אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מה זה קרע במיניסקוס ואיך תשיגו לעצמכם אחד כזה?

אי ידידיי,
בגלל שאני גיבור ואמיץ, לא התלוננתי בקול רם עד עתה, אבל לפני כחודש נפל אצלי דבר. יותר מדויק לומר: אני זה שנפלתי. ומעשה שהיה כך היה:
זוכרים שטרחתי להכין בחצר שלי לערוגה לתפארת?
אז מסתבר שעבודה מאומצת של כמה שעות עם קלשון, באדמה חרבה וקשה (הי, זה היה לפני הגשם), עלולה לגבות מחיר מהברכיים שלכם. לפחות אצלי זה קרה. ההתחלה, כרגיל, היתה אופטימית. כמה שעות של קיפוצים על הקלשון וחייכתי לעצמי: ניצחתי את האדמה ויש ערוגה. פתאום קצת כאב לי בצד, לא היסטרי אבל מוזר. כאב חד. העניין הוא שלמחרת בבוקר לא יכלתי לרדת מהמיטה. הברך פשוט לא שיתפה פעולה יותר. אולי פשוט הזדקנתי.
אמרתי: לא נעים, לא נורא. אולי ממאמץ, יום יומיים ובטח יעבור. הרי כבר כאבה לי בחיים הרגל.
אז זהו, שלא.
עבר שבוע ועברו שבועיים ואני בקושי הולך. צולע. כל הכניסה לרכב היא סיוט ועמידה אחרי ישיבה ממושכת נגמרת בצליעה מביכה. אוקיי, חשבתי, צריך אורתופד. אני דווקא מכיר אחד. מומחה ברפואת ספורט וגם שכן. צלצלתי, באתי, ונשכבתי על הספה. הדוקטור שם בעדינות בעדינות אצבע קלה על הברך ועם היד השניה סובב את הקרסול. הצעקה שלי הגיעה מיד והעיפה את התקרה. אי. קרע במיניסקוס, חביבי, הוא אמר. תנוח ונדבר עוד שבועיים.
נחתי שבועיים והלכתי צלעתי לאורתופד נוסף. לא בגלל שהשכן לא טוב, פשוט אני שייך לקופ"ח אחרת וצריך הפנייה ל MRI וכל זה. פחות כאב לי כבר, והנפיחות בברך נעלמה, אבל היי, עוד לא חשבתי אפילו לנסות לקפוץ על רגל אחת...
גם הד"ר השני מישש לי את הברך וגם הוא אמר: קרע במיניסקוס, חביבי.
מסתבר שזה חלק מהז'רגון של האורתופדים (ה"חביבי", לא המיניסקוס).
בינתיים עבר חודש שלם ובו לא עשיתי שום כלום של פעילות גופנית. שזה פחות או יותר, שיא שלילי בשבע השנים האחרונות לפחות. קצת עשיתי מתח ושכיבות סמיכה, אבל לא אימונים של ממש שמזיעים ומתנשפים ונהנים ושוכבים-על-הגב-חצי-מתים בסוף. באסה רצינית.
אז מה זה קרע במיניסקוס אתם אולי שואלים את עצמכם בשלב הזה?
זה לא גברת, זה אדון (באדיבות Wiki)
המיניסקוס היא שכבה בצורת סהר ובמרקם דמוי סחוס, המונחת לכל אחד ואחת מאיתנו באמצע הברך, בין עצם הירך לשוקה. כשאתה בן עשרים היא יפה ונוצצת. כשאתה בן ארבעים, היא שחוקה ודהויה, אבל הפטנט זהה. כתוצאה מטראומה, מכה, תנועה חדה ובעיקר סיבובית (כל התשובות נכונות אם אתם קופצים עם קלשון בחצר), היא עלולה להקרע. כלומר, תחשבו על קרע בקצהו של דף נייר: שני צידי הקרע רופפים ונעים מעט זה לעומת זה: בדיוק הסיפור אצלי בברך, בהבדל אחד: בדף נייר זה לא כואב. בברך זה כואב. מאוד.
אוקיי, אז מה הפרוגנוזה (כלומר, מה יש לעשות?)
בקרע במיניסקוס אפשר לטפל ואפשר גם לא לעשות כלום, כך מסתבר. הטיפול הוא ניתוח ארתוסקופיה בו פשוט חותכים את הקרע (אם תרצו: "אוכלים" חתיכה מהמיניסקוס, חתיכה שלעולם לא תגדל שוב אבל תפסיק את הכאב). אלטרנטיבה היא לא ניתוח אלא לתת לגוף ללמוד לחיות עם הקרע. בכל מקרה ההמלצה היא לחכות לפחות חודש חודשיים לפני הניתוח (אלא אם אתה כדורגלן בן 19. אני לא). אז במיטב המסורת הקדמונית, אני אשתדל לוותר על ניתוח, אלא אם כן זה הולך לתקוע אותי במרפסת עד להודעה חדשה. אז נחתי. לנוח. נחים. מנוחה.
חיכיתי חיכיתי ציפיתי ציפיתי ובאמת, עכשיו כבר לא כואב.
נראה שהמזל הוא שיש לי שתי ברכיים חזקות (יחסית, יחסית. תודה לאל לעבודת המשקולות ולסקוואטים) אז הדוקטורים עכשיו מאוד מרוצים. לא צריך מי יודע מה פיזיותרפיה, הם אומרים, פשוט צריך לחזור לפעילות בהדרגה, תוך יישום הכלל הבא: "אם זה כואב קצת אחר כך, זה בסדר ואפילו טוב. אבל אם זה כאב חד וממוקד, זה רע ולא לעשות".
אז החלטתי. מחר אינשאללה אעשה אימון ראשון אחרי חודש של תרגול בטטיות כורסה למתחילים. לא משהו למשתגעים, אבל בהחלט משהו שצריך ברך עובדת כדי לעשות אותו.
אולי יש לכם טיפים בשבילי?
בריאות,
דעאל

Share/Bookmark

By Dael with 17 comments

17 הערות קוראים:

אאוץ'.
תבדוק, אולי לקלי סטארט מMobilityWOD יש להציע משהו..

מצטער לשמוע :-(
אבל, יש כל מיני סוגים של קרעים ולא רק אחד.
פעם, לפני 20-30 שנה הגישה הייתה שחותכים החוצה את החלק שנקרע (יצא לי להכיר אנשים שכאלו). הבעייה היא שזה שוחק את העצמות עצמן.
כשקרה לי משהו דומה - הרופא מלמל Bucket Handle (שזו צורת קרע מסויימת) - אבל התעקש לתפור את הכל חזרה...אם תצטרך להגיע לניתוח - תוודא שלא מתכננים לחתוך את החלק החוצה (קל יותר לרופא, אבל אתה נדפק לשארית חייך).

לי לקח המון זמן לחזור לפעילות רגילה כי הגוף התרגל לצלוע ע"מ למנוע לחץ על הברך. הטיפ הטוב ביותר כבר ניתן לך - לא לאמץ את הרגל יתר על המידה...והטיפ השני - אם נתנו לך תרגילי פיזיו - בצע אותם ואל תזניח.
מטרת התרגילים היא לחזק את השרירים מסביב לברך כך שכל העצמות/ סחוסים יישבו במקום, אחרת הם נחלשים ואתה עלול להגיע למצבים בהם הברך "ננעלת", או שהפיקה זזה למקומות לא רצויים.
במידה ותצטרך לנתח - תתחיל לבצע פיזיו לפני כן, כי אחרי הניתוח, בגלל המנוחה, השריר מידלדל...

טיפ שלישי (גם מניסיון): כסף יקנה לך את הטיפול הטוב ביותר. אל תלך לאורתופד סוג ז' - כי לרוב מדובר בקצב...אלא רק לטופ שבטופ, ואם משהו לא בדיוק נראה לך, לך למישהו לחוו"ד שנייה.

מקווה שאצלך זה ייגמר רק במנוחה

ההוא מניו זילנד :-)

http://www.nytimes.com/2013/12/26/health/common-knee-surgery-does-very-little-for-some-study-suggests.html?_r=0

אאוץ' זה לא נעים ואין פתרון קסמים. פגעתי בשריר ה-4 ראשי בברכי בשנה שעברה, לאחר ספרינט אחד יותר מדי ביום שלמחרת הפציעה. טיפשי בהתחשב בעובדה שאני רץ זה שנים. אבל כאלה אנו עקשנים. בכל אופן ולמעט קירור המקום ביום הפציעה, מצאתי שהפתרון היחיד הנו מנוחה וחזרה לשגרה בהדרגה. עברתי פיזיותרפיה שכללה הרבה סקווטים על רגל אחת (סטים של 30 ברצף), עליות מדרגה, ותרגילי יציבות לחיזוק הרגל ואני יכול לומר שזה בהחלט עזר ואני 98% "תקין". להלן מאמר מעניין לגבי פציעות שפורסם ב-MDA.

http://www.marksdailyapple.com/should-we-ice-injuries/

החלמה מהירה ושבת שלום!

לפני כעשור קרעתי את המיניסקוס. עברתי ניתוח אורתוסקופיה בו תפרו לי את הקרע. מאז, הכל בסדר טפו-טפו, אבל הפסקתי עם ספורט אגרסיבי לברכיים (כגון טניס).
תרגיש טוב.

היי דעאל, כמו שכתבו כאן אין פיתרון קסמים, אבל ממליץ לך ללכת לטיפול בדיקור סיני, הטיפול מזרז משמעותית את ההחלמה ומקל באופן ניכר על כאבים ומגבלות תנועה.

וכן, אני אומר את זה כמטפל, יוצא לי לא מעט לטפל בבעיות מיניסקוס.
תרגיש טוב!

תודה חברים לכולכם על המילים הטובות והעצות הפרקטיות! לוקח לתשומת ליבי ובירכי. בינתיים חזרתי לסקוואטים ולרכיבה על אופניים. תרגילי מדרגה ויציבות ישתלבו מעכשיו יותר.

לנו המליצו על טיפול במשחת ארס דבורים. שווה לבדוק

אחד הדברים שמיניסקוס יכול להיקרע בהם הוא דיפ סקווט..
אז תיזהר לך חביבי כמו שאומר הרופא..

אולי המאמר הבא יעזור:
http://30bananotleyom.co.il/811-articles/173-do-you-find-this-stimulating

תודה רבה על הקישור. קשה לי לראות שם מישהו שמדווח על שיפור דרמטי בבריאות, והאמת שגם ציפיתי ליותר מאושיות פליאו כמו מיקי בן-דור ואבי גרוסמן, לאור חירוף הנפש שבו הם מגינים על התזונה. את השיפורים בבריאות שהצגת בקובץ בהחלט ניתן לייחס להפחתת הכמות הקלורית, להימנעות הברוכה מקמח וסוכר לבן ומעלייה בכמות הפעילות הגופנית.
בוודאי שאני דואג לבריאותך ואני בהחלט מאמין שהתזונה שלך היא שגרמה לפגיעה במיניסקוס. אכן איש באמונתו יחיה, אבל קשה להימנע מהשוואה לדוֹגמה דתית כשכל שיפור בריאותי שאתם חווים אתם מייחסים לתזונה שלכם וכל התדרדרות בריאותית לגנטיקה או ביש מזל; שאתם מהללים כתורה מסיני כל מחקר מדעי שניתן לפרש אותו לטובתכם, אך קובעים ללא סימוכין שמדען התזונה הבכיר ביותר בעולם, קולין קמפבל, שתומך בתזונה טבעונית דלת שומן, הוא שקרן ושרלטן, וכן מדענים ורופאים אחרים שתומכים בתזונה טבעונית; שאתם מסתמכים על מיתוסים מדעיים בעניינים שתואמים את השקפת עולמכם, כמו המיתוס שהאדם הוא אוכל-כל, אך מלגלגים על המדענים שכתבו את ספרי הלימוד בביולוגיה שמראים שהאדם מותאם לאכילת פחמימות. ומעניין שרק בשבוע שעבר נכחתי בשתי הרצאות, אחת של פרופסור לביולוגיה ואחת של פרופסור לכימיה, ואף שהרצאה כלל לא עסקה בתזונה, ושתי הפרופסריות כלל אינן טבעוניות, כל אחת מהן העירה כבדרך אגב שהפחמימות הן מקור האנרגיה העיקרי של האדם ושעליו להמעיט בצריכת מזון מן החי.
והנה בתגובה שלך אתה שב ומראה שאתה מבסס את התזונה שלך על מיתוסים, פרשנות אישית והפרכה בנתונים. על סמך מה בדיוק אתה קובע שחצי משחקני הנב"א עברו לפליאו, בגלל שכמה שחקנים דיווחו שהם המירו את הפיצה בפירות אז הם עברו לפליאו? והסימוכין היחיד ל"חלק ניכר מקבוצות הטור דה פראנס" שעברו לפליאו הוא מאמר אצל מיקי בן דור שמראה שקבוצה אחת המירה את הפסטה באורז. כנראה מאחר שכל אחד מהפליאוליטים בכל מקרה אוכל אינספור מזונות שהאדם הקדמון לא צרך, אז לדעתכם כל דבר שאינו פיצה/קולה/ופלים /בורקס הוא פליאו, ומכאן שגם הטבעונות הבריאה שאנחנו מקדמים כאן היא פליאו, ואין לך שום סיבה להתנגד אלינו, ולשם התחלה לקרוא את המאמר שהמלצתי לך עליו.

אנונימי יקר (לטובת הציבור: הוא אחד מטבעוני 80.10.10 שרוצה להציל אותי. תודה).
אתה חי בסרט. סורי.
"הפחתה קלורית" (כאן??), "מדען התזונה הבכיר ביותר בעולם" (מישהו כאן אמר רב ראשי או שזה רק אני?), ובכלל כל אי ההבנה שלך ביחס למה אני ואחרים כותבים על פחמימות פשוט כבר נמאסה. איפה כתבתי שגוף האדם לא מותאם לפחמימות? מעולם לא ראיתי בפחמימות אויב. מאידך לאכול 80% מהקלוריות שלך מפחמימות ולפחד משומן הוא לא יותר מניסוי אכזרי בבני אדם, שמעולם לא היה פרוטוקול תזונתי של שום חברה אנושית ולצערי נזקיו עצומים.
בכל האנ.בי.איי יש שחקן טבעוני אחד (ג'יימס ג'ונס) לעומת זאת כל הלוס אנג'לס לייקרס שינו את תזונת הקבוצה כולה לקדמונית, ועוד שחקנים רבים מאוד מספרים את אותו הדבר ממש. ראה למשל כאן: http://cbsprt.co/1kiKLPd
ועל הטור דה פראנס: קבל פוסט אצלי מלפני שנה וחצי. מאז גם קבוצות נוספות עברו לתפריט דומה: http://www.kadmoni.com/2012/07/blog-post_26.html
בקיצור, אם אתה לא מאמין לי, למאות האנשים שמדווחים יום יום על שיפור דרמטי בבריאות שלהם, לספורטאים מקצוענים, אתה מוזמן להמשיך לסגוד לכהן הגדול קולין קמפבל ולקבל את דבריו כאילו רוח הקודש אמרה אותם. רק זהירות חביבי.

לא סוף העולם.
חבר שלי עבר 2 ניתוחים ב 2 רגלים(לפני כ 5 שנים בערך).
עושה היום 5 ק"מ ב 24 דק'.(כשאני ללא בעיות רגלים עושה אותה תוצאה)
אני יודע לגביו שהוא גם השתמש בנעלים של "אפוסתרפיה"-בתקופת ההחלמה.
נכון זה לקח זמן... אבל שלב שלב לאט לאט.
רפואה שלמה
רפואה שלמה.

תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

שלום שאלה לי אליכם. אני בדרך לעשות ניתוח ארטרוסקופיה ורציתי לדעת מה ההשלכות שלו. האם העובדה שאין לי חלק מהמניסקוס תהווה בעיה לאחר מספר שנים?
תודה מראש,
גלי.

שלום שאלה לי אליכם. אני בדרך לעשות ניתוח ארטרוסקופיה ורציתי לדעת מה ההשלכות שלו. האם העובדה שאין לי חלק מהמניסקוס תהווה בעיה לאחר מספר שנים?
תודה מראש,
גלי.

שלום שאלה לי אליכם. אני בדרך לעשות ניתוח ארטרוסקופיה ורציתי לדעת מה ההשלכות שלו. האם זה יהווה בעיה לאחר מספר שנים?
תודה מראש,
גלי.

הוסף רשומת תגובה