1. עלינו לחיות את החיים. כשעצרתי הבוקר את הרכב בכביש החוף בהשמע הצפירה, המחזה של אנשים, משאיות ומכוניות שונות העומדים במרכז ההכביש המהיר ומרכינים ראש, היה נראה סוריאליסטי ואפוקליטי למרות שהיה צפוי. יש משהו בעצירה המוחלטת של התנועה, ועוד יותר במקום בו התנועה מתמדת, כמו כביש מהיר, כדי להמחיש עד כמה כח החיים זורם בעורקינו אם נרצה או לא נרצה, וכי החיים והתנועה הם המענה הנמרץ ביותר לחדלון ומוות. קיבלנו את החיים שלנו למרות וכנגד כל הסיכויים, ועלינו להיות בטוחים שאנו חיים אותם באופן מלא. עלינו לחיות את החיים, כאן ועכשיו.
2. לעולם לא מאוחר מדי להתחיל. בדיוק היום בבוקר עלו אחי ואחותי על מטוס כדי ללוות את סבתא שלי בנסיעתה להמבורג, גרמניה. סבתא שלי, פרופ' מרים גיליס קרליבך, היא צעירה בת 89 שמחשבתה גם היום חדה ומדויקת כסכין מנתחים. היא ביתו של הרב יוסף צבי קרליבך, מראשי יהדות גרמניה, שנרצח ביער ריגה עם ארבעה מילדיו ב 1942. סבתא שלי מדגימה היטב את האימרה שלעולם לא מאוחר מדי לעשות דברים גדולים ומשמעותיים. אחרי שעשתה קריירה כמורה בכיתות א', היא החלה ללמוד לתואר ראשון בסוף שנות הארבעים לחייה, קיבלה את הדוקטורט שלה בגיל 62 ומאז היא מקדישה את חייה לחקר החינוך היהודי בשואה ואף הקימה מפעל הנצחה ומחקר לזכרו של אביה (מכון קרליבך). היא עדיין מנחה דוקטורנטים באניברסיטת בר אילן ועל הדרך היא מרצה אורחת באוניברסטאות שונות בגרמניה. לפני מספר שנים התארחנו כל המשפחה בבית שגריר גרמניה בישראל כשהעניק לה את תואר ההוקרה הגבוה ביותר שגרמניה מחלקת. לעולם לא מאוחר מדי לעשות את מה שאתם רוצים לעשות.
3. לעולם לא מוקדם מדי להתחיל. בשבת סיימתי לקרוא את הביוגרפיה המרתקת של שמעון ויזנטל שכתב תום שגב. ספר כתוב היטב המציג את מסכת חייו המורכבת, האומללה והנחושה של צייד הנאצים הגדול מכולם. שבוע לאחר שחרורו ממחנה מאטהאוזן, והוא שוקל עדיין 44 ק"ג, כבר שלח ויזנטל מכתב למפקד כוחות הכיבוש האמריקאיים ובו רשימה של 160 שמות של נאציים שיש להעמידם לדין. הוא עדיין היה מת-חי וכבר הוא פועל ועושה ומבקש צדק ועשייה. הוא לא נתן לעצמו רגע אחד של רחמים עצמיים או התאוששות. הוא פשוט התחיל מיד במה שהפך במרוצת הזמן למשימת חייו ולזהותו המוחלטת. מעולם לא מוקדם מכדי להתחיל לעשות את מה שאתם חושבים שנכון לעשות.
תחיו את החיים, ותתחילו את זה עכשיו.
5 הערות קוראים:
אחלה סבתא ואחלה פוסט. עם סבתא כזאת פלוס פליאו את מסודר לשנים הרבה.
אוף טופיק:
אני מת על פוסטים מהסוג הזה:
http://thai-food-blog.com/archives/1312
ציטוט:
"לתאים עצמם יש מושגים די מוזרים על מה משמין ומה לא. למשל, הם יכולים לאכול כמויות גדולות של שומן חזיר ולהסתייג מלחם כי הוא משמין. השימוש (או אי השימוש) שלהם בחלב קוקוס אינו נובע משיקולים בריאותיים, אלא מוכתב על ידי חוקי הטבע..."
אכן, מוזרים מאוד התאים האלה...
תודה מיקי! אכן הכוונה שלי להיות "מסודר" לשנים ארוכות, אינשאללה.
ולגבי האנונימי (חברים: אם אתם מתביישים בשם שלכם תמציאו לעצמכם שמות כמו "פסמון איטלקי" בבקשה, זה יותר נחמד מ"אנונימי"), אכן אהבתי! תודה על הלינק. אין ספק שאנו חיים בעולם הפוך. אנחנו בקהילת התזונה הקדמונית כנראה סוג של חייזרים. מי יודע, אולי בגלל כל השומן הרווי בכלל עוד יצמחו לי אנטנות.
הנה, בקשר למה שפירסמת בפייסבוק-
http://hartogsohn.com/2011/04/09/human-planet/
ואם תעיין עוד קצת בבלוג תגיע לזה-
http://hartogsohn.com/2011/01/30/lakatim/
ואני זה שהמליץ לו לצאת...
דעאל היקר!
אתה השראה... כל כך אנטיטזה לנוף הכללי של התרבות הישראלית הריקנית, חסרת החזון והחומרית שרק רצה לקניונים ורודפת אחרי עצמה.
מצטער אם אני שלילי מידי, זו דעתי
תודה על הפוסט
תומר
הוסף רשומת תגובה