אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

עוף בשומר וגזר



בשישי האחרון הכנתי עוף. אירוע די נדיר.
ככלל, אנו צורכים בבית מעט מאוד עופות: תנאי הגידול הירודים, סוג המזון העלוב וכמות התרופות העצומה שמקבלים עופות תעשייתיים מעודדים אותי להתרחק מצריכתם. לכן אם כבר מכינים עוף, כדאי לקנות עופות טבע שלא קיבלו תרופות ושגדלו בסביבה טובה יותר. לא אידיאלי אבל אפשרי. מדי פעם.

הסיבות הקולינריות שבגללן אני עדיין מכין עוף מפעם לפעם (אבל לא שניצל!) הן ש:
1. עוף, הרבה יותר מבשר, נוטה לספוג יותר בקלות את טעמו של התבשיל והרוטב.
2. עוף טרי שיוצא מהתנור הוא פשוט טעים. מאוד.
3. (חלק מ) הילדים (שלי) מעדיפים עופות.
בקיצור, כך או אחרת נחתו אצלי על השיש שני קילו כרעי עוף טריים (של טבע עוף), ואיתו הגיעו גם, לראשונה העונה, שומרים קטנים ומבריקים, פריכים ורעננים. מת עליהם. שומר מככב אצלי בתבשילים רבים, ועוד נחזור אליו בהמשך העונה, באחריות. הנה כך נעשה:
  • שלושה גזרים גדולים, קלופים ופרוסים לחצאי רצועות.
  • שישה שומרים קטנים, מנוקים היטב וחתוכים לרבעים 
  • שני קילו כרעיים
  • שתי כפות חרדל 
  • כף דבש
  • תבלינים: מעט פפריקה, פלפל שחור גרוס גס, ועשבי תיבול יבשים - רוזמרין, דפנה, זרעי כוסברה, שום יבש
  • רבע כוס שמן זית
מסדרים את הירקות בתבנית. בקערית מערבבים היטב את שמן הזית עם כף דבש והחרדל והפלפל השחור.
מפזרים טיפונת פפריקה על העופות (בעיקר כדי שיקבלו צבע)
מניחים את העופות על הירקות ומערבבים במרץ בשתי ידיים, כך שכל העופות והירקות יקבלו מהתערובת.
מפזרים את עשבי התיבול מלמעלה.
מכסים בנייר אפייה ומעליה נייר כסף (טיפ: ככלל, לא טוב לכסות מזון בתנור ישירות בנייר כסף).
מכניסים לתנור חם 200 מעלות למשך 45 דקות.
מורידים את הכיסוי ומשאירים 20 דקות נוספות עד שהעוף משתזף יפה יפה.

חוסל במהירות וביעילות.

הערה: את "הרוטב" הניגר מכל בישולי העופות עדיף שלא לאכול. אלו הם שומנים רב-בלתי-רוויים העשירים בעיקר באומגה 6, ואין בהם כמעט כלל שומנים טובים. העוף עצמו, ואפילו העור, הם סבבה לגמרי.

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 6 comments

6 הערות קוראים:

טעים ויאומץ בקרוב; מת על שומר בתנור, צלוי על האש, או כתוספת לאסאדו (טלה במיוחד) עם ירקות שורש. לצבע וטעם אני ממליץ להוסיף כורכום טחון.

שלום מר קדמוני, (אפשר לך לקרוא לך בפחות רשמיות "קדמוני" וזהו ?)
הרשה לתפוס טרמפ על המתכון וסתם להגג כמה עשרות קילו בייטס, למען הדורות הבאים.

אני צמחוני כבר..משהו כמו 10 שנים, מתוכן הייתי כמה שנים טבעוני, עד שהגרתי לארה"ב, לדרום-מערבה ליתר דיוק. ושם, איך נאמר, ירקות יש בקושי לבעלי חיים לאכול, בני האדם אוכלים בשר וגבינה 3 (אם לא 4-5) פעמים ביום. אז בדרום-מערב ארה"ב נעתי חזרה לצמחונות, לאחר שירדתי 8 ק"ג בחודשיים, בתור טבעוני, והפכתי רשמית ל"מקל". זכורה לי היטב ארוחת הבוקר הראשונה שלי שם, בדיינר בשם Denny's שבו הזמנתי סלט, וחיכיתי לסלט ערבי קצוץ דק, כמו ביפו, רק שהמלפפונים היו בגודל של קבב, וכלל הירקות היו מכוסים בזרזיפים של קיפאון. מישהו היה צריך לחפור עמוק במקרר ע"מ לספק את ההזמנה שלי.
נו טוב, fast forward להווה.
כיום, אני אני לא יכול לומר בוודאות שאני מצר על כך שהפכתי צמחוני, אך אני גם מודע שהזדרדתי לנושא ללא מחקר מעמיק מדי. האמיתות עומדות בעינן, בע"ח עוברים התעללות פלילית בחלק לא מבוטל מבתי הגידול, העופות, אם היה חוק ראוי, היו אסורים למאכל כלל. נכון, יש גם גידול מוסרי יותר, אך מדובר ביוצא מן הכלל. מי שהולך לסופר מרקט ורוכש עוף קפוא מס' 2, אינו נוהג בחוכמה.
האמור לעיל, אינו סותר את העובדה שבתור צימחוני,אם בישראל או בייחוד בצפון-אמריקה, אין כ"כ מה לאכול. כשעברתי מדרום-מערב לצפון-מזרח ארה"ב, לעיר גדולה, חשבתי שיוטב לי (טעיתי). את בשר הבקר החליפו השרימפס והלובסטרים, ואותם מעולם לא חיבבתי, גם כשאכלתי בשר. זה לא פרקטי להכין כל יום חומוס בבית, וחומוס ממילא לא משביע ללא פיתה או שניים, ופיתות הן רעיון גרוע.

והרי סיפור אמיתי: לפני כמה ימים צליתי עבור המשפחה הקרובה שישליק מזרח תיכוני אמיתי, המבורגרים אמריקאים לתפארת (על מנגל פחמים, לא על התועבה שנקראת גריל כאן, שעובדת על גז פרופיין). כולם אכלו, נהנו ושיבחו. אני אכלתי תפוחי אדמה שצליתי על הגריל, זהו. לאחר שעתיים נתקפתי ברעב, ואכלתי פסטה עם רוטב פסטו. הרגשתי כמו חלק מעניי העיר, באיזה סיפור.
חשוב לציין שאני מבשל המון לעצמי ושהתפריט שלי כלל לא דל, אך, אוכל צמחוני מצריך המון מחשבה ויצירתיות ע"מ שיהיה מעניין, עם בשר, הבשר עצמו הוא הטריק, רק צריך אש. אני מציין זאת כדי שלא יקפוץ איזה גאון צמחוני כאן ויצרף לי לינק ל 100 מתכונים צמחו-טבעונים ה-כי מ-גניבים. הייתי שם, עשיתי את זה, אני מכין חומס בתהליך שלוקח 18 שעות, ואני מוכן להתחרות עם כל מוסד או אדם מערבית למיצרי גיברלטר. אבל, איך אומרים, It's not sustainable..
בקיצור, טוב, נו, רק עוד אחד וזהו, יש קריניבורים מפגרים, שחושבים שאם יש צמחונים בסביבה אז הבדיחות המקוריות שלהן (מקוריות כמו ליוייס 501 בתחנה מרכזית) משעשעות. על אותו משקל, גם בתור צמחוני, טרנד הטבעונות בישראל גורם לשאט נפש לא מועטה. ראשית, סביר להניח שאת 80% מחסידי הפטרוזוליה המזויפים תמצאו בעוד שנה מכרסמים שיפוד פרגית עם מבט של "נו, ניסינו". אבל, הצדקנות שלהם וההתנהגות שלא משאירה ספק שמדובר בכת, זה טיפשי ומקומם.

בהצלחה בהמשך.
ג.ג

דעאל - מתכון נהדר עם עוף בעייתי.

פעם ב... מתחשק לי לשבור שגרה מהבשר (דגי ים לעולם לא ימאסו עלי) ולגוון. ומה נשאר? בעלי הכנף. במקרה זה, עופיונים או עוף שלם של טבע עוף ולאחרונה של משק ארצי. הבעיה שהם "מתעללים" בעוף מבחינת כמויות המלח (שיחליפו משגיח.. הא הא) וכמה נגיסות לתוך הארוחה, אני מרגיש כאילו יצקו לי כוס מלח לפה; פשוט נורא. היום קניתי 2 עופיונים ממש קטנים במבצע ולאחר שחיסלתי אחד, לא בא לי לגעת בשני. גם אצלך או שאני רגיש? מעולם לא השתמשתי בתועפות של מלח וגם איני מוסיף מלח לעוף. בבשר טרי זה פחות בעייתי, כי הרקמה הדחוסה שלו לא מאפשרת למלח לחלחל; ובכל מקרה אני רוכש בשר טרם הכשרה.

ג.ג. יש נקודה למניפסט שלך?

אנונימי,
לא, אין פואנטה. ציינתי בין המשפטים הראשונים שאלו סה"כ הגיגים. אני לא מתכוון, מחר בבוקר, ללכת ולדוג לוויתן או לרסס עדר סוסי בר בתת-מקלע ולהזמין את כל השכונה לסטייקים. במידה ולא השתמע באופן חד-משמעי מדבריי, הפכתי לצמחוני עקב החיבה לבעלי-חיים ורווחתם, מעולם לא נגעלתי מבשר או מוצריו, נהפוך הוא, הכינוי שלי בצבא היה "שווארמה" (אוי ואבוי).
אלו בסה"כ תובנות די מבולבלות של צמחוני יחסית ותיק. מעולם לא הייתי צמחוני מילטנטי או ניסיתי לכפות את דעתי על אחרים. אולי, מתישהו, אשוב לאכול בשר, אך זה לא יהיה קל, מתרגלים לדברים בצורה מסוימת, ואחרי שלב מסויים בשר נראה ומרגיש כמו לכלוך בצלחת. במידה והמח שלך ממשיך תמיד להזכיר שמדובר ברקמה ביולוגית צלויה, זה לא תמיד קל לאכול. אני נוטה לחשוב שחלק לא מבוטל מאוכלי הבשר מדחיקים את העובדה הזו בזמן שהם אוכלים בשר, כי הם מעדיפים לאכול את המוצר הסופי ולא לחשוב על המקור. ע"מ שאני אוכל לחזור לאכול בשר, אני אצטרך להיות מסוגל לאכלו תוך כדי תודעה מתמדת שאני מערבב רקמה ביולוגית בתוך מרק העגבניות שלי או בחביתה או במה שלא תרצה, וזה יכול להיות תהליך לא קל - עבור מי שהתרגל לחשוב בצורה מסוימת ולאכול בצורה מסוימת במשך מרבית חייו הבוגרים. בעבר, הקישור הנ"ל לא היה בעיתי עבורי - הבנתי היטב שאני אוכל בע"ח ולא הייתה לי שום בעייה עם זה. היום, יש לי בעיה כזו, ואם אחליט לאכול בשר, זו תהיה בעייה שאצטרך להתגבר עליה.

ג.ג, לא שיש לי איזה רצון לפתוח פה דיון צמחונות מול אכילת בשר, אני מניחה שרובנו כבר ניהלנו מספיק כאלה בחיינו - אבל רק רציתי להסב את תשומת לבך למונח שהשתמשת בו, "רקמה ביולוגית". אוכל הוא רקמות ביולוגיות. זה כל העניין באוכל. צמחים הופכים חומר אנאורגני לאורגני, כל השאר ניזונים מחומר אורגני, רקמות ביולוגיות. העגבניה במרק שלך היא לא פחות רקמה ביולוגית מהבשר. ברור לי שמה שמפריע לך זה הסבל של החיה בדרך למרק, לא מתווכחת עם זה כמובן, אבל קצת מפריעה לי הדה-לגיטימציה שנעשית לאכילת בשר בעזרת התיאור הזה (שכבר שמעתי בעבר).

לאנונומי(ת),
בהחלט, אנו לא הולכים לפתח כאן ויכוח שכזה. מספיק לי לקרוא שני טוקבקים ברצף באחת הכתבות (המעצבנות, אגב) של רחל טלשיר ואני חווה סחרחורות לא נעימות. הויכוחים האינטרנטיים בין קרניבורים לצמחונים הם בעשירייה הראשונה של הויכוחים המאוסים, ואני בהחלט מודה שלמטבח הטבעוני אין תשובה כנה ועמידה לתזונתו של אדם בריא.
לחיות במרכז ת"א מוקף במזנונים ודוכנים זה בערך הכי רחוק מן הטבע שרק אפשר לחשוב, הרבה יותר מאתגר יהיה לראות אדם טבעוני שורד בעיירה נידחת בטקסס כש 200 מייל לכל כיוון גדלים רק קוצים או שוורים, ועושה זאת תוך כדי אכילת תפריט בריא ומגוון ושמירה על מראה בריא. אומנם העניין לא בלתי-אפשרי, אך הוא בהחלט מאיר אור שונה על כל הנושא. חבר'ה שגרים במרכז ת"א ומספרים סיפורים על איך "הטבע צריך להיות", זה אוקסימורון.





פרסום תגובה