אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

הבעיה המוסרית של החיטה (והתירס) - חלק שני

אתמול כתבה ענת על הקיר שלי בפייסבוק לינק לכתבה מצוינת של כלכליסט על התירס. תקראו ותחזרו.
חזרתם? יופי!
עכשיו תסתכלו על התמונה הבאה ותנחשו מאיפה ולמה באו כל הגולגלות האלה:

נכון, זה הר גולגלות של באפולו אמרקאי, כאלה היו 400 מיליון רק לפני 200-300 שנה (כמו כל אזרחי ארצות הברית כיום), והם הוכחדו כמעט לחלוטין לא בגלל הבשר שלהם, לא בגלל הפרוות ולא בגלל הקרניים שמישהו אולי רצה לתלות מעל האח. הם הוכחדו כדי לאפשר עוד מקום לגידולי חיטה ותירס עונתיים. שדות אינסופיים משתרעים במרכז ובמערב ארה"ב על השטחים העצומים שבעבר רק אינדיאנים רכבו בהם.
הגידול העונתי הזה, הצמח הדקיק וזרעיו השמנמנים, הצליח לשנות את פני כדור הארץ ומבחינה אבולציונית, זכה להצלחה שאין שני לה. מגידול עונתי זניח הוא הפך לצמח שכבש את העולם. בכל אשר תפנה ועד סוף האופק תראה שדות חיטה או שדות תירס.
מעבר לאסון התזונתי שהחיטה והתירס מזמינים לנו, הם יוצרים הרס אקולוגי בלתי נתפס: בהרג שיטתי ומוחלט של בתי הגידול ושל בעלי החיים (מישהו ראה לאחרונה בארץ דובים, זאבים, שועלים, נמרים, יעלים? לא. כי שטחי המחייה שלהם נעלמו להם, אבל גם לנו, כי האדמה נעלמת יחד עם הגידולים העונתיים. כתבתי על זה ביתר הרחבה לפני שנה בחלק הראשון, כאמור.
השורשים של הצמחים הרב שנתיים הם אלו המחזיקים את הקרקע יחד. ברגע שאלו נכרתים ונעקרים על מנת לשתול זרעים עונתיים, אין מה שיחזיק את הקרקקע והיא אכן נסחפת לה הלאה בשטפון הראשון. בכל העולם אנו מכירים מפולות ושטפונות בוץ - הקרקע הזו נספחת ללב ים ללא שוב, ואנו נותרים עם עולם רזה ועני יותר במשאבי קרקע. באיווה שבארה"ב, אסם החיטה העולמי, מודדים את ההפחתה בעובי הקרקע ב 150 השנים האחרונות (והקצב מואץ משנה לשנה) הנה כאן.
שלא תחשבו שזה רק "אי שם", גם אצלנו, רבים מהרי הטרשים שסביבנו היו פעם ירוקים ומוריקים ונעלמו לאבן בעקבות כיסוח שיטתי של כל הצומח הרב שנתי לטובת גידולים חקלאיים. הרי הלבנון הם דוגמא מפורסמת של אדמה שנעלמה לים והותירה רק אבן וסלע ופעם כתבתי על חקלאות התפוחים כדוגמא נוספת לפגיעה סביבתית.
שורשים של צמחים רב שנתיים הנם דרמטיים בתועלת שלהם. הנה תמונה מעפנונה באדיבות בוינגבוינג, של חוקר נשיונל ג'אוגרפיק, ג'רי גלובר, שמחזיק צמח חיטה רב-שנתי (יש גם כאלה), והזנב העצום הוא השורשים שלו. תדמיינו כמה הרבה קרקע הצמח הקטן הזה מחזיק. לעומת זאת, בחיטה "רגילה" ועונתית, חקלאית, אין שורש כמעט בכלל.

בלי צמחים רב שנתיים, בלי עצים, בלי שיחים, אין חיים. זה עד כדי כך פשוט.
מעבר לאפקט העצום על פני כדור הארץ, לחריגה הזו מסדרי בראשית ומסדרי הטבע יש השפעה גם על גוף האדם, ולא רק על תבנית נוף מולדתו. התירס והחיטה מהונדסים גנטית וזרעיה של ענקית (ויש אומרים, מפלצת החקלאות) מונטסיטו לא נעצרים בשדה אחד. מרגע שהפצת זרע שונה גנטית, איבדת שליטה עליו והוא עלול ויכול להתרבות ולהפיץ את עצמו (ומונוסיטו ימשיכו לגזור קופון על כל שדה בו הוא יתגלה, ושווה לראות את הסרט המופתי Food inc שעוסק בזה בדיוק). אבל אנו לא באמת יודעים מה הטיב של השינוי הגנטי הזה. זה לא "סתם" השבחה גנטית דרך זווגים והורשת תכונות מזנים שונים (כמו שעשו כל השנים לכלבים, סוסים ותפוזים), אלא שינוי גנטי בהנדסה של ממש - בהחדרת רעלנים לצמח או בשינוי הרכב החלבונים שבו, וכיו"ב. בחיטה המודרנית-מהונדסת למשל יש הרבה יותר חלבון מסוג Gliadin שמשמש בייצור הגלוטן וכמעורר/מעודד תיאבון. על זה כתב ד"ר וויליאם דייויס ספר שלם שנקרא "בטן החיטה" (אם כי הספר גם מעורר מחלוקת סביב השאלה עד כמה אפשר לתלות את כל הרע רק בזן החדש של החיטה, ושווה לקרוא עליו גם סקירות חיוביות וגם מסתייגות מאנשי "הקהילה").
אבל כולם מסכימים שחיטה ותירס הם לא המזון סביבו התפתח האדם.
ואפילו מה שכן אוכלים באלפי השנים האחרונות, לא דומה כלל ועיקר לתירס ולחיטה אותם אנו צורכים היום.
הפרות (והתרנגולות, ואפילו הדגים, דרך אגב) לא אוכלים את אותו האוכל שאכלו מאז בוייתו לראשונה.
אנו אוכלים את מה שיותר טוב ויעיל ורווחי ליצרני המזון, לא לגופנו.
אנו חיים על חשבון שטחים ובעלי חיים שהוקרבו ומוקרבים על מזבח החיטה והתירס.
ורבים מאיתנו עוורים לבעיה המוסרית והבריאותית הזו.
לא הגיע הזמן שנתעורר?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 17 comments

17 הערות קוראים:

פה בעמק אנשים נוהגים להחזיק בנחלות של כמה עשרות דונמים. הצומח הטבעי פה הוא עצי מחט (ועוד כמה עצים לא מחטניים). אלה שקונים את השטחים הגדולים הללו לא מתכוונים להשתמש בעצים, הם עושים קרחת קטנה בשביל בית וגינה ובכל יתר השטח הם מחזיקים כמו שהוא, בשביל שישאר יער. הם קונים שטח גדול בשביל להבטיח יער סביבם.
כי ברור להם שזה שומר על מקורות המים ועל חיות הבר ועל כל היתר.
(אני מודעת לזה שזה לא סטנדרט ושיש לי מזל...)

נעמה

לא ייאמן. חבל שכל הצמחוניים, טבעוניים ושאר אנשים חביבים שתומכים בחשיבה "ירוקה" לא מבינים את כל הדברים האלה. אחרת "קהילתנו" הייתה גודלת פי כמה וכמה.
אני מקווה שהעולם יתעורר, אך קשה לי להאמין שיהיה שינוי ממשי. כמו שטום אמר בFAT HEAD, "Follow the money. כסף מניע את העולם, ולצערנו כל עניין הפלאו לא משתלם כספית לממשלות ברחבי העולם שמגלגלות עשרות אם לא מאות מיליארדי דולרים ממוצרים מעובדים וגידולים של חיטה, תירס ושאר דברים חביבים.

אגב, יתכן וכבר עשית זאת, אך מחיפוש זריז לא ראיתי שנתת קישור ואו המלצה לסרט Fat Head או בתרגום הזוי משהו לעברית "שמנצ'יק".

http://yes.walla.co.il/?w=2/7828/1393622

ניתן לראות אותו פה, אחד הסרטים היותר אינפורמטיביים שמציג את כל המידע והתפיסה בצורה מבדרת מאוד.

דעאל דבריך ידועים, וטוב שאתה מעלה אותם.
אפילו בקורס הבסיסי ביותר באקולוגיה טוענים שזו הבעיה המרכזית של הכחדה.
המשך כך
חברך הטוב:
הפסמון האיטלקי.

פוסט מעולה.

קראתי שהאדם הקדמון אכל בעיקר יונקים קטנים, ואכל גם את העצמות שלהם. למה זה לא מתבטא בדיאטת פריימאל, או שכן?

מה אתה חושב על בשר מיושן מול בשר טרי?

מה אתה חושב על קניית כבש או עז מאדם פרטי שרעה אותה בשדות עשב כל חייה, כתחליף לבשר GRASS FED שלא נמצא בארץ?

תודה. אכילת יונקים קטנים ע"י האדם הקדמון זה בעיקר ניחוש מושכל (כי לא נשארים לכך עקבות או שרידים), אבל מכל מקום, תאכל יונקים קטנים, בכיף. תזונה קדמונית אומרת שאתה יכול לאכול כל מה שהיה חי פעם (ושטעים לך): קטן, בינוני או גדול, הוא כנראה נאכל ע"י בני אדם במרוצת השנים.
בשר מיושן בארץ זה גימיק שווקי למכירת בשר קפוא שהופשר. ברוב המקרים הוא גם מעובד ומתוסף חלבון מהצומח כך שאין ספק שעדיף בשר טרי. בשר מיושן "אמיתי" (מה שבאירופה קוראים בשר מיושן) הוא בשר שהוחזק לאורך זמן בתנאי קירור וללא כל הקפאה עד שהחלו בו תהליכי רקב ראשוניים ואז הוא הרבה יותר רך וטעים בבישול ובצליה. יש מעט אנשים שמוכרים בארץ בשר מיושן "אמיתי".
אני לא מכיר כבשים שחיות בארץ על בסיס מרעה, בדיוק כמו פרות. עזים כן, ומעולם לא אכלתי עז, אבל זה בטח מעניין. טעם העז הוא מאוד חזק אבל אם זה לא גדי רך ימים, הבשר הוא קשה ועם מעט מאוד שומן. ודאי שזה בשר טוב בריאותית, אבל פרקטית מבחינת זמינות הוא כנראה לא בחירה לתפריט יומיום.

כמו שדעאל אמר לפני, אחד מחברי הטובים אשר לומד רפואה בב"ש גר בחווה של שי דרומי , בכול בוקר הוא מוציא את הצאן החוצה.
הצאן שם מיועד למטרת-מאכל.
הוא אוכל בחורף מעשבב טבעי של מראה אבל בשאר השנה הם מוסיפים לו תופסים- אין אפשרות בארץ באמת להתבסס על מראה מלחכך עשב כול השנה בגלל תנאי מזג האוויר.
לטענו אין שום תוספות של אנטיביוטיקה לבשר הצאן, אלא רק לעיתים חיסונים.
בנוגע לעיזים מעולם לא טעמתי, אך בשירותי הקרבי תמיד סיפורים על ה101 ומאיר הר ציון הציתו את דמיוני.
כמדומני שתמונה זו:http://alturl.com/x26ij אשר בה נראים מאיר והחבר'ה מהסיירת חוגגים עם סיר גדול ועז כנראה עוד יותר גדולה בפנים, תמיד הלהיב אותי לאכול אחת כזו.

הפסמון שמעולם לא טעם פסמון.

http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/nutrition/eating+right/articles/gluten.htm?utm_source=newsletter&utm_medium=email&utm_campaign=dec1_2011


תגובתך?

על הכתבה האומללה של הדיאטנית הנפוחה הזו מהכללית, כתב יפה מיקי: http://www.paleostyle.com/?p=988

האם מאכלים ללא גלוטן הם פתרון סביר?
דוגמת לחם ללא גלוטן, פסטה ללא גלוטן וכו'?

שוב אני, והאם שיבולת שועל (הידועה בציבור כבריאה מאוד) המכילה גלוטן, אכן לא בריאה?
מהם מקורות פחמימה ללא גלוטן?

אני שואל את כל זה משום שאני ספורטאי שחייב לצרוך פחמימות בכמות מסויימת אבל בכל זאת רוצה שהפחמימות שאני אוכל יהיהו בריאות וטובות לגוף שלי.

תודה!

הי אנונימי. גלוטן הוא לא הרעלן היחיד בחיטה, ואכן אני ממליץ להמנע מכל דגן, גם משבולת שועל. שווה עוד פוסט על הנושא. נכון שללא גלוטן עדיף מאשר עם גלוטן, אבל זה עדיין מזון מעובד מאוד ולא איכותי או טבעי לגוף שלך.
אם אתה ספורטאי של ממש, אתה יכול להגדיל את כמות הפחמימות שאתה אוכל ע"י צריכה מוגברת של עמילנים (בטטות ושורשים, סלק, גזר, תפו"א, אורז, בננות). אורז הוא אמנם דגן, אבל כפי הנראה "בטוח" לשימוש ואין בו את הרעלנים שיש בדגנים אחרים.

כל כך הרבה מלים יפות ואף לא מילה אחת לאן הולכים 75% מהדגנים שמגדלים בעולם?
הנה שאלת טריוויה - מי יודע לאן מופנים 75% מהדגנים מסוג סויה חיטה ותירס שגדלים באמריקה? (יצרנית הדגנים והסויה הגדולה בעולם)

מי אמר להאכלת בעלי חיים לתעשיית הבשר והחלב?

ובכן כדי לקיים את אורח החיים של הרבה בשר בזול צריך להאכיל את הבשר באוכל זול, מה שיוצא מאוד מאוד יקר בחשבון הכללי

ולפני שמישהו יפלוט שטות לגבי צמחונים -

חקלאות צומח יעילה מבחינת השקעה של כסף מים זיהום סביבתי ואנרגיה לכמות אוכל שיוצא ממנה לעומת חקלאות מהחי ביחס של קרוב ל 1 ל 1000!!!
בשביל להשיג קילו בשר בקר צריך להשקיע פי 1000 מאשר בשביל להשיג קילו סויה או קילו חיטה או קילו תירס
אז לפני שמזילים דמעות תנין על האסון שאנחנו ממיתים על העולם תסתכלו איפה אתם יכולים להשפיע על זה בבחירה היום יומית שלכם
לא קיים משהו שאדם יחיד יכול לעשות בעל השפעה גדולה יותר על המאזן האקולוגי מאשר לאכול יותר מהצומח ופחות מהחי
מקווה שמישהו ירים כאן להנחתה ויבקש לינק שתומך בזה :-)

לאנונימי.
אקח את התשובה לידי אני מניח ניחוש מושכל שאין כוונה לכותב הבלוג להיכנס איתך לוויכוח אין סופי.
בשר ושומן איכותיים פשוט בריאים יותר מאלפי סיבות. הייתי סופר סקפטי בעבר אך חקרתי לעומק מה אוכלים בחברות קדם חקלאיות ולמעשה מאז אני לא צריך אישרור מאף אחד על מה בריא אני משחק כדורסל רוב חיי המעבר לתזונה הזאת עשה לי נפלאות. נכון שאנחנו כרגע הרבה מדי חבר'ה על הכוכב הזה אבל הכוונה היא בגדול להצטמצם בעתיד.
כשאתה עושה את החשבון הכללי בשביל העולם תבין שמה שקורה היום הוא בכל אופן לא "מצב טבעי".
אתה למעשה מציע שכולנו נהיה חולים יותר חלשים יותר וטיפשים יותר כדי שהכוכב שלנו ישרוד יותר זמן, אכן שטות.
רעייה משביחה את הקרקע כי החומרים האורגניים חוזרים לטבע אפילו בצורה איכותית יותר.
גידולים חקלאיים מייבשים ומוציאים את כל הטוב מהאדמה.
אין אידיאל אך ברגע שנפסיק לשקר לעצמנו הכל תחומי החיים המצב יתחיל להיות טוב יותר (אגב אני בעד חוק הגבלת ילודה בכל מקום בעולם).

תגובה לעניין, רפאל.

אתה מתעלם מזה שבשביל לגדל בשר צריך לגדל עוד יותר צמחים

לא צריך לגדל צמחים. צריך שטח מרעה=מקום שגדל בו עשב והאדם לא נוגע באדמה בכלל. אלה המקומות שבהם מגדלים היום תירס בכמויות כדי שיהיה עם מה לייצר קולה, ממתקים ופאסט פוד, בין היתר.

פרסום תגובה