אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

האם המזון שלנו זהה למזון בעבר או שאולי הטבעונים צודקים?

פורל. ידידנו (גם הוא מכשכש בזנב) זה שני מיליון שנים לפחות. 

אני שומע לא פעם טענות, בעיקר מן האגף הצמחוני-טבעוני של ידידיי, מסוג "המזון של היום הוא לא המזון של פעם". אימרה שמנסה במחי יד לבטל את הרעיון של חיקוי ולמידה מתבנית הבסיס התזונתית של המין האנושי - לאכול אוכל אמיתי. התפיסה הזו אומרת שאין אוכל אמיתי (בגזרת החי) ולכן נאכל רק אוכל צמחוני שהוא "אמיתי" יותר.
המממ.
ראשית אזכיר את עמדתי: לאכול אוכל אמיתי (היינו, לאכול מגוון גדול של צמחים וחיות) הוא המתכון הבטוח והעתיק ביותר, המתגמל והטעים ביותר, הבריא והפשוט ביותר - לשגשוג, בריאות ומשקל תקין. גם היום.
בעיקר היום.

ועדיין, יש בטענה כי "המזון של היום אינו דומה למזון מהעבר הקדום" הרבה מן האמת. בואו נבדוק.
למשל, הפירות המתוקים והיפים של שוקי הארץ, שהושבחו לאורך אלפי שנים, אינם קרובים כלל לפירות הבר המרירים, הקטנים והפגומים שמצמיחות הסוואנות. נחמד אולי לאכול פירות כל היום, אבל מי שראה פירות באפריקה פעם, עלול לצאת לו החשק (הייתי במרכז אפריקה לפני שנים. והפירות שהגישו שם - וזה היה הילטון - לא היו נאספים על ידי עניי ירושלים). ובכלל, הפירות המודרניים מלאים בהרבה יותר פרוקטוז (שהוא רע מאוד לבריאות שלנו כשהוא מגיע בכמות משמעותית). הפירות גם זמינים לנו כל ימות השנה ולא רק בעונה. איזה נוח זה לאכול תפוחים "אורגניים" בקיץ, באביב ובחורף ולדמיין כי זה אוכל אמיתי. האם מישהו לאורך תולדות האנושות יכל לאכול תפוחים בכל יום ?
גם הירקות המצוחצחים והמבריקים שאנו קונים היום - עגבניות, מלפפונים, ירוקים למיניהם וכדומה - אינם דומים במאומה לירקות מוכי החטטיות והכמשים הצומחים באדמות הבעל. אפילו האדמה אינה אותה אדמה ובגלל החקלאות התעשייתית היא מועטת מאוד במינרלים ומדלדלת דרמטית וכך גם ערכו התזונתי הפחות של הצומח. זנים חדשים, בעיקר בחקלאות הדגנים, אינם דומים כלל למקורם הקדום גם מבחינת תכולת החומרים והרכבם, מה שמביא לעלייה דרמטית בהשפעה השלילית של זני החיטה המודרנים, כדוגמה.
ועדיין לא הזכרנו את הריסוס האגרסיבי המקבלים כלל הגידולים (ואפילו חלק מהתוצרת האורגנית...).
לא טוב.
אך לא רק בגזרת הצומח המצב אינו אידאלי.
גם בגזרת החי, ברור שחיות המשק הטיפוסיות המשמשות לנו למאכל (כבשים, פרות, עופות) שונות דרמטית מחיות הבר. הן שמנות יותר ושריריות פחות, וגם סוג השומן וכמותו השתנה אצלן, לא רק גודלן של הרגליים אצל התרנגולות. המצב נעשה רע יותר כאשר חיות המשקל עברו לתזונה תעשייתית, הגורמת להם לעלות מהר יותר במשקל על חשבון בריאותן (החיטה והתירס עושים שמות גם במעי הבהמות, לא רק במעי האדם). ובדומה לריסוס בצמחים, גם בע"ח לא נמלטים מאנטיביוטיקה ובקרב בעלי חיים החיים בצפיפות רבה (כמו עופות) המצב רע במיוחד.
כלומר, לא רק בקרב בעלי החיים, גם בתחום המזון הצמחי, ובכל אשר נביט,איננו יכולים לחזור לתזונה זהה לעבר הרומנטי (מה גם שלא היה בו מאומה רומנטי אלא אלימות וקושי), לכן המפתח הוא בצרכנות נבונה. לצרוך מזון אמיתי ככל שניתן מבחינה כלכלית ומסחרית, והמספק את הדגם הקרוב ביותר לאופטימום. חיות משק גדולות כמו פרות, אינן מקבלות הורמונים כלל בארץ (בארה"ב המצב שונה, ועגום במיוחד) ואמנם הן לא משובחות כמו בקר grass fed (כלומר הגדל בתנאי מרעה חופשי, שאינו אפשרי בארץ לבקר למאכל בגלל האקלים), ועדיין זוהי בחירה מושכלת וטובה.

אבל יש חריג אחד בממלכת החי והצומח, שריד לעולם קדום יותר, שלא השתנה במאומה מאז ימי קדם. כזה שלא מושפע מהאדמה הרעה של ימינו, מהזנים המושבחים או מהמזון הקלוקל. אלו הם דגי הנהרות והים. שמבחינה אבולוציונית לא השתנו זה עשרות מליוני שנים, ואף יותר מכך. הפורל, הסלמון והסרדין של היום זהים בכל רמח אבריהם (יש להם קצת פחות מרמ"ח, ת'כלס) לדגים ששחו בזמן אבות אבות אבותנו, וגם לדגים ששחו כאן בימים שקדמו לראשוני האדם. בשכונת החיים שמתחת למים, אנחנו הילדים הכי צעירים.
אבל מה נסגר איתך, תשאלו, כי כמה זמן כבר יודעים בני האדם לדוג בכלל?
או. טוב ששאלתם.
בקניה למשל, יש הוכחות לצריכה משמעותית של מגוון רחב של דגים (פורלים, שפמנונים ותנינים), כבר לפני 1.95 מיליון שנים! זה כמעט מיליון שנים לפני שהלך ההומו ארקטוס הראשון על פני האדמה. זו התקופה הקדומה של ההומינידים הראשונים, להם היה נפח מח קטן וזרועות גדולות. אבל לא סתם ולא במקרה הם אכלו דווקא דגים שמנים שכאלה. החוקרים מניחים כי היתה זו אחת התרומות המשמעותיות למקפצה האבולציונית בנפח המח לאחר מכן.
מה שנחמד הוא גם מאמר חדש מ 2014, בו ניתחו החוקרים תבניות של אכילת דגים כפונקציה של השפע וזמינות המזון בסביבה וכיצד יתכן צריכת דגים סלקטיבית אכן השפיעה על האבולוציה האנושית בראשיתה. דגי ים ממים עמוקים וקרים, כמו אלה שלחופי אפריקה, עשירים פי שניים ב DHA החיוני לגידול המוח, לעומת דגים טרופיים ממרכז אפריקה. באיזורים אלה, בקניה, על חוף האוקיינוס, נמצאו שרידים עשירים של אכילת דגים לפני כשני מיליוני שנים.

הפורל (trout), דג נהרות שמן ועסיסי, כמו אחיו הסלמון, ובדומה לבן דודו הסרדין ולדגי ים אחרים, יהיו מקורות מעולים לתזונה שלנו גם היום. נכון, דגי בריכות טובים הרבה פחות, כי הם מקבלים מזון רע, אבל "יש הרבה דגים בים", ואותם נאכל בדיוק כמו בעבר, כי המין האנושי לא טעה במיליוני השנים האחרונות: אוכל אמיתי הוא המפתח לשגשוג שלנו. 

ומה אתם חושבים?


Share/Bookmark

By מר קדמוני with 19 comments

19 הערות קוראים:

למרבה הצער, גם דגי הים אינם דומים לדגי העבר. הרעלנו את הים, והדגים הניצודים היום מלאים בכספית ובכימיקלים מסוכנים אחרים.

זה פשוט לא נכון. ראשית, רוב הכספית בים מגיעה מהרי געש תת מימיים שהיו שם מאז ומעולם. שנית, כמויות הרעלנים בדגי ים הם זניחות לחלוטין אלא אם כן אתה אוכל מדי יום לצהרים טורף על כדוגמת כרישים או מקרל ענק (וגם אז בספק רב). כך גם בדגי הכנרת שלנו, המחקר מראה כי אין רעלים( bit.ly/KadmoniKinneret) . בדגים קטנים ורגילים כמו סרדינים ודגי ים כמו בס, דניס ואחרים, וכמובן שבדגי נהרות, אין כל סכנה, למעט סכנת התעמולה ...

וכמובן, שייקה, שאתה יכול גם לבחור שלא לאכול דגים מחשש לכספית, ולא לאכול בקר ועופות מחשש לאנטיביוטיקה, ולא לאכול פירות וירקות מחשש להנדסה גנטית, ריסוס וסוכר, ולהסתפק באויר צלול ומים טהורים הנובעים עדיין ממעין סודי באלפים השוויצריים.

מה לגבי קרפיון? סופר שמן.

לגבי ההבדל בין פירות מודרניים לפירות קדומים, מה דעתך על המאמר הבא של דניס מינגר?
http://rawfoodsos.com/2011/05/31/wild-and-ancient-fruit/

איני חושב שכל הדגים של היום נגועים, אבל בהחלט יש כאלו שכן בהתאם לאזור המחיה הגאוגרפי. גם אין דין דגי הברכות (כולל אלו הגדלים במי ים) כדין דג בר שגדל פרא בים; לא מבחינת מרקם ולא מבחינת ערכים תזונתיים. היכן שבשר סלמון הבר שרירי ודל שומן, זה הגדל בברכות שמנוני לשלילה ובעל טעם ומרקם שונים; ומה הפלא? הוא מקבל תזונה נחותה בדומה לזו של הפרות. יש כמובן בעיות סביבתיות (נושא נפרד), מרגע שדג משובט שברח הזדווג עם דג פרא - כמו הסלמון האטלנטי והפורל החום, מעצם העובדה שהם מתרבים במהירות (80% מהר יותר) ומשתלטים על אזורי המחיה והמזון של דגים אחרים. ובל נשכח את הדוגמה הקלסית של דג נסיכת הנילוס שעשה שמות באגמי וויקטוריה, הכחיד את כל הדגים האחרים וגרם בעקיפין להרס ענף הדיג. וכל זאת בעבור מה? דג נחות החסר ערך תזונתי.

אז מה עושים? מתמקדים בדגי ים מקומיים "וחופשיים" כגון סרדינים, מקרל, פלמידה אדומה ולבנה, אנשובי, בקלה, סקרומבי, מוסר, לוקוס; או מיובאים כמו טונה והליבוט. יש עוד אבל איני זוכר את שמותיהם כרגע.

אנונימי, אני לגמרי איתך אנונימי! דגי ים חופשיים, ויש לנו כאלה ממש כאן, יהיו מעולים, טעימים ובריאים מאוד. וכמובן, בחירה צרכנית נבונה היא המפתח.
קרפיון הוא דג בריכות עצוב.
שחר, תודה. אני מכיר את המאמר של דניס מינגר (שהספר שלה מצוין, דרך אגב). ועדיין, כדי מספיק שתעשה מבחן טעימה פשוט לזני התפוחים שיש לנו היום בסופר כדי לראות את כל הסיפור. מה ההבדל בטעם למשל בין "פינק ליידי" לעומת זנים נחותים וזולים יותר, ומתוקים הרבה פחות, שעתיקים ממנו רק בעשר שנים? וזה עוד לפני שהזכרנו את העניין העונתי.
הפירות היום יפים, גדולים, מתוקים, עמידים, וכמובן זמינים לאין שיעור לעומת אגסי הבר שצמחו כאן פעם. ראה למשל את תות הבר שנתקלתי בו לפני שנה בהררי ספרד: http://www.kadmoni.com/2013/08/blog-post_11.html

תאנים לא תורבתו והן זהות לאלו שאכלו אבותינו בארץ כנען. גם הסברס לא עברו יותר מדי גלגולים ודי דומים לפרי שאכלו אבותינו במקסיקו.

אתחיל עם מעט קטנוניות הגדרתית -
"אבל יש חריג אחד בממלכת החי והצומח... וגם לדגים ששחו כאן בימים שקדמו לראשוני האדם"
פסקה זו אינה נכונה.
אין יצור חי שניתן לומר עליו שאינו השתנה במשך מיליוני שנים (או אלפים או מאות והמדקדקים אף יגידו דורות).
כל יצור חי משתנה בכל דור ושינויי אוכלוסיה (אומנם תלויי משתנים רבים) מתרחשים בזמן באופן תמידי.
אבל כוונתך ברורה לחלוטין (ואפילו נכונה!) אך הייתי שוקל ניסוח אחר.
(אולי - הרכב השומן\נוטריאנטים (כמעט ו)לא השתנה... או כל ניסוח אחר)
וכן כדאי לזכור שאנחנו (האדם) אינו יוצא דופן, גם בו חלים שינויים ללא הרף.
ההבדל העיקרי בין השינויים הוא הקצב - יצורים חיים מסתגלים בצורה מדהימה לשינויים אך חשוב שאלו יהיו הדרגתיים.
ועוד נקודונת קטנונית אף יותר - תנינים (כפי שאין ספק בליבי שאתה יודע) אינם דגים :)

עכשיו לעיקר -
אין ספק שבאופן כללי אתה צודק.
אך רציתי להסב את צומת לבך לנקודה העיקרית שהעלת כאן
השוואת בין בעלי חיים וצמחים בחקלאות (אני לא צריך להדגיש את חשיבות המילה כאן נכון ? :) ) לעומת דגי פרא.
אז וודאי שאין ספק שכל יצירי החקלאות השתנו בקצב מסחרר, ודאי לעומת אלו הפראיים (וודאי "כפול" לאלו החיים בסיבה יציבה יחסית - ים).
אך באופן כללי אני לא חושב שיש הבדל משמעותי בין השתנות בזמן בבע"ח יבשתיים וימיים ולכן אין ספק שעדיף לאכול מוצרים מן החי מבע"ח פראיים.
אך גם פה עדיין לא הגענו אל מעוז חפצנו, שכן העלות האקולוגית במצב כזה גבוהה ביותר. הרי ברור שללא חקלאות אין לכדו"א כושר נשיאה לכזו כמות של בני אדם.
לכן חשוב לי להדגיש את הפגיעה האקולוגית במצב שכזה.
והייתי מבקש לקחת זאת בחשבון כשאוכלים דגי ים
(בהנחה שבשר צייד חוקי פחות נגיש).

ואולי אוסיף, למען הסר ספק, אני מאוד תומך במה שאתה עושה פה לרב
(וגם עכשיו למעט הנושא החשוב שזנחת [ברור שאי אפשר להתייחס להכל])
יהונתן

*לאחר ניסיון תגובה שנכשל (ומחיקת ההודעה) דרך חשבון הגוגל - אגיב כאנונימי

תודה יהונתן. יש בע"ח רבים שלא השתנו כמעט כלל מליוני שנים. דגים ועוד יותר, תנינים, הם כאלה. כך גם סרטנים ויצורים ירודים אחרים . לעומת זאת האדם התערב בצמחים רבים ובע"ח רבים ולכם קצב השתנות היה ועודו גבוה לאין שיעור. זה כנראה כי עוד לא היה מי שניסה לביית קרוקודילים...
אקולוגיה היא סוגיה מרתקת ומורכבת שאין תשובה פשוטה לה. אין ספק שכיום חקלאות הדגנים היא גולם שקם על יוצרו.

לא השתנו !כמעט! זה מקובל :)
אבל כל היצורים החיים משתנים תמידית !
חשוב להבין שרב השינויים הם ברמה המולקולארית - ולכן קשה מאוד לדעת
גם תנינים השתנו המון, פחות מחיטה לדוג' וכנראה פחות מדגים, אבל עדיין זה לא אותו המין...
בכל מקרה העלתי את התנינים רק כי הכנסת אותם בטעות לקבוצת הדגים (או לפחות כך הבנתי)

ואני חושב שאתר או יותר נכון, לאדם המניף כדגל את יתרונות הבנת העבר כאור לשיפור ההווה (והעתיד), כדאי שיזכיר (אם לא ידגיש) את חשיבות האקולוגיה :)

יהונתן

דעאל, כרגיל פוסט מעולה.
כמה שאלות על סלמון אם כבר פתחת את הנושא. המלצת על סלמון אבל סלמון שקונים טרי בארץ מגיע מכלובים ולא פרא. אז מה עושים? יש סלמון פרא בארץ? איפה קונים? מה ההבדל בינו לבין סלמון מכלוב? אולי כדאי לקנות בכלל קפוא נורווגי?
והזכרת סרדינים - האם הכוונה לאלה שקונים בשימורים או שיש טרי בצורה כלשהי?
ידידך,
פה לאו

הי פה.
אכן, wild salmon יש מי שמייבא (יש בשוק הכרמל), אבל נדיר יחסית ויקר בהתאם. סלמון בריכות הוא פשרה. ההבדל הוא כמובן בתזונה שהיא מעשה ידי אדם ולא אמא טבע.
סרדינים יש טריים בארץ (בעונה בלבד - זול וטעים ומצוין) ויש לפעמים "סרדין קפוא טרי שלם" שמגיע מספרד (בחנויות דגים). הסרדינים המשומרים הם בדר"כ בשמן צמחי ולא נאכל מהם.

יש סרדינים בשמן זית... פשרה סבירה, לא?

ליאור, לא רק סרדינים אלא גם מקרלים בשמן זית. וסרדינים בעונה וגם אנשובי זה דבר נהדר, זול וטעים וקל להכנה בין אם ככבושים קלות (מוכנים לאכילה תוך פחות משעה), צלויים בגריל עם שמן זית, לימון ושום, או כתוספת לרוטב עגבניות כגון זה של שקשוקה או דג מרוקאי, ב-10 דקות אחרונות של הבישול.

אז לפי ההגיון (הבריא?) שלי כדאי יותר לאכול עגל מאשר פרה? כי הפרה אכלה יותר שנים מזון נחות? והאם כל דגי הים שנמכרים בארץ(ואני לא מדברת על אלו שנמכרים בשווקים ובנמלים) הם באמת דגי ים או שהיום אפשר גם למצוא דגי ים שמגודלים בבריכות? ומצטרפת גם לשאלות על הסלמון.אנחנו מאוד אוהבים סלמון בבית אבל כבר הרבה זמן נמנעים מלאכול אותו בגלל שגדל בבריכות וניזון מאוכל תעשייתי וסלמון שלא גדל בארץ קראתי שהוא מהונדס גנטית.

ברור שעגל חלב הוא בריא יותר, אבל עגל "רגיל" עבר האבסה במפטמה...
בארץ בודאי שיש דגי ים ממש, מכל הסוגים, וניתן לרכוש בחנויות טובות או בשווקים (ולשאול!!!) ויש גם דגי מים מלוחים שמגודלים בבריכות שבתוך הים (למשל דניס, וגם בס ומוסר), חלקם עם נזק סביבתי (ע"ע בחוף אילת). הדברים נכונים גם לדגי מים מתוקים (פורל, סלמון) וגם כאן יש חופש ויש בריכות, כשהמצוי הוא כמובן הבריכות. אין מה לחשוש מהנדסה גנטית - כל עולם הצומח והחי החקלאי הוא תוצר של הכלאות והשבחה.

הרשה לי להוסיף: חשוב לבדל בין השבחה גנטית לבין הנדסה גנטית. בהשבחה משפרים את הזן על ידי שידוך בין זנים דומים (מנדרינה ותפוז למשל), בעת שבהנדסה גנטית מחדירים גנים ממשפחה אחרת ואף מין החי, ליצירת מוצר שלישי. וגרוע לא פחות, יצירת זרעים עם מדבירי חרקים מובנים בזרע. וההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של האחרון רבות. את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שמרבית התירס והסויה למשל עברו הנדסה גנטית.

אתה בהחלט צודק שהמזון אינו דומה למה שהיה זמין פעם, גם בממלכת הצומח וגם בממלכת החי. לכן במקום רק לבטל את טענת הטבעונים שאינם מודעים לכך שמה שהם אוכלים אינו אוכל היסטורי (אני טבעוני שמבין זאת), אולי תתמקד בכיצד זה מבטל את תפיסתך.
התזונה שלנו שונה, ואנחנו חיים יותר טוב - הן בגלל שהשתפרנו בעוד תחומים, והן בגלל שמערכת העיכול שלנו השתנתה ותשתנה עוד רבות. לא לוקח הרבה זמן למין להסתגל למקורות מזון אחרים, ישנן עדויות על כך במינים דומים שחיים במקומות שונים וניזונים מתזונה שונה.
לטעון שלאכול תזונה הדומה לזו של האדם הקדמון זה בריא יותר - היא מגוחכת (בשל עצמה, ללא טענות עם קשר ישיר). באותה מידה שלטעון שמה שהונדס על ידי האדם פחות טוב כי זה פחות טבעי.
זה כמו לטעון שקנאביס בריא כי הוא צמח טבעי. אם קנאביס הוכח כמועיל לחולים מסוימים במקרים מסוימים, אז העובדה שחקרו זאת (במחקר מדעי איכותי) היא זו שהביאה את הגושפנקה, ולא שקנאבואידים טובים בגלל שהם טבעיים (כמו אופיום, קוקאין או פטריות הזיה).

הוסף רשומת תגובה