כאילו לא די לנו עם עונת הבחירות המעלה תוגה בלב כל איש, כאילו לא נמאס לנו מדעא"ש ומהחדשות המעיקות על פתחנו, הנה בא גם סרטון טיסת השוקולד כדי להזכיר לנו איפה אנו חיים ולקבל עוד חיזוק לתחושת הנאחס הכללית.
אז לכבוד חודש אדר (משנכנס אדר, מרבים בשמחה, כך אמרו) חשבתי שכדאי להזכיר לעצמי שכדאי מאוד להיות יותר שמח. והנה חמשה דרכים יעילות לשיפור מצב הרוח:
1. צאו לשחק
יש לי ידיד בן שישים שכבר ארבעים שנה ברציפות הוא משחק כדורגל שלוש פעמים בשבוע. ברביעי, בשישי ובשבת. הוא לא מחמיץ את המשחק עם החברים בעבור שום הון שבעולם, וחדשות לבקרים אני פוגש אותו והוא חבול, ומרפקיו מדממים אחרי עוד מפגש אלים עם האספלט. אבל כשאני שואל אותו: "קובי, שוב התכסחת על הדשא" הוא מספר בחיוך ענק על השינויים בהרכב ועל העובדה שהוא מרוצה שהם ניצחו למרות שהפועל שוב הפסידה. הוא נהנה מכל רגע ולא מתכוון להפסיק.
משחר האדם, שיחקנו. קופי גורילות, גורי אריות, וגם בני אדם קטנים - כולם משחקים גם אם לא למדו מעולם לעשות זאת. בבסיסו, המשחק הוא התנסות בסביבה בטוחה לרכישת מיומנויות פיסיות ואינטלקטואליות. אתה לומד לחדד את קשר יד-עין במשחקי כדור, את תהליכי החשיבה במשחקי קופסה, את האינטראקציה החברתית (בכל משחק כמעט), כמו גם את יצר התחרות, הנצחון, הדיאלוג והיכולת להפסיד (לא שזה קרה לי פעם).
מה שמעניין במשחקים הוא שעולם המשחק וחוקיו הופך לעולם כולו בעת המשחק. מה שמחוץ למגרש, לא קיים. היישות שלנו והקשב שלנו מתרכזים רק במטרה, בשחקנים, בחוקים, בנצחון. ההדחקה של עולם המציאות לטובת עולם הדמיון המשחקי הוא נכס אמיתי. לא סתם ילדים נהנים לבנות בקוביות, לעצב ארמונות בחול או לשחק בקאובואים. המשחק הופך למציאות חדשה, זוהרת יותר, מרגשת יותר, מסעירה יותר. והמציאות האמיתית, הלוחצת והדואגת והמוגבלת, נותרת מאחור. המשחק לכן אינו רק דרך להעביר את הזמן או לשפר את המיומנות שלכם בכדור נוצה, אלא דרך להפוך יום קשה ליום שמח, להפוך לחץ לרוגע, להפוך חוסר זמן לעודף זמן.
משחקים הם גם הזדמנות מצוינת לפעול ולזוז, ובכך להרוויח עוד תגמול לתחושה החיובית. אם אתם משחקים משחק פיסי - קבוצתי או אישי, יש היי גדול באנרגיה המתפרצת, בהזעה, בפעילות, באנדורפינים המשתחררים. אתם גם משפרים את הכושר הגופני, את הקורדינאציה, את הריכוז והסבולת, וגם נהנים כל הדרך אל הגול.
בקיצור, צאו לשחק, כי (עכשיו) נעים שם בחוץ.
2. תתכנסו עם המשפחה
משפחה יכולה להיות מקור לנחת ולשמחה, אבל גם מקור לא אכזב למתח ולחץ. סופרים רבים עשו מהאפשרות האחרונה קריירה. אני בוחר באפשרות הראשונה.
לשחק עם הילדים. לשבת יחד סביב ארוחת ערב רגילה. לטייל ביחד. לשמוע את הילד מנגן ולצקצק מרוב נחת. יש הרבה אפשרויות בהן המשפחה הגרעינית, וגם המשפחה המורחבת, עשויות להיות מקור לכח ולשמחה. החכמה היא לא להתעורר יום אחד, נגיד בעוד ארבעים שנה, ולגלות שלא עשינו את זה מספיק.
אמרה נדושה ביותר היא שאיש עוד לא התחרט על ערש דווי על כך שלא היה די זמן במשרד. אבל אנשים רבים התחרטו על כך שהחמיצו את ילדיהם מתבגרים.
בסופו של יום, מדובר בסדרי עדיפויות, ואם תשימו את השמחה והאושר שלכם במקום גבוה בסולם, תגלו שפתאום דברים רבים מחייכים אליכם בחזרה. שווה לנסות.
3. פתחו תחביב
לפני שלוש שנים החליט גיסי לבנות במו ידיו גיטרה חשמלית. הוא תמיד אהב לנגן אבל ג'וק הבנייה נכנס והוא התחיל לנגר וללמוד כיצד ואיך בונים את גיטרת חלומותיו. הוא אדם עסוק, עו"ד, עם שישה ילדים (!), אבל מרגע שנחה עליו הרוח, הוא התמלא אנרגיה חדשה. הוא משוטט במחסני עצים כדי למצוא את החתיכה המושלמת לגוף או לצוואר. הוא מבלה שעות בעיצוב ובתכנון ובניסור ובהקצעה ובשיוף ובצביעה ובכיוון של הגיטרות שיוצאות תחת ידיו. הוא עדיין עובד במשרה מלאה אבל התחביב שלו ממלא את ימיו אושר ואת לילותיו בנסורת.
אבל ביננו, לא כל אחד צריך תחביב כה מורכב. כי אצלי למשל, המקסימום שאני יכול להגיע ביצירת כלי נגינה זה תוף מרים, וגם זה רק אם מישהו יסדר את המצילות מראש. אבל יש לי לא מעט תחביבים אחרים, ואני ממליץ גם לכם לטפח כמה. זה יכול להיות גם תחביב קטן וטוב. אישתי למשל למדה לסרוג לפני שנתיים שלוש ומאז סריגת צעיפים הפכה למשהו שממלא אותה נחת. זה יכול להיות נגינה, או צילום, או עריכה, או כל דבר אחר שקשורה בו יצירה ויצירתיות. כן, גם ספורט זה תחביב, אבל אם אתם צופים בספורט בטלוויזיה זה אינו מחליף תחביב אמיתי המקדם אתכם, הדורש מכם יכולת ואילתור ומחשבה ובעיקר- יצירתיות.
כמו המשחק גם התחביב יעניק לכם חופש ומפלט מהיומיום אל המחוזות הפרטיים שלכם. אל המקום בו אתם קובעים את הקצב ואת הזמן ואת ההתקדמות. אני מאמין כי תחביב עושה אותנו אנשים טובים יותר.
4. צאו לחופשה
אתמול היתה לי ישיבת עבודה עם מנהל IT בכיר באחד מארגוני התכנה הגדולים בארץ. הוא בחור שמח ולבבי אבל הוא השתעל ונראה עייף במיוחד. מה קרה, שאלתי. שמע, הוא אמר, אין לי רגע. אני יודע שאני צריך לצאת לחופש אבל אני לא מסוגל. אני לוקח את העבודה הביתה, ועובד מסביב לשעון ועד שסוף סוף אמרתי לעצמי שבעשירי אני אקח לי יום חופשה וכבר סימנתי את זה ביומן, אז אחרי שעתיים התקשרה אלי המזכירה של המנכ"ל ואמרה לי שיש פגישות חשובות באותו יום. אז ביטלתי את החופש. נו, מילא.
זה סיפור קטן. אחד ממיליונים אחרים. אני לא מדבר על חופשה זוהרת ומנצנצת אלא על חופשה קטנה. כזו שמגיעה לכם מבחינת ימי החופשה הרגילים. עבודה בעומס קבוע וגבוה אינה טובה לנפש, לא לבריאות וודאי וודאי שאינה מועילה למצב הרוח.
אם הנשיא אובמה יוצא לחופש, אמרתי לו, אני מניח שגם אתה יכול.
לא יודע אם זה שכנע מישהו אבל אותי כבר מזמן לא צריך להתאמץ כדי לשכנע לצאת לחופשה. כן, אני עצמאי וכל זה אבל נולדנו יצורים חופשיים. העבודה וההרגל השכיחו מאיתנו את העובדה הזו. ורק כשאנחנו חופשיים אנחנו יכולים להיות מאושרים באמת. תחשבו גם חיות לעומת טבע. צאו לטבע.
5. תאכלו שוקולד (אבל לא בטיסות)
אחרי מופע האימים של האחיות מציון בטיסת ישראייר, אי אפשר היה שלא להרהר אם הגורם היה האלכוהול או שמא דווקא השוקולד...
כי שוקולד איכותי, מריר כהלכה, יעשה נפלאות לא רק למצב הרוח שלכם, אלא גם לבריאות הלבבית, לאנרגיה ולבלוטות הטעם. כשאנחנו אומרים "שוקולד מריר" מתכוונים לאופציות שהן 80% מוצקי קקאו ויותר. הוא כולל אנטי-אוקסידנטים חזקים והשומן של הקקאו הוא טוב במיוחד (בעיקר שומן חד-בלתי רווי, בדומה לשמן אבוקדו).
יש אנשים רבים שנשבעים ביקר להם שרק שוקולד עושה להם טוב, אבל הרבה פעמים מדובר באנשים שמתבלבים בין שוקולד אמיתי מקקאו לבין מקלות הסוכר הצבעוניים שבטעות קוראים להם גם שוקולד, שמוכרים אותם במטוסים ושאנשים נטרפים על דעתם בגללם.
כך או אחרת,
חודש אדר שמח
ותהיו לי שמחים ובריאים
דעאל
אז לכבוד חודש אדר (משנכנס אדר, מרבים בשמחה, כך אמרו) חשבתי שכדאי להזכיר לעצמי שכדאי מאוד להיות יותר שמח. והנה חמשה דרכים יעילות לשיפור מצב הרוח:
1. צאו לשחק
יש לי ידיד בן שישים שכבר ארבעים שנה ברציפות הוא משחק כדורגל שלוש פעמים בשבוע. ברביעי, בשישי ובשבת. הוא לא מחמיץ את המשחק עם החברים בעבור שום הון שבעולם, וחדשות לבקרים אני פוגש אותו והוא חבול, ומרפקיו מדממים אחרי עוד מפגש אלים עם האספלט. אבל כשאני שואל אותו: "קובי, שוב התכסחת על הדשא" הוא מספר בחיוך ענק על השינויים בהרכב ועל העובדה שהוא מרוצה שהם ניצחו למרות שהפועל שוב הפסידה. הוא נהנה מכל רגע ולא מתכוון להפסיק.
משחר האדם, שיחקנו. קופי גורילות, גורי אריות, וגם בני אדם קטנים - כולם משחקים גם אם לא למדו מעולם לעשות זאת. בבסיסו, המשחק הוא התנסות בסביבה בטוחה לרכישת מיומנויות פיסיות ואינטלקטואליות. אתה לומד לחדד את קשר יד-עין במשחקי כדור, את תהליכי החשיבה במשחקי קופסה, את האינטראקציה החברתית (בכל משחק כמעט), כמו גם את יצר התחרות, הנצחון, הדיאלוג והיכולת להפסיד (לא שזה קרה לי פעם).
מה שמעניין במשחקים הוא שעולם המשחק וחוקיו הופך לעולם כולו בעת המשחק. מה שמחוץ למגרש, לא קיים. היישות שלנו והקשב שלנו מתרכזים רק במטרה, בשחקנים, בחוקים, בנצחון. ההדחקה של עולם המציאות לטובת עולם הדמיון המשחקי הוא נכס אמיתי. לא סתם ילדים נהנים לבנות בקוביות, לעצב ארמונות בחול או לשחק בקאובואים. המשחק הופך למציאות חדשה, זוהרת יותר, מרגשת יותר, מסעירה יותר. והמציאות האמיתית, הלוחצת והדואגת והמוגבלת, נותרת מאחור. המשחק לכן אינו רק דרך להעביר את הזמן או לשפר את המיומנות שלכם בכדור נוצה, אלא דרך להפוך יום קשה ליום שמח, להפוך לחץ לרוגע, להפוך חוסר זמן לעודף זמן.
משחקים הם גם הזדמנות מצוינת לפעול ולזוז, ובכך להרוויח עוד תגמול לתחושה החיובית. אם אתם משחקים משחק פיסי - קבוצתי או אישי, יש היי גדול באנרגיה המתפרצת, בהזעה, בפעילות, באנדורפינים המשתחררים. אתם גם משפרים את הכושר הגופני, את הקורדינאציה, את הריכוז והסבולת, וגם נהנים כל הדרך אל הגול.
בקיצור, צאו לשחק, כי (עכשיו) נעים שם בחוץ.
 |
| וגם סתם לשחק בחלוקי נחל יכול להיות נפלא |
2. תתכנסו עם המשפחה
משפחה יכולה להיות מקור לנחת ולשמחה, אבל גם מקור לא אכזב למתח ולחץ. סופרים רבים עשו מהאפשרות האחרונה קריירה. אני בוחר באפשרות הראשונה.
לשחק עם הילדים. לשבת יחד סביב ארוחת ערב רגילה. לטייל ביחד. לשמוע את הילד מנגן ולצקצק מרוב נחת. יש הרבה אפשרויות בהן המשפחה הגרעינית, וגם המשפחה המורחבת, עשויות להיות מקור לכח ולשמחה. החכמה היא לא להתעורר יום אחד, נגיד בעוד ארבעים שנה, ולגלות שלא עשינו את זה מספיק.
אמרה נדושה ביותר היא שאיש עוד לא התחרט על ערש דווי על כך שלא היה די זמן במשרד. אבל אנשים רבים התחרטו על כך שהחמיצו את ילדיהם מתבגרים.
בסופו של יום, מדובר בסדרי עדיפויות, ואם תשימו את השמחה והאושר שלכם במקום גבוה בסולם, תגלו שפתאום דברים רבים מחייכים אליכם בחזרה. שווה לנסות.
3. פתחו תחביב
לפני שלוש שנים החליט גיסי לבנות במו ידיו גיטרה חשמלית. הוא תמיד אהב לנגן אבל ג'וק הבנייה נכנס והוא התחיל לנגר וללמוד כיצד ואיך בונים את גיטרת חלומותיו. הוא אדם עסוק, עו"ד, עם שישה ילדים (!), אבל מרגע שנחה עליו הרוח, הוא התמלא אנרגיה חדשה. הוא משוטט במחסני עצים כדי למצוא את החתיכה המושלמת לגוף או לצוואר. הוא מבלה שעות בעיצוב ובתכנון ובניסור ובהקצעה ובשיוף ובצביעה ובכיוון של הגיטרות שיוצאות תחת ידיו. הוא עדיין עובד במשרה מלאה אבל התחביב שלו ממלא את ימיו אושר ואת לילותיו בנסורת.
אבל ביננו, לא כל אחד צריך תחביב כה מורכב. כי אצלי למשל, המקסימום שאני יכול להגיע ביצירת כלי נגינה זה תוף מרים, וגם זה רק אם מישהו יסדר את המצילות מראש. אבל יש לי לא מעט תחביבים אחרים, ואני ממליץ גם לכם לטפח כמה. זה יכול להיות גם תחביב קטן וטוב. אישתי למשל למדה לסרוג לפני שנתיים שלוש ומאז סריגת צעיפים הפכה למשהו שממלא אותה נחת. זה יכול להיות נגינה, או צילום, או עריכה, או כל דבר אחר שקשורה בו יצירה ויצירתיות. כן, גם ספורט זה תחביב, אבל אם אתם צופים בספורט בטלוויזיה זה אינו מחליף תחביב אמיתי המקדם אתכם, הדורש מכם יכולת ואילתור ומחשבה ובעיקר- יצירתיות.
כמו המשחק גם התחביב יעניק לכם חופש ומפלט מהיומיום אל המחוזות הפרטיים שלכם. אל המקום בו אתם קובעים את הקצב ואת הזמן ואת ההתקדמות. אני מאמין כי תחביב עושה אותנו אנשים טובים יותר.
לייזר לויד, בלוזיסט חרדי, בוחן לראשונה את הגיטרה של גיסי, ומתעלף מעונג
4. צאו לחופשה
אתמול היתה לי ישיבת עבודה עם מנהל IT בכיר באחד מארגוני התכנה הגדולים בארץ. הוא בחור שמח ולבבי אבל הוא השתעל ונראה עייף במיוחד. מה קרה, שאלתי. שמע, הוא אמר, אין לי רגע. אני יודע שאני צריך לצאת לחופש אבל אני לא מסוגל. אני לוקח את העבודה הביתה, ועובד מסביב לשעון ועד שסוף סוף אמרתי לעצמי שבעשירי אני אקח לי יום חופשה וכבר סימנתי את זה ביומן, אז אחרי שעתיים התקשרה אלי המזכירה של המנכ"ל ואמרה לי שיש פגישות חשובות באותו יום. אז ביטלתי את החופש. נו, מילא.
זה סיפור קטן. אחד ממיליונים אחרים. אני לא מדבר על חופשה זוהרת ומנצנצת אלא על חופשה קטנה. כזו שמגיעה לכם מבחינת ימי החופשה הרגילים. עבודה בעומס קבוע וגבוה אינה טובה לנפש, לא לבריאות וודאי וודאי שאינה מועילה למצב הרוח.
אם הנשיא אובמה יוצא לחופש, אמרתי לו, אני מניח שגם אתה יכול.
לא יודע אם זה שכנע מישהו אבל אותי כבר מזמן לא צריך להתאמץ כדי לשכנע לצאת לחופשה. כן, אני עצמאי וכל זה אבל נולדנו יצורים חופשיים. העבודה וההרגל השכיחו מאיתנו את העובדה הזו. ורק כשאנחנו חופשיים אנחנו יכולים להיות מאושרים באמת. תחשבו גם חיות לעומת טבע. צאו לטבע.
5. תאכלו שוקולד (אבל לא בטיסות)
אחרי מופע האימים של האחיות מציון בטיסת ישראייר, אי אפשר היה שלא להרהר אם הגורם היה האלכוהול או שמא דווקא השוקולד...
כי שוקולד איכותי, מריר כהלכה, יעשה נפלאות לא רק למצב הרוח שלכם, אלא גם לבריאות הלבבית, לאנרגיה ולבלוטות הטעם. כשאנחנו אומרים "שוקולד מריר" מתכוונים לאופציות שהן 80% מוצקי קקאו ויותר. הוא כולל אנטי-אוקסידנטים חזקים והשומן של הקקאו הוא טוב במיוחד (בעיקר שומן חד-בלתי רווי, בדומה לשמן אבוקדו).
יש אנשים רבים שנשבעים ביקר להם שרק שוקולד עושה להם טוב, אבל הרבה פעמים מדובר באנשים שמתבלבים בין שוקולד אמיתי מקקאו לבין מקלות הסוכר הצבעוניים שבטעות קוראים להם גם שוקולד, שמוכרים אותם במטוסים ושאנשים נטרפים על דעתם בגללם.
כך או אחרת,
חודש אדר שמח
ותהיו לי שמחים ובריאים
דעאל
6 הערות קוראים:
היי דעאל, מתי החלק השני של נטלי (?) על המיטוכונדריה?
חוץ מזה, ששוקולד טוב נגד נשיקות דמנטורים, וכדאי תמיד להיות מוכנים, כי לעתים נדמה שהם ממש פה לידינו.
אני אגב, מוסיפה שבבי קקאו גולמי (ופירות גוג'י) לגביע שמנת, ומתענגת על זה מאד. אפשר גם מאד בקלות להכין שוקולד "פתוח" בבית ממוצקי קקאו (חמאת קקאו ועיסת קקאו, ולהמתיק במעט סילאן/דבש ולשלב פירות ואגוזים). מאד מאד מפנק :-)
אפשר בבקשה המלצה לשוקולד המשובח ביותר לדעתך?
כלומר השם של השוקולד והחברה שמיצרת אותו ואיפה ניתן להשיג?
פורים שמח לדעאל ולכולם!!
זה אני, האנונימי מהמודעה הקודמת.
רק רציתי להתנצל על השאלה הקשה (וגם האווילית), שכתבתי לפני כמה ימים.
אנא דעאל, אל תטרח להשיב,
אני פשוט אחפש בעצמי את השוקולד.
ביי!! ושבת שלום
השוקולד הישראלי הטוב ביותר לדעתי הוא "ספלנדיד" 85% של עלית. זמין בכל הרשתות הגדולות, ומחירו נע בן 10-12 ש"ח.
השוקולד המיובא הטוב ביותר לדעתי הוא Cote D'Or 86% תוצרת בלגיה. די קשה למצוא אותו כי האספקה לא סדירה. מחירו בד"כ 12-17 ש"ח
ישנם גם שוקולדים אחרים כדוגמת לינדט ו פריי 85%, אולם טעמם מאוד מריר כי היצרנים "מרמים" ומשתמשים באבקת קקאו (זולה) כתחליף למוצקי קקאו יקרים. גם אלו לא תמיד זמנים. המחיר שלהם משתנה לפי המבצעים.
בחנויות מתמחות בממתקים ישנם גם שוקולדים שמגיעים ל90% ויותר קקאו, אולם מרבית היצרנים מרמים במרכיבים (יותר מידי אבקת קקאו על חשבון מוצקי קקאו) כך שזה לא טעים במיוחד.
לאנונימי, ההודעה שלך בהחלט גרמה לי לא לדאוג בקשר ל''ספלנדיד'' של עלית - אני אכלתי אך ורק ממנו אבל תמיד היו לי יסורי מצפון על זה (המרכיב השני ברשימת הרכיבים הוא סוכר), אבל לדעתי שוקולד ''לא טעים'' לא נובע מהחלפת מוצקי הקקאו על חשבון אבקת הקקאו אלא מכמות הסוכר, לא? הרי למה ''לינדט'' לא טעים? כי ברשימת הרכיבים ''קנה סוכר גולמי'' (הסוכר שהם מוסיפים אם אני לא טועה) נמצא במקום הרביעי (נראה לי).כג
הוסף רשומת תגובה