בטח זה קרה גם לכם בעבר, כי זה קרה לי השבוע. ידידה ותיקה העלתה לפייסבוק תמונה מקסימה, עם הסטטוס הבא:
"קציצות עדשים ובצל סגול, כי מי אמר שצריך לאכול נבלות".
מבט חטוף בדף שלה, מגלה שהוא הפך לזירת סרטי סנאף, תמונות פשיטת עור וחצאי כלבים. לא צריך להסביר עוד כלום. הכל ברור. היא הפכה לטבעונית, ולא לסתם לטבעונית, אלא אחת שמיישמת את שיטת קרמבו לשחיית מאה מטרים: "אתה מתחיל בכל המהירות ולאט לאט מגביר את הקצב". גם בספרינט הטבעוני מתחילים בשיא הקיצוניות ולאט לאט מגבירים את הקצב (של הפוסטים, של התמונות ושל הנאצות). החדשות הטובות הן שכמו בריצת 100 מטר, גם בגזרת הטבעונות העניין חולף מהר מאוד וברוב מוחלט של המקרים תוך שנה שנתיים האדם חוזר לעצמו ולערכיו, מוריד את ה V מהשם האמצעי שלו, חוזר לאכול לשובע ומעדכן את תמונת הפרופיל מפרה שחוטה לעגלה מזדקנת.
ובכל זאת, ניסיתי להבין מה מעצבן אותי בסטטוס שהזכרתי, ומדוע אני חש שהוא טורק את הדלת על כל ניסיון אינטליגנטי או אנושי לשיחה חוצת מגזרים או תפיסות. אז עבור עצמי ועבור קוראי הטבעונים (יש כאלו, בי נשבעתי!), הנה ארבע טקטיקות מילוליות טבעוניות ההורגות כל סיכוי לקשר או אפשרות לדיאלוג. כמדומני ראוי להוציא אותם מהשיח ומהלקסיקון בדיון בין בני אדם.
הערה: אני משתמש בדוגמא לעיל כמקרה פרטי הבא ללמד על הכלל כולו, וצר לי על ההכללות. יש כמובן גם טבעונים מקסימים, שוחרי שלום ומכבדי אדם ובריות, ומהם ידידי ורעי לאורך שנים. אבל אני כותב כאן בדם ליבי, רגע לפני שתחליק ידידתי לתהומות של אגרסיביות ולשון אלימה, תהומות שקשה יהיה להחלץ מהם ולשקמם מאוחר יותר.
1. החצנה וחודרנות - הקומיקאי ג'ו רוגאן טוען שהמשפט הבא לא קיים במציאות: "מה באמת, אתה טבעוני?? לא ידעתי!!!". לדבריו אין "טבעוני בהפתעה" כי הם חייבים לספר לך שהם טבעונים בחמש השניות הראשונות מהרגע שפגשו אותך. האמת היא שאת זה אני יכול מעט להבין: כשאתה מתחבר לרעיון מוצלח, גדול ומשמעותי, אתה לעתים "מוכרח" לרוץ לספר לחבר'ה. אבל לרוע המזל במקרה הטבעוני זה מגיע לעתים קרובות עם החלק השני של הכותרת: חודרנות. "אני אוכל קציצות עדשים אבל אתה, אתה אוכל נבלות". אני מספר לכל העולם על הטבעונות המקסימה שלי, אבל אני לא יכול לעשות זאת בלי להשוות, לחדור לכל שאר האנשים לצלחת, לחיים ולמוח. יש משימה והיא לספר ולהגעיל, בעת ובעונה אחת. להתגאות ולהשפיל, להתחסד ולהציץ, להשוויץ ולזלזל. החודרנות היא איומה, מיותרת וגורמת תגובת נגד.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: רוצה להפיץ את דעתך - סבבה. ספר עליה למי שמתעניין (נגיד, תכתוב בלוג המסביר למה אתה טבעוני, ומי שמעוניין, יבוא ויקרא, ומי שלא, לא). הנח על השולחן המטפורי את כל הטוב שלך, ואולי יהיה מי שירים ויצטרף. אבל אל תכפה את דעתך, אל תצרח לי אותה באוזן בלי שביקשתי, אל תאמר לי מה אני אוכל ומה אני לא אוכל אם לא שאלתי אותך. ולא, לא שאלתי, תודה.
2. אלימות מילולית וויזואלית - "הו, האימה" אותו משפט קנוני מתוך "לב המאפלייה" של קונארד. דומני כי חלק מהטבעונים החדשים הפכו לכאלו בגלל האימה הפרטית שלהם. אך מסעם אל לב ההרג אינו יכול להיות עוד מבחינתם פרטי ואישי אלא חייב להפוך לציבורי ומוחצן. כן, הם נגד פורנו, אבל הם ישימו תמונות פורנו על הדף שלהם, רק שבמקרה זה פורנו עם חיות ולא עם אנשים. כן הם נגד אלימות כמובן, ולא הולכים עם נעלי עור ולא יאכלו דבש כי הוא אלים, אבל הם יקללו את אבי אביך, הם יכריחו ילדים וטף לראות סרטי התעללות או פרוצדורות שחיטה ובעיניהם מבט בורק: "כן, הוא עומד להיגעל מזה ואז לא יאכל עוד בשר והצלנו עוד נפש". יופי לכם. תנו לילד לראות עוד דם ודם (וואו, מזל שהם לא עובדים בטלוויזיה החינוכית. עדיין). כמו היו רוקדים מפולבלי עיניים מול מדורת האש והדם ואומרים "אדונינו, לך אנו משתחווים". הפחד מהמוות ומהדם כה עמוק עד שנדמה שהם סוגדים לו, ממש כמו בטקסי עבר חשוכים. האלימות הופכת לגלויה וקיצונית ככל שעובר הזמן. "הלוואי שיעשו לילדים שלך מה שאתה עושה" שומע כל רפתן וכל בעל דיר או קצב. או בלוגר. האלימות הטבעונית אינה עוד בשוליים ההזויים. וכבר אמרתי שחייבים לדבר על האלימות הטבעונית. היא חיה ובועטת (פשוטו כמשמעו) ומקבלת אלפי לייקים וחיבוקים. הרצח הנורא במצעד הגאווה הוא עדות מצמררת למה שקנאות דתית עלולה לעשות. לא רחוק היום, חוששני.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: אם אתם רוצה לשוחח, אז דע שכאן אלימות מילולית וויזואלית היא מחוץ לתחום. כן, אני מכיר את ההתחסדות "אכילת חיות היא אלימות". אבל לא, היא לא אלימות, היא טבע קיומנו ובסיס העולם. ובכל מקרה, איננו מדברים כעת על דיון פילוסופי או דיאלוג בין אנשים לחיות אלא בין בני אדם לבני אדם. אם אתה רוצה לדבר לחיות - אתה מוזמן להשתמש בשפה אלימה ככל שתחפוץ, אבל אתה רוצה לדבר איתי - כדאי שתדבר בנימוס או שלא נדבר כלל. אם אתה לא יודע מה זה נימוס ומה זו שפה בלתי אלימה, לא נשוחח.
3. ביזוי ועליונות - אלו צמד חמד ההולכים יחד בשדות הנצח של הטוב המדומה. הטבעוני המטיף מדמה את עצמו לנעלה מוסרית על עצמו הקודם, על הוריו ומשפחתו, על סביבתו, עמו ועל כל העולם כולו. הוא (או היא) שגילו את האור אינם שונים מכל מאמינים אחרים הרואים עצמם "העם הנבחר" או "שליחי האל". ההבדל הוא שבשיח הטבעוני הפייסבוקי העליונות מודגשת בעיקר על ידי ביזוי והנמכת האחר. האחר הוא "אוכל נבלות" (אבל כמובן שלא אנו, הנעלים). האחר הוא "אלים ורוצח" (אבל לא אנו, הנעלים). האחר הוא מיושן ומקובע והזוי ואנס ותוקפן (אבל לא אנו, המיעוט של המיעוט, שראו את האור). לכן, "כי מי אמר שצריך לאכול נבלות" אינו משפט נטרלי. הוא מקפל בתוכו את חוסר הכבוד הבסיסי אל האחר, ואת ההנאה שבתחושת העליונות והגאווה. הו הגאווה, אם כל חטאת, הסתלקי מצלחתי.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: אם אתה רוצה לשוחח עימי, אני ממליץ לפנות אלי בגובה העיניים, תוך כבוד לי, לאורח חיי, לתפריטי ולצלחתי. תזכרו שאינכם טובים ממני ולו במילימטר קטן בודד. עליונות והתנשאות היא הדרך הטובה ביותר לטרוק את הדלת על פרצופו של האחר ולחסום כל סיכוי לדיאלוג או לקשר. וביזוי והנמכה מוסיפים חטא על פשע.
4. עוות מילולי - טריק ידוע וישן הוא להשתמש בעוותי שפה ושיבושי לשון כדי ליצור דימוי שלילי. חרדים למשל הקפידו לשבש את שמם של "שונאי ישראל" במישור הלאומי והפוליטי. כך שולמית אלוני הפכה ל"שלומית האיילונית" (איילונית היא פרה שאינה ממליטה). באופן דומה ניכסו לעצמם הטבעונים את מילון אבן שושן ועשו ועושים בו כלשהם. "רצח" ו"רוצח" המיוחסים לאנשים ההורגים בזדון אנשים אחרים הפכה למילה המשמשת לתיאור שחיטה או הרג חיות משק לצורך מאכל (איני מדבר כעת על העיוות המוסרי העצום שהעמדה המילולית הזו יוצר - כי אם רוצח הוא רוצח בין אם מדובר בהרצל אביטן או בהרצל הרפתן, הרי שעוד יגיע המאמין שיפעל להציל את הפרות "הנרצחות" על ידי הריגת "הרוצח". היום הזה אינו רחוק, לחרדתי ולאימתי). "אוכלי מוות" בשיח הטבעוני הפך לשם תואר לכלל האנושות (למעט פחות מ 2% המוארים), "גוויות" הפך לשם המתאר גופות בהמות וחיות אחרות (אבל לא רוצחי עכברים. עכברים ויונקים אחרים המפריעים לגידולי החסה, התירס והחיטה זה בסדר), "אנסים" היא מילה לתיאור חלבנים ורועי צאן, וכך גם, בקטנה, בשר המאכל הפך אצל ידידתי ל"נבלה". היא, שכל חייה הקפידה על כשרות ושלא לאכול נבלות (שכן "נבלה" היא חיה שמתה וכעת מרקיבה בשדה ואסורה באכילה) היא עושה כעת להטוט לשוני והופכת את מזונה מאתמול ל"נבלה" של היום, כדי לשרת את הדימוי הנפשי העצמי שלה, ועל הדרך לעוות את אורח החיים, המזון והכבוד של כל שאר האדם.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: דבר עברית. אל תקרא לי בשמות. אל תקרא לאוכל שלי בשמות. דבר בכבוד. בשורה התחתונה הכלל הוא פשוט מאוד: עשה את בחירותיך שלך, אך כבד את בחירתו של האחר.
הלוואי הלוואי הלוואי שיהיה לפחות אדם אחד - אוכל כל או טבעוני - שהדברים הללו יגעו בו ויגיעו אליו וישים משהו מהם על ליבו, כי הדברים נכונים, לטעמי, לכל דיאלוג, בכל תחום, בין כל אדם לאדם.
תרגישו חופשי לשתף, או להגיב, כי קשה לי לבד.
שבת שלום, ובריאות,
דעאל
"קציצות עדשים ובצל סגול, כי מי אמר שצריך לאכול נבלות".
מבט חטוף בדף שלה, מגלה שהוא הפך לזירת סרטי סנאף, תמונות פשיטת עור וחצאי כלבים. לא צריך להסביר עוד כלום. הכל ברור. היא הפכה לטבעונית, ולא לסתם לטבעונית, אלא אחת שמיישמת את שיטת קרמבו לשחיית מאה מטרים: "אתה מתחיל בכל המהירות ולאט לאט מגביר את הקצב". גם בספרינט הטבעוני מתחילים בשיא הקיצוניות ולאט לאט מגבירים את הקצב (של הפוסטים, של התמונות ושל הנאצות). החדשות הטובות הן שכמו בריצת 100 מטר, גם בגזרת הטבעונות העניין חולף מהר מאוד וברוב מוחלט של המקרים תוך שנה שנתיים האדם חוזר לעצמו ולערכיו, מוריד את ה V מהשם האמצעי שלו, חוזר לאכול לשובע ומעדכן את תמונת הפרופיל מפרה שחוטה לעגלה מזדקנת.
ובכל זאת, ניסיתי להבין מה מעצבן אותי בסטטוס שהזכרתי, ומדוע אני חש שהוא טורק את הדלת על כל ניסיון אינטליגנטי או אנושי לשיחה חוצת מגזרים או תפיסות. אז עבור עצמי ועבור קוראי הטבעונים (יש כאלו, בי נשבעתי!), הנה ארבע טקטיקות מילוליות טבעוניות ההורגות כל סיכוי לקשר או אפשרות לדיאלוג. כמדומני ראוי להוציא אותם מהשיח ומהלקסיקון בדיון בין בני אדם.
הערה: אני משתמש בדוגמא לעיל כמקרה פרטי הבא ללמד על הכלל כולו, וצר לי על ההכללות. יש כמובן גם טבעונים מקסימים, שוחרי שלום ומכבדי אדם ובריות, ומהם ידידי ורעי לאורך שנים. אבל אני כותב כאן בדם ליבי, רגע לפני שתחליק ידידתי לתהומות של אגרסיביות ולשון אלימה, תהומות שקשה יהיה להחלץ מהם ולשקמם מאוחר יותר.
 |
| גרפיטי על האנדרטה לזכר נופלי גבעתי במלחמת השחרור בחולון (צילום: פורום חולון). דיאלוג מעורר כבוד או אלימות בזויה ומתנשאת? |
1. החצנה וחודרנות - הקומיקאי ג'ו רוגאן טוען שהמשפט הבא לא קיים במציאות: "מה באמת, אתה טבעוני?? לא ידעתי!!!". לדבריו אין "טבעוני בהפתעה" כי הם חייבים לספר לך שהם טבעונים בחמש השניות הראשונות מהרגע שפגשו אותך. האמת היא שאת זה אני יכול מעט להבין: כשאתה מתחבר לרעיון מוצלח, גדול ומשמעותי, אתה לעתים "מוכרח" לרוץ לספר לחבר'ה. אבל לרוע המזל במקרה הטבעוני זה מגיע לעתים קרובות עם החלק השני של הכותרת: חודרנות. "אני אוכל קציצות עדשים אבל אתה, אתה אוכל נבלות". אני מספר לכל העולם על הטבעונות המקסימה שלי, אבל אני לא יכול לעשות זאת בלי להשוות, לחדור לכל שאר האנשים לצלחת, לחיים ולמוח. יש משימה והיא לספר ולהגעיל, בעת ובעונה אחת. להתגאות ולהשפיל, להתחסד ולהציץ, להשוויץ ולזלזל. החודרנות היא איומה, מיותרת וגורמת תגובת נגד.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: רוצה להפיץ את דעתך - סבבה. ספר עליה למי שמתעניין (נגיד, תכתוב בלוג המסביר למה אתה טבעוני, ומי שמעוניין, יבוא ויקרא, ומי שלא, לא). הנח על השולחן המטפורי את כל הטוב שלך, ואולי יהיה מי שירים ויצטרף. אבל אל תכפה את דעתך, אל תצרח לי אותה באוזן בלי שביקשתי, אל תאמר לי מה אני אוכל ומה אני לא אוכל אם לא שאלתי אותך. ולא, לא שאלתי, תודה.
2. אלימות מילולית וויזואלית - "הו, האימה" אותו משפט קנוני מתוך "לב המאפלייה" של קונארד. דומני כי חלק מהטבעונים החדשים הפכו לכאלו בגלל האימה הפרטית שלהם. אך מסעם אל לב ההרג אינו יכול להיות עוד מבחינתם פרטי ואישי אלא חייב להפוך לציבורי ומוחצן. כן, הם נגד פורנו, אבל הם ישימו תמונות פורנו על הדף שלהם, רק שבמקרה זה פורנו עם חיות ולא עם אנשים. כן הם נגד אלימות כמובן, ולא הולכים עם נעלי עור ולא יאכלו דבש כי הוא אלים, אבל הם יקללו את אבי אביך, הם יכריחו ילדים וטף לראות סרטי התעללות או פרוצדורות שחיטה ובעיניהם מבט בורק: "כן, הוא עומד להיגעל מזה ואז לא יאכל עוד בשר והצלנו עוד נפש". יופי לכם. תנו לילד לראות עוד דם ודם (וואו, מזל שהם לא עובדים בטלוויזיה החינוכית. עדיין). כמו היו רוקדים מפולבלי עיניים מול מדורת האש והדם ואומרים "אדונינו, לך אנו משתחווים". הפחד מהמוות ומהדם כה עמוק עד שנדמה שהם סוגדים לו, ממש כמו בטקסי עבר חשוכים. האלימות הופכת לגלויה וקיצונית ככל שעובר הזמן. "הלוואי שיעשו לילדים שלך מה שאתה עושה" שומע כל רפתן וכל בעל דיר או קצב. או בלוגר. האלימות הטבעונית אינה עוד בשוליים ההזויים. וכבר אמרתי שחייבים לדבר על האלימות הטבעונית. היא חיה ובועטת (פשוטו כמשמעו) ומקבלת אלפי לייקים וחיבוקים. הרצח הנורא במצעד הגאווה הוא עדות מצמררת למה שקנאות דתית עלולה לעשות. לא רחוק היום, חוששני.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: אם אתם רוצה לשוחח, אז דע שכאן אלימות מילולית וויזואלית היא מחוץ לתחום. כן, אני מכיר את ההתחסדות "אכילת חיות היא אלימות". אבל לא, היא לא אלימות, היא טבע קיומנו ובסיס העולם. ובכל מקרה, איננו מדברים כעת על דיון פילוסופי או דיאלוג בין אנשים לחיות אלא בין בני אדם לבני אדם. אם אתה רוצה לדבר לחיות - אתה מוזמן להשתמש בשפה אלימה ככל שתחפוץ, אבל אתה רוצה לדבר איתי - כדאי שתדבר בנימוס או שלא נדבר כלל. אם אתה לא יודע מה זה נימוס ומה זו שפה בלתי אלימה, לא נשוחח.
3. ביזוי ועליונות - אלו צמד חמד ההולכים יחד בשדות הנצח של הטוב המדומה. הטבעוני המטיף מדמה את עצמו לנעלה מוסרית על עצמו הקודם, על הוריו ומשפחתו, על סביבתו, עמו ועל כל העולם כולו. הוא (או היא) שגילו את האור אינם שונים מכל מאמינים אחרים הרואים עצמם "העם הנבחר" או "שליחי האל". ההבדל הוא שבשיח הטבעוני הפייסבוקי העליונות מודגשת בעיקר על ידי ביזוי והנמכת האחר. האחר הוא "אוכל נבלות" (אבל כמובן שלא אנו, הנעלים). האחר הוא "אלים ורוצח" (אבל לא אנו, הנעלים). האחר הוא מיושן ומקובע והזוי ואנס ותוקפן (אבל לא אנו, המיעוט של המיעוט, שראו את האור). לכן, "כי מי אמר שצריך לאכול נבלות" אינו משפט נטרלי. הוא מקפל בתוכו את חוסר הכבוד הבסיסי אל האחר, ואת ההנאה שבתחושת העליונות והגאווה. הו הגאווה, אם כל חטאת, הסתלקי מצלחתי.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: אם אתה רוצה לשוחח עימי, אני ממליץ לפנות אלי בגובה העיניים, תוך כבוד לי, לאורח חיי, לתפריטי ולצלחתי. תזכרו שאינכם טובים ממני ולו במילימטר קטן בודד. עליונות והתנשאות היא הדרך הטובה ביותר לטרוק את הדלת על פרצופו של האחר ולחסום כל סיכוי לדיאלוג או לקשר. וביזוי והנמכה מוסיפים חטא על פשע.
4. עוות מילולי - טריק ידוע וישן הוא להשתמש בעוותי שפה ושיבושי לשון כדי ליצור דימוי שלילי. חרדים למשל הקפידו לשבש את שמם של "שונאי ישראל" במישור הלאומי והפוליטי. כך שולמית אלוני הפכה ל"שלומית האיילונית" (איילונית היא פרה שאינה ממליטה). באופן דומה ניכסו לעצמם הטבעונים את מילון אבן שושן ועשו ועושים בו כלשהם. "רצח" ו"רוצח" המיוחסים לאנשים ההורגים בזדון אנשים אחרים הפכה למילה המשמשת לתיאור שחיטה או הרג חיות משק לצורך מאכל (איני מדבר כעת על העיוות המוסרי העצום שהעמדה המילולית הזו יוצר - כי אם רוצח הוא רוצח בין אם מדובר בהרצל אביטן או בהרצל הרפתן, הרי שעוד יגיע המאמין שיפעל להציל את הפרות "הנרצחות" על ידי הריגת "הרוצח". היום הזה אינו רחוק, לחרדתי ולאימתי). "אוכלי מוות" בשיח הטבעוני הפך לשם תואר לכלל האנושות (למעט פחות מ 2% המוארים), "גוויות" הפך לשם המתאר גופות בהמות וחיות אחרות (אבל לא רוצחי עכברים. עכברים ויונקים אחרים המפריעים לגידולי החסה, התירס והחיטה זה בסדר), "אנסים" היא מילה לתיאור חלבנים ורועי צאן, וכך גם, בקטנה, בשר המאכל הפך אצל ידידתי ל"נבלה". היא, שכל חייה הקפידה על כשרות ושלא לאכול נבלות (שכן "נבלה" היא חיה שמתה וכעת מרקיבה בשדה ואסורה באכילה) היא עושה כעת להטוט לשוני והופכת את מזונה מאתמול ל"נבלה" של היום, כדי לשרת את הדימוי הנפשי העצמי שלה, ועל הדרך לעוות את אורח החיים, המזון והכבוד של כל שאר האדם.
המלצה לטבעוני שוחר הדיאלוג: דבר עברית. אל תקרא לי בשמות. אל תקרא לאוכל שלי בשמות. דבר בכבוד. בשורה התחתונה הכלל הוא פשוט מאוד: עשה את בחירותיך שלך, אך כבד את בחירתו של האחר.
תרגישו חופשי לשתף, או להגיב, כי קשה לי לבד.
שבת שלום, ובריאות,
דעאל
26 הערות קוראים:
בהחלט, יצא גם לי לאכול שיט של טבעונים (ואני לא מתכוון לאוכל). יש כאלו שאפשר לשוחח איתם בצורה אינטליגנטית ויש כאלו שינסו לנצר אותך, כולל האינקוויזיציה.
כתבתי על זה פוסט קצרצר ב-http://www.cannibal.co.il/%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%a8/
Well said.
אולי תשקול להיכנס לאח הגדול הבא :)
הי קניבל, ותודה על שחשפת אותי לבלוג שלך עכשיו. קראתי וצחקתי! גדול.
ולאנונימי, אתה לא מאמין כמה פעמים התקשרו מההפקה של האח הגדול. אל חשש, אינמצב לראות אותי שם.
עצוב אבל עבורם לא עבורי; די לשוטט באתרים בין אם בYNET הפופוליסטי או הארץ האלטיסט לכאורה ולקרוא חלק מתגובות הטבעוניים המופיעות בכתבות אוכל. לאלו, אין לי ולא טיפת כבוד. שאט נפש כן. איני יודע מי המציא את הביטוי טבעונאצי ואף שאני סולד מהשימוש במונח נאצי, אותם טבעונים שאתה מזכיר הרוויחו אותו ביושר. בנושא אחר, בדיוק קבלתי את בדיקות הדם שלי, וראה איזה פלא - הן עוד יותר טובות (ערכי בכולסטרול) מאלו של השנה שעברה שהיו מצוינות גם כך, וזאת למרות כמויות החמאה שאני אוכל במשך היום(וכמובן בשר, ביצים, ירקות, אגוזים ולא מעט שומנים)...... שבת שלום איש יקר!
דעאל יקר, אתה מפליא לכתוב (כרגיל). הלוואי וכל האלימות תעבור מן העולם, ולא ישתמשו אנשים באלימות כדי להטיף נגדה. שוב תודה על מילים שמביעות את התחושות שלי אחד לאחד!
שבת שלום (למרות שנאמר לי ע''י טבעונית שאין לי זכות לומר את המילה 'שלום', כאשר על השולחן שלי מתקיימת שואה).
שבת. שלום.
העניין הוא שלא כל הטבעונים כאלה
יש קבוצה מסויימת של טבעונים שהם אלה שעושים את כל הרעש הזה
בעצם מוציאים שם רע לטבעונות וצמחונות או כל מי שבחר בחייו לא לאכול מוצרים כאלה ואחרים מהחי
רוב הטבעונים שאני מכירה הם אנשים שבחרו בדרך הזאת וחוץ מזה לא מעניין אותם להפיץ את משנת הטבעונות, או ללכת להפגנות וכו'
אנשים בוחרים בדרך הזאת מסיבות אישיות שלהם
ולא מנסים לכפות על אף אחד את הדרך הזאת
גדול!!
גדול!!
לצערי גם אני חוטא לפעמים בחט ההטפה. פשוט אני ממש מודעג מבריאתם של חברים שלי ורוצה שיאכלו בריא (לא טבעוני). אקח ללב להשתפר לפעמים הבאות.
הטיעון המוסרי הטבעוני הוא טיעון חזק מאוד.
אם אתה לא מקבל אותו - אז ברור שתתנגד גם לקידומו באמצעות רטוריקה אגרסיבית.
אבל למי שכן מקבל אותו - השאלה עד כמה מוצדק/יעיל לקדם אותו באמצעות רטוריקה כזאת היא לא שאלה פשוטה.
אם אתה מאמין שמה שנעשה לבעלי חיים זו עוולה מוסרית קשה - אז אפשר גם להאמין שצריך למנוע את זה גם באמצעים אגרסיביים יחסית.
השאיפה הבסיסית שאתה מבטא לדיון רציני בדברים ולשיח של הבנה ופתיחות, תוך שמירה על כבוד הזולת, היא טובה ונכונה. דברים מסוימים שאתה אומר בקשר לכך הגיוניים וראויים. אבל אתה מחמיץ, וכנראה מהותית, נקודה מכרעת: טבעונות מוסרית אינה "דת" או "כת", אלא תפיסה המבוססת על תשתית ערכית נכונה ומוצדקת ועל הגיון, ומכאן גוזרת מסקנות מסוימות; והמסקנות האלה נכונות ותקפות מעצם האלמנטים היסודיים האלה שהזכרתי, וזאת גם ביחס למי שלא מבין אותן או "לא מתחשק לו" לקבלן.
הטיעון הטבעוני-מוסרי אומר, באופן מאוד תמציתי וחלקי, כמובן, שמכיוון שהאדם יכול להתקיים באורח סביר תוך סיפוק צרכיו התזונתיים מבלי לאכול מזונות מן החי, ומכיוון שאכילת מזונות כאלה כרוכה בגרימת סבל לבע"ח, הרי שראוי להימנע מהם, כלומר להיות טבעוני (או לפחות לשאוף ולנסות להתקרב לכך, וכו'). עקרונית וכללית, הטיעון הזה תקף ומסקנתו נכונה.
ישנם, כמובן, אינספור נסיונות התפלפלות, דחיקה, התחמקות, סיוג, הצבעה על חריגות ועוד ועוד ביחס להנחות הטיעון הזה ולמסקנתו. מטבע הנסיבות והמסגרת, אני לא מתכוון להיכנס כאן לכל אלה בדיון מפורט. לכולם ישנן תשובות מוחצות ומשכנעות, ובסופו של דבר, כמו שכבר נאמר, הטיעון המוסרי חזק ומשכנע.
וכיוון שכך, הרי שהטבעונות המוסרית היא בהחלט נעלה מוסרית על פני הימנעות ממנה, וטבעונים הם, אכן, עליונים מוסרית, מן הבחינה האמורה, על פני מי שאינם טבעונים. לא הכי נוח לחשוב (לאנשים מסוימים), אבל נכון וצודק.
אני מקווה שברור לקורא הנבון מה לא נובע מהנאמר כאן. בפרט - לא נובע שהטבעונים הם כלילי שלמות מוסרית ובאופן כללי אנשים מקסימים וטובי לב; שאוכלי הבשר הם אנשים רעים, מושחתים וחסרי חמלה, ובפרט לא ראויים לכבוד אנושי בפני עצמם; שכל טבעוני באשר הוא הינו אדם מוסרי באופן כללי, ובפרט עליון מוסרית על כל אוכל בשר באשר הוא; שהטבעונות פותרת אידיאלית את כל בעיות העולם המוסריות; שצריך להילחם בכל האמצעים האפשריים, כולל אלימות, באכילת בשר ובאוכלי בשר; ועוד ועוד דברים רבים לא נובעים מהנ"ל ולא נטענים כאן.
אבל מה שכן נובע מכך הוא שהעמדה המוסרית הטבעונית אינה עניין של טעם והעדפות אישיות בלבד, ושדיון יצוגי בין טבעוני מוסרי לאוכל בשר אינו עימות בין שתי דעות שוות משקל וערך מוסרי, ואינו צפוי וגם לא אמור להיות ברוח "סבבה, אחי - הכל לגיטימי, כל אחד יעשה כרצונו". גבולות הדיון הזה והאמצעים הלגיטימיים והראויים בו הם נושא נכבד ולא פשוט, אבל צריך לזכור מה עומד בבסיסו.
תודה לאנונימי הטבעוני על שהדגמת לנו יפה מהי עוצמתה של אמונה, מהי תחושת עליונות דתית, וכיצד אלו, בשילוב טיעוני קש לוגיים, מוחקים את הכבוד לשאר האדם.
לצערי הייתי עד למיסיון הטבעוני. שני טיפוסים עטויי שרוואל השתלטו על חדר המורים ולאט לאט טפטפו את האג'נדה לפיה בשר הוא רצח. לאחר שלושה שבועות של עבודה אגרסיבית מצידם, המיסיון כבר הפך לאינקוויזיציה, וקולגות חלשי אופי כבר היו מעירים לך על אכילת סנדוויץ' עם פסטרמה... מסתבר שאותו מורה טבעוני צעיר והסייד-קיק החייכנית שלו עבדו לפי פרוטוקול כתוב של אגודת טבעונים מארה"ב. הם פשוט אילפו את עובדי ההוראה בבית הספר על ידי חיזוקים חיוביים ושליליים. באשר אליי, כשאני מריח כפייה אני מושך בדווקאיות ישראלית לכיוון השני. נטייה זו זיכתה אותי בקיתונות של בוז, ואיכשהו הצורך שלי בחלבונים ו-B12 קושר לאוריינטצייה הפוליטית שלי, לעובדה שהייתי לוחם בצבא ושאר קונוטציות לא קשורות שנאנסו לשרת את המטרה. לצערי איני יכול לאכול ירקות ופירות בכלל (רגישות גבוהה לפרוקטוז), כך שלא ממש הייתה לי בעיה לנפנף מעליי את שתי הקרציות האלו. אנשים החלו להתפכח לאחר כמה חודשים. אחת מבנות השירות, אשר אימצה את האידיאולוגיה בעוצמה שרק בת שירות יכולה לאמץ, התעלפה כתוצאה ממחסור בברזל. כחובש קרבי בדימוס, הייתי הראשון שהגיע להגיש עזרה (האבולוציה גרמה לנו לרוץ מהר יותר, כי אנטילופה רצה מהר יותר ממלפפון...). האינקוויזיטור הטבעוני וידידתו הלכו ללמוד בבן-גוריון. עד ההתעלפות הבאה.
פוסט יפה מאוד דעאל,
בתור קורא של הבלוג במשך שנים ומי שהתנסה בפליאו ועבר לצמחונות
אני יכול להעיד שגם כשהייתי טורף בשר אמיתי, מאוד הערכתי את עמיתיי הטבעונים שמוכנים לוותר על הנאות בשר ועל אנרגיה חיונית לגוף ולשרירים, על מנת לא לפגוע ביצורים אחרים.
עם זאת, הטבעוניים הלוחמניים תמיד הרתיעו אותי וגרמו לי להתרחק מהרעיונות הללו.
רק כשהכרתי מספר אנשים נפלאים שנתנו לי דוגמה אישית יוצאת דופן על מוסריות ודאגה לזולת וראיתי איך רבים מהם חיים באופן מלא מתוך האמת הפנימית שלהם לגבי מה ראוי ומה לא ראוי, ולכן, כמו שהם שואפים להתנהג טוב כלפי בני אדם, כך הם מוותרים גם על בשר כדי לא לפגוע בחיים.
מעולם לא שמעתי הטפה אחת, רק קיבלתי דוגמה אישית של אנשים טובים שחיים מתוך אינטגרטי, וכיוון שאין מה לעשות, והאמת היא שיש הרבה עוולות בתעשייה הזאת, הבנתי שאם אני מאמין ברעיונות מסוימים לגבי איך ראוי להתנהג אני חייב לצאת מאיזור הנוחות ולעשות ויתורים.
ואני עדיין בתהליכים, כי הייתי חזק בפליאו, יקח לי זמן להיות ממש טבעוני, אבל מה שבטוח זה שבזכות הפוסט הזה אקפיד לשים לב לא להחצין/ לשווק/ להתעלות כי זה אכן מגוחך. וברור שנובע מתוך האגו והנטייה של אנשים לראות את עצמם כהכי טובים ונאורים.
ואם כבר מדברים על אגו, אני יכול להתגאות שזכיתי לשמוע הרבה את המשפט: מה באמת????? אתה צמחוני??? ועכשיו אחרי הכתבה הזאת, אני שמח שכך יצא :).
תודה
ממש לא מבין כל הקשר (או יותר נכון, נסיונות מלאכותיים ומאולצים להקשר) בין מוסריותו של אדם לבין התוכן שנמצא בצלחת שלו...הזוי. סתם כך אם כבר מדברים, הרי ידוע למשל שאחד המשטרים שהצטיינו ביחס וחמלה אוהדים כלפי בעלי חיים היה .. רחמנא ליצלן.. המשטר הנאצי!
ובאופן כללי. על מי שמשקיע את כל מרצו בהוקעת/הלקאת/התקפת/הוצאת דיבתו וזלזול בכבודו של האחר, אני פשוט רק - די מרחם. חירותו הבסיסית של האדם קובעת בין היתר שזכותו לאכול כרצונו ומבלי שאף אחד אחר יטחב את אפו ועיניו לצלחתו. כמובן, כל עוד מזונו אינו אדם אחר..
אין להתרגש יתר על המידה מהטבעונים הפנאטיים. מבחינה זו הם כמו ילדים קטנים: חוסר התייחסות לפרובוקציות שלהם תוציא את הרוח ממפרשיהם והם ילכו לחפש פרובוקציות במקומות אחרים
בתיאבון!!
אני ה"אנונימי" שרשם את התגובה מאתמול בשעה 7:27. בהנחה המתבקשת, שהתגובה שלך בערך שעה מאוחר יותר התייחסה לתגובתי זו:
1. בשום מקום לא אמרתי שאני טבעוני, גם כי זה לא רלוונטי לדיון, וגם כי - הפתעה! - אני לא. (מדהים, מה? מסתבר שיש אנשים שמסוגלים לדון בדברים לגופם ולהתייחס עניינית, בלי קשר להשתייכותם האישית למחנות ולאינטרסי אגו אישיים. כמה חבל שהגשרים נשרפים.)
2. לא ברור על איזו "עוצמת אמונה" אתה מדבר. אם הכוונה לעוצמת האמונה ביכולתם של בני אדם להתנהג כמו שציינתי בסוגריים בסעיף 1 לעיל, ובכלל לנהל שיח מושכל, פתוח ומכבד - תודה רבה; לכבוד הוא לי. משום מה אני חושש שהתכוונת אחרת, אבל אולי זו טעות שלי.
3. הסברתי באופן שאמור להיות ברור (אם כי זה מצריך קריאה של הטקסט וגם יכולת שכלית מסוימת) שלא מדובר כלל ב"עליונות דתית", כי אין כאן כלל "דתיות", ובעצם גם לא ב"תחושה", כי מדובר בשיפוטים ערכיים ושכליים ולא בתחושות. אם יש לך טיעונים כנגד ההסבר הזה, אתה יכול להעלות אותם, או אפילו לא, כרצונך. אבל כשמישהו מציג טענות (לא על כל פרטיהן ונימוקיהן, כמובן, מתוקף הנסיבות, אבל ברצינות) ואתה אומר "תודה שהדגמת לנו יפה את ההפך", אין בזה הרבה כוח שכנוע, וזה גם לא מקדם - איך קוראים לזה? - "כל דיאלוג, בכל תחום, בין כל אדם לאדם".
4. כשמוסיפים את המונח "קש" ל"טיעון לוגי", זה אמנם מבטא זלזול והמעטה בערך (זאת, אני מבין, במסגרת הדיאלוג המדובר, והשיח הפתוח והמכבד שאליו אתה שואף, ובכלל גישתך החיובית, שעליה החמאתי לך בתגובה קודמת), אבל לא ממש מערער את תקפותו של טיעון כזה.
5. "מוחקים את הכבוד לשאר האדם"? אתה מתכוון לנימה העניינית והמכבדת שבה כתבתי את תגובתי (אפילו ללא סרקזם וציניות, שדווקא לפעמים, אה, נפלט לי, אבל לא בתגובה ההיא), להדגשות בדברי שראוי שהשיח יהיה פתוח ומכבד, ולכל האמירות המפורשות שלי על כל מה שלא נטען בדברים?
נראה שאת התודות על ההדגמה צריך דווקא להעניק לך: הדגמה מאירת עיניים של האופן בו מתמודדים ברצינות עם טענות ענייניות, קוראים וגם מבינים אותן ועונים באופן אינטליגנטי כמי שיש לו באמת מה לומר, מסיקים מהנאמר מה שנטען בו (ולא מה שלא נטען בו, ואפילו הודגש שלא נטען בו), נצמדים לגופם של דברים מבלי לעוות ולנסות להגחיך אותם בצורה מסלפת, ובעיקר - שומרים על כבוד הזולת, גם כשחולקים עליו או מתפלמסים אתו. איך אמר מישהו פעם? "הלוואי הלוואי הלוואי שיהיה לפחות אדם אחד - אוכל כל או טבעוני - שהדברים הללו יגעו בו ויגיעו אליו וישים משהו מהם על ליבו, כי הדברים נכונים, לטעמי, לכל דיאלוג, בכל תחום, בין כל אדם לאדם." לא הייתי יכול לנסח זאת טוב יותר.
אנונימי, אין בכוונתי להפוך את הפוסט הזה לדיון תיאורטי במושגים של מוסר ולוגיקה. אם תרצה להבין יותר לעומק את העמדה כאן ומדוע העמדה הטבעונית אינה מקובלת עלי - לוגית, מחקרית, בריאותית או מוסרית - אתה מוזמן לקרוא את הנספח "המיתוס הטבעוני" בסוף הספר שלי או בפוסטים כאן תחת התגית "מיתוסים טבעוניים".
מעבר לכך, אני חוזר בדיוק על מה שאמרתי: אתה נוקט עמדה שיפוטית, מתנשאת, מתוך אמונה דתית (דת=מערכת חוקים ומוסר מוחלטת, שהמאמינים לה מחויבים לקיים). אתה מדרג את עצמך ואת אחרים מול סולם מוסר "מוחלט" זה בו האחד נעלה או נמוך מהאחר, וזה בדיוק מה שאני דוחה מכל וכל.
מעבר לכך, כפי שציינתי, אתה נאחז ב"הוכחות" וטיעוני סרק למשל שהאדם ישגשג ויהיה בריא בתפריט טבעוני (למרות שזו בעיקר משאלת לב, לא מציאות היסטורית או מחקרית. אין ולא היתה חברה אנושית טבעונית וילדים טבעוניים מובהלים לבתי חולים השכם והערב מחוסר תזונתי/הורים טפשים. אם התפריט הטבעוני היה מושלם לבני אדם לא היתה ממנו קרוב ל 90% נשירה ועוד ועוד), גם הטיעון כי התפריט הטבעוני מונע הרג בע"ח או סבל אינו חד משמעי כלל (יש יונקים מפותחים לא פחות מפרות שמתים במיליוניהם בשדות התירס והחיטה הנצחיים). וכמובן יש שאלות על קיימות כדוא"ה, ועוד ועוד.
השורה התחתונה היא שאתה בוחר לשפוט ולדרג את אורח החיים שלי, ושל האנושות כולה, על פי סולם מוסר אישי ו"מוחלט" לשיטתך, ועוד יותר, אתה כועס כשאני ואחרים דוחים הן את הסולם שלך והן את החובות ההתנהגותיות הנגזרות ממנו בשתי ידיים (ומעניין שאתה עצמך דוגל במוסר טבעוני אבל לא מקיים אותו). לא, באמת אין כאן דיאלוג. הוא לא אפשרי כאשר זוהי עמדתך הבסיסית.
היי דעאל, אולי שאלה קצת לא קשורה.
באיזה סוג שמנת אתה משתמש?
בכל שמנת שאני מוצא יש חומר משמר כלשהו וזה ממש מתסכל
היי, אני סתם תוהה מה ההבדל בין דיאטת אטקינס לדיאטת פליאו. סליחה על השאלה הלא קשורה, פשוט ראיתי תיאור של שתיהן ולא מצאתי הבדל. אולי תוכל להסביר? תודה מראש.
דיאטת אטניקס שמה דגש על חלבונים והורדת פחמימות, לפי מה שאני יודע.
פליאו הרבה יותר גמישה - עם או בלי מוצרי חלב, עם או בלי פחמימות כמו אורז, עם או בלי מייצבים בשמנת.... וגם דיאטת פליאו לא ממש ממליצה על הורדת פחמימות מוחלטת.
האם אטקינס הוא פליאו: http://www.kadmoni.com/2011/04/blog-post_03.html
למי ידוע כזה דבר? מאיפה הבאת את השטות הזאת? המשטר הנאצי ממש לא קשור. ביום האחרון לחייו, בבונקר בברלין ניסה היטלר כמוסת רעל על כלבתו "האהובה" בלונדי. הנסיון הצליח. הכלבה מתה ביסורים.
רק רציתי להגיד שבדיוק היום שמעתי מחברה טובה את השאלה: "מה? ברצינות? את טבעונית? לא היה לי מושג!"
בשביל הגלוי הנאות מזה באמת התפתחה שיחה על הטבעונות והצגתי לה את האג'נדה הטבעונית שלי. מה לעשות, היא ממש התעקשה לדבר על זה. שורה תחתונה: שלחתי לה את הקישור לטופס ההצטרפות לאתגר 22. היא והמשפחה שלה הולכים להירשם לאתגר הקרוב.
תודה מיכל. 1. לא אני הכנסתי את הנאצים לעניין, אבל אם כבר את מתעקשת, אז היטלר אכן היה צמחוני אדוק, מה שמדגים שאין קשר בין עשיית טוב ומוסר אנושי לבין העדפות תזונתיות על רקע מוסרי 2. לא אמרתי שכל הטבעונים נכנסים לי לצלחת, אלא כתבתי על אלו שאני פוגש לאחרונה ועל האופן בו הם עושים זאת. כמובן שאנשים מוזמנים לבחור את דרכם התזונתית כראות עיניהם וכמיטב שיפוטם וזה טוב ונכון שאנשים מתנסים וחוקרים מה מתאים להם. רק טוב.
הי דעאל, כן אני יודעת - התגובה שלי על הנאצים היה ליובל האן, שבא ביציאה על המשטר הנאצי והחמלה (?) שלו לבעלי חיים. אבל משום מה התגובה שלי שורשרה בסוף כל התגובות, במקום לייד התגובה שלו...
וברור לי למה התכוונת - הצחיק אותי פשוט שכתבת שלא יכול לקרות שמישהו יגיד כגזה דבר לטבעוני, וזה בדיוק קרה לי היום - ברצינות. :-)
הוסף רשומת תגובה