כי יותר אינטנסיבית.
אני משוכנע כי דרכים רבות יובילו אותנו לאותו ראש-הר, אך עלינו לבחור את הדרך המתאימה לנו ביותר.

ובעניין זה, אני ממליץ מאוד מאוד לקרוא את הפוסט המרגש והיפה הזה של קירק, על "למה אנחנו מתאמנים?". קירק הוא מתאמן קרוספיט ותיק וחטף סרטן מפתיע ונבזי ופתח בלוג חדש על ההתמודדות שלו. מרתק ומרגש !

מחשבות או הערות?
ספרו לנו בתגובות מהן התשובות שלכם לשאלות 1, 2 ו 3?


Share/Bookmark

By מר קדמוני with No comments

0 הערות קוראים:

פרסום תגובה