לפני שלוש שנים בערך קניתי וקראתי את The Vegetarian Myth - המיתוס הטבעוני - ספרה של לייר קית'. פמיניסטית רדיקלית (בהגדרתה העצמית), טבעונית ותיקה ש"חצתה את הקווים" והפכה לפליאוליסטית, אבל עד כה לא כתבתי על הספר הזה בקורת או המלצה. הסיבה שאני נדרש לכך כעת היא שלייר החלה להתראיין ולפרסם גם מאמרים באינטרנט וחלק מהראיונות האלה נמצאים אונליין ברשת, והיה מי שעשה שירות לקהילה ולעם השוכן בציון והנה הוספו גם כתוביות בעברית לראיון עם לייר. הנה הראיון לפניכם, כדי שראשית תכירו במי מדובר:
גם איילה בצלאלי שירתה את הקהילה נאמנה ותרגמה מאמר של לייר והוא מופיעה באתר התנועה לגידול הומני של חיות משק כאן. אני חושב שהמאמר הזה מסכם במידה רבה את עקרי הטעונים של ליר ושוטח את תפיסתה ההוליסטית: שיקום כדור הארץ על ידי שיקום האדמה - החזרת הגידולים הרב שנתיים שהוכחדו על ידי החקלאות, החזרת החיות לטבע וצריכה של מזון מתוך עולם החי הזה. הקמת מערכת אקו-סיסטם טבעית ושלמה וללא הפוליטיקה בה האדם כעליון לטבע משעבד אותו לרצונו ובכך הורג את האדמה ואת עולם החי והצומח.
אחרי שראינו את הפנים ושמענו חלק מהקולות, בואו נראה גם את הכריכה
אהבתי את העטיפה. יש עליה ציורי פרה היסטוריים והכותרת מעניינת ומושכת.
כפי שכתוב על העטיפה, זהו ספר שעיקרו הוא דיון ערכי ומיעוטו הוא דיון עובדתי. "מזון, צדק וקיימות" אומרת כותרת המשנה, כי לייר מובילה ונושאת דגל של צדק ולאו דווקא של תזונה.
הספר הוא סיפור מסעה האישי של לייר מהטבעונות, דרך החקירה שהיא ערכה ועד למסקנותיה על עתיד האנושות.
לייר היא דמות קיצונית ומוחלטת בכל מובן. חייה סובבים סביב קויים מוחלטים של אור מול צל, תקווה מול חושך. אין אפורים ואין ספקות. היא דמות חושבת, מעמיקה, יסודית, אבל גם מיוסרת וכואבת. 20 שנה היא היתה טבעונית אדוקה, Vegan בלשון העם. נמנעה מכל שימוש בחיות או מוצריהן להנאתה ודווקא ההתעמקות המוחלטת שלה ברצון למנוע סבל או הרג בעלי חיים הוביל אותה לחקירה על מעגל החיים והמוות, לניסיונות לגדל משק חי ללא הרג ולמסקנה כי המוות והחיים כרוכים זה בזה בעבותות בלתי נתנים להפרדה.
היא עבדה בחווה טבעונית אבל גילתה כי לא ניתן באמת בלי לזבל את השדות בדשן כימי או לקנות לסוס חציר. היא ניסתה בכל כוחה להקים משק אוטרקי (משק המספק את צרכי עצמו) הקיים ללא הרג כלל. נסתה למשל לגדל תרנגולות חופשיות ולהמשיך לגדל את האפרוחים הזכרים (ולא לשלוח אותם לבית המטבחיים כפי שעושים בתעשיית העופות), אבל מהר מאוד גילתה כי אם יחיו, האפרוחים הזכרים יהרגו זה את זה בלחימה מיד שיחלו לגדול כי התרנגולים מאפשרים זכר אחד בלבד בכל טריטוריה. חקירותיה הלכו גם ל"עומק" - מהו בעל החיים הקטן ביותר אותו "בסדר" להרוג מבחינתה כטבעונית - עכבר? נמלה? בקטריה? ומה ההבדל במדרג החיים הזה מול חיות המשק הגדולות למאכל?
לייר מספרת סיפור במילים קצוניות וקשות. בקריאת הספר התחושה היא שהיא כותבת או יותר נכון, נואמת, בשפה מלאה פאתוס. המילים הם קשות, מורכבות, נדירות. גם קוראי אנגלית ברמת שפת אם עלולים לשפשף את המצח בקריאת חלק מהמילים.
לייר היא משוררת לוחמת.
היא הבינה ששיקרו לה, שבתור נערה בת 16, אז החלה עם הטבעונות, היא קנתה חלום יפה וורוד אבל שמתחתיו מסתתרת מציאות קשה של הרס האדמה, הרס הסביבה, נזקים בריאותיים וצביעות מוסרית. לקורא יש את התחושה כי לייר כותבת את הספר בדם ליבה, וזה שווה לא מעט. אלו פסקאות ארוכות ומורכבות, דחוסות ומלאות כח, ובהתאם - לא קלות לקריאה.
החסרונות של הספר הזה הם גם היתרונות שלו. לייר לא מנסה לרכך את המסר, לעגל אותו, לתקשר אותו להמונים אלא לצעוק אותו ולנאום אותו מראש הגג, והיא דורשת מהקורא רמה מוסרית ואפס פשרות. כך למשל כחלק מתובנותיה על עודף האוכלוסין בכדור הארץ, וכנראה גם כחלק מתפיסתה הפמיניסטית, היא החליטה שלא להביא ילדים לעולם. זה מסתדר טוב עם התיאוריה שלה אבל פתרון לא ישים ולא רלוונטי לרוב תושבי כדור הארץ.
אפשר לחשוב על לייר כעל נביאה בסגנון הישן והטוב של נביאים כמו ירמיהו או יחזקאל. דורשת מוסר, מדברת בשפה גבוהה, ואנו יודעים שפיה וליבה שווים. היא לא צדקנית או מתממת. היא באמת כזו. מוחלטת, בלתי מתפשרת, עקבית.
אני לא משוכנע שזהו הספר הטוב ביותר להתחיל לקרוא על התזונה הקדמונית, אבל בהחלט ייתכן שהוא הספר המתאים ביותר לאנשים כמוה (ואני אומר זאת בחיוב גדול) - אנשים המונעים ראש ובראשונה מצו מצפונם ומחיובים לחלוטין לאידאות או רעיונות גלובליים ומופשטים. מאמינים. טבעונים יאלצו לעבור כברת דרך נפשית כדי לקרוא את הספר הזה אבל בדיוק אליהם הוא מכוון, כי היא היתה שם, היא עשתה זאת במשך 20 שנה, השתתפה בכל ההפגנות ושנאה את אוכלי הבשר. אבל היא גם הדרדרה בריאותית, וגילתה בדרך חתחתים ארוכה את הנחמה, השלווה והשלמות הרעיונית של אורח חיים קדמוני: המכבד את בעלי החיים ואת האדמה ומאפשר לאדם להיות חלק מהסבב הזה: טורף בזמנים ונטרף באחרים.
הספר מחזיק ארבעה פרקים עקריים: על המוסר של הצמחונות, על הפוליטיקה של הצמחונות, על ההיבט הבריאותי ועל ההיבט הגלובלי של קיימות כדור הארץ. שלושה מתוך ארבעת החלקים עוסקים כאמור בדיונים של צדק ושל מוסר ורק חלקו הקטן (והיותר חלש יחסית לחלקים האחרים) עוסק בהיבטים או טעונים של בריאות.
אז שורה תחתונה: כדאי שיהיה בספריה בבית, אם האנגלית שלכם תעמוד ברמה AA.
קראתם? אהבתם? חשבתם?
ספרו לנו מה כן ומה לא (או מה עוד אפשר)
גם איילה בצלאלי שירתה את הקהילה נאמנה ותרגמה מאמר של לייר והוא מופיעה באתר התנועה לגידול הומני של חיות משק כאן. אני חושב שהמאמר הזה מסכם במידה רבה את עקרי הטעונים של ליר ושוטח את תפיסתה ההוליסטית: שיקום כדור הארץ על ידי שיקום האדמה - החזרת הגידולים הרב שנתיים שהוכחדו על ידי החקלאות, החזרת החיות לטבע וצריכה של מזון מתוך עולם החי הזה. הקמת מערכת אקו-סיסטם טבעית ושלמה וללא הפוליטיקה בה האדם כעליון לטבע משעבד אותו לרצונו ובכך הורג את האדמה ואת עולם החי והצומח.
אחרי שראינו את הפנים ושמענו חלק מהקולות, בואו נראה גם את הכריכה
 |
| אחת ביד ואחת במסך |
כפי שכתוב על העטיפה, זהו ספר שעיקרו הוא דיון ערכי ומיעוטו הוא דיון עובדתי. "מזון, צדק וקיימות" אומרת כותרת המשנה, כי לייר מובילה ונושאת דגל של צדק ולאו דווקא של תזונה.
הספר הוא סיפור מסעה האישי של לייר מהטבעונות, דרך החקירה שהיא ערכה ועד למסקנותיה על עתיד האנושות.
לייר היא דמות קיצונית ומוחלטת בכל מובן. חייה סובבים סביב קויים מוחלטים של אור מול צל, תקווה מול חושך. אין אפורים ואין ספקות. היא דמות חושבת, מעמיקה, יסודית, אבל גם מיוסרת וכואבת. 20 שנה היא היתה טבעונית אדוקה, Vegan בלשון העם. נמנעה מכל שימוש בחיות או מוצריהן להנאתה ודווקא ההתעמקות המוחלטת שלה ברצון למנוע סבל או הרג בעלי חיים הוביל אותה לחקירה על מעגל החיים והמוות, לניסיונות לגדל משק חי ללא הרג ולמסקנה כי המוות והחיים כרוכים זה בזה בעבותות בלתי נתנים להפרדה.
היא עבדה בחווה טבעונית אבל גילתה כי לא ניתן באמת בלי לזבל את השדות בדשן כימי או לקנות לסוס חציר. היא ניסתה בכל כוחה להקים משק אוטרקי (משק המספק את צרכי עצמו) הקיים ללא הרג כלל. נסתה למשל לגדל תרנגולות חופשיות ולהמשיך לגדל את האפרוחים הזכרים (ולא לשלוח אותם לבית המטבחיים כפי שעושים בתעשיית העופות), אבל מהר מאוד גילתה כי אם יחיו, האפרוחים הזכרים יהרגו זה את זה בלחימה מיד שיחלו לגדול כי התרנגולים מאפשרים זכר אחד בלבד בכל טריטוריה. חקירותיה הלכו גם ל"עומק" - מהו בעל החיים הקטן ביותר אותו "בסדר" להרוג מבחינתה כטבעונית - עכבר? נמלה? בקטריה? ומה ההבדל במדרג החיים הזה מול חיות המשק הגדולות למאכל?
לייר מספרת סיפור במילים קצוניות וקשות. בקריאת הספר התחושה היא שהיא כותבת או יותר נכון, נואמת, בשפה מלאה פאתוס. המילים הם קשות, מורכבות, נדירות. גם קוראי אנגלית ברמת שפת אם עלולים לשפשף את המצח בקריאת חלק מהמילים.
לייר היא משוררת לוחמת.
היא הבינה ששיקרו לה, שבתור נערה בת 16, אז החלה עם הטבעונות, היא קנתה חלום יפה וורוד אבל שמתחתיו מסתתרת מציאות קשה של הרס האדמה, הרס הסביבה, נזקים בריאותיים וצביעות מוסרית. לקורא יש את התחושה כי לייר כותבת את הספר בדם ליבה, וזה שווה לא מעט. אלו פסקאות ארוכות ומורכבות, דחוסות ומלאות כח, ובהתאם - לא קלות לקריאה.
החסרונות של הספר הזה הם גם היתרונות שלו. לייר לא מנסה לרכך את המסר, לעגל אותו, לתקשר אותו להמונים אלא לצעוק אותו ולנאום אותו מראש הגג, והיא דורשת מהקורא רמה מוסרית ואפס פשרות. כך למשל כחלק מתובנותיה על עודף האוכלוסין בכדור הארץ, וכנראה גם כחלק מתפיסתה הפמיניסטית, היא החליטה שלא להביא ילדים לעולם. זה מסתדר טוב עם התיאוריה שלה אבל פתרון לא ישים ולא רלוונטי לרוב תושבי כדור הארץ.
אפשר לחשוב על לייר כעל נביאה בסגנון הישן והטוב של נביאים כמו ירמיהו או יחזקאל. דורשת מוסר, מדברת בשפה גבוהה, ואנו יודעים שפיה וליבה שווים. היא לא צדקנית או מתממת. היא באמת כזו. מוחלטת, בלתי מתפשרת, עקבית.
אני לא משוכנע שזהו הספר הטוב ביותר להתחיל לקרוא על התזונה הקדמונית, אבל בהחלט ייתכן שהוא הספר המתאים ביותר לאנשים כמוה (ואני אומר זאת בחיוב גדול) - אנשים המונעים ראש ובראשונה מצו מצפונם ומחיובים לחלוטין לאידאות או רעיונות גלובליים ומופשטים. מאמינים. טבעונים יאלצו לעבור כברת דרך נפשית כדי לקרוא את הספר הזה אבל בדיוק אליהם הוא מכוון, כי היא היתה שם, היא עשתה זאת במשך 20 שנה, השתתפה בכל ההפגנות ושנאה את אוכלי הבשר. אבל היא גם הדרדרה בריאותית, וגילתה בדרך חתחתים ארוכה את הנחמה, השלווה והשלמות הרעיונית של אורח חיים קדמוני: המכבד את בעלי החיים ואת האדמה ומאפשר לאדם להיות חלק מהסבב הזה: טורף בזמנים ונטרף באחרים.
הספר מחזיק ארבעה פרקים עקריים: על המוסר של הצמחונות, על הפוליטיקה של הצמחונות, על ההיבט הבריאותי ועל ההיבט הגלובלי של קיימות כדור הארץ. שלושה מתוך ארבעת החלקים עוסקים כאמור בדיונים של צדק ושל מוסר ורק חלקו הקטן (והיותר חלש יחסית לחלקים האחרים) עוסק בהיבטים או טעונים של בריאות.
אז שורה תחתונה: כדאי שיהיה בספריה בבית, אם האנגלית שלכם תעמוד ברמה AA.
קראתם? אהבתם? חשבתם?
ספרו לנו מה כן ומה לא (או מה עוד אפשר)
17 הערות קוראים:
תודה על המידע, נשמע ספר מעניין באופן כללי
אחלה פוסט דעאל. סיכמת את תוכנו ורוחו של הספר בכישרון רב. הספר שווה קריאה גם בגלל הכתיבה המיוחדת שלה.
הי דעאל.
תודה רבה על הפוסט והקישורים. (אגב כאן אין כתוביות בעברית...)
בדיוק בזמן בשבילי-הסברים וויכוחים עם המישפוחה על הפליאו. קטגורית מצויינת זימנת . שוב תודה.
הי דעאל.
תודה רבה על הפוסט והקישורים. (אגב כאן אין כתוביות בעברית...)
בדיוק בזמן בשבילי-הסברים וויכוחים עם המישפוחה על הפליאו. קטגורית מצויינת זימנת . שוב תודה.
מישהו יודע אם אפשר להשיג את הספר משומש בארץ? או אולי מעוניין למכור?
פוסט מעולה, דעאל.
אני בדיוק מתחילה לקרוא אותו, בגירסת הרשת שלו [לא יודעת אם זה חוקי וגם לא זוכרת איך הגיע אליי, אז לא יכולה לפרסם]
נשמע מעולה. בתור טבעונית אני סקרנית לקרוא. אני תמיד שמחה לאתגר את עצמי בדעות מנוגדות ולהטיל ספק בדרכי שלי. (לא בטוח שהדעות אכן מנוגדות כמו שציינת בעבר, ואילו היא הייתה טיפוס פחות קיצוני אולי הייתה מגיעה לאיזון טוב יותר).
תודה על הפוסט! :)
מה שאני אוהב במה שהיא הציגה בראיון הזה זו הגישה הכוללת והאמיתית שלה. חשיפת הסיבות האמיתיות מאחורי אמירות שגורות בנוגע לבשר-רצח-זיהום-רעב-בריאות-טבעונות.
בעיקר העניין שהאדם כחלק מהטבע באמת צריך לחפש את הדרך להפריע לו כמה שפחות, ואנחנו כבר נהנה מהפירות. מעניין אם העניין עם מספר הביזונים לעומת מספר הפרות באמת נכון, אם כן זה מפיל לחלוטין את הרעיון של פרות=גזי חממה. בקיצור, אני כבר מחכה לקרוא את הספר.
יש בעיה "קטנה"": ללא התיעוש (שאני מסכימה שהוא גרוע ביותר לכולם) המערכת אינה מסוגלת לספק בשר איכותי לכולם. רק לאחוזים ספורים.
תודה אנונימית. שימי לב שיש עוד בעיות שהאנושות יצרה ולא לכולן יש פתרון ברור, למשל התחממות גלובלית. האחריות הראשונה שלי היא לעשות את הבחירות הנכונות ביותר לבריאותי ולבריאות משפחתי. פתרונות ברמה עולמית אפשר לחפש, ואולי גם למצוא (למשל ע"ב חיות אחרות שנותנות אולי בשר פחות טעים, אבל יותר ידידותי לסביבה המקומית). זה ודאי לא סיבה לאכול דגנים, היוצרים נזק ישיר לבריאותנו וקטסטרופה לאקולוגיה של כדור הארץ.
נדמה לי שבסקירה של ספר שנקרא "המיתוס הטבעוני" מן הראוי להביא את הטיעונים נגד "המיתוס הטבעוני"אבל או שהם לא קיימים או שלא טרחת להתייחס אליהם, כך או כך זה ממש מוזר.
ניסיתי להביא את הדברים שאיכשהו עשויים להיות קשורים:
"היא עבדה בחווה טבעונית אבל גילתה כי לא ניתן באמת בלי לזבל את השדות בדשן כימי". אוקיי, אבל טבעונות לא קשורה לדשן כימי או טבעי...
"היא ניסתה בכל כוחה להקים משק אוטרקי (משק המספק את צרכי עצמו) הקיים ללא הרג כלל. נסתה למשל לגדל תרנגולות חופשיות ולהמשיך לגדל את האפרוחים הזכרים (ולא לשלוח אותם לבית המטבחיים כפי שעושים בתעשיית העופות), אבל מהר מאוד גילתה כי אם יחיו, האפרוחים הזכרים יהרגו זה את זה בלחימה מיד שיחלו לגדול כי התרנגולים מאפשרים זכר אחד בלבד בכל טריטוריה"
אוקיי, וטבעונות לא רוצה בכלל שיהיו לולים. נשמע שהיא בכלל לא טבעונית אלא אוכלת בשר הומנית. בכל מקרה אין כאן שום טיעון נגד הטבעונות אלא בעדה (שהרי היא הדרך היחידה למנוע את הרג בעלי החיים, בוודאי יותר מהנסיון לגדל את הזכרים שלא מונע את ניצול הנקבות שחיטתן, לעומת טבעונות)
"היא הבינה ששיקרו לה, שבתור נערה בת 16, אז החלה עם הטבעונות, היא קנתה חלום יפה וורוד אבל שמתחתיו מסתתרת מציאות קשה של הרס האדמה, הרס הסביבה, נזקים בריאותיים וצביעות מוסרית"
זה נחמד אבל אין כאן טיעונים, רק מילים ריקות בלי שום טיעון.
בקיצור, פוסט ריק, לא למדתי כלום על טבעונות ולא ממש על לייר, חוץ מזה שהעטיפה נחמדה.
כשיהיו נתונים נוספים אשמח לקרוא.
יואב
יואב, אם אתה באמת רוצה ללמוד על טבעונות ועל הסופרת אז פשוט תקנה את הספר, אבל דווקא נראה לי שאתה ממש לא רוצה לשמוע אלא רק להשמיע.
"טבעונות לא קשורה לדשן כימי או טבעי" - אין, אין, אין חקלאות בלי דישון. ואין דישון אורגני בלי גידול חיות.
"נשמע שהיא בכלל לא טבעונית" היא אמירה של מישהו שלא מסוגל להאמין שטבעוני אדוק כמותו עשה שינוי כה עצום בתפיסתו. קרא אותה ותחליט בעצמך מה היא היתה ומה היא היום.
והגידול של תרנגולות (ללא לולים) היה חלק מהמסע החקירה העצמי שעברה בדרך להתפכחות.
ואני חושב שלמרות ההכחשות העצמיות שלך, דווקא למדת מהסקירה הזו - שיש אנשים שפעם חשבו כמוך, ועכשיו חושבים שהם טעו כל הזמן וזה מפחיד אותך לאללה. אולי אני טועה וכמובן שאף אחד לא מכריח אותך לבלות בין דפי הבלוג הזה ולו דקה אחת. לא מעניין אותך, סע הלאה. לא נבכה.
הנחתי שאם טרחת לפרסם סקירה תוך טענה שיש בספר מידע נגד הטבעונות, הרי שתרצה לשמוע שהסקירה אינה נותנת מענה לשאלות הבסיסיות ביותר שמבקרי הבלוג שואלים עצמם לגבי טבעונות ולגבי הידע הקיים בספר. אילו מבקרים? אני למשל. אם זה לא בסדר, תתעלם משאר דבריי כי אני כבר יכול לרמוז שיש שם עוד שאלות, ואם זה מפריע או מציק אני מתנצל מראש.
*
"אין, אין, אין חקלאות בלי דישון. ואין דישון אורגני בלי גידול חיות"
אז כמובן - טבעונות היא רק הפסקת צריכת מוצרי בעלי חיים. החלק האורגני לא שייך לטבעונות, לא ברור למה אתה מנסה לקשור ביניהם. אפשר להיות טבעוני ב 100% ללא דשן אורגני אלא דשן כימי או צמחי או אולי יש גם עוד סוגים.
*
נשמע שהיא בכלל לא טבעונית" היא אמירה של מישהו שלא מסוגל להאמין שטבעוני אדוק כמותו עשה שינוי כה עצום בתפיסתו. קרא אותה ותחליט בעצמך מה היא היתה ומה היא היום."
זה ממש לא שאמרתי. הצבעתי על חוסר הגיון בסקירה או בספר:
נאמר שהיא היתה טבעונית ואז התפכחה והבינה ששיקרו לה. אבל מתי היא מבינה ששיקרו לה? אחרי שניסתה כל מיני דברים שבפירוש אינם טבעונות - כמו ניהול חווה להפקת מוצרים מבעלי חיים. זו אינה טבעונות ולכן אם לא הצלחת לנהל חווה, זו לא הטבעונות שנכשלה אלא משהו אחר שנכשל, לא יודע מה זה - זו לא טבעונות. נשמע כאילו היא נכשלה בחקלאות הומנית או משהו כזה. מבורך, אבל 180 מעלות הפוך מטבעונות.
יכול להיות שכמובן הסקירה קצת "התבלבלה" ולמעשה כל עניין החווה והשאר קרו אחרי ההתפכחות מהטבעונות, אבל אז מה קשורה החווה כנימוק להתפכחות מטבעונות? אולי יש נימוקים אחרים שחסרים?
מקווה שהצלחתי להסביר, אם לא - אשמח לנסות שוב.
*
"ואני חושב שלמרות ההכחשות העצמיות שלך, דווקא למדת מהסקירה הזו - שיש אנשים שפעם חשבו כמוך, ועכשיו חושבים שהם טעו כל הזמן וזה מפחיד אותך לאללה. אולי אני טועה וכמובן שאף אחד לא מכריח אותך לבלות בין דפי הבלוג הזה ולו דקה אחת. לא מעניין אותך, סע הלאה. לא נבכה."
אין לי בעיה עם אנשים שחשבו כמוני ועכשיו חושבים אחרת - להיפך - חשבתי שאולי תוכל להסביר, מי יודע - אולי גם אני אשנה את דעתי. אבל לא קיבלתי תשובות. לא בפוסט הזה בכל אופן.
כאמור, אם זה מעניין אותך, פשוט תקרא את הספר (וטיפ לחיים: אל תצפה שאחרים יעשו עבורך את כל העבודה).
שקר כלשהו,
אני לא מתבייש להודות בחולשה שלי לצרוך מוצרים מהחי, כן לא משנה כמה אומר לעצמי שעשב ותרנגולת זה אותו דבר כי שניהם לא רוצים למות עדין העניין לא קל.
לטעמי אתה מפספס את הנקודה כי באת שלילי מהתחלה, האמת היא שלא צריך לצרוך הרבה מוצרים מהחי.
אני יכול להעיד שאני צורך ממש מעט חלבון מהחי, יותר אני צורך גהי וירקות ואגוזים וחי מעולה בלי רעב.
העיקר הוא שלחם, מזון מעובד, וסוכרים אכן פוגעים קשות בבריאות הציבור ולכן כדאי להימנע מהם ולצרוך דברים טובים.
טבעונות פוגעת בבריאות אני מכיר כמה קרובי משפחה טבעונים כל אחד מסיבותיו.
אני מעריך אותם.
אבל הם ממש לא בריאים.
השורה התחתונה שקשה מאוד מאוד לשמור על בריאות תקינה ולחיות באיכות חיים כשלא צורכים בכלל מזון מהחי, לא המוח ולא הגוף שלנו אם כל הפסיכולוגיה והאידאולוגיה מאחורי העניין יכולים לשאת את זה
מוכרחה לציין שזה הדיון הנעים ביותר שקראתי - כל פעם שאני נכנסת לכאלו דיונים- ישר יש התקפות של טבעונים/צמחונים על אנשים שחושבים אחרת בטענה ״שהיא בטח לא באמת טבעונית״ , או שהיא בכלל לא רופאה וכאילו שטויות.
אני חושבת שהיא אשה אמיצה וחזקה, יישר כוח.
אסיים באמירה צינית (סורי אני חייבת)
כמו שאומרים- ״האמת כואבת, חבל להתכחש״
תודה
הוסף רשומת תגובה