על רופאים, טרשת נפוצה ותזונה נכונה

לפעמים אני שמח שאני לא רופא. הנה סיפור.

ביום שישי האחרון, למשל, מכר שלי, שהוא גם רופא, גם איש נחמד וגם חובב ריצה, השתתף לראשונה בחייו בריצת חצי מרתון. חצי מרתון בית שאן. היה מזג אויר נאה ונח לבריות, והוא היה בקצב יפה וטוב מעבר לציפיותיו, וכבר כמעט כמעט הריח את הסוף, והנה, בקילומטר ה 17 (הג'י.פי.אס שלו אמר שזה היה אחרי 17,250 מטר מהזינוק), שוכב לו רץ חסר הכרה על הכביש. ידידינו הרופא אמנם במירוץ, אבל שבועת היפוקרטס חזקה מכל הישג אישי, והוא ניגש לטפל בבחור, שככל הנראה התייבש. הוא בדק לו דופק (שהיה איתן), הכניס לו ג'ל מתחת ללשון ועזר לו להתאושש. אחרי כמה דקות הבחור חזר להכרה אך היה כנראה מטושטש או במצב פסיכוטי קל והחל להשתולל ולנהוג באלימות של אדם שחוזר להכרה ולא סגור מה הולך איתו. קורה. גם ידידינו הרופא חטף צרור חבטות הגונות בתודה על מאמציו. אח"כ הוא חזר למסלול והשלים את 21 הקילומטרים בנפש נכאה. הלך לו הזמן, הלך לו המצב רוח, וגם הלך לו האף. מאידך, הוא עזר לאדם אחד במצוקה.

איש טוב, כבר אמרנו?

אבל חוץ מלעזור לאחרים, האם רופא יכול גם לעזור לעצמו? תיכף נדבר על זה.

תוקפי התזונה הקדמונית (וגם סתם סקפטיים) נוהגים לומר טיעונים פשוטים כגון: אם זה היה נכון, אז כל הממסד הרפואי היה אומר את זה. או איך אתה נותן המלצות תזונתיות בעוד שאינך רופא! (ובדרך הם שכחו שכל הנטורופתים, המדקרים הסיניים, המעסים, משחררי הצ'אקרות וההילות, ההומאופתים, מקדמי פרחי באך, יועצות התזונה, יועצות ההנקה, התזונאיות, מאמני הדיאטה, טבעונים וקואצ'רים של תזונה, ועוד כמה ששכחתי, רובם ככולם אינם רופאים, הכשרתם והשכלתם אינה עומדת תחת פיקוח או תקינה, ובכל זאת כולם נותנים המלצות גורפות, חד משמעיות, נחרצות ומשונת לעתים לגבי מה לאכול ומה לא לאכול, מתי ואיך, ומתפרנסים מזה היטב, מי יותר ומי פחות).

לכן עבדכם לא מתיימר להמציא המצאות חדשות (כמו "דיאטת לחם", "דיאטת כרוב", ועוד) אלא לספר ולהמליץ לכל אחד על סגנון חיים ותזונה שבני אדם אכלו מאז ומעולם, ואוכלים גם כיום במקומות שאינם מערביים. זה הכל. אל תאכל רעלים (או לפחות דברים שחשודים כרעלים), אלא רק מזונות שאכלו תמיד. הם כנראה בטוחים מאוד. בלוגיקה שלי זה עובד יופי. אבל כמה בדיוק לאכול מכל דבר, כמה קלוריות, כמה נקודות, זה הכל עניין של התאמה אישית, העדפה אישית והתנסות אישית.

מכל מקום, זה עדיין לא מניח את דעתם של רבים שנשארים על הגדר ומחכים עד בוש ל"פתק" מהרופא.

אז רק בשבילכם, הנה פתק כזה.

לפני חודש עמדה על במה באיווה שבארה"ב ד"ר אחת, טרי וויילש, רופאה וחוקרת רפואית, וספרה את סיפורה האישי והמדהים במשך 17 דקות (שזה מסגרת הזמן המותרת בכנסי TED הנחשבים). למעשה, יש פה הצטלבות של ארבעה אירועים מפתיעים: הגברת עמדה (לאחר שבשנים לפני כן היא רק ישבה בכסא גלגלים), הגברת היא רופאה וחוקרת מוליכות עצבית, הגברת הציגה ב TEDx כאמור, שזו אחת הבימות המכובדות בעולם, והסיפור שלה הוא סיפור של תזונה קדמונית. לא פחות ולא יותר. וכן, היא רופאה, והיא עזרה לעצמה אחרי שאף אחד אחר לא יכל לעזור לה.

שבו (או עדיף, תעמדו) ותראו:

ולמי שעוד לא החליט לראות, הנה הקדמה: מהי טרשת נפוצה (מתוך WIKI)

טרשת נפוצה (באנגלית Multiple Sclerosis או MS) הינה מחלה כרונית של מערכת העצבים, הפוגעת בתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים המרכזית על ידי פגיעה והפחתה במיאלין, חומר שומני המבודד את סיבי העצבים (האקסונים). המיאלין עוזר בעיקר להעברת זרמים חשמליים בין תאי עצב. הפגיעה בהעברת הזרמים מקשה על תפקוד תקין של המוח (שמבוסס על העברת זרמים חשמליים), מה שמשפיע על תפקוד הגוף כולו. תהליך זה גורם לפגיעה באיברים שונים, ולרוב בחוט השדרה, המוח ועצב הראיה. למחלה יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, סחרחורות וניוון שרירים.

אין תרופה למחלה הזו, ושיפור בתסמינים לא מתרחש. יש מספר סוגי טרשת, ולד"ר "שלנו" היה טרשת נפוצה מתקדמת משנית ולפי וויקי היא:

"צורה זו היא בעלת הסיכויים הגדולים ביותר לפיתוח נכות."

דכאון רציני.

ואכן, ד"ר ווייל חשה על בשרה הדרדרות ארוכת שנים. היא נסתה כל טיפול אפשרי, אבל כאלה אין ממש. היא הגיעה לכסא גלגלים. בצר לה, ועובדת היותה חוקרת עזרה, היא קראה כל חומר שאפשרי על הנושא, ועשתה ניסויים קליניים, על עצמה. היא פשוט שינתה את התזונה שלה. מקצה לקצה. ואז היא פשוט קמה מכסא הגלגלים שלה. כך היא גם קראה לספר שלה: up from the chair

וכדאי לכם להקדיש את הזמן ולראות מה היא מספרת (תחזרו למעלה בשביל זה).

וכאילו לא די בכך, היא גם החלה בניסוי על חולים נוספים. את התוצאות היא הציגה בנובמבר האחרון הכנס השנתי האחרון של מדעי המוח. הנה כותרת התקציר (וחוברת התקצירים של הכנס כאן).

Effects of intensive directed nutrition, progressive exercise program and neuromuscular electrical stimulation on secondary progressive multiple sclerosis

ובעברית: ההשפעות של התערבות תזונתית אינטנסיבית, תכנית אימונים וגרוי חשמלי על חולי טרשת נפוצה מתקדמת משנית.

אמנם הנתונים הם על מספר חולים מצומצם, אבל התוצאות מרשימות מאוד עבור אוכלוסית חולים עבורה לא היתה כל תקווה לשיפור. במדד הכולל הרפואי המדרג את דרגת הטרשת הנפוצה הספסטית הציון שלהם השתפר אחרי 3 חודשים ב 16.3% ואחרי 6 חודשים ב 26.5%. להוריד את הכובע. זוהי דרך טיפול המראה אפקט שיפור משמעותי לחולים עבורם למדע אין מה להציע. בכלל. האם זו תרופה? ואולי זה רק להפסיק את הטירוף התזונתי שנולדנו לתוכו? האם זה מקרה שטרשת נפוצה אינה קמיימת בתרבויות לא-מערביות המתבססות על תזונה נטולת רעלים?

אז מה היה לנו בתפריט של ד"ר ווייל?

לא לאכול זבל. כן לאכול הרבה ירקות ונוגדי חמצון, לאכול בשר ודגים, לאכול אברים פנימיים. זה הכל. וזה גם כל הסיפור.

עכשיו תסתכלו במראה ותחשבו מה אתם רוצים עבורכם.

האם כל כך קשה לכם להאמין שתזונה הטבעית לאדם, כזו שאכל מאז ומעולם, היא הנכונה והבריאה ביותר לגוף שלכם?

האם אתם צריכים להיות רופאים כדי לדעת את זה, או שאתם צריכים רק שכל ישר, וניסוי עצמי קטן?

אל תאמינו לי, פשוט תנסו בעצמכם:

תעשו בדיקות דם, תעברו לחודש בלי דגנים, סוכרים ושמנים תעשייתיים ותעשו בדיקות דם שוב.

גם אם אין לכם טרשת (חס וחלילה), הנתונים לא ישקרו לכם.

ניסתם כבר? מה הולך? ספרו לנו!

ותהיו לי בריאים, נשמות.

על רופאים, טרשת נפוצה ותזונה נכונה

By מר קדמוני with 20 comments