 |
| אצלי בבית אתמול (יום העצמאות). שפונדרה במעשנה, חצילים בטחינה ועגבניות שרי צהובות. יש לכם את זה ביותר ישראלי? |
יום העצמאות כבר יצא, אולם אווירת החג עוד נמשכת לרגע קל אל תוך סוף השבוע. והנה, חשבתי שיש לא מעט קווי דמיון בין העמדות והתפיסות הנדרשות לאימוץ אורח החיים הקדמוני של הפליאו ובין העמדות והתפיסות של מקימי המדינה.
#לא_הגזמתי.
התעלמות מהסקפטים ומרואי השחורות
דוד בן גוריון לא באמת שאל אף אחד לפני שהוא אמר למקרופון: אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. הוא בכלל לא היה טיפוס ששואל יותר מדי. כולם אמרו שזה מסוכן. שהערבים יהרגו אותנו, שהבריטים יגרשו אותנו, שאנחנו נאכל זה את זה (מה שנכון). אבל למזלנו היו כאלו שראו רחוק ושקוף יותר ובעיקר, לא חיכו לאישור ואמרו לעצמם: אנחנו יודעים מה טוב עבורנו, ושכל רואי השחורות יחכו בסיבוב. עד היום אני זוכר את החבר הרופא שאמר לי שהוא נותן לי חמש שנים אם אני ממשיך ככה. עכשיו הוא פליאו בעצמו.
אין על מי לסמוך חוץ מעל עצמנו
נכון, יש מומחים גדולים בבטחון שאמרו שזה לא ילך, יש מומחי רפואה שאמרו שזה שטות (הפליאו), ולכל שני יהודים שלוש דעות וכו', אבל גם מאז קום המדינה וגם עבורנו היום, יש משהו מאוד ברור: אנחנו היחידים שאחראיים לגורלנו. המומחים הם בסדר ויש להם המון מקום ונכבד את דעתם, אבל האחריות הבסיסית ביותר, או אפילו מתי לשאול מומחה ומתי להתעלם ממנו - זה מונח על כתפינו אנו. אחריות זה כבד אבל זה גם כיף גדול.
אחרי שקמה המדינה, אנחנו לא מבינים איך אפשר היה בלי זה
אלפיים שנות גולה חינכו את עם ישראל שהוא יהיה תמיד השורד האחרון. הוא יחטוף מכות איומות על ימין ועל שמאל, וגזרות גורל קשות, ונדודים ועוני וחוסר יציבות, אבל זה היה המצב. ואז בא איזה הרצל ואמר שאפשר גם אחרת ושאולי כדאי שנקים מדינה ליהודים. עיקמו את האף. בריצה מהירה בזמן קדימה היום אנחנו לא מסוגלים להבין איך הם אמרו לא. איך הם הסתדרו שם בלי מדינה, זה הזוי. השתחררנו מהגלות ואנו לא יכולים עוד לדמיין את עצמנו תחת שלטון אחר, חסרי צבא או עצמאות. עניין דומה קורה לרבים המאמצים את הפליאו: איך אכלנו פעם את כל הזבל הזה הם חושבים לעצמם, ולא מסוגלים עוד לחזור לימים הרעבים והמתסכלים של דיאטות, לחם קל ודיאט. לא תודה. לא עוד.
אנחנו לא בגן עדן. לחיות זה עסק מלוכלך
במגילת העצמאות ובחזון הנביאים יש הרבה אור ותקווה, אבל דקה אחרי שקמה המדינה כבר נכנסנו עמוק למלחמות, ואחרי 68 שנים לא נראה שזה בהאטה. כי לחיות זה עסק לא פשוט ולפעמים אפילו מלוכלך. יש אומרים שפיתחנו פצצה גרעינית, just in case. יש אומרים שלנצח נחיה על חרבנו. לא כי אנו אוהבים את זה, פשוט כי אין ברירה. גם בפליאו יש רעיונות יפים של הרמוניה עם הטבע ועם שאר הבריאה, אבל מה לעשות, אנו לא יוצאים לצוד משהו פה ושם, ולא מלקטים גרגירי יער קסומים ואורגניים, כי חיות הבר הוכחדו זה מכבר וכי אנחנו יותר מדי אנשים על הכדור הזה. אז חייבים לחיות, ומוכרחים לחיות בריא, אבל זה כבר לא גן עדן ולכן נעשה בחירות צרכניות נבונות. נעשה צבא כי אחרת יהרגו אותנו, ונקנה תפוח שריססו אותו קודם כי אחרת נשאר רעבים. לא גן עדן, אבל עובד יופי.
חוגגים ב"על האש"
זה קל. הסיבה היהודית העתיקה לחגי ישראל היא: ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל. ואכן, אנו יודעים לשמוח ולחגוג ואפילו חז"ל אמרו איפשהו ש"אין שמחה אלא בבשר". ובמיטב המסורת היהודית, גם יום העצמאות מאופיין באינספור מנגלים ו"על האש" בכל פינה.
ומה איתנו, אנשי הפליאו?
אנחנו כמו הגששים: יש לי יום יום חג!
שנת עצמאות שמחה יקירים
1 הערות קוראים:
אני רק המלצה:
מאז שאני נמנע לגמרי מכל סוג של שמן צמחי, -
(אפילו לא שמן זית או קוקוס) :
הפסיקו לי כאבי הגב, הוא כמעט ולא תפוס יותר, וכאבים אחרים גם נעלמו.
כדאי לנסות.
להחליף את השמן הצמחי בגהי . ובשומן מהחי.
(כן, כן, אפילו לא שמן זית או קוקוס)
ביי
הוסף רשומת תגובה