אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

האם גם אנו עלולים להעלם תחת אפר געשי? רשמים מפומפיי

בשנת 1960 סבא שלי נסע לראות את המשחקים האולימפיים ברומא.
הוא היה מורה אבל אהב ספורט והחליט להשתגע, לקח ספינה ווירד ממנה ברומא אחרי שבוע ימים, ירוק כולו. באותה הזדמנות הוא כבר טייל לו באיטליה וקפץ לראות את פומפיי, העיר הרומית שנחרבה ב 79 לספירה.
בשנת 60 התרחשה הרבה לפני שנולדתי, אבל בתור ילד שגדל בשנות השבעים והשמונים אני זוכר היטב את הרושם העצום שהותירו עלי הגלויות שהביא עמו סבי מפומפיי. ילדים ואנשים שנותרו מאובנים תחת האפר הוולקני והתגלו מחדש לאחר 2000 שנה.
אתמול ביקרתי אני בפומפיי.
והיא סיפרה לי סיפור עצוב ומלמד.
וכן, הגופות עדיין שם.

זה לא שחזור, זה הדבר האמיתי
למי שפספס איכשהו נספר שפומפיי היתה עיר רומית ששכנה למרגלות הווזוב, הר הגעש הסמוך לנאפולי של ימינו, ויום אחד בהיר, ב24 לאוגוסט 79, שזה 1892 שנים לפני שנולדתי אני, התפרץ הווזוב  קבר תחתיו את פומפיי ב 20 מטרים של אפר וולקני. אותה ואת כל אנשיה. אנשים, נשים וטף ביום קיץ אחד נעלמו ונותרו לכודים תחת האפר עד שנמצאו במקרה על ידי איכר תועה בשנת 1748.
פומפיי אפשרה לנו הזדמנות נדירה לראות את העיר הרומית בדיוק מוחלט. זה לא עיר שהתפוררה והארכיאולוגים צריכים לשחזר ולנחש. זוהי עיר חיה ותוססת שפשוט שומרה בפורמלין של הרי הגעש - האפר הוולקני. הבתים נותרו שלמים, וכך גם ציורי הקיר, הריהוט, כלי האוכל, המרחצאות וגם האנשים. פומפיי אינה עיר קטנה או אתר חפירות נחמד. זוהי עיר של ממש, מורכבת, מרשימה, בנויה, עם מעברי חצייה, מדרכות, טיח מחוץ ומבפנים של כל בניין. עיר עם מקדשים, מרחצאות, חנויות, בתי חרושת, בתי מגורים ובתי עירייה וממשל.
התחושה היא של מסע במנהרת הזמן. אין זה דומה לאתרים מרשימים אחרים שאנו מכירים מהתקופה הרומית כמו מצדה, הרודיון, ציפורי או קיסריה. בפומפיי אתה רואה את הזמן שנעצר ואת החיים האמיתיים שהיו פה ונעלמו באחת, וזה מילא אותי מחשבות.
אנחנו והם אותם אנשים בדיוק. עברו אלפיים שנה, אבל קל לראות את מוכרי הדגים, יצרניי היין, ואנשי האנדימיסטרציה של אז מזכירים אותנו מאוד. אותה עיר, רק הטכנולוגיה השתנתה. היה להם "זהירות כלב נושך" בכניסה לבית, היתה להם חמאם ומרחצאות והם בחרו היטב את הפאנלים ואת הקישוטים. היינו יכולים לחיות שם, בקלות.
פומפיי היתה שיא הקידמה. זה לא עזר לה. מדובר בעיר משוכללת ויפהפיה אפילו במונחים שלנו. עם מערכת ניקוז, מעברי חציה של ממש, מדרכות, אומנות נפלאה ומערכות חימום. אבל החיים היו שבריריים מאוד. מפסגת הטכנולוגיה הם הצליחו להעלם באחת. במאבק בין האדם לטבע, הטבע מנצח בלי כל מאמץ. אסונות כמו רעידות אדמה, צונאמי והרי געש מלווים את האנושות מאז ומעולם ובתדירות משלהם הם באים והולכים.

שטיח כניסה - זהירות כלב נושך



אז מה כל זה אומר?

להכיר את ההיסטוריה - אנו חלק מרצף אנושי עצום. חלק מתרבות שנוצרה ונעלמה, שנשארה וחזרה. אנו יכולים ללמוד הרבה מהעבר שלנו. שיעורים בצניעות ושיעורים בגאווה, שיעורים בהצלחה ושיעורים על כשלון. פומפיי מלמדת לא מעט על כל הנושאים הללו. נרצה או לא נרצה, ההיסטוריה שלנו קשורה, כי תמיד היינו גלובליים. למי ששכח נזכיר כי הרומאים החריבו את בית המקדש בשנת 70 לספירה ותשע שנים אחר כך נחרבו פומפי והרלקיון. מפעלים אנושיים עצומים ומונמנטליים פשוט נמחקו והתאדו. ההיסטוריה היא חלק מאיתנו.
לחיות את החיים -האדם ימיו כצל עובר וכרוח נושבת וכחלום יעוף. קיבלנו חיים, אז בואו ננצל אותם. איננו יודעים מה ילד יום, ואין לנו תעודות ביטוח מול המציאות, אבל כל זמן שאנו חיים כאן, כדאי לעשות זאת במלוא העוצמה ובמלוא החיות. אולי מחר אחמיניג'אד או ג'ונג-איל ילחצו על הכפתור ו 1892 שנים מאוחר יותר מישהו אחר יחפור את האיזור שלנו ויגיד בשריקה: "ממש תרבות מפותחת היתה כאן". בינתיים נותר לנו רק לחיות, וטוב.

נותר לנו רק לחייך


בפומפיי ראיתי אנשים שנותרו לכודים תחת האפר והתאבנו, מגינים על ראשם, על ילדם או מסתתרים יחד עם הכלב.
פומפיי רצתה להיות מפוארת כמו רומא, אבל נותרה עלומה ומוחמצת.

פומפיי היא שיעור על גאווה ועל גודלו האמיתי של האדם מול הטבע והזמן שממשיך לזרום תמיד.
פומפיי היא שיעור היסטוריה שאין כדוגמתו, והוא רלוונטי לחיים שלנו היום.


שבת שלום 

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 11 comments

11 הערות קוראים:

עד כמה שאני יודע, התמונה של הפסל-גופה זה כן שחזור, האפר והלבה כיסו את הגופים החיים, אח"כ הם נרקבו ונשארו חללים בתוך האפר, לתוכם יצקו גבס כדי להכין את הפסל-גופה.

לא מזמן שמעתי את זה באיזהושהי הרצאה, לא זוכר בדיוק.

זה הדבר האמיתי לגמרי. צילמתי גם תמונות של גופות שה"ציפוי" החל להתפרק ורואים את הגולגולת או את עצמות היד. חסכתי לכם.

קראתי פעם שהיוונים (אולי הרומאים, תמיד מתבלבל בזה) היו מאוד קרובים לעבור מהפיכה תעשייתית (כן, תעשייתית). ולמעשה הם היו ממש צעד אחד משם לפני שהאימפריה התפרקה. ומאז לקח אלפי שנים עד שידע שלהם היה ברור חזר ונלמד מחדש ("התגלה") והפך לאט למדע וטכנולוגיה מודרניים

דעאל שלום רב!
ראשית, סליחה שהשאלה שלי בכלל לא קשורה לפוסט הזה. הסיבה שכתבתי אותה כאן היא בגלל שהפוסט הזה הוא האחרון וכאן הייתי בטוחה שתראה את השאלות שלי והן לא תלכנה לאיבוד בפוסטים מוקדמים יותר שבטוח מתאימים לשאלות שלי יותר מהפוסט על פומפי (שהיה מעניין מאד!).
ובכן בגילי המופלג, 55, אני בדרך לעשות את השינוי התזונתי והספורטיבי והקריאה על תזונה פליאוליטית וקרוספיט משכנעים. אני חייבת לשתף אותך שעד לפני כחמש שנים הייתי על תזונה מומלצת כפי שכולנו מכירים אותה: כלומר פירמידת המזון שרובה פחמימות. הספורט שעסקתי בו היה: ריצה, שחייה, חדר כושר וכאלה. האמת שנראיתי והרגשתי נהדר. אבל כנראה שהגעתי לגיל שמשהו במטבוליזם השתנה וזה יותר לא עובד עלי. כלומר: צמיג מעצבן התיישב לו סביב מותניי שהיו חטובות להפליא עד כה, וגם האנרגיות לא משהו. לפני שאני פוטרת את עצמי במשפט הלוזרי: זה הגיל ואין מה לעשות! אני יותר ממוכנה לעשות נסיון ולבדוק איך יעבדו עלי הפליאו והקורספיט. השאלה שלי האם מיעוט הפחמימות לא ירוקן אותי מאנרגיה זמינה לספורט? אם אני יוצאת לטראק של יום שלם, האם ארוחות הכוללות חלבונים בלבד יספיקו? האם לשלב פחמימות בריאות לפחות בהתחלה? נאמר, תפוחי אדמה בטטות? מה לגבי תמרים ואגוזים לפני פעילות ספורטיבית ממושכת? שאלה נוספת היא השפעתם המיטיבה של הפחמימות על השינה. אני מוצאת שכאשר אני על תזונת חלבונים במשך היום כולו הגוף שלי בסטרס וקשה לי להרדם בלילה. עצה? האם לדעתך, יש לי תקווה לחזור למראה ולכושר של לפני חמש שנים? (זה לא שעכשיו אני נראית רע, אבל הכל בהשוואה כמובן). תודה מראש!

ושאלה חשובה נוספת:
אני מגלה שהאנרגיה בפליאו למעשה באה מהשומנים. חמאה, בשר שמן, שמן קוקוס וכו'. וואי זה ממש מפחיד: האם לא אשמין מזה?צריך לצנזר בכמויות?

שלום אנונימית ותודה על השאלה. אני שמח לשמוע שאת עם מוטיבציה לבדוק ולהתנסות בעצמך ולא לתת לחיים רק לזרום במסלול המוכר ו"הבטוח"! לשאלתך אומר שאני לא מעודד כאן ארוחות עם חלבונים בלבד. דרושות גם פחמימות, מה גם שנשמע מתיאורך שאת עושה גם פעילות אירובית ממושכת ועבורה ודאי שנכון להוסיף פחמימות. העניין שלנו כאן הוא בסוג הפחמימות (ללא דגנים וסוכרים) ולא רק בכמותן (שמשתנה מאדם לאדם לפי צרכיו ואימוניו).
עם האוכל הנכון והאימונים האחרים, יש תקווה רבה שתחזרי לכושר ולגזרה של לפני שלושים שנה, לא לגזרה מלפני חמש שנים. פשוט תקראי כאן עוד על מה ואיך, תנסי, תתנסי, ותספרי איך הולך!!
בהצלחה.

איזה יופי! תודה על התגובה המהירה. תפסה אותי בדיוק באמצע הקריאה על אברי גלעד. תענוג לקרוא אותך, ללא קשר לדעות או כאלה. הכתיבה שלך פשוט מרתקת.
כמובן שאקרא ואנסה להשכיל ואני יודעת שזה מתבקש. רק אם תואיל להרגיע אותי עוד לפני שאני עושה דוקטורט בנושא, שאלה לילדי כיתה א': האם לא משמינים מכל השומן בתזונה הזו?!?

שלום כיתה א': לא. שומן אינו משמין.

לא רוצה להעיב על השמחה אך אסייג ואומר כי אני כן עליתי במשקל מצריכה לא מבוקרת של שומן,למרות שהלכתי בצורה מוקפדת לפי כללי הפליאו־הורדתי לגמרי מוצרים מעובדים סוכר ודגנים.מעט פחמימות בצורת ירקות שורשיים,פירות וכו׳.ועדיין עליתי כשש קילו. רק כשהתחלתי להקפיד על כמות קלוריות ירדתי חזרה.זה לא עובד לכולם.לי אישית לא נעימה תחושת המלאות יתר אחרי ארוחה מאוד שומנית.היום התזונה שלי במסגרת הזון והיא אידאלית בעיניי.הגוף הכי חטוב שהיה לי.

פליאו זה לא פיתרון קסם להרזייה. זו תזונה יותר בריאה, נקודה.
רבים חווים גם ירידה במשקל אבל זה לא אוטומטי.

תאכלו יותר מדי, תשמינו, ככה זה בדרך כלל. השומן לכשעצמו הוא לא "יותר משמין", אבל כמו עם כל דבר, גם איתו עלולים להגזים.

לאיש שנולד וגדל בחברה לא-מערבית עם תזונה נאותה, שומן לא ישמין בכל התזונה הפליאוליתית.
אבל אנחנו משחר ילדותנו הורגלנו לתזונה עם די הרבה פחמימות, וכמות האינסולין בגופנו גבוהה.
לכן צריך קצת להיזהר עם השומן.

פרסום תגובה