אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

איך לקנות את האוכל טוב בעולם בלי לפשוט את הרגל?


מפת העוני העולמית ב wiki. אצלנו אפור, כרגיל.
אם יש משהו מפחיד בעולם המודרני, זה לא תנינים, לא אריות ולא מפולות בוץ. אמנם יש עדיין בעולם מקרים של מוות מכל אחד מאלה מדי פעם, וגם השלג האחרון הזכיר לנו שכוחות הטבע עדיין שמים אותנו לצחוק כל אימת שמתחשק להם, אבל החרדה האמיתית, הפחד הגדול שהעולם המודרני כן מציע הוא הפחד מעוני.
כמו כל הפחדים, מקורו בתחושה אמיתית השומרת על הפרט. אנו מפחדים מכל דבר שמסכן אותנו. כאלה אנחנו, שורדים. ואמנם, נאהב את זה או לא, נכסה את אוזנינו ואת עינינו או לא, עדיין תמיד נמצא את עצמנו בעולם קפיטליסטי בו המטבע הוא המלך הבלתי מעורער. ואם המלך הוא הממון, הרי שזה שנמצא בתחתית שרשרת המזון הוא זה החסר כל. העני. אין בכך כל שיפוט ערכי אלא ניתוח של המציאות: עני ורע לו. אתם יכולים לסרב להכיר בכך, לנסות להלחם בזה ואז להפסיד או להכיר בשלטונו של המטבע ולנצח תחתיו, הבחירה שלכם. (הערה לפרוטוקול: כסף כמובן שאינו מעיד במאומה על אושר או על שלווה או על אישיות, זה רק מעיד על יתרות).
אני בחרתי מזמן.
עצמאות כלכלית היא משהו שמעסיק את מוחי הרבה מאוד כבר הרבה שנים כי לטעמי הגעה לעצמאות כלכלית היא הדרך היחידה בה אפשר "באמת" להיות רגוע. בעולם כאוטי, בלתי צפוי ודורסני כמו המציאות שלנו (אין מה לעשות חברים, זה כך), הכסף הוא המשאב היחידי שיאפשר לכם טיפול רפואי, מזון, ביגוד ומחסה. אוקיי. יש גם בתי תמחוי, ועמותות עם נשמות טובות אבל אנחנו ממש לא רוצים להגיע אליהם כנזקקים.
אם כך, אם העוני נמצא בקצה האחד של הסקאלה, והעצמאות הכלכלית - היינו, היכולת להתקיים בכל מצב, גם ללא הכנסות מעבודה כלל - נמצאת בצד האחר. שימו לב שהמונח "עושר" הוחלף כאן ב"עצמאות כלכלית", כי לטעמי אין הגיון רב במדידת המטר המרובע, המכוניות או כיורי החרסינה שיש לאדם אלא ליכולתו לחיות מנכסיו גם ללא עבודה. אם הנכסים מכניסים יותר ממה שאתה מוציא - אתה עשיר (כן, אתה יכול להיות עשיר גם אם אין לך שקל בבנק, אתה גר באוהל, אין לך מכונית או נעליים ואתה אוכל רק אורז ועדשים, ובתנאי יש לך הכנסה קבועה שלא מעבודה שמכניסה יותר מהסכום החודשי שאתה מוציא - אשריך. אתה עשיר. בלי לעשות מאומה תמשיך להתעשר יותר ככל שיעבור זמן. וגם ההיפך הוא הנכון. אם אתה גר בוילה תלת מפלסית עם שתי מכוניות ומשכורות היי טק גבוהות, אבל כל חודש אתה באוברדרפט: אללי, אתה עני ותהיה עני עוד יותר ככל שיעבור הזמן, אלא אם כן תעשה שינוי).
לא נעבור כעת על כל האפשרויות לחסוך מחד ולהכניס יותר מאידך, אלא נתמקד לעת עתה בסעיף אחד בלבד, זה הקרוב ללב כולנו - האוכל שעל שולחננו.
ההוצאה על מזון היא אחת החשובות והמרכזיות במשק הביתי. היא לא עומדת בתחרות עם ההוצאה על מגורים (רק בגלל שזו הפכה לטירוף מוחלט, ועל זה בפעם אחרת), אבל היא עדיין אחת הגבוהות בסל המשפחתי הישראלי. כ 15-18% מסל ההוצאות (והרבה יותר אחוזים מכך, אם אתם לא זורקים בלי סוף כסף על מכונית ומשכנתא). להבדיל מהוצאות על בילוי ופנאי, ההוצאה על מזון בוודאי שאינה מותרות אלא כורח. רוצה לומר: אפשר להסתדר בלי זארה ומנגו אבל בלי קשה בלי זיתים ואבוקדו.
לכאורה, כדאי לצמצם ככל שניתן בהוצאות המזון, וכך לאפשר לחסוך יותר ולהיות קרובים מעט יותר לעצמאות כלכלית.
מחשבה יפה ונכונה.
אך אליה וקוץ בה: מחירו הנמוך של מזון הוא בדרך כלל אינדיקטור טוב דווקא כדי להתרחק ממנו. המוצרים הזולים ביותר במשק הם בדרך כלל גם הגרועים ביותר. לדוגמא, שמן זרעים מעובד, מלאכותי, שעבר תהליכים כימיים אלימים יהיה זול מאוד. אולי 4 שקלים לליטר. שמן זית בכבישה קרה יעלה 40 ש"ח לפחות וקילו שמן קוקוס יעלה כבר 70 ש"ח. לפחות. כך גם בקמחים, בקטניות, במוצרים קפואים ובמוצרים בכלל: ככל שהם מעובדים יותר, חיי המדף שלהם יהיו ארוכים יותר, ולכן הם גם זולים יותר. קופסאות שימורים זולות יהיו אלה המשתמשות בשמן סויה או תירס זולים, ובתכולה באיכות נמוכה יחסית. מרגרינה לעולם תהיה זולה מחמאה (בגלל זה בדיוק המציאו אותה). לרוע המזל, למעט חריגים נדירים, מזון זול יהיה גרוע מאוד עבורכם.
העלות האמיתית של מזון גרוע, גם אם הוא זול מאוד בטווח המיידי, היא עצומה. לא רק שחולים יותר בטווח הקצר (שפעת, השמנה, חום), אלא גם מועדים יותר לפיתוח תחלואה לבבית וסרטן ושאר צרות בטווח הארוך. וכאילו כדי להוסיף קושי, גם התרופות יעלו לכם הרבה מאוד כסף, והרבה יותר מכך, הביטוח הרפואי הפרטי שתעשו יעלה לכם פי עשרה. ידידי אמר לי: כששיניתי את התזונה התחלתי להרגיש פי מיליון יותר אנרגטי. בטוח שגם ארוויח יותר. לא מחקר, אבל תחושה.

צרכנות מזון כלכלית לא מתחילה ולא נגמרת ב"לא לקנות את הכי זול". אם נציץ לעגלת הקניות של המשפחה הישראלית הטיפוסית, נגלה שם הרבה מאוד מוצרים שאינם זולים כלל ועיקר, יקרים אפילו, אבל רעים מאוד בריאותית, מאידך. דגני בוקר הם דוגמא קלאסית: הם באים בשלל צבעים וטעמים ודגנים אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, לא יקדמו את הבריאות שלכם לשום מקום. ליד דגני הבוקר תמצאו גם שלל חטיפים (אוקיי, כולם מסכימים שזה רע, או שצריך הסבר מפורט?), ומתחתם בעגלה ערימה עצומה של "מעדני חלב". שוקו וסוכר, כותרות של תותים ופירות יער במסווה של בריאות ובעצם זה בעיקר סוכר ומוצרים מעובדים לעייפה, שכל טיפת שומן טבעי שהיתה בהם, נעלמה בתהומות ה 0%.  כך גם מוצרים קפואים מעובדים, ממרחים שונים מוכנים, וממתקים. ובאריזות ענק שישיות של קולה או משקה ממותק אחר ("אבל זה מיץ טבעי מפירות") שיש המדמיינים שהוא טעם החיים אבל לטעמי אפשר גם לתאר אותו כמשחק המקדים של המוות...

אז מה נקנה בכל זאת?
נקנה אוכל אמיתי ומקומי וטרי ופשוט: ירקות ופירות, דגים ובשר, שמנים מפירות. בעיקר. אבל גם כאן, הטווח עצום ויש גם אפשרויות זולות, רק שהן מסתתרות.

  • בבשר, קנו חלקי פנים. בלי פחד. כבד, לב, ראש - כולם יעלו פחות מ 25 ש"ח לקילו טרי ובריא. תקנו את החלקים שאיש לא קונה: עתירי שומן, פשוטים. לא קניתי אנטריקוט כבר שנה לפחות, ולא חסר לי. אני קונה שפונדרה טרייה ב 42 שקל, ולב ב 15 ש"ח. ושמח. 
  • בדגים, אני קונה סרדינים טריים בעונה. זול מאוד, ולפעמים ממש מחיר מצחיק. דגי ים אחרים הם על פי רוב יקרים יחסית אבל יהיו בחירה תזונתית מצויינת אך בדגי בריכות אני משתדל לא לגעת בכלל.
  • בעופות, אני קונה טבע עוף (יקר) אבל אני קונה רק כנפיים. כך, גם כשהעוף הוא אורגני ועולה פי שניים מעוף רגיל, כנפיים יעלו לא יותר מ 15 ש"ח לקילו. סבבה.
  • בירקות, כמובן שאפשר לבחור את הירקות הזולים באותו הזמן ואם יש ירק "שמתפרע" (כמו מלפפונים לעתים), פשוט לא קונים אותו. לא תתפסו אותי קונה מלפפון בעשרה שקלים. כולה מלפפון, מה רע בלפת, תגידו (אם מבשלים אותה ומרסקים עם שום ושמן זית, אפשר לעשות ממנה אחלה "חומוס" שבעולם. מן ממרח רומני עצבני ומצוין). ועדיין, חלק משמעותי מאוד מסל הקניות שלי הוא ירקות. אני קונה המון (אבל באמת המון) ירקות. כל ירק הולך. יחסית ללחם ולתירס זה יקר, אבל זו בחירה שאני שמח להוציא. 
  • בקניית פירות, ולא רק באופנה, לא חייבים לקנות מנגו. תפוזים הם זולים יחסית עכשיו. קנו בשכל. 
  • בשמנים, אני קונה הרבה שמן זית איכותי. אני גר בגליל אז יחסית קל לי, אבל אפשר בהחלט לקנות ישירות מבית הבד פח של 17 ליטר ולחסוך הרבה מאוד. 
  • קנו בקבוצת רכישה. בשנה שעברה קניתייחד עם קבוצה, ישירות מהיבואן, פח של 5 ליטר שמן קוקוס בכבישה קרה וזה עלה לי 40 ש"ח בלבד לליטר. אם מתעניינים, אפשר לנסות לארגן אחת נוספת. קניתי גם "חצי טלה" בקבוצת רכישה אחרת ועוד. תתאמצו, תחסכו.
נכון, לאכול נכון ולקנות בריא לא יסייע לכם בהכרח לפרוש מעבודה בגיל מוקדם יותר, אבל בהחלט יאפשר לכם לחיות מאושרים ושבעים כדי שתוכלו לפרוש בריאים וצעירים. אינשאללה.
שורה תחתונה למתקשים: תאכלו טוב ותהיו עצמאיים כלכלית. נשמע לי כמו מתכון טוב לחיים.

ואם בא לכם, שתפו, הגיבו או התרעמו. בשמחה.
דעאל

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 24 comments

24 הערות קוראים:

אני כבר אוכל כמה חודשים 0 פחמימות,יוצא לי הרבה יותר זול מהתקופה שהייתי אוכל בצורה פליאוליטית.
שומן בקר מבושל במרק 15 ש''ח לק''ג,כבד בקר 15 ש''ח,לב בקר טחון 15 ש''ח,ביז 15 ש''ח. כמובן שהכל כשר.
חישבתי את זה,וביום רגיל,שאני אוכל בו למצב שאני מפוצץ עד 0 מקום,+ קינוחים שזה מה שמייקר את העסק(חמאה וביצים) זה יוצא לי בערך 13-15 ש''ח!
כשאני רואה ילד שותה פחית קולה עם איזה חטיף,אני ממלמל לעצמי,איך פראיר,זורק כסף על זבל,שאיתו היה יכול לאכול יום שלם בשר,ביצים,דגים וחמאה.

אני בעד לנסות להתארגן על קבוצות קניה לשמן קוקוס וחמאה איכותית!

גם אני אשמח להצטרף לרכישה של שמן קוקוס

גם אני אשמח להצטרף לרכישה של שמן קוקוס

תודה על הפוסט המעניין והחשוב. אשמח אם תגלה היכן אתה קונה לב ב-15 ש"ח. הכי זול שהצלחתי למצוא עולה כפליים. גם מתכון לסרדינים יתקבל בברכה.
יום טוב,
יאיר

דעאל,
אני מאוד נהנית לקרוא את הפוסטים שלך שגורמים לי לחשוב על החיים שלי.
אבל מה אני עושה עם התחושה המדכאת שמתגנבת לי ללב בכל פעם שאני קוראת אותם?
זה מין שילוב של רצון עז להיות במקום שאתה מתאר ומצד שני הרגשה שזה לא ניתן להשגה...
אני חושבת שאכניס אותך לרשימה השחורה :-) (בה שוכנים גם חצי מכתבי "כלכליסט" שמראים לי באיזה עולם לא הוגן אני חיה...)
מורן

אשמח להצטרף לרכישת שמן קוקוס.

דעאל - נגעת בנושא כאוב; מחירי המזון שרק הולכים ומאמירים מזה מספר שנים. הפתרון המוצע, "עצמאות כלכלית" אכן המפתח לכך (הגעתי לפליאו לאחר קריאת ספרו של מיקי בן דור "מבריזים לגן עדן" - תודה מיקי; למרות שהזרע לאורח חיים אחר התחיל לנבוט אצלי לפני כעשור, במהלך טיול חוצה מרחקים באוסטרליה המופלאה).

אבל כדי להגיע לעצמאות המיוחלת ולא רק כדי למלא את הבטן בכל טוב, ולא שיש פסול בכך כדברי סיינפלד, יש להתכונן ולהיערך לכך מבעוד מועד. הווה אומר אי שם באמצע או סוף העשור ה-2 לחיינו; שהרי לא ניתן להשיב את גלגלי הזמן... טיפ, "אימוץ" על ידי מנטור או חבירה לאדם עם ערכים דומים לאלו שלנו, יכול לסייע לנו לחתור למטרה הנכספת. ואם "מאוחר מדי" כי חצינו את הרוביקון, אין זה אומר שיש להרים ידיים - למרות ואף על פי הצורך להמשיך ולעבוד כדי לקיים את עצמנו. שהרי עדיין ניתן לשאוף וליישם אורח חיים בריא; כזה המבוסס על תזונה עשירה ברכיבים מזינים, וכולל פעילות גופנית ומנטלית (העשרה אישית), והפחתת לחצים ומה שבניהם. אישית, מעולם לא לקחתי חלק באכילת מוצרי מזון דלים או מעובדים עד זרא (תמיד אוכל טרי). מאידך גם לא סבלתי מעודף משקל, ו/או תחלואים כפי שחלק ממאמצי דרך החיים הנ"ל חוו כמתואר בסיפורי ההצלחה. אבל מרגע שגיליתי את הפליאו, חתכתי cold turkey והתוצאות (חיוביות כמובן) בהתאם.

מה שמחזיר אותי לתחילת התגובה ונושא עלויות האוכל, והרצון להצטרף לקבוצת רכישה למוצרים שונים - כמו חמאה איכותית (צ'מפיון), שמן קוקוס – לידיעה, יש עד סוף החודש מבצע בשופרסל דיל לג'מוקה ב-70 ש"ח, ובשר על חלקיו השונים והזולים (פנים במיוחד) אשר באזור המרכז כפול במחירו מזה שאתה מציין (אני ירוק מקנאה). אגב, יש והסופר מציע את הלב, כבד וריאות (טלה) כיחידה אחת ובמחיר מוזל מאוד אז שווה לשאול את הקצב; שלא לומר "להתווכח" על המחיר. ביצי חופש/אומגה 3 לא ניתן לרכוש בזול מין הסתם או שמה אני טועה?

יום נפלא,
דני

נ.ב. המחיר לסרדינים ואנשובי טרי (זה הזמן) גם הוא לא נמוך במיוחד, ויותר מהכפיל את עצמו בשנים האחרונות. אבל עדיין זול משמעותית מדגי ים, קלים להכנה ובוודאי טעימים מכבושים בקופסאות שימורים; שלא לומר עשירים בחומצות אומגה 3.

אלוהים יודע איפה אתה מוצא כבד בקר במחיר כזה. אצל הקצב שלי בחיפה 49 שח לקג. (חתוך ומנוקה למשעי). הגזים?

אלוהים יודע איפה אתה מוצא כבד בקר במחיר כזה. אצל הקצב שלי בחיפה 49 שח לקג. (חתוך ומנוקה למשעי). הגזים?

אם אתה כבר בחיפה, רד ל"אייזן".

דעאל,
פוסט יפה מאוד - תודה!
אשמח להצטרף לקבוצת רכישה עבור שמן קוקוס.
אנחנו משתמשים רק בג'מוקה וכפי שהזכירו פה בתגובות למעלה המחיר הטוב ביותר הוא כנראה כרגע בשופרסל (70 ש"ח), בדר"כ זה 80 ש"ח.
בקבוצת ריכשה, מאיזו פירמה רכשת?
תודה,
עומר

אשמח להצטרף לקבוצת רכישה לטלה ולשמן קוקוס

תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

גם אני מעוניינת להצטרף לקבוצת רכישה של שמן קוקוס אם מתארגנת כזו

אשמח להצטרף לקבוצת רכישה של שמן קוקוס

היי דעאל
הגעתי לכאן כנראה ממקום הכי לא צפוי לתזונת פליאו:
טבעונות.
אולי אני טועה והיו עוד לפני.
מכל מקום. דיי התיאשתי מפני שרוב הזמן אני עייפה, רעבה ונפוחה.
כן. עליתי גם במשקל. אני אוכלת טונות של פירות וכל הזמן רעבה. יש לי גאזים ו... לא אלאה אותך בתיאורים.
אני מאד מקווה שהתזונה הזו תיטיב איתי. דווקא פעם הייתי טורפת לא קטנה ולא זוכרת אפילו איך קרה שהפכתי לטבעונית. מכל מקום אני אוהבת בשר.
העניין הוא שאני אלרגית גם לחלב (לחלבון החלב, הקאזאין, שזה אומר שאני גם לא יכולה לאכול מוצרי עיזים וכבשים וכו') ומה שהכי מבאס גם לביצים.
ככה שזה דיי מצמצם עבורי תפריטים.
הבעיה הכי מבחינתי היא ארוחת הבוקר.
אין לי בעיה לצום כמה שעות טובות אבל אם אני מתעוררת רעבה ממש לא מושך אותי לאכול סלט קר ובטח לא בשר על הבוקר או דגים וכאלה.
האם תוכל לתת לי כמה פתרונות או תפנה אותי לתפריטים מתאימים?
אני דיי חוששת עכשיו שאת מקום הסוכרים ימלאו השומנים במזון ולאן אגיע? אולי אשמין אפילו יותר.
והכי אני מקווה שלא אחלה. אתה יודע מאד קשה לעשות סוויצ' בראש אחרי כל ההפחדות מהבשר, הכולסטרול, הכליות, ועוד ועוד.
תודה מראש.

אהלן אנונימית. את עשויה להתפלא אבל יש הרבה מאוד "טבעונים לשעבר" שעוברים לפליאו כי יש הרבה דמיון בין השיטות: שתיהן מחפשות את הדרך הטבעית והנכונה לבני האדם. התיאור שלך על נזקי הטבעונות הוא די "קלאסי".
לשאלותיך: בבוקר אם את רוצה משהו חם תוכלי לאכול חביתה או ביצה, יוגורט ועוד. אין לך מה לחשוש משומנים. השומנים הם ידידייך ויעניקו לך את הכח והאנרגיה שהסוכרים גנבו ממך. את לא תחלי ולא תשמיני והכל יהיה בסדר. תנסי בעצמך ותדווחי לנו איך הולך. נשמח לשמוע ולענות על כל שאלה. בהצלחה.

דעאללל
אתה לא קורא את התגובות
:-((((
אני אלקגית לביצים

ולחלבון החלב- קאזאין

סורי אנונימית. אני ביום מילואים אז הקשב שלי כנראה לא משהו...
אם קראת את יודעת שאישית אני לא אוכל ארוחות בוקר (אבל כן שותה קפה). למשהו חם כמובן שאפשר קפה/תה ויש רבים שמוסיפים לזה כפית שמן קוקוס או חמאה. ארוחת בוקר על בסיס "חם" אך שאינה כוללת ביצים, חלב, דגים או בשר לא מותירה הרבה אבל אפשר כמובן קצת ירקות מוקפצים (אפשר להכין בערב ורק לחמם) או תבשיל ירקות עם חלב קוקוס. פשוט יותר להסתפק בארוחת בוקר לא חמה כמו פרי עם אגוזים, "גרנולה" מקוקוס (טעים לאללה כחטיף בוקר) או מאכלים "לא קרים" אחרים. מקווה שההמלצות יותר בכוון כעת...

למר קדמוני,
אני מתעניין בקניית דגים אבל יש לי פוביה קלה מדגים בשל הקרינה מפוקושימה, ופחד במידה מועטה יותר מדגי בריכות או גידול ימי.
האמת שהפוביה הזאת לא ממש קטנה...
בשל כך אני אוכל רק סרדינים מקופסאות שימורים שדגו אותם באוקיינוס האטלנטי(ומתפלל שהדגים לא שחו מהאוקיינוס השקט עד לשם)
למרות שאם אתה נכנס לכל הקטע של זיהום בחומרים רדיואקטיבים אתה מגלה שגם בים האטלנטי נעשו ניסויים.(כך לפחות קראתי)

אתה יודע האם הסרדינים שאתה קונה הם מהים האטלנטי?
האם הם wild caught?
ואם התשובות לכך הם כן,אז על פי מה אתה יודע(שלט,מוכר,דייג)
באיזה רשתות ניתן לקנות?
אני שואל לא בקטע ביקורתי אלא מתוך החרדה האישית שלי.
תודה.


הוסף רשומת תגובה