הערב, בהתקדש היום, מליונים מאיתנו ייצאו לחצרות ולאוויר הפתוח וישתתפו בתפילת "כל נדרי", אולי התפילה החשובה ביותר במחזור התפילות שלנו.
התפילה הקצרצרה
הזו (רק משפט אחד!), שונה מאוד משאר התפילות שיש בלוח השנה היהודי, שכן
כל נדרי לא עסקת כלל באלוהים וודאי שאין בה תפילות או בקשות מהיושב במרומים. היא גם
לא עוסקת בעניינים של "בן אדם לחברו". בעיני, לא בטוח שהיא בגדר תפילה. כל
נדרי היא רק משפט של אמירה אישית, פנימית, שאין לה דבר וחצי דבר עם אף אחד אחר חוץ
מעם עצמנו.
כל נדרי היא הצהרה
על החלטה. החלטה שעכשיו, ממש עכשיו, אנו פותחים דף חדש.
אנו מתבוננים בראי
הפנימי ואומרים: לא משנה מה החלטנו, מה עשינו, מה התחייבנו, מה
אמרנו או מה הצבענו – הכל בטל ומבוטל ומעכשיו אקבל החלטות חדשות.
אבל כל נדרי
היא הרבה יותר מדף חדש. היא המפתח לחופש. שכן אנו לא אומרים "ההחלטות הקודמות
שלנו היו טעות", אלא שמעתה אנחנו חופשיים לפעול לפי מה שיראה לנו נכון.
כל נדרי היא הדרך
היהודית להשתחרר ולצאת לחופשי, כי את המגבלות הכי קשות על עצמנו, על חיינו, לא מטיל
אף שוטר ושום חוק ואף הממשלה או וירוס.
כי באמת, אנו
הסוהרים של עצמנו.
כאלה אנחנו. אנו
אומרים משהו ואז נגררים בנתיב החיים אחר האמירות או התפיסות או ההנחות לפיהן
פעלנו תמיד, ולעולם איננו עוצרים לבדוק את עצמנו, להרים מצפן ולנווט מחדש. ואם אנו
מעזים לעשות זאת, אז הסביבה מיד קוצפת ואומרת "אתה, דווקא אתה? איך
אתה מעז". וזה מפחיד. לשנות את הדעה, להתחרט, לומר טעיתי, לומר אולי אפשר
אחרת. לעתים קרובות יש לנו ספק שמנקר, אבל אנו פשוט ממשיכים מכוח האינרציה וההתמדה.
מחוסר הכוח לעצור ולעשות שינוי, גם אם ההמשכיות אינה טובה לנו. גם אם היא אינה אותנטית
עוד. אולי זו תפיסה פוליטית, אולי מקצוע, אולי מערכת יחסים, ואולי רק הרגלים קטנים
ורעים שאימצנו לאורך הדרך, ומעולם לא עצרנו להשתחרר מהם כי מחיר החופש היה מפחיד
מדי.
המשפט המקופל בכל
נדרי אומר בדיוק את זה: עצרתי ומעתה אני חופשי לקבל החלטות
חדשות. העבר לא יכתיב לי עוד את החלטות העתיד. ואומרים זאת בקול רם מול הציבור כי
המשפט הזה אומר עוד משהו לסביבה: נא לא לכעוס עלי.
את החלק השני
למדתי מסבתא שלי זכרה לברכה. בכל פעם כשהייתי מגיע לבקר היא היתה מציעה מיץ ועוגיות
ריבה. בדרך כלל סירבתי אבל היא רק חייכה ואמרה: "זה בסדר. ליהודי מותר
להתחרט".
השנה, כחברה, אנו מגיעים ליום כיפור טעונים וכועסים ומפולגים ומסוכסכים וקצת מפוחדים. מהבריאות, מהכלכלה, מהחברה. אבל החכמה היהודית העתיקה המקופלת במשפט הקטן הזה יכולה אולי לתת לנו קצת מרחב. קצת חופש. כי לא משנה מה היה בעבר. אנו חופשיים מהיום לקבל החלטות חדשות, טובות יותר, מתאימות לנו יותר.
יש לנו את החופש לבחור.
שתהיה לנו שנה
טובה וגמר חתימה טובה.
3 הערות קוראים:
גמר חתימה טובה :)
יפה מאוד
תודה
הוסף רשומת תגובה