 |
| courtesy iQoncept |
שינוי היא מילה מרתקת.
מצד אחד היא מבטיחה עתיד אחר, מסקרן ומושך, ומאידך, זו מילה פחידה ומאיימת, מסתורית ועלומה.
היא חיובית ומעודדת כי אנו מאמינים שהמחר יהיה אחר ומוצלח יותר וגם כי אנו יודעים שללא שינוי, ישנה כאמור בעיה. שללא שינוי אז לאורך זמן יש רק קפיאה ונוון והדרדרות וחלודה. אבל השינוי הוא גם מפחיד כי הוא עלול להיות קשה, כי הוא מוציא אותנו מאיזור הנוחות ומההרגלים והקבעונות והמוכר והידוע אל ממלכת הלא-נודע וההרפתקאה. והספק מכרסם: אולי המצב הנוכחי טוב מהמצב שיהיה מחר? אולי עדיף להשאר בחוסר הסיפוק הנוכחי ולא להתרסק אל אופק העתיד הלא ברור?
הרי "אני רק רוצה לרדת קצת במשקל"
או "רק להפטר מהכרס"
או "רק להפסיק עם הרגישות הזו במעיים"
או "רק לשפר קצת את הכושר"
אם אתם מזדהים עם אחת מהאמירות לעיל, מצוין. היה מי שאמר כי הצורך הוא אבי ההמצאה, באופן דומה גם חוסר הנחת היא אמו של השינוי. כשיש מצוקה או חוסר שביעות רצון, שם נזרע הזרע הראשון. כי ממקום של מושלמות, נוחות ושובע, אין הרי סיבה לשנות מאומה. ושינוי נולד רק ממקום של צורך וחוסר.
רוצה לומר: קושי יכול להיות טוב, אם הוא מצעיד אותנו אל שינוי. הצעד הראשון.
אבל שינוי הוא גם שוני. כלומר, להיות ולעשות אחרת מכל השאר.
השינוי לעומת המצב הנוכחי, ובעיקר לעומת דעת ההמון, ההרגלים הנושנים והאיומים וההפחדות ששמענו מהדיאטנית משומנים, הפער הזה עלול להראות גדול מדי. זה נשמע מחייב מדי, רחב מדי, כולל מדי, במיוחד למי שכבר קרא קצת בבלוג הזה על מהו אורח החיים הקדמוני המקופל בין מאות הפוסטים כאן.
כי התזונה ואורח החיים הקדמוני מתארים לנו בסופו של יום שינוי גדול מאוד לעומת הפרקטיקה המקובלת בכרזות קופות החולים והממסד. אנו מציעים לאכול אחרת - לא לפחד משומן וכן להתרחק מסוכרים ומדגנים. לא לאכול "דגני פיטנס בריאים" אלא להמנע מכל המזון שמגיע בקופסאות. לא לאכול כל שלוש שעות, אלא לאכול פעמיים או שלוש ביום, ואפילו, שומו שומיים, לצום לסירוגין. אנו מציעים ללכת יחף או עם נעליים שטוחות ומוזרות ולא לקנות נעלי "שיכוך זעזועים". אנו לא בטוחים שמרתון הוא רעיון מוצלח במיוחד אבל להרים משקל כבד מהרצפה ואל מעל לראש או לרוץ ספרינט חזק וקצר יכולים להיות פעולות מתגמלות במיוחד. אנחנו לא אוהבים במיוחד קרם הגנה משמש ומעדיפים לקבל את השמש שלנו ישר לפנים. אנחנו אפילו לא מפחדים מכולסטרול.
עד כדי כך אחרת.
וזה אפילו לא חלק קטן מהרשימה.
שונה.
ויש שיאמרו: משונה.
וההתבוננות הזו על "החבילה הקדמונית" הזאת עשויה להרתיע אחדים, ולהרים גבה אצל אחרים, במיוחד אם הם עומדים על אדן הקפיצה, עוד לפני הצעד הראשון.
"מה, כולה רציתי שינוי קטן ואתה אומר לי לשנות גם וגם וגם וגם. מה נסגר? "
צודקים.
לא אומר זאת.
אני מציע לעשות שינוי אחד קטן. תתחילו בקטן. שינוי ממוקד העונה על המצוקה והצורך שלכם, האישי. למשל, להתנזר מדגנים, סוכרים ושמנים תעשייתיים למשך חודש ימים ולראות מה ההשפעה על העיכול והאנרגיות שלכם. וגם על המשקל. חודש אחד, או "אתגר שלושים".
הצעד הקטן הזה, השינוי הספציפי הזה, הממוקד רק במזון, רק בתפריט, עשוי להיות פתח לשינוי מרגש ואדיר בחייכם. שינוי שיעביר אתכם תהליך משמעותי ומאלף, שאת ראשיתו אתם רואים ואת סופו אינכם מדמיינים עדיין.
welcome to the new you
הסיבה היא ששינויים אוהבים אורחים, ועוד יותר, הם אוהבים הצלחות. אלפי הקוראים של הבלוג הזה לאורך השנים ואלפים רבים אחרים בקבוצות הפייסבוק מדגימים כי תזונה קדמונית היא מעגל שינוי מתגמל ומעשיר. וכדור השלג החיובי הזה רוצה כבר לצאת לדרך, וכל מה שהוא זקוק לו הוא דחיפה קלה. חודש של ניסוי עצמי. אחר כך אולי יבוא גם שינוי בהרגלי הספורט, אולי תרבות שעות הפנאי תתפנה, אולי תתחילו לישון יותר שעות, אולי תעברו להליכה יחפה, אולי תחזקו את המעגלים החברתיים שלכם, אולי תלמדו לבשל, אולי תבחנו בעיניים חדשות הנחות יסוד נוספות בחייכם כמו עבודה ותעסוקה ומגורים.
קחו את הזמן וצאו לדרך
שינוי חדש ומרגש עומד בפתח, ואתם עומדים להכניס אותו לחייכם.
ספרו לנו בתגובות: איזה שינויים חיוביים עברתם לאחר המעבר לתזונה קדמונית, שלא ציפיתם להם מראש?
5 הערות קוראים:
טעים
מזין
משביע
לא מתיש, לא מלחיץ (אופס, עברו שלוש שעות, חייבת לאכול)
לא אוכלת כי לא רעבה
אין מצב של ״נמאס לי מ...״
או ״בא לי....״
נגמלים מסוכר ומפחמימות
התזונה הקדמונית הטיבה איתי בהמון תחומים.
קודם כל במישור הבריאותי, אובחנה אצלי מחלת קרוהן ובעקבות המעבר שלי לפליאו אני כמעט ולא מרגיש במחלה. הרגשה הרבה יותר טובה, אנרגטי במהלך היום והתגברות על תסמינים שהופיעו.
בנוסף גם במישור האישי, התחלתי לפתח יכולות בישול וללמוד יותר על דברים שאפשר לעשות בעצמי. מנסה תמיד ללמוד הכל מהכל ולפתח יכולות חדשות כמו בישול ובניה.
כמו כן גם במישור החברתי, פעם חששתי שיעקמו עיין כישמעו על כך שאני לא אוכל קמח וסוכר ומרבה באכילת בשר. אבל הצלחתי להתמודד ואנשים רק מעריכים אותי על כך ועל כוח הרצון. אף אחד לא מזלזל, כולם מעריכים
אפילו אם מיישמים את תזונת הפליאו באופן חלקי מרגישים שינוי מבחינת מצב הרוח והאנרגטיות. אני למשל נאלץ להתפשר מדי פעם כי אני גר עם ההורים(הורים קשה לשנות) והם משתמשים בשמנים תעשייתים בבישול אבל התנזרתי ממזונות שעשויים מחיטה והשינוי בהחלט מורגש! יותר ערנות, מרץ וריכוז. כדאי לנסות!''
שנים רבות נכנסתיויצאתי מדיאטות. כשאני בדיאטה אני
א. רעב.
ב. בהימנעות מתמדת.
ג. הפיצויים אינם טעימים או מספקים.
ד. צריך לבצע מעקב כל הזמן.
כרגע בתזונת פליאו כבר 3 וחצי חודשים, ירדתי 7 וחצי קילו.
לא רעב, ההימנעות נעשתה קלה מאוד, הפיצויים נהדרים ואני לא צריך לבצע שום מעקב אחרי מה שאני אוכל.
תענוג :)
הפליאו מסקרנת אותי כבר הרבה זמן. בעיקר כפרהיסטוריונית שהתמקדה דווקא בתרומה של דגניים לתזונה הקדם-חקלאית. התחלתי בקטן - ויתרתי על לחם. גיליתי שזה משפיע מצויין על שבירת הרגלים. טיפסתי מדרגה נוספת אל ויתור על חיטה. משתדלת להשקיע בחלבונים מן החי במקום חיטה וקטניות, וזה מתגמל: ירידה איטית ויציבה במשקל בלי מאמץ יוצא דופן ובלי רעב. קיץ שלם בלי חיטה כחלק מהתפריט אלא בחריגות (העוגה שחמותי מכינה :) ) מפתיע אותי לטובה.
ההבדל לא גדול. כרגע זו יותר שיטה טובה לדיאטה עבורי מאשר שינוי משמעותי יותר. בחודש האחרון התחלתי להחליף את מוצרי החלב הרזים בשמנים. יותר טעים, ומסתבר שלא משפיע על המשקל. גם אם זו תישאר תזונה-מכוונת-משקל ולא אורח חיים שלם, עדיין הרווחתי.
ואני קוראת. ממשיכה לקרוא וללמוד. לעמת את מה שאני יודעת כפרהיסטוריונית וכבת של תזונאית עם המידע שנאגר אצל הפליאו'. מחפשת עוד שינויים קטנים לאמץ. בלי הגדרות גדולות. בצעדים קטנים.
תודה לך.
הוסף רשומת תגובה