היום אימון סבולת. שישה סיבובים של 400 מטר ריצה ו 25 בורפיז. קטלני משהו.
אמש עבדתי קצת על C&J. אחרי חימום עם 45 ק"ג התחלתי לטפס קצת במשקלים ומשום מה נתקעתי ב 75 (ואני כבר עשיתי יותר). יש ימים כאלו, שאתה מרגיש לא מספיק חד או אגרסיבי. החלטתי לא להלחם בעצמי ולהפסיק.
האם זה קורה לכם שאתם יום אחד מרגישים כמו הבחורה מימין ויום אחד כמו המיידעלה משמאל (באדיבות קרוספיט רדינג)?
מה אתם עושים אם אתם מרגישים נפילת אנרגיה - מתעקשים עד שעוברים את הקיר או זורמים ליום/אימון הבא?
5 הערות קוראים:
יש ימים שפשוט צריך לדעת לנוח בהם...
תומך בדברי עומרי, יש ימים שפשוט עדיף לקחת מנוחה. צריך להתאים את קרוספיט (או כל אימון) לחיים ולא את החיים לקרוספיט.
יש לי ימים כאלו, פשוט נח.
(:
אני חושב שעדיף אימון לא משהו על פני לותר על האימון, יש ימים שאתה תפוס עייף אין חשק אם כל פעם שמרגישים ככה נקח יום חופש בסוף לא לא נתאמן בכלל, בדרך כלל גם אימונים שמתחילים לא משהו לפעמים יוצאים אחלה, אם אפשר אז לא לותר על אימון.
הי קובי, אל תשכח את הצד השני של המטבע. אני מסכים חלקית, אך עדיין יש לציין כי אימון בזמן עייפות יכול להוות מכשול פסיכולוגי (למשל אתה יכול לחשוב מנסה להתאמן אבל לא מסוגל למקסם פוטנציאל, אולי כל זה לא בשבילי). בנוסף הבעיה של אימון בזמן עייפות, שאז יכולים לחפף בטכניקה ומה שיכול להוביל לפציעה.
צריך לשים לב לדברים האלו, אני נוקט בגישה של הרבה מה firebreathers להקשיב לגוף. בסה"כ לא חורג מחמישה אימונים בשבוע (משתדל).
הוסף רשומת תגובה