 |
| החלון |
מודה.
השכמתי בחמש וחצי בבוקר, ציחצחתי שיניים, לבשתי בגדים כהים ויצאתי לדרך, לגנוב.
היה עדיין חושך בחוץ אבל אני שמחתי כי ידעתי שדרך הגנבים קלה יותר בשעות האחרונות שלפני השחר. העולם עוד מנומנם אבל ההתרגשות של הגניבה כבר פועמת וזוחלת בעורקים. המיוחד בפעולה של אמש היה היעד לגניבה:
רחוק,
קשה להשגה,
מיוחד,
ויקר לליבי.
קשה לגנוב אחד כזה.
ובכל זאת, הצלחתי.
חזרתי הביתה בשמונה בערב, עייף ותשוש, ובלב שמחה גדולה.
כי אתמול,
אתמול גנבתי יום.
ההתחלה היתה ספונטנית. לפני שבוע מישהו הציע וזרק תאריך, אמרתי "סבבה", וסימנתי ביומן. לא זמין. על היעד הסופי החלטנו רק בדרך (הר ישי, נחל דוד עליון, מערת דודים), אבל מפת סימון שבילים היתה מוכנה. שלושה חברים ומכונית אחת, יוצאים לגנוב יום. אחרי כמעט שלוש שעות הגענו לעין גדי מהצפון הרחוק. מכנסים קצרים, תיק עם אוכל, ארבעה וחצי ליטרים מים לכל אחד, כובע וטלפון כבוי בתיק. גם ככה אין קליטה. אל הרכב חזרנו רק ב 16:30 אחרי יום הליכה מאומץ ונמרץ, שחייה בגבי מים נהדרים, נופי קדומים ושלוות מדבר.
הנה חמש סיבות למה גם כדאי לכם לגנוב יום:
- כי זה מאפשר לכם להתנתק. לא לענות לטלפונים. לא לקרוא אימיילים. לא לשמוע ציפצופים של קבוצות וואטסאפ מיותרות. לא להיות אחראי על כלום. לא לדאוג מכלום. לכבות את המוח הדואג ולהפעיל את המוח הנהנה. להפסיק את הרעש המתמיד ואת הזמזום המתמשך של החיים והדאגות ולפנות מקום וזמן לשקט ולשלווה, למרחב ולכאן ולעכשיו.
- כי זה מאפשר לכם להתחבר. התנתקתם מהאלקטרוניקה, זה נכון, אבל טיול הוא הזדמנות מצוינת גם להתחבר, אבל לאנשים אמיתיים. אתמול צעדנו עשר שעות כמעט, וברובן דיברנו. שלושה גברים באמצע החיים, מגלים את הזמן ואת המרחב הנפשי לדבר. אשכרה לדבר ולא רק לסמס או לחדד חידודי סטטוסים. טיילו עם הילדים, ותתחברו גם אליהם. המסע הוא גם גשר.
- כי ללכת הרבה, זה קדמוני. ציידים לקטים הולכים 19 קילומטרים ביום בממוצע. כל יום. זה הרבה. הם סוחבים לעתים ציוד, לעתים ילד, לעתים צייד. אני סחבתי מים ומזון. יש משהו נכון שמפעיל את כל מערכות הגוף בהליכה ארוכה. משהו בריא, ראשוני, נכון, פשוט. זה לא לרוץ ולא לזחול, אלא פשוט לצעוד. לעבור מנקודה א' לנקודה ב'. גם אם הן רחוקות ולא במישור. כפי הנראה זה הספורט הבריא והטוב ביותר שתוכלו לעשות: תרמיל והליכה ארוכה.
- כי החיבור לטבע בריא לנפש. זה לא רק ההתנתקות, זו הרווחה והשלווה שהנפש שלנו זקוקה לה. מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין הליכה ושהות בטבע לבין בריאות פיסית. יותר יעיל מאקמול, יותר זול מחו"ל. הנגב, הגולן, מדבר יהודה, הגליל - כולם במרחק נגיעה וכולם יתנו לכם עוצמות אמיתיות ומיד.
- כי זה לא עולה הרבה. בטח יש לכם ימי חופשה שלא ניצלתם. אולי אתם עצמאיים ועיתותיכם בידיכם. טיול הוא פעולה זולה ופשוטה. קצת אוכל לתרמיל, וחסל. אין אטרקציות, אלא יש מרחב. מקסימום עולה כניסה 20 שקלים לשמורות טבע. בילוי זול יותר קשה למצוא. בטח אם יש לכם רכב חברה.
ומה גנבתם אתם?
4 הערות קוראים:
פעם בשנה, כבר כמעט 10 שנים, באזור אפריל מאי, עוזבים את האישה, הילדים, העבודה, היום יום, מכינים מסלול מראש, כל שנה משתדלים להוסיף משהו, פעם סנפלינג פעם מסלול לילה,פעם צפון ופעם דרום קבוצת חברי ילדות וכאלה שהצטרפו עם השנים, יוצאים ללילה בחוץ באוהלים, זה תמיד מצחיק כי נוחרים , זה תמיד טעים כי על האש, זה תמיד מעייף פחות משזה ממלא את המצברים עד לשנה הבאה ועדיין תמיד חוזרים רצוצים אך מחייכים. (פטורים ניתנים רק לבעלי נשים חסרות אחריות שיולדות בטווח חודשיים קדימה ואחורה מהתאריך)
עשית לי חשק...
וואלה, גם אני עשיתי את המסלול הזה (רק בלי העליה והירידה של הר ישי) בחמישי שאחרי פורים.
נחל דוד ובמיוחד החלק העליון הוא אחד המקומות היפים בישראל שאני מכיר.
וואי וואי
הרגת אותי...
התמונה למעלה כל כך מזכירה את הכניסה לראס אבו גלום בסיני:)
הוסף רשומת תגובה