אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מה יהרוג אותנו קודם - הגנטיקה או הסביבה? פוסט אורח מאת ענת צ'סנר, גנטיקאית

"אנחנו לא לבדנו" אמר הפוסטר במשרד של מאלדר וסקאלי.
מסתבר שגם בענייני תזונה קדמונית אנחנו לא לבד והמדע צועד יד ביד איתנו (או שמא יש לאמר, אנו צועדים יד ביד עם המדע). כך, קיבלתי לפני מספר שבועות מייל מד"ר ענת צ'סנר, גנטיקאית החוקרת תהליכי הזדקנות, ו"מתכתבת" עם עקרונות הסוד הקדמוני, במקרה או שלא במקרה.
לא במקרה.
ביקשתי מענת לכתוב פוסט אורח כאן, ולשמחתי הרבה, היא הסכימה. תודה ענת.
כרגיל כאן, תרגישו חופשי לרשום שאלות לענת, תגובות או הערות, וכמובן גם שיתופים ולייקים. מה שבא בטוב.
גנום, מישהו?

**********************************************************************

שמי ענת, ממלקטת זרעים ופקעות קדמונית, הפכתי למלקטת מידע מודרנית (לא שחסרות פטריות חביבות בשדה הידע שמתגלות כרעילות). בעת קריאת הספר "הסוד הקדמוני", נתקלתי באזכור למחקריה של פרופ' סינתיה קניון אשר מוכרים לי היטב מעסוקי כחוקרת אנטי-אג'ינג באוניברסיטת בר אילן. במעבדה אנחנו ממשיכים את כיווני המחקר של פרופ' קניון ובוחנים את  הקשר בין גנים לבין אריכות ימים. הוזמנתי על ידי "מר-קדמוני" לחלוק עמכם מקצת מן התובנות בנושא תזונה, גנים ואריכות ימים (נושא אותו אני מלמדת במכללה האקדמית תל-חי).
בגישה המדעית להארכת תוחלת החיים חלו תמורות רבות בעשורים האחרונים; החוקרים בעבר חיפשו שיטות לריפוי או מניעה של מחלות  המופיעות לעת זקנה כגון: מחלות לב, סרטן, סכרת ועוד ובכך, להאריך את  משך החיים.  הגישה המדעית המקובלת כיום מתמקדת בדרכים לדחיית תהליכי ההזדקנות ועיכוב התפתחות מחלות זקנה. החזון הוא שבעתיד, אדם כבן שישים יישאר עם יכולות פיזיולוגיות, מנטליות ואחרות כפי שהיה בן שלושים כלומר, הארכת  פרק ה"צעירות".
מתצפיות על אוכלוסיות שונות של בעלי חיים בסביבתם הטבעית, מסתבר  שלכל מין יש תוחלת חיים פוטנציאלית מאפיינת. עם זאת, מתברר שרוב בעלי החיים אינם שורדים עד לזקנה. למעשה, נדיר למצוא בטבע פרטים "שמתים מזקנה" שכן, רובם מתים בגיל צעיר בשל רעב, פציעות, זיהומים תנאי אקלים ועוד.  גורל דומה היה גם מנת חלקם של בני האדם עד לפני כמה מאות שנים.
במקרים נדירים, ניתן למצוא יצורים שחסינים ממחלות "העולם המערבי"  ומסוגלים להאריך חיים. לדוגמא, החולד העיוור הינו יונק מכרסם החי מתחת לפני הקרקע ונחשב כמין מחוסן מפני סרטן. בחולד זה קיימים  תאים המסוגלים  להרוג תאי סרטן ביעילות. כלומר, יש לו "משהו"  בגנים (הוראות ההפעלה שכתובות בדנא) המשפיע על אריכות ימים. החולד העיוור חי 20 שנה לעומת  עכבר שחי כשנתיים בלבד (בתנאי שבייה). חסינות מפני מחלות זקנה היא תופעה מוכרת גם בבני אדם. תסמונת לרון הינה מחלה גנטית נדירה אשר הסובלים ממנה מתנשאים לגובה של מטר אחד. תסמיני המחלה נובעים מפגיעה בקליטת הורמון מסוים בתאי הגוף. מסתבר שחולים בתסמונת זו פיתחו חסינות כנגד מחלות כגון סרטן וסכרת.
אז מה הסוד לאריכות ימים? האם זה "משהו" בגנים או השפעה סביבתית, סגנון אורח החיים או סתם מזל?
כבר בשנות התשעים ניסתה פרופ' סינתיה קניון  לבחון שאלה זאת. לצורך כך, היא בחרה לעבוד עם תולעת קטנטנה באורך של מ"מ אחד (C. elegans). הבחירה בתולעת כחיית מודל נבעה מאורך חייה הקצר (כשבועיים בלבד). באמצעות  מניפולציות גנטיות היא הצליחה לשבש את פעולתו של גן בודד.  שיתוק הגן הוביל להכפלת חיי התולעים שהמשיכו להיראות צעירות וחיוניות עד גיל מאוחר. מסתבר ששיבוש הגן חסם כניסת הורמון מסוים (דומה להורמון בתסמונת לרון)  לתוך התאים. נטרול גן דומה בעכבר הביא להארכת חיי העכבר לכמעט חמש שנים.
אך מעבר לפעילותם של גנים ספציפיים, מסתבר שלא רק שיבוש גנים מביא לאריכות ימים - יש תפקיד חשוב ביותר לסביבה. למעשה, כשאנו אוכלים או שותים ואין זה משנה מה ואיך, אנו מכניסים את הסביבה החיצונית לתוך גופינו. האוכל שלנו הוא חלק לא מבוטל מהשפעת הסביבה עלינו.
 ב 1935, הראה החוקר קלייב מקיי שחולדות  צעירות שהופחתה להן צריכת הקלוריות בשליש האריכו ימים לעומת חולדות שהמשיכו לאכול רגיל. הגבלת צריכת הקלוריות, האטה  התפתחות מחלות  והאריכה את תוחלת החיים גם בחיות נוספות כגון תולעים, זבובים, עכברים או קופים מסוג רזוס (אך לא בשימפאנזים).  אך לפני שאתם יורדים לכ-60% מצריכת הקלוריות המומלצת ליום כדאי לשים לב לכמה דברים:
ראשית, הגבלת הקלוריות נבדקה על חיות שגודלו בתנאי מעבדה ללא צורך להתאמץ להשיג את מזונן או לברוח מטורפים. בתנאי גידול טבעיים, חיות אינן מסוגלות לשרוד לאורך זמן רב בתנאי  הרעבה.  שנית, הגבלת הקלוריות היתה אפקטיבית כאשר החלה בשלב מוקדם בחיים בדרך כלל קרוב ללידה. בנוסף, בזנים מסוימים של עכברים קיצוץ הקלוריות הביא דווקא לקיצור תוחלת החיים. אמנם, כיום יש בנמצא תרופות שמצליחות לחקות את תהליך הגבלת קלוריות בלי לגרום להרעבה (התרופות אכן האריכו חיים בעכברים), אך בינתיים הן בעייתיות לשימוש בבני אדם. בפועל, אין עדיין הוכחה מדעית לכך שהגבלת צריכת הקלוריות מאריכה את תוחלת החיים בבני אדם. לצערנו, גם הגבלה קלורית וגם הימנעות מגורמים מקצרי חיים (כמו עישון) והקפדה על אורח חיים בריא עדיין אינם מספיקים כדי להבטיח שנגיע לחגוג יום הולדת תלת ספרתי...
אך בכך לא תמו השפעות הסביב. גם אם לא הצלחנו להבטיח הארכת חיים, בואו לכל הפחות נוודא שאיננו מקצרים אותם:
למרות שהגבלה קלורית אינה מבטיחה הארכת חיים בקרב בני אדם, נמצא כי  "הגזמה" קלורית, כלומר צריכה קלורית עודפת, מאיצה התפתחות מחלות כמו סכרת וסרטן, כלומר מקצרת חיים.
גם הרכב המזון משפיע על אריכות ימים לא פחות מכמותו. ביטוי לגורם זה ניתן למצוא בעולם הדבורים: מבחינה גנטית, הדנ"א של המלכה ושל הפועלת זהה לחלוטין. סוג המזון ממנו ניזונים הזחלים (סוכר לעומת מזון מלכות), חורץ את גורלן: הפועלת נשארת עקרה ומסיימת את חייה לאחר כמה חודשים, לעומת המלכה שמסוגלת להטיל ביצים ואורך חייה מגיע למספר רב של שנים. ב 2008, הצליחו  מדענים לפענח את ייחודו של "מזון המלכות": מסתבר שרכיבים במזון (מולקולות כימיות שנקראות מתילים) משתקים ביטוי של גן מסוים (כמו מתג חשמלי שמורד למטה) אשר מונע התפתחות אברי רבייה ומקצר את תוחלת החיים בפועלות. ועדיין, לא הייתי ממליצה להוסיף לתפריט מזון מלכות על מנת להאריך חיים, אלא אם אתם משתייכים למשפחת הדבוראים.
ושוב, נעבור מהחרקים אל עולם בני האדם. בתאומים זהים, בעלי  רצף דנ"א זהה, ניתן למצוא הבדלים במשקל הגוף, במחלות שמופיעות עם השנים ובתוחלת החיים. כשבודקים את הרכב הדנ"א של זוג תאומים לאורך מספר שנים, ניתן למצוא הבדלים במולקולות כימיות שנדבקו לדנ"א וגרמו לשיתוק או הפעלה של גנים, בדומה למתואר בדבורה. שינויים אלה התרחשו כתוצאה מהסביבה השונה, ומהתזונה השונה שכל אחד מהתאומים נקט בה. כלומר תזונה וגורמים סביבתיים נוספים משפיעים עלינו, ועל הביטוי הגנטי עצמו, לאורך כל ציר החיים. לא הכול מוכתב מראש ולמרות שקיבלנו רצף גנים מסוים מהורינו, הביטוי של גנים אלה הוא פונקציה של הסביבה וסגנון החיים בו נאחז.
ממחקרים שנבדקו הן על בעלי חיים והן על בני אדם, ניתן לקבוע שהרעיון לעכב או למנוע מחלות זקנה, ובכך להאריך את משך ה"צעירות", אינו רעיון הזוי. אמנם טרם נמצאה הנוסחה לאריכות ימים (שתותאם באופן אישי לכל אחד ואחד) אבל מהפיכת האנטי-אג'ינג כבר החלה...

                                                                                                              דר' ענת צ'סנר


Share/Bookmark

By Dael with 10 comments

10 הערות קוראים:

''נמצא כי "הגזמה" קלורית, כלומר צריכה קלורית עודפת, מאיצה התפתחות מחלות כמו סכרת וסרטן, כלומר מקצרת חיים.''
נבדקה רק הכמות,ולא האיכות?
ז''א,האם ניתנו יותר קלוריות,אבל לא הייתה בקרה ממה הן הגיעו?
נשמע לי מוזר,שהאינואיטים היו אוכלים כמויות עצומות של קלוריות,שהגיעו משומן,ולא חלו בסכרת וסרטן.

את כל זה ועוד הרחבה אפשר למצוא בסרט המרתק של ה BBC
eat fast and live longer
http://vimeo.com/50912488

תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

ב1935 כשנעשה הניסוי על ידי מאקי ובהמשך עי אחרים מה שעושים נותנים למכרסמים או יצורים אחרים לאכול ככל יכולתם ואז מורידים להם 30% מהכמות ועוקבים אחריהם לעומת קבוצת ביקורת שממשיכה לאכול כפי שהיא רוצה אין כאן מזון ספציפי כמו פחמימות שמורד מהתפריט כמובן שהגיעו לכמות של 30% על ידי ניסויים שונים של הורדה של 10% 50% וכן הלאה. בניסויים אחרים כשנתנו ליצורים דיאטה עשירה בגלוקוז היא קיצרה את אורך חייהם שוב זה מאוד תלוי בסוג הסוכר כשנתנו לעכברים או תולעים סוכר לבן זה קיצר את חייהם כשנתנו להם סוכר שנקרא טריהלוז זה האריך את חייהם ענת צ'סנר

גרוסמן היקר,ראיתי עכשין את הסרט שהמלצת אכן התכוונתי לIGF-1 אך בפוסט לא נכנסתי לפרטים של שמות גנים ושל שמות הורמונים. בחלק השני של הסרט מופיע החוקר מרק מטסון Mark Mattson הוא הרצה באוניברסיטת בר אילן במאי 2011 ואכן הראה שסטרס שנובע מצום גורם ליצירת תאי עצב חדשים והוא המליץ מה שהוא עושה בעצמו על יומיים צום של 500 קלוריות ליום ואז חמישה ימים של תזונה רגילה כל שבוע ,הוא סיפר בהרצאה שאביו חלה באלצהימר והוא מנסה למצוא דרכים שגורלו יהיה שונה
שוב כמו בדוגמא הראשונה של הסרט לא חסרים אנשים שחיים על הגבלת קלוריות אומנם זה משפר מדדים של סכרת ומדדים אחרים אבל אין הוכחה שאנשים אילו יגיעו לגיל 100 או שאינם מקצרים את חייהם כתוצאה מחסרים תזונתיים מה שנקרא "נחיה ונראה" החלק שבסרט שהשווה בין הכתב לאדם אחר שעושה דיאטת הגבלת קלוריות אינו נכון מבחינה מתודית כי זה שני אנשים שונים עם גנים שונים ומקרואורגנזמים שונים במעיים שמשפיעים על כמה קלוריות אנו מנצלים מכל מנה. היה יותר נכון להשוות בין האיש שעושה דיאטת מוגבלת קלוריות לאחיו גם אם לא אח תאום אנחנו בשלוש השנים האשונות לחיינו בונים את פלורת החיידקים במעיים סביר להניח שבאותה משפחה נבנית אותה פלורת חיידקים שכיום מבינים מדוע שני אנשים שניזונים מאותו תפריט אחד משמין והשני לא כי זה קשור גם בחיידקים במעיים וגם בגנים שלהם

התכוונתי לעודף קלוריות ריקות

, לעניות דעתי הלא מקצועית, הנתונים היו עבור תזונה רגילה שכוללת הכל מהכל. כלומר- הפחתה של מספר הקלוריות בתזונה כללה גם הפחתה של הפחמימות, וזה למעשה מה שגרם לאריכות הימים. אותם אינואיטים מלכתחילה לא צורכים כמעט פחמימות. ד"ר צ'סנר הזכירה את ד"ר קניון, שווה לציין שבמחקריה היא מצאה כי הסוכר הוא מה שגורם לאותו גן "מלאך המוות" לפעול, ותזונה מעוטת סוכרים "מכבה" את הגן
. http://bit.ly/10wzCmk

הניסויים האחרונים בעכברים וחולדות משייכים את הארכת החיים להגבלה בצריכת חומצה אמינית יחידה - מתיונין. בלי מתיונין, הגוף מפסיק לייצר חלבונים חדשים ומתחיל תהליך של מיחזור שאריות חלבונים שהצטברו בתא. כלומר אין צורך בהגבלת קלוריות אלא בהגבלת צרכית חלבונים עשירים במתיונין. למרבה הצער חלבונים מהחי (ורוב החלבונים מהצומח) עשירים בחומצה אמינית זו. ישנם רק שני מוצרים (לא אקזוטיים) דלי מתיונין, שקדים, ואפונה. הדיאטה הקטוגנית, שמעלימה פחמימות מהתפריט ומגבילה חלבונים לפחות ממאה גרם תהיה יעילה כנראה גם כן.

היכן ניתן למצוא את "הניסויים האחרונים בעכברים וחולדות משייכים את הארכת החיים להגבלה בצריכת חומצה אמינית יחידה - מתיונין." ?
על פניו זה נשמע משונה מאוד שרק שחקן אחד -מתיונין -- קובע את הארכת החיים.
אולי גם למתיונין יש השפעה אבל לשייך את הארכת החיים רק אליו?
בניסויים הצליחו גם לשלול כל גורם אחר?

חסרה לי במאמר התייחסות להשפעת הלחץ הנפשי והמתח על תוחלת החיים .

הוסף רשומת תגובה