אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

איך לנצח את הרגולציה ולהשאיר אותנו שמנים? סיפורו של מיץ פטל


מאז שעלה לפני כמה שנים הרעיון המחריד של משרד הבריאות לסמן מוצרים כ"לא בריאים", אמרתי וכתבתי שזה רעיון הבל, רע לציבור ובעיקר נוראי לבריאות. כי מי יחליט לנו מה בריא? שר בריאות קטוגני או שר בריאות טבעוני? ומה זה בכלל העסק של המדינה מה אני אוכל? ומי אומר שהמלצות המדינה נכונות? ומי שמע על מעורבות ממשלתית יעילה? 
אבל הרגולטור לא עובד אצלי ולחרדתנו הרעיון הזה קרם עור וגידים והנה עכשיו כולנו כבר מכירים את הסימון האדום "סוכר בכמות גבוהה" וגם "כמות גבוהה של שומן רווי" המזהיר מפני מוצרים סופר-בריאים כמו בשר, קוטג' ושוקלוד מריר 85%, אבל לא מופיע על אלפי מוצרים היפר-מעובדים ומסוכנים לבריאות כמו שומן סויה, למשל. 
הפטנט הזה כמובן לא מעודד שום בריאות של אף אחד. מעבר לאבסורד המובנה בהחלטה הממשלתית על "מה בריא", יש אבסורד נוסף והוא ההשפעה על היצרנים, לא על הצרכנים. האזהרות לא מעודדות יצרנים לייצר מזון בריא אלא לייצר מזון שלא יזכה לכיתוב מאיים. בקיצור, זו דרך נפלאה לעודד יצרנים לזייף מתכונים ככה שיתאימו לשגיונות הרגולטור, ולעזאזל הציבור או הבריאות. כך למשל גבינה צהובה לא מעובדת שיכולה להיות יופי של תוספת לתפריט, תהפוך להיות כזו שמוציאים ממנה את השומן הטבעי ומכניסים במקומו שמן סויה + חומרי טעם, והכל כדי שהמדבקה תרד. 
לא מאמינים לי? הנה דוגמא. 
מסתבר שיש עדיין לקוחות למוצר הנקרא "מיץ פטל". על העטיפה נדרש היצרן לכתוב מעתה גם אזהרת "סוכר בכמות גבוהה". כי אזהרת כמות הסוכר נקבעת לפי כמות הסוכר במוצר הסופי, ובסירופ אין שם שום דבר אחר *חוץ* מסוכר. 
מה עשו החכמים באוסם? (יותר נכון: מה עשו חכמי הרוגלציה שגרמו לאוסם לסובב אותם ואת הציבור?)
 ישבו וחשבו איך נערבב את הציבור ונהפוך את המוצר שלנו לבטוח וטוב במקום לאדום ומסוכן. 
התבוננו היצרנים במארז ליטר תרכיז המאפשר הכנת 40 כוסות, ואמרו לעצמם: מה יקרה אם רק נכתוב שאפשר להכין ממנו 80 כוסות? אותו מתכון, אותו פטל, רק נכתוב כמות כפולה של מים ש"תדלל" על הנייר את המשקה הסופי כך שיעמוד ברגולציה כן, כולנו יודעים, *קריצה קריצה*, שילדים לא מכינים מיץ לפי ההוראות אלא לפי הצבע והטעם. אבל הנה לנו פיצוח. 
חשבו, ועברו למעשה. (לכאורה, כן. לכאורה) במקום למכור ליטר תרכיז פטל שהספיק ל 40 כוסות, אוסם מציעים עכשיו חצי ליטר תרכיז, שמספיק בדיוק surprise surprise להכנת 40 כוסות! והנה ככה מדבקת האזהרה נעלמה, ועל הדרך הרוויחו אוסם מדבקה נוספת: "אריזת חסכון". נהדר לשתות משקה ללא סכנת סוכר. תשואות לאוסם. הידד לרגולטור שהגן עלינו. 

שורה תחתונה:
  • בכל הזדמנות, ספרו למשרד הבריאות (ולשר החדש, מי שזה לא יהיה), שעליו לבטל את רגולציית הסימון, שרק מכבידה עלויות על היצרנים ועל הציבור כולו
  • לעולם אל תאמינו לשום סימון "בריאות" שאתם רואים על עטיפה של מוצרי מזון. הסימון הזה לא מגן עליכם אלא על היצרנים. 
  • קנו ואכלו אוכל אמיתי. 
  • אם אתם לא בטוחים, הנה טיפ של אלופים: על אוכל אמיתי בדרך כלל לא תופיע שום מדבקה, כי אין לו אריזה כלל: ירקות, אגוזים, בשר, דגים וביצים - כולם חסרי אריזות. תאכלו אוכל אמיתי. 
  • ואם כבר יש מדבקה מפחידה על החמאה שלכם, מישכו בכתפיים, שימו קצוץ ואיכלו לתיאבון. 
תהיו לי בריאים, דעאל



Share/Bookmark

By Dael with 2 comments

2 הערות קוראים:

אחלה מאמר, ובאמת על אוכל אמיתי וגולמי אין צורך בשום מדבקות.

גם מבחינה צרכנית, איני בטוח שיש לסימון האדום על פני אריזות המזון השפעה. גם על קופסת סיגריות יש אזהרות חמורות, זה לא מפריע לאף אחד להמשיך לקנות...

קח נקודה אחרת למחשבה
ישבתי עם משפחתי במסעדה, בבית אנו שותים מים, במסעדה הילדים שותים מיץ ענבים.
הפעם הבת בת השמונה מבקשת מים,
מה קרה שאלתי בהפתעה
התשובה הייתה- יש על זה סימון אדום
אז נכון שיש המון מוצרים עם מדבקות שזה לא מזיז להם והם צורכים אותם בלי הפרעה אבל לסימונים הללו כן יש השפעה על הצרכן ובמיוחד במוצרים שאתה יודע שם מתוקים ולא ממש כדאי לאכול אותם אבל כשהסימון פתאום כל כך גדול ולא חבוי ברשימת הערכים אז אתה חושב פעמיים

ונקודה נוספת שכן רואים עוד ועוד מוצרים (במיוחד אלה המתוקים מאוד) שיוצאים במתכון חדש עם פחות סוכר

פרסום תגובה